בקשות רשות ערעור על פסק דין בתביעת הפליה במועדון

השאלה העומדת במרכזה של הבקשה לרשות ערעור הנה: האם הפליה במכירת דירת מגורים על ידי חברה קבלנית מקימה לנפגעים עילת תביעה נגד החברה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות צבוריים, התשס"א-2000 (להלן: החוק או חוק איסור הפליה)? מאחר שלשאלה זו יש חשיבות עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים למחלוקת, החלטנו לידון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.

הבקשה לרשות ערעור ותמצית טענות הצדדים על פסק דין זה הוגשה הבקשה לרשות ערעור שלפנינו ובה חוזרת המערערת על טענותיה בדבר אי-תחולת חוק איסור הפליה על מכר דירות, העולה לטענתה הן מלשונו והן מתכליתו.

ההתכנות כי רוכשים פוטנציאליים של דירות בפרויקט דיור יירתעו מרכישת דירה היות שחברי קבוצות שעשויות לסבול מהפליה עשויים לרכוש דירה בפרויקט, היא לא טעם לגיטימי להחרגת דירות מתחולת חוק איסור הפליה, כשם שההיתכנות שמבלים פוטנציאליים במועדון ריקודים יירתעו מלהגיע למועדון בשל הסיכוי שיבלו שם גם חברי קבוצות שעשויות לסבול מהפליה היא לא טעם לגיטימי להחרגת מועדוני ריקודים מתחולת החוק.

...

השאלה העומדת במרכזה של הבקשה לרשות ערעור הינה: האם הפליה במכירת דירת מגורים על ידי חברה קבלנית מקימה לנפגעים עילת תביעה נגד החברה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000 (להלן: החוק או חוק איסור הפליה)? מאחר שלשאלה זו יש חשיבות עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים למחלוקת, החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.

סיכומו של דבר: גם בהינתן נחרצות עמדות חבריי מכאן ומכאן, ראוי יהיה להכריע בסוגיה מקום שבו נדרש לכך.

לגופו של סכסוך, אינני מקבל אפוא את עמדת המערערת לפיה טעו בתי משפט קמא בכך שחייבו אותה בתשלום פיצויים.

בשל כך, מצטרף אני למסקנות חבריי, לפיהן יש לדון בבקשה כערעור, וכי דין הערעור להידחות.

בבית המשפט העליון רע"א 5435/21 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקש: מועדון הפועל עימאד אכסאל נ ג ד המשיבים: 1. ההתאחדות לכדורגל בישראל 2. ביה"ד העליון שליד ההתאחדות לכדורגל 3. הבקרה התקציבית בשם המבקש: בשם המשיבים 3-1: בשם המשיבה 4: 4. הפועל פתח תקווה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 1377-08-21 מיום 4.8.2021, שניתנה על-ידי כב' השופט ג' גונטובניק עו"ד איימן אבו רייא; עו"ד אמל חינאוי; עו"ד ענן פרו עו"ד עמית פינס; עו"ד אבישי איפרגן עו"ד יפתח אבן עזרא ][]פסק-דין

בתוך כך, אף נטענה טענת הפליה אסורה, שלפיה כל קבוצות הליגה הלאומית לא העבירו השנה את התקציב ורובן אף לא ביצעו ישיבת תקציב, וחרף זאת הסנקציה שננקטה בעיניינה לא ננקטה כלפיהן.

הפועל אכסאל לא השלימה עם פסק דינו של בית הדין, וביום 1.8.2021 בשעה 11:05, כשעה לפני המועד שנקבע בפסק הדין להפקדת הבטוחות, הגישה תובענה לבית המשפט המחוזי המשיגה על פסק דינו האמור של בית הדין, ובצידה בקשה לסעדים זמניים למניעת הורדתה לליגה א' ולמתן אפשרות להשלים את הליך האישור התקציבי, כמפורט לעיל.

...

כפי שיפורט להלן, שוכנעתי כי המקרה שלפנינו נמנה עם אותם מקרים חריגים שבהם יש מקום להתערב בהחלטת הערכאה הדיונית שלא ליתן את הסעדים הזמניים המבוקשים, שאם לא כן נמצאנו מאיינים את התובענה בהליך העיקרי.

על רקע כל האמור, אני סבורה כי שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף אל עבר קבלת הערעור, ומתן סעד זמני עד להכרעה בתביעתה אשר ימנע את הורדתה של הפועל אכסאל לליגה א' אך בשל אי הפקדת המסמכים במועד.

על רקע כל האמור לעיל, ולנוכח הצהרתה של הפועל אכסאל כי יש בידה להפקיד את הבטוחות עד מחר, 9.8.2021, אני קובעת כי הערעור מתקבל, במובן זה שיינתן צו זמני עד להכרעה בתובענה (אשר רצוי שתישמע בהקדם האפשרי, בכפוף לאילוצי יומנו של בית המשפט המחוזי), המורה על כך שהפועל אכסאל תשחק בליגה הלאומית בעונה 21/22, וזאת בכפוף להפקדת הבטוחות בסך שני מיליון ש"ח, כפי שנקבע על-ידי בית הדין, עד מחר, 9.8.2021, בשעה 12:00, שאם לא כן – הצו יפקע מאליו.

המבקשות, מקום בשמיים בע"מ ובראון הוטלס בע"מ (להלן: "המבקשות"), הגישו בקשה ליתן להם רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בבת ים, כב' הרשם הבכיר אדי לכנר, מיום 29.12.21 בת"ק 35962-09-21, לפיו חויבו לשלם למשיבים, קורן יהודה אבני, אליהו צבי שמעונוב ובר לזמי שגב (להלן: "המשיבים") פיצוי כולל בסך של 31,000 ₪.

בכתב התביעה נטען כי מקרה האפליה ארע ביום 4.7.20, שעה שהמשיבים ביקשו להכנס למועדון "הייקו בר" שמנוהל ובבעלות המבקשות (להלן: "המועדון") ונענו בסרוב.

אין לי אלא להפנות לדבריו של כב' השופט זילברטל אשר סיכם את ההלכות הנוהגות בעיניין מתן רשות ערעור על פסקי דין בבית המשפט לתביעות קטנות ברע"א 2095/15 אולמי נפטון בת-ים בע"מ נ' משיח, מיום 20.5.15: "ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תנתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת העירעור (רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (פורסם בנבו) (18.3.2015)). רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות לא בהכרח תנתן אף כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת..." שנית, הפסיקה עקבית בקביעה כי ערכאת העירעור תמנע מלהתערב בקביעות של ממצאים עובדתיים.

...

פסק דינו של בית משפט קמא הינו מנומק ומפורט ולא שוכנעתי כי מדובר בקביעות המתבססות על תחושות גרידא כי אם על טענות וראיות אשר הובילו את בית משפט קמא למסקנות אליהן הגיע.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

משכך, הבקשה נדחית.

בפסק הדין בעיניין פרוז'אנסקי לעיל, נדונה בקשת רשות ערעור אשר הוגשה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר דחה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, במסגרתו נדחתה תביעתו הכספית של המבקש (פרוז'אנסקי) כנגד המשיבה בגין הפליה על פי חוק איסור הפליה במוצרים.

אתייחס לפס"ד פרוז'אנסקי ולהלכה אשר נקבעה בגדריו בהמשך, אולם לצורך הדיון בטענת שינוי החזית, יצוין כי באותו עניין נטען על ידי המבקש כי המשיבה, אשר ברשותה מועדון לילה הגבילה את הכניסה לגברים מעל גיל 26, והמדובר בהפליה.

כפי שפורט בהרחבה במסגרת פסק הדין, אין במדיניותה של המשיבה מושא בקשת האישור כדי להוות הפליה אסורה.

...

מצאתי כי לא עלה בידי המבקש להוכיח בנסיבות בקשת אישור זו כי המשיבה – בהכלילה (גם) נשים בקרב ציבור רוכשי הכרטיסים בהנחה – נהגה כלפיו (או כלפי ציבור הגברים בכלל) באופן שרירותי או ביחס של 'איפה ואיפה', המהווה בין היתר "הפליה מחמת מין". כן באתי לכלל מסקנה כי הכללת נשים בקרב ציבור מקבלי ההנחות, אינה מחזקת תפיסה חברתית מפלה או סטראוטיפית – לא כלפי ציבור הנשים ולא כלפי ציבור הגברים (ר' פרשת מירב לעיל).

סוף דבר במסגרת בקשת האישור נטען כי המשיבה הפרה את חוק איסור הפליה זאת בשעה שמכרה גם לנשים כרטיסים למשחקי נבחרת ישראל לכדורגל, בהנחה, בהשוואה למחיר הכרטיס לגברים.

בשים לב לתוצאת בקשה מס' 37 שהגיש המבקש ולאופן בו הוכרעה בקשת האישור (בלא שמיעת ראיות, הנני מחייב את המבקש בהוצאות הבקשה בסך כולל (מתון) של 30,000 ₪.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים לפני כבוד השופט רם וינוגרד 5 במרץ 2023 עת"מ 11992-03-22 ר.ח. פירסום בע"מ נ' עירית ירושלים ואח' העותרת ר.ח. פירסום בע"מ ע"י ב"כ ד"ר עו"ד אליעד שרגא ועו"ד אדווה בן יוסף המשיבים 1. עירית ירושלים 2. מנהל הארנונה עריית ירושלים 3. יניב בן דור ע"י ב"כ עו"ד רונית צ'יפרוט ועו"ד קרין זאבי פסק-דין

העירעור נדחה בפסק הדין שניתן ביום 20.10.2022, הן מטעמים הנוגעים להשתק שפוטי, הן מטעמים הנטועים בטיב הדוקטורינה של מעשה בית דין ותחולתה בנסיבות העניין.

בהחלטתה התייחסה הועדה גם לבקשה שהגישה המשיבה להוספת ראיות – ובהן מסמכים שהועברו לידה במסגרת הליך גילוי מסמכים בתובענה האזרחית בגין השנים 2015-2014.

המשיבה הגישה בקשת רשות ערעור על פסק-הדין.

בהגדרה זו אין כדי להושיעה: הדיון בעתירה סובב אך את החיוב לשנת 2013 (לאחר שנקבע שהמחזיק בשנים 2014 ואילך הוא חוג'ה), ובשנה זו לא כלל הצוו סיווג של "מועדון ריקודים"; ואף לאחר הוספת הסווג של "מועדון ריקודים" הובהר בצו כי מדובר במועדוני ריקודים ש"משמשים לריקודים בלבד".

לא הובהר מדוע הוגשו תצהירים לבית משפט השלום, שעה שהעותרת הדגישה בטיעוניה – מתוך חשש שיקבע כי חל מעשה בית דין בסוגיה זו – כי הטענה לאפליה לא נטענה בבקשה למתן רשות להיתגונן וכלל לא נדונה בהליך האזרחי.

...

סוף דבר המורם מכל האמור לעיל הוא שדין העתירה להידחות הן מטעמים הנוגעים לחוסר ניקיון הכפיים של העותרת, הן לגופה.

לפיכך העתירה נדחית.

בנסיבות העניין אני מחייב את העותרת בהוצאות המשיבים 1 ו-2 בסכום של 20,000 ₪ ובהוצאות המשיב 3 בסכום של 20,000 ₪.