בקשות לגילוי פרטים ומסמכים בתביעה

ברע"א 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' פרופ' זליכה (29.3.16) היתייחס בית המשפט העליון לגילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית וקבע כך: "11.על מנת שבית המשפט יצווה על גילוי ועיון במסמכים או על מתן מענה לשאלונים (להלן: צוי גילוי) בהליך לאישור תובענה ייצוגית על המבקש לקיים מספר תנאים: התנאי הראשון והבסיסי הוא שהמידע שנתבקש רלבאנטי להליך ודרוש להכרעה במחלוקות בין הצדדים (ראו: תקנה 4(ב)(1) לתקנות תובענות ייצוגיות; תקנה 107 לתקנות סדר הדין האזרחי; רע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס, פ"ד נז(4) 513, 519 (2003) (להלן: עניין יפעת); רע"א 3068/08 סונול ישראל בע"מ נ' ליזרוביץ, בפיסקה ג(6) (‏20.8.2008) (להלן: עניין סונול)); התנאי השני הוא שהמידע או המסמכים מצויים בידיו או בשליטתו של בעל הדין שכלפיו מופנה הצוו (ראו: רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג, פ"ד ס(3) 264 (2005) (להלן: עניין מחסני ערובה)); התנאי השלישי הוא שיהיה במתן הצוו כדי לפשט ולייעל את ההליך (ראו: תקנה 4(א) לתקנות תובענות ייצוגיות; תקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי; עניין מחסני ערובה בעמ' 270-269; עניין סונול, בפסקות ג(4)-ג(6)); והתנאי הרביעי הוא שמתן הצוו לא יטיל על בעל הדין שכלפיו הוא מופנה עול בלתי סביר וידרוש ממנו להוציא הוצאות שאין הצדקה כי יוציא אותן בנסיבות העניין (ראו: תקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי; עניין מחסני ערובה, בעמ' 270-269; עניין סונול, בפסקות ג(4)-ג(6)). כאשר העותר למתן הצוו הוא בעל הדין שהגיש את בקשת האישור, נידרשת התקיימותו של תנאי נוסף והוא – שמבקש הצוו העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הנדרשים לאישור התובענה הייצוגית (ראו: עניין יפעת, בעמ' 519). דרישה זו מעוגנת בתקנה 4(ב)(2) לתקנות תובענות ייצוגיות המצוטטת לעיל והיא מתייחסת לגילוי ועיון במסמכים, אך יש טעם רב להחילה גם לגבי מתן צו המורה על מענה לשאלונים בהליך לאישור תובענה ייצוגית, שכן לעניין הנטל הראשוני שנידרש מבקש בקשת האישור לבסס בהליך מסוג זה, אין סיבה להבחין בין גילוי מסמכים למתן מענה לשאלון. תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות אף מביאה בחשבון את ייחודיותו של הליך התובענה הייצוגית ואת ההשלכות העשויות לנבוע מכך לעניין סדרי הדין בהליך זה ועל כן נקבע בה כי תקנות סדר הדין האזרחי יחולו בהליכים לאישור תובענה ייצוגית 'בשינויים המחויבים'." (ההדגשות שלי- א.פ) ברע"א 8649/17 חברת פרטנר תיקשורת בע"מ נ' תגר (16.4.18) (להלן: "פרטנר") פרט בית המשפט העליון מהם השיקולים שיש להביא בחשבון במסגרת בקשה לגילוי מסמכים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית: "16. מתוך המאפיינים והתכליות של ההליך הייצוגי, נגזרים השיקולים שעל בית המשפט לבחון בעת הדיון בבקשה לגילוי מסמכים המוגשת במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית. מחד גיסא, גילוי מסמכים נועד לגשר על פערי הכוחות המשמעותיים ופערי המידע המובנים ששוררים בין הצדדים להליך (גורן, בעמ' 255; רע"א 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' פרופ' זליכה, פסקה 14 (29.3.2016) (להלן: עניין תנובה); רע"א 8900/13 תדיראן הולדינגס בע"מ נ' הבר, פסקה 7 (27.3.2014) (להלן: עניין תדיראן); רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג, פ"ד ס(3) 264, 268 (2005); רע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס, פ"ד נז(4) 513, 518 (2003) (להלן: עניין יפעת)); וכן, מאחר שתובענה ייצוגית מוגשת בשם קבוצת נפגעים ובגדר תכליותיה ניצבות מטרות חברתיות וציבוריות – אינטרס הקבוצה ואנטרס הציבור מהוים שיקול רלוואנטי בבחינת בקשה לגילוי מסמכים בהליך הייצוגי (ראו והשוו: עניין אינסלר, פסקה 13). מנגד, קיים חשש כי הליכי גילוי המסמכים יהפכו ל"מסע דיג" להשלמת תשתית עובדתית חסרה ויאפשרו שימוש לרעה במנגנון התובענה הייצוגית (רע"א 6996/11 קומם נ' רוזובסקי, פסקה 10 (28.8.2012) (להלן: עניין קומם); עניין יפעת, בעמ' 519).

...

לגבי כתבי התביעה והסדרי הפשרה עם מבוטחים ספציפיים - הבקשה נדחית מאחר ולא שוכנעתי שיהיה ניתן ללמוד מהם בהכרח על חוסר תום ליבה של המשיבה.

סעיף 3(ו) – הבקשה נדחית.

סעיפים 3 (ז) – 3(ט) – הבקשה נדחית.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה להלן החלטתי: בפתח הדברים יאמר כי היה על התובעת לפנות לנתבעת בבקשה לגילוי מסמכים ופרטים נוספים בטרם פנתה לבית הדין.

פירוט כספים שהועברו מחשבון הנתבעת 2 לחשבון הנתבעת1 – גילוי מסמכים ספציפיים שמבקש תובע נועד לאפשר לו לקבל מידע שאם יגולה יוכל להועיל להוכחת טענותיות הגילוי לא נועד לשם הוכחת טענות הגנה ולפיכך האמור בסעיף 8ג' לפיו "פירוט אותם כספים שהועברו או לא הועברו, יצמצם את המחלוקות ואף יאפשרו לה לבסס את הגנתה", לא יכול להיתקבל.

...

אסמכתאות לתשלום שכירות ע"י הנתבעת 2 להשכרת סטודיו – מטעמי הנתבעת ומהטעמים שפורטו לעיל, הבקשה נדחית.

הבקשה נדחית.

בקשות אלו נדחות.

לפניי בקשות לגילוי מסמכים, למתן פרטים נוספים ולמתן צו איכון שהוגשו במסגרת תביעה שהגיש התובע נגד הנתבעים לתשלום כספים הנובעים מעבודתו כמחסנאי בנתבעת 1.

...

לפיכך דין הבקשה להידחות.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש מקום להורות על מתן צו איכון ביחס לתקופה מוגבלת בלבד של ימים בודדים וזאת מהטעמים הבאים: מעיון בכתב התביעה עולה כי חלקה הארי של התביעה אשר הוגשה על סך 193,284 ₪ היא לפיצוי בסך 100,000 ₪ בגין נזקים לא ממוניים עקב פיטורים בזמן מחלה ולפיצויי פיטורים בסך 45,018 ₪.

סוף דבר הבקשות מתקבלות בחלקן כמפורט לעיל.

על הפרק: האם יש לבטל החלטת בית משפט לעינייני מישפחה שהורתה על גילוי מסמכים ופרטים אודות חשבון בנק עסקי שנוהל על ידי המבקש 1 כחלק מהליך בירור הקף עיזבון המנוחה? בקשת רשות העירעור: לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בנצרת (כב' השופט מחמוד שדאפנה) בת"ע (נצ') 68500-11-21 מיום 27/12/22 בה הורה למבקש לגלות פרטים ומסמכים של חשבון בנק עסקי של העסק "***" ביחס לתקופה שמיום פטירת אביהם המנוח של הצדדים ועד ליום פטירת אימם המנוחה.

המשיבים הגישו בבית משפט קמא תביעה לבירור הקף עיזבון המנוחה בתמ"ש (נצ') 68500-11-21 ואילו המבקשים הגישו תביעה למתן צו קיום צוואתה האחרונה של המנוחה מיום 30/8/2006.

...

זאת ועוד, במידה ורווחי העסק לא הועברו למנוחה הם אכן נכס "עזבוני" של המנוחה, הרי מדובר בקניין שהוא גם של המשיבים וגם מטעם זה דין טענת המבקש בהקשר זה של הפרטיות להידחות.

שקלתי אם לא נכון היה להורות על מינוי מומחה בתחום ראיית החשבון שהוא זה שיקבל המסמכים והמידע ויגיש בסופו של יום חוות דעת לבית משפט קמא, אך סבורני כי גם בחירה באפשרות זו מסורה לבית משפט קמא ולא מצדיקה התערבות בהחלטתו מה גם שלא זה הסעד שנתבקש על ידי.

לאור כל האמור לעיל באתי לכלל קביעה כי בקשת רשות הערעור דינה להידחות.

(בבקשה לאישור תובענה ייצוגית של המבקשת 1 לגבי המשיבה 1) עניינה של הבקשה לאשר את התובענה שבכותרת כתובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור") הוא בטענת המבקשת כי המשיבה 2 (להלן: "המשיבה" או "טורקיש") מפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן" או "החוק"), ותקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א-2010 (להלן: "תקנות הגנת הצרכן" או "התקנות"), המתייחסות לביטול עסקה במועדים מסוימים.

על טענה זו יש לומר את הדברים הבאים: במסגרת בקשה מס' 2 ביקשה המבקשת, בין היתר, גילוי של כל הפרטים והמסמכים בקשר עם ביטולי עיסקאות שבוצעו על ידי צרכנים בישראל בתקופת הביטול, המשיבה היתנגדה לכך, ובדיון שהתקיים ביום 23.2.17 "הגיעו הצדדים להסכמה על פיה חזרו בהם המבקשים מהבקשה לגילוי נתונים ומסמכים הקשורים לביטולי הכרטיסים" (סעיף 2 להחלטת כב' השופטת בלטמן מיום 23.2.17).

...

יתר התנאים לאישור התובענה כייצוגית לאחר שנקבע כי יש סיכוי סביר שעילת המבקשת לגבי הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן והתקנות שעניינן ביטול מזכה המתייחסות לרכישת כרטיסי טיסה באתר המשיבה וכן באמצעות סוכנויות תוכרע לטובת המבקשת, נחה דעתי כי התקיימו גם יתר התנאים לאישורה של תובענה ייצוגית.

כמו כן אני סבור כי מתקיימים התנאים של נאותות הייצוג והייצוג בתום לב (סעיפים 8(א)(3) ו-8(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות), ואיני רואה סיבה לקבוע אחרת סיכום מהטעמים שפורטו לעיל אני מקבל את בקשת האישור, באופן שיפורט להלן: חברי הקבוצה: "כל הצרכנים אשר ביטלו עסקה לרכישת כרטיסי טיסה של המשיבה שהוזמנו בישראל, מישראל ו/או אליה, באתר האינטרנט של המשיבה או באמצעות סוכנות נסיעות בישראל, והתקיימו תנאי חוק הגנת הצרכן (סעיפים 14ג(ג), 14ג(ד)(2) 14ה(ב) או תקנות הגנת הצרכן (תקנות 2(3), 3(א) ו-5), המזכים את המבטל בהחזר כספי עם דמי ביטול מקסימליים לפי הקבוע שם (להלן: "ביטול מזכה"), והמשיבה גבתה מהם דמי ביטול העולים על דמי הביטול המקסימליים.

בהתאם לסמכותי לפי סעיף 23 לחוק תובענות ייצוגיות, ונוכח קבלתה של בקשת האישור, אני מחייב את המשיבה לשלם לב"כ המייצג שכר טרחה בסך כולל של 30,000 ₪ בגין טיפולו בבקשת האישור.