בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב בהפ"ב 56291-01-20 (כבוד השופט רז נבון) מיום 28.06.2020, לפיו נדחתה עתירת המבקשים לביטול פסקי בוררות שהוציא תחת ידיו הבורר כבוד הרב משה יעקב רודרמן.
בקשת הביטול שהוגשה לבית משפט קמא התייחסה לשלושה מסמכים אשר שני הצדדים התייחסו אליהם כאל פסקי בוררות: האחד - הודעת דוא"ל מיום 13.10.2019 (כונתה ע"י הצדדים - הפסק הראשון), השני - מיסמך שנשלח כצרופה דוא"ל מיום 07.11.2019 הנושא את הכותרת "פסק בוררות"; (כונה ע"י הצדדים - הפסק השני) לפיו חויבו המבקשים לשלם למשיב סך של 170,780 ₪, תוך דחיית הטענות ההדדיות הקשורות לבטון מוחלק, עיכוב בבניה וצבע, ותוך דחיית טענת המשיב לקנוס את המבקשים בסך של 10,000 ₪ בגין כל דרישה, והשלישי - מיסמך שנשלח כצרופה להודעת דוא"ל מיום 31.12.2019 לפיו חויבו המבקשים בפצוי בסך 309,992 ₪ בגין ליקויי בניה, לאחר שחוות דעת מומחה בדבר ליקויי בנייה שהגיש המשיב אומצה ע"י הבורר ש".
בית משפט קמא דחה את טענות המבקשים לבטלות הפסק השני, המהוה אכן פסק בוררות, משזה ניתן בהסתמך על "...תנית בוררות רחבה שמאפשרת הגשת תביעות הדדיות או שמיעת טענות הדדיות, ובילבד שהן מתייחסות למחלוקות הנוגעות לתשלומים עבור בניית הוילה" ומשכך אין ניתן לומר כי קיימת לגביו עילת ביטול של חריגה מסמכות לפי סעיף 24(3) לחוק הבוררות.
...
..על פיה סכום העלויות הנ"ל הוא 309,992 ₪ כולל מע"מ, לפיכך אני מאשר בזה את סכום החיוב הזה, בתוספת של 170,870 ₪ ע"פ סעיף 2 בפסק הבוררות ועוד 3,101 ₪ כולל מע"מ" (כונה ע"י הצדדים - הפסק השלישי).
המבקשים טוענים כי רק המבקשת הייתה צד לבוררות בעוד שבעקבות פסק הדין של בית משפט קמא חויב בו גם המבקש; כי לא נפל פגם במועד הגשת ההליך לבית משפט קמא נוכח אי קיום המצאה כדין, ואי קבלת הסברים מן הבורר באשר ליחס שבין הנמקתו לכאורה של המסמך לבין התוצאה; כי הבורר רודרמן חרג מסמכותו, עת בית משפט קמא לא נתן דעתו לתכתובת שבין הצדדים ממנה היה מסיק כי כך הדבר; כי הבורר רודרמן "לא זימן אף אחד מהעדים שביקש המבקש לזמן ואף אין מחלוקת כי הוא לא אפשר למבקש להביא את הראיות שביקש"; וכי "בין הבורר לבין המשיב התקיימה פגישה שבה הביא המשיב את חוות הדעת לבדק וקיבל ממנו פסק בורר המעמד צד אחד (פסק הבורר שבוטל)".
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור מצאתי כי יש לדחותה ללא בקשת תשובה.
לא זו אף זו, בקשת הביטול עצמה מתייחסת למבקש כ"קבלן ביצוע המבצע עבודות" ומפרטת את השתלשלות העניינים בין "המבקש" לבין "המשיב". אין לאפשר הרחבת חזית כאמור, בייחוד בשים לב להוראת תקנה 9 סיפא לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות התשכ"ט-1968 שעניינה "בקשה לביטול" ולפיה "הבקשה תפרט את העילה מבין העילות המנויות בסעיף 24 לחוק שעליה מסתמכת הבקשה והיא תהא מלווה בתצהיר לאימות העובדות הכלולות בה".
שלישית, בכל הנוגע לעילה הנטענת מכוח סעיף 24(3) לחוק הבוררות, הכלל העקרוני הוא כי "הסכמת הצדדים היא זו אשר קובעת את היקף סמכותו של בורר. ההסכמה עשויה להילמד בראש ובראשונה מהסכם הבוררות או מכתבי הטענות..., אך גם מהתנהגות בעלי הדין והתנהלותם בהליכי הבוררות" (רע"א 2638/18 חברה פלונית נ' שותפות פלונית, פסקה 14, ניתן ב-06.05.2018).
התוצאה היא שגם מבלי לתת את הדעת לשאלת המועדים – דין הבקשה להידחות לגופה.
