ודוק; מקום בו שנתיים לאחר הגשת התביעה עדיין לא היה צפי של הערכה מהן ההוצאות העומדות על הפרק ומשכך ביקש מהנתבעים פירוט על צפי ההוצאות, יהיו לגיטימיות אשר יהיו, והם לא יודעים אם יגררו לעוד הוצאות עתידיות, הרי שהכספים הופכים לבטוחה החורגת ממטרתה המקורית - "נכון לרגע זה לכסוי ליקויי בניה שאנו לא יודעים מתי יסתיימו" – עמ' 2, ש' 7-8).
מכל מקום, בנוגע לעילה הנזיקית, הרי שממילא אין צורך בבקשה לפיצול סעדים וגם לו היה נידרש, בשים לב לכך שהנתבעים לא היתנגדו ואופי ההליך בשים לב להתנהלות שתוארה לא היה מאפשר זאת דרך תיקון כתב התביעה בהוספת עילה ולטענת התובע עולה לו חשש ולא התגבשה העילה (להבדיל מהעילה החוזית) – על מנת שלא לחסום את דרכו של התובע, אני מאפשרת לו בנקודה זו פיצול סעדים.
...
אינטרסים של חתירה לחשיפת האמת ועשיית צדק מחייבים כי ככל שמצא בית המשפט כי קיימים מסמכים אשר הינם רלוונטיים למחלוקות בין הצדדים ולא צורפו לכתבי הטענות, יורה בית המשפט על גילויים גם בהליך של סדר דין מהיר (ראו למשל תא"מ 21101-03-12 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (27.10.2012)).
סיכומו של דבר, השיקול שעמד מאחורי ההחלטה שלא לחלק את יתרת הכספים בגין חשש שבשל הליכים משפטיים עתידיים נמשכים מול הקבלן, חברי הקבוצה ה"זכאים" יהפכו "לחייבים" וחלוקת כספים לאלתר תיצור קושי לגבותם בחזרה איננה שיקול לא לגיטימי אלא שיקול ענייני, גם אם בית המשפט סבור אחרת כאמור.
סוף דבר
הנתבעים ביחד ולחוד (למעט נתבעים 1 ו-2) ישיבו לתובע סך של 7941 ₪ כשהוא נושא הפרשי ריבית והצמדה מחודש יוני 2021 ולסכום זה יש הוסיף סך של 43 ₪ (בהתאם לחלק של התובע לפי 0.6867%) בגין החזר לקופה עבור התרומה ששולמה.
הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות משפט בסך של 900 ₪ וכן הוצאות עו"ד בסך 3500 ₪.
