לאחר סקירת טענות הצדדים ומהנימוקים אשר יפורטו, מצאתי לקבל את הבקשה ואני מורה על ביטולה של הקובלנה.
בנוסף, בנסיבות המתוארות, בהגשת הקובלנה הפלילית רק לאחר פסק הדין בתביעה האזרחית בגין לשון הרע יש אף כדי להביא לתחושה וחשש כי קובלנה זו הוגשה אך מתוך תחושות של אכזבה, תיסכול ונקמנות מצד הקובל.
...
על פי פסק הדין באותו ההליך, אשר ניתן ביום 31.3.2019, בהתאם להסכמת הצדדים ומכוח סמכות בית המשפט לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), קבע בית המשפט " לסילוק סופי ומוחלט של המחלוקות מושא תיק זה, ומבלי להודות בכל טענה, ישלם הנתבע לתובע סך כולל של 9,500 ₪ ...". על פסק דין זה, ובכלל זאת על כך שהמפורט בו מביא "לסילוק סופי ומוחלט של המחלוקות מושא תיק זה" לא הוגש ערעור על ידי מי מהצדדים.
לאור כלל המפורט לעיל, מסקנתי היא כי בנסיבות המקרה דנן האינטרסים השוללים את המשכו של ההליך, בדמות הפגיעה הברורה והחריפה בתחושת הצדק וההגינות המשפטית גוברים על האינטרסים המצדיקים המשכו – כך שיש להורות על ביטולו.
סוף דבר, אני מורה על ביטול הקובלנה מטעמי הגנה מן הצדק.
