בקשות רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב בעניין ליקויי בנייה

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' סג"נ השופט אבי שליו) מיום 29.4.22 בת.א. 12457-06-16.

בתיק קמא מתבררת תביעת המבקשת בסך 979,225 ₪ שהוגשה עוד בשנת 2016 נגד דוד דוניו, גיא דוניו (אשר בנתיים נמחק בהליך) והראל חברה לביטוח (להלן: "הראל") לפצוי בגין ליקויי בנייה.

ב) ערכאת ערעור אינה נוהגת להתערב בשקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניינים הקשורים לניהול ההליך, בכל הקשור לסדרי דיון ומהלך שמיעת ראיות, אפילו אם היא סבורה, כי ראוי היה לנקוט דרך דיונית אחרת, להוציא מקרים חריגים בהם החלטת הערכאה הדיונית מנוגדת לדין או גורמת עוות דין לאחד הצדדים.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) ככלל, השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות הערעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.

התובעת תוכל כמובן בסיכומיה לנסות לקעקע את חוות הדעת באמצעות הטיעונים שהיא מעלה עתה ביחס לחוסר יכולת לחקור את נציגי מכון התקנים, אך אין זה המקרה שבו בית משפט היה מחויב להיעתר למבוקש באופן המצדיק התערבות ערכאת ערעור בהחלטת ביניים.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופטת הבכירה רונית פינצ'וק אלט) מיום 30.10.2022 בת"א 58197-07-17 בבקשה לעיון מחדש בהחלטה שניתנה ביום 1.8.2022 בבקשה מס' 42.

טרם הוגשה בקשת רשות העירעור השניה הגישו המבקשים ביום 7.9.2022 לבית משפט קמא בקשה לעיון נוסף ומתן ארכה להגשת סיכומים, וטענו כי בית משפט קמא בהחלטתו מיום 29.9.2021 התיר להגיש בקשות בנוגע לחזית המחלוקת לאחר שישמעו הוכחות.

בהחלטה מיום 1.8.22 נקבע: "1. ביום 25.7.17 הוגשה התביעה שלפניי שעניינה פיצויים בגין ליקויי בניה ואיחור במסירה של בית מגורים אשר התובעים קיבלו בו את החזקה בתאריך 28.12.2010.

בהחלטה מיום 30.10.22 בימ"ש קמא קיבל באופן חלקי את הבקשה לעיון מחדש באופן שנמחקו מההחלטה מיום 1.8.22 המילים "כתב התביעה אינו כולל טענות בדבר בעיות קונסטרוקציה או ליקויים ביסודות הבית ואינני מאפשרת העלאת טענות בעיניין זה"; אולם התוצאה של ההחלטה נותרה בעינה.

...

הערכאה הדיונית הבקיאה בתיק מצאה לנכון שלא להיעתר לבקשה ואין זה המקרה החריג שבו תתערב ערכאת הערעור בהחלטות מסוג זה. נטען בין היתר, כי המצב העובדתי של הבית רחוק מלהיות מצב הבלהות המתואר על ידי המבקשים.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה אין לתת רשות ערעור על החלטת הביניים: א) לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב באשר לאופן ניהול ההליך.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופטת עדי ניר בנימיני) מיום 14.5.2023 בת"א 28223-03-18 ולפיה נדחתה בקשת המבקשים – התובעים למינוי מומחה מטעם בית משפט ולחלופין – בקשה לתיקון כתב תביעה.

ביום 14.3.2018 הגישו התובעים תביעה כספית בנוגע לליקויי בניה וכן תביעה למתן צווי עשה בנוגע לתיקונים.

ברע"א 4321/22 ריץ אנד רויאל שוקי הון בע"מ נ' ביטוסי בע"מ ואח' (13.9.2022) נקבע בסעיפים 15-16: "15. כאמור, לבית המשפט מסור שיקול דעת רחב בהפעלת סמכותו להעתר לבקשה לתיקון כתב טענות. ברבות השנים השתרשה בפסיקה גישה ליבראלית ומרחיבה בנוגע להפעלת סמכות זו, לפיה כל עוד נמצא שיש בתיקון תועלת לבירור המחלוקת בין הצדדים, ייעתר בית המשפט לבקשת התיקון ברוחב לב. לצד דברים אלה נקבע בפסיקה, כי בקשות לתיקון אינן מתקבלות באופן אוטומאטי, כי אם מדובר בפרי של איזונים בין שורה של שיקולים, בהם: התרומה האפשרית של התיקון לבירור הפלוגתות; השלב הדיוני שבו מצוי ההליך; תום ליבו של המבקש; שהוי אפשרי מצידו בהגשת הבקשה; והשפעת התיקון על משך הדיון וניהולו בשים לב גם לאנטרס הצבורי הכולל ביעילות ההליכים (ע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 15 והאסמכתאות הנזכרות שם [פורסם בנבו] (4.4.2021); רע"א 7615/13 מובלי עטיה שבתאי בע"מ נ' מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל, פסקה 4 [פורסם בנבו] (30.1.2014); רע"א 3162/14 גזונטהייט נ' איזנברג, פסקה 5 [פורסם בנבו] (12.10.2014)).

...

ברע"א 4321/22 ריץ אנד רויאל שוקי הון בע"מ נ' ביטוסי בע"מ ואח' (13.9.2022) נקבע בסעיפים 15-16: "15. כאמור, לבית המשפט מסור שיקול דעת רחב בהפעלת סמכותו להיעתר לבקשה לתיקון כתב טענות. ברבות השנים השתרשה בפסיקה גישה ליברלית ומרחיבה בנוגע להפעלת סמכות זו, לפיה כל עוד נמצא שיש בתיקון תועלת לבירור המחלוקת בין הצדדים, ייעתר בית המשפט לבקשת התיקון ברוחב לב. לצד דברים אלה נקבע בפסיקה, כי בקשות לתיקון אינן מתקבלות באופן אוטומטי, כי אם מדובר בפרי של איזונים בין שורה של שיקולים, בהם: התרומה האפשרית של התיקון לבירור הפלוגתאות; השלב הדיוני שבו מצוי ההליך; תום ליבו של המבקש; שיהוי אפשרי מצדו בהגשת הבקשה; והשפעת התיקון על משך הדיון וניהולו בשים לב גם לאינטרס הציבורי הכולל ביעילות ההליכים (ע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 15 והאסמכתאות הנזכרות שם [פורסם בנבו] (4.4.2021); רע"א 7615/13 מובלי עטיה שבתאי בע"מ נ' מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל, פסקה 4 [פורסם בנבו] (30.1.2014); רע"א 3162/14 גזונטהייט נ' איזנברג, פסקה 5 [פורסם בנבו] (12.10.2014)).

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט אבי כהן) מיום 27.5.2023 בת"א 1870-11-18 במסגרתה החליט בית משפט השלום, לאחר שמיעת הוכחות ולאחר הגשת סיכומים, לאפשר לתובעים - המשיבים לתקן את כתב התביעה.

בית משפט בהחלטתו תיאר את השתלשלות העניינים בתיק וממנה עולים הנתונים הבאים: מדובר בתביעה העוסקת בליקויי בנייה, שהוגשה בחודש נובמבר 2018.

בית משפט קמא קבע, כי התובעים אמנם התרשלו בכך שלא הגישו בקשה לתיקון כתב תביעה (כפי שהיה עליהם לעשות לאור החלטה שניתנה בישיבת קדם משפט מיום 27.11.2019) אך בנסיבות החריגות לפיהן שני הצדדים הגיעו להסכמות בדבר תיקונים שבוצעו בפועל, שני הצדדים הגישו ראיות בעיניין הליקוי בחניה, אזי יהא זה בלתי צודק לתת פסק דין שלא ייקח בחשבון את כלל ההתרחשות לאחר הגשת כתב התביעה המקורי.

...

ג) אני סבורה, כי ההחלטה לאפשר תיקון כתב תביעה בשלב שלאחר הגשת סיכומים ומבלי שהתובעים הגישו בקשה לתיקון כתב תביעה, עשויה לגרום לעיוות דין דווקא למבקשת – הנתבעת, ומצדיקה התערבות חריגה של ערכאת ערעור בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית.

ה) אני סבורה, כי יישום הלכה זו בעניינינו מובילה למסקנה ולפיה אין מקום בשלב כה מאוחר, ומבלי שהתובעים ביקשו תיקון כתב תביעה מיוזמתם לתקן את כתב התביעה.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' הרשמת הבכירה נעמה ניר) מיום 27.3.2024 בת"א 8738-02-24 ולפיה לא מצא בית משפט לנכון לקבל החלטת המבקשת – הנתבעת לסילוק התביעה על הסף והמבקשת חויבה בהוצאות.

לאור צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תנתן בהן רשות ערעור) תשס"ט – 2009, בקשת רשות העירעור הוגשה רק בנוגע לדחיית הבקשה לסילוק על הסף.

המשיבה הגישה ביום 5.2.2024 תביעה בסך 2 מיליון ₪ נגד המבקשת – תביעת ליקויי בנייה וחוסרים שהתגלו ברכוש המשותף בבניין ברחוב מנחם דגניה 2 בחולון (להלן גם: "הבניין").

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) נקבע לא אחת כי על ביהמ"ש לנקוט משנה זהירות בדונו בבקשה לדחיית התביעה על הסף, שמא תפגע מעבר למידה הראויה זכות הגישה לערכאות (רע"א 7948/16 עזבון המנוח בנימין שמואלי ז"ל נ' משולם, סעיף 4 להחלטת כב' השופטת (כתוארה אז) א' חיות (13.11.16)).

ב) גם כאשר קיים חשש כי בסופו של דבר דחיית בקשה לסילוק על הסף תוביל לניהול הליך מיותר, אין זה מצדיק לכשעצמו סטייה מהעיקרון ולפיו ערעור על החלטת ביניים יתאפשר רק במסגרת ערעור על פסק דין וסטייה תיעשה רק במקרים יוצאי דופן שבהם נפלה טעות מהותית בהחלטת הערכאה הדיונית או כאשר קיים חשש ממשי לניהול הליך סרק, הכרוך בהשקעת משאבים יוצאת דופן.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.