בקשות לגילוי מסמכים בסכסוך סודות מסחריים

ככל שתתקבל בקשת העיון, יתגלו בפני המבקשת מסמכים שסביר להניח כי לא היו מתגלים בפניה אם הייתה בוחרת לבקשם בהליך גילוי מסמכים במסגרת ההליך במחוזי, שכן הליך גילוי מסמכים בהליכים של תובענות ייצוגיות הוא הליך מצומצם בהיקפו.

אין לאפשר למבקשת דיג מסמכים אקראי מתוך תיקים אחרים שהתנהלו נגד אל על. אם לא בכך, בתיק דנא קיימים שני מסמכים שהאמור בהם עולה לכדי סודות מסחריים של אל על, מידע פנימי שאינו נגיש לציבור וחשיפתו עשויה לפגוע ביתרון המסחרי של אל על, כפי שיפורט להלן.

סודות מסחריים לטענת אל על שני נספחים לבקשת הצד בסכסוך הקבוצי מהוים סודות מסחריים: א) נספח 6 הוא טבלה המרכזת, בין השאר, את הנתונים בדבר מספר אנשי הצוות הפעילים בחברה, שעות צוות לא פעילות בטיסות אל על, שעות צוות לא פעיל בחברות זרות, שעות טיסה פעילה ועוד.

...

דיון והכרעה ההחלטה אם להיעתר לבקשת העיון, אם לאו, תלויה בשורה של שיקולים הקבועים בתקנות, ובהם עניין המבקשת בתיק, עניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע מהעיון, וכן סבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

נוסף על כך, מוכנה המבקשת להצהיר כי לא תעשה כל שימוש במסמכים אלה פרט להצגתם בהליך במחוזי ובכך מתפוגג החשש כי המסמכים יגיעו למתחרי אל על. לטעמי, אל על לא עמדה בנטל לשכנע כי קיים טעם כבד משקל המונע את העיון בכללותו (לרבות בנספחים 6 ו-8) ולאור הצהרת ב"כ המבקשת כי המבקשת מתחייבת שלא לעשות שימוש בנספחים, למעט הצגתם בבית המשפט המחוזי (סעיף 4 לתשובת המבקשת), אני סבור שאין מניעה להיעתר לבקשת העיון בכללותה.

סיכום דין הבקשה להתקבל.

כאשר מועלית טענה לקיומם של סודות מסחריים במסמכים או במידע שגילויים התבקש, אין ליתן צו לגילוי מסמכים "בטרם הונחה תשתית ראייתית, ולו מינימאלית, לטענות מבקש הגילוי" (רע"א 3638/03 ביטום תעשיות פטרוכימיות בע"מ נ' כמיפרן נ' ישראל בע"מ, פ"ד נח(1) 97 (2004)).

לצד זה יש להוסיף, כי ככל וקיים סיכסוך כלשהוא בין התובע לבין חברת קונוז הרי סיכסוך זה, איננו רלבאנטי להליך דנן.

...

לאחר שעיינתי בבקשה, תגובת התובע, תשובת הנתבעים ובכלל החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

לאור האמור, ובהעדר רלבנטיות להליך זה, אני דוחה את בקשת הנתבעים לגילוי מסמכים ספציפיים.

שיקולים נוספים למניעת עיון במסמכים הנם הגנה על אינטרסים לגטמיים של הצד בידיו מצויים מסמכים אלה כגון סודות מסחריים וחסיונות שונים (ראו: רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ פ"ד נו(5) 193, 196 – 195), מידת ההכבדה שבקשת הגילוי תיגרום לצד שכנגד אל מול רלוואנטיות המסמכים המבוקשים (ראו: רע"א 7586/15 בן צבי נ' אלשיך פסקה 13 (24.1.2016)) כך, שככל שהמסמכים רלוואנטיים יותר ובעל הדין המבקש לעיין בהם תלוי בהם לביסוס טענותיו, כך יגבר אינטרס הגילוי על פני אינטרס ההכבדה ולהפך (רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' לוין (13.10.2009); רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (15.10.2008)).

משכך, על בית המשפט מוטלת החובה לבחון בקשות לגילוי מסמכים בתובענות ייצוגיות בזהירות הראויה, תוך שמירה, מחד, על זכותו של התובע לנהל תביעתו ובמטרה לסייע בגילוי האמת, ומאידך, תוך הגנה על אינטרסים לגטמיים של הנתבעים, שהנם בדרך כלל, חברות מסחריות שלהן מידע רב עסקי ומסחרי שאינו גלוי לציבור הרחב ולא בהכרח נידרש לגלותו לצורך ההליך.

מקום בו קיימת מערכת ייעודית שמלוא המידע הרלוואנטי מצוי בה, היא מערכת ברקת, איני סבורה שיש לחייב את הנתבעת לחשוף מסמכים נוספים שבהם מידע רחב, שחלק ניכר ממנו אינו רלוואנטי לסכסוך, רק על מנת לאפשר לתובע להצליב נתונים שונים עם הנתונים הרלוואנטיים המצויים כולם, ממילא, במערכת ברקת.

...

על אף האמור, חקר האמת אינו אינטרס בלעדי וקיימים אינטרסים נוגדים שבהתקיימותם, עשוי להידחות עיקרון הגילוי.

כך, למשל, אין לאפשר דיג חסר הבחנה במסמכי היריב (רע"א 11126/08 לב לבייב נ' עזי רפאלי (7.5.09)(בפסקה 5).

לאור זאת, ובנסיבותיו הייחודיות של ההליך כאן, בהיותו הליך נושן סבורני, כי יעילות הדיון מחייבת, כי ההליך יתנהל על יסוד נתונים שהמחלוקת לגבי מהימנותם אינה קוטבית, אשר יערכו במסגרת חוות דעת מומחה אובייקטיבי ובאופן זה יחסכו הן זמן שיפוטי והן חשיפת נתונים בלתי רלוונטיים לעיני התובע.

ברקע הסיכסוך בין הצדדים, עומדת טענת התובעת כי הנתבע 1 הפר את הסכם הזיכיון שנחתם בינו לבין התובעת ביום 31.12.16 להפעלת חנות של רשת "זול סטוק" בעיר קצרין, על פיו פעלו הצדדים עד לנובמבר 2022 (להלן: "ההסכם").

בתשובתה לבקשה לגילוי מסמכים, צרפה התובעת תצהיר של מנכ"ל התובעת, במסגרתו נטען, בין היתר, כי כל ספק שעובד עם הרשת מחויב לשלם לתובעת עמלה.

התובעת טוענת כי מדובר במסמכים בלתי רלוואנטיים להליך זה. מקובלת עלי טענת התובעת כי מדובר במסמכים שאינם רלוואנטיים לצורך הוכחת הטענה כי התובעת מחלה לזכיינים אחרים על הפרות יסודיות ואף לגבי עצם הטענה כי מדובר בחוזה אחיד, אינני סבורה כי מדובר במסמכים נדרשים, באופן המצדיק גילוי כה רחב שיש בו אף לפגוע בסודותיה המסחריים של התובעת.

בתשובה לשאלה ו' השיבה התובעת כך: "לענות על שאלה זו משמעה לגלות סודות מסחריים ובהתאם אין כל כוונה להשיב". מקובלת עלי טענת הנתבעים כי תשובה זו אין לקבל, שהרי מוטלת על התובעת החובה לפרט את הבסיס לתביעתה בגין גזל סוד מסחרי.

...

לאור כל האמור לעיל, הבקשה לסילוק התביעה הכספית כנגד הנתבעת 2, על הסף, נדחית.

סוף דבר אני מקבלת את הבקשה לגילוי ספציפי של מסמכים, באופן חלקי ומורה לתובעת לגלות בתצהיר ערוך כדין את הכרטסות או החשבוניות המעידות על גביית העמלה מהספקים לשנים 2021 – 2023, בתוך 30 יום.

הבקשה לסילוק על הסף של התביעה הכספית כנגד הנתבעת 2, נדחית.

אציין כבר עתה, כי במענה החברה לבקשה לגילוי מסמכים עלתה, לא אחת, תשובה כללית לפיה, המסמכים או חלקם חוסים תחת חסיונות שונים (מיסמך שהוכן לקראת משפט, סוד מסחרי, הגנת הפרטיות וחיסיון עו"ד לקוח) ולא הובהר בתשובות החברה, מהו הנימוק המשפטי והעובדתי בנוגע לכל מיסמך או חלקו ועל שום מה חוסים המסמכים תחת חסיונות נטענים אלה.

ככל שיש מסמכים נוספים שהתבקשו ולטענת החברה אינם רלוואנטיים עליה לתאר את מלוא המסמכים ולפרט מדוע לטעמה אין מדובר במסמכים רלוואנטיים שכן, ככלל, פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון, תיכתובות או כל מיסמך אחר בנוגע לאסיפה השנתית הנם, לטעמי, מסמכים הרלוואנטיים לסכסוך.

...

הוראות כלליות לעניין המשך הליך גילוי המסמכים אפתח ואומר, כי לאור לוח הזמנים הקצר שנקבע לניהול התיק, ובכלל זה, העובדה כי מועד הגשת תצהירי העדות הראשית וחוות הדעת מטעם התובעות בתביעה העיקרית ומטעם החברה בתביעה שכנגד קבוע ליום 20.6.2024, אתן החלטתי זו באופן תמציתי, ללא התייחסות רחבה לרציונאליים העומדים בבסיסה.

עוד נתתי דעתי כי לא ניתן להעלות טענות לעניין חיסיון או מניעה אחרת לגילוי המסמכים ללא פירוט קיומו של המסמך (גילוי לחוד ועיון לחוד) ופירוט הטענה בשלה המסמך או חלקו חסויים או שיש מקום לקבוע כי אין לגלותם וכי במצב דברים זה על בית המשפט להכריע האם אכן נסוגה חובת הגילוי מפני הסודיות או החיסיון הנטענים ("חובת הסודיות נסוגה מכוח הדין של גילוי מסמכים, ככל שבית המשפט מגיע למסקנה כי יש מקום להורות על עיון במסמך לגביו הועלתה טענת חיסיון או אינטרס מוגן") ע"א 151/24 עו"ד יקיר ניידיק נ' אמה אינוזמצב (בפסקאות 21-22 לחוות דעתו של כבוד השופט עמית) (16.4.2024).

לגוף העניין כאן, לא ברור מיהי אותה חברה ומהי רלוונטיות המסמכים שהתבקשו ומשכך, דין הבקשה דחייה.

סיכום כלל המסמכים שלא גולו ועל פי החלטתי זו יש לגלותם, יועברו, בצירוף תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין לצד שכנגד עד יום 13.6.2024.

מסמכים או חלקי מסמכים שעל פי טענת החברה חוסים תחת חיסיון עו"ד לקוח לא יועברו לעיוני במלואם, אך יגולו כך שניתן יהיה להבחין כי מדובר במסמך שנערך על ידי עו"ד או שהחלק המושחר במסמך נאמר מפי עו"ד. באשר לשאלת ההוצאות; לאור העובדה כי הליך הגילוי טרם הסתיים וכך אף החלטתי זו אינה שלמה עד לאחר קבלת מלוא טיעוני החברה והמסמכים המלאים מטעמה, תפסקנה ההוצאות בתום ההליך.