בקשות מזונות זמניים וקביעת מזונות קבועים

זה נוסח החלטת ביה"ד הנ"ל: לפני בית הדין היתקיים דיון בבקשת האשה לפסיקת מזונות זמניים.

כך שהסדרי השהות הם כימעט שוויונים (מלבד יומיים החודש) לכן יש לקבוע מזונות שותפים בסכום של 600 ש"ח עבור כל ילד (סכום זה נקבע כמזונות זמניים בלבד עד לקביעת מזונות קבועים).

...

אני סבור כי כוונת המחוקק במה שלא ביטל בפירוש את החיוב לפי הדין האישי, הייתה להטיל על ההורים את העול הכלכלי של הילדים באופן יחסי, שיתופי ושוויוני, אך להשאיר את הדין האישי המטיל סייגים, כגון בענין ההכרח להתחשב ביכולתו הכלכלית של המפרנס/ת, דיני צדקה, בן סרבן קשר וכדומה.

סוף דבר העלנו כי ע"פ ההלכה, ע"פ הצדק וע"פ רוח ההלכה, וכן ע"פ החוק ורוח החוק, כיום האם והאב צריכים לשאת בעול המזונות באופן שיתופי, שוויוני ויחסי, זאת בעקבות שני השינויים הדרמטיים שהרחבנו עליהם, השינוי באופי הכלכלה המשפחתית והשינוי בפסיקה הקובעת איזון בזכויות, מה שמוביל בצורך לאיזון באחריות ובחובות.

סבורני, כי ערכאות השיפוט הדתיות והאזרחיות צריכות לחתור להגינות וצדק בהתאם למשפטי היושר, ולא להמתין למחוקק או למועצת הרה"ר שיעשו את השינוי המתבקש והמבורך, ומנגד על המחוקק לשנות את החוק כנ"ל ולא להמתין לשינוי אבולוציוני של מערכות השפיטה.

בהחלטת ביה"ד מיום ד' בכסלו תש"פ (2 בדצ' 2020) נקבע כי הבעל ישלם מזונות זמניים ע"ס 1,500 ש"ח לחודש, למשך ששה חודשים.

לאור זאת, הגיש ב"כ האשה בקשה לקיום דיון לשם קביעת מזונות קבועים.

...

העולה עד כה מכל המקובץ, שכאשר שני צדדים מתקשרים ביניהם בחוזה מסוים, הרי שאם המשיכו בהתקשרותם מבלי לכרות חוזה חדש, ואף אם ההתקשרות החדשה לא היתה רצופה לקודמתה, יש להחיל את תנאי ההתקשרות הראשונה אף על המשך ההתקשרות.

מסקנה לאור כל הנ"ל יש לדחות את בקשתה של האישה לחייב הבעל בתשלום מזונות זמניים.

בבקשתה פירטה המשיבה בתצהיר כי בתיק המזונות נקצבו מזונות זמניים בסך 2,600 ₪ לחודש עבור שני ילדיהם של המשיבה והיחיד בתוספת מחציות והתיק נקבע להוכחות בבית הדין.

בהחלטת בית המשפט נקבע כי היחיד יעדכן בדבר החלטת בית הדין הרבני, ובהמשך לכך הגישה המשיבה בקשה לעיון חוזר בהחלטה, משום שלטענתה, היחיד הטעיה את בית המשפט ודיון בעיניין המזונות קבוע לחודש 06/2023 וכפועל יוצא, הרי שהיחיד לא ישלם את דמי המזונות עד למועד הדיון.

...

בנוגע לתשלום מזונות במסגרת ההליך, בית המשפט המחוזי התייחס לתשלום במסגרת הליך פשיטת רגל של חייב ואולם, אני סבור כי הדברים יפים גם לענייננו: "חיוב במזונות איננו דומה לחיוב כספי אחר. גם המחוקק מתייחס באופן שונה לחיוב במזונות. והדברים ברורים ופשוטים:ו שתשלום המזונות הינו, לעיתים, האמצעי היחיד העומד לרשותו של הזכאי למזונות כדי להתקיים. בענייננו מדובר בחיוב לתשלום מזונות לבנו הקטין של החייב. כשלעצמי אני סבור שעצם קיומו של חוב מזונות, ובמיוחד מזונות לקטין כאשר הנסיבות מלמדות על כך שהחייב יכול היה לשלם את חיובו ולא עשה כן, זועק לשמיים את דבר חוסר תום ליבו של החייב." (ראו פש"ר (מחוזי חי') 81/01 עמרם לוי נגד הכונס הרשמי (פורסם בנבו 26.5.2002, פסקה 4 (ב) לפסק דינו של כבוד השופט עודד גרשון).

לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק אני מורה על ביטול הצו לפתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד.

כמו כן, אני מורה על ביטול הדיון הקבוע לתאריך 3.3.2024.

כפי שפורט לעיל באריכות, החלטת ביה"ד הראשונה מיום 23.10.2023 היתה להעביר את הבקשה לקביעת מזונות זמניים לתגובת הבעל, ואכן תגובות הבעל לכל אורך הדרך היו בכותרת "מזונות זמניים". כמו"כ, כל החלטות ביה"ד בהמשך נסובו על ענין "מזונות זמניים", וכפי שהודגש בהחלטה מיום ט"ז בטבת תשפ"ג (09/01/2023): "הבעל טוען שאין לביה"ד סמכות לעניין "מזונות קבועים", אך בשלב זה ובהסכמת הצדדים, תנתן החלטה "במזונות זמניים"."

...

ביה"ד אינו זוכר בוודאות את מהלך הדברים כדי להכריע בשאלה עובדתית זו, וכפי שכתב בהחלטה מיום י"ט בטבת תשפ"ג (12/01/2023) הנ"ל, אבל אין ספק שהחלטת ביה"ד שיצא בעקבות הדיון התייחס שוב לנושא של "מזונות ילדים זמניים". הרי, שלא מצאנו בשום מקום שביה"ד החל לדון במפורש בתביעת המזונות עצמה, אלא רק בבקשה לקביעת מזונות זמניים.

טענות ב"כ הבעל על חוסר כנות בכריכה דינן להידחות, שכן אף שלא צרפה האשה טופס הרצאת פרטים כפי הנדרש, הרי בתביעתה כללה ממילא את כל המידע המופיע באותו טופס.

מסקנה הסמכות העניינית לדון בתביעת האשה למזונות קבועים עבור הקטינות נתונה לביה"ד. יש להאריך את ההחלטה למזונות זמניים בעוד 6 חדשים.

ישיבת קדם המשפט קבועה ליום 5/6/2024 כאשר הצדדים הסמיכו את בית המשפט קמא בהודעה משותפת להכריע בבקשה לפסיקת מזונות זמניים על יסוד המסמכים ללא צורך בקיום דיון פרונטאלי.

הלכה פסוקה, ידועה ומושרשת היא כי ערכאת העירעור תיטה להתערב רק במקרים חריגים בפסיקת מזונות זמניים שכן הכלל הוא כי בית המשפט (לעינייני מישפחה) הדן בבקשה לקביעת מזונות זמניים אינו דן בניתוח מקיף של הראיות, ואינו חייב לבחון את מכלול הראיות או משקלן.

...

סיכומו של דבר, לא מצאתי מקום ליתן רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא ועל כן אני דוחה את הבקשה.