בקשות גילוי מסמכים בהליך משפטי: טענות רלוונטיות וסודיות מסחרית

לעניין זה, יפים דברי בית המשפט העליון ברע"א 8649/17 חברת פרטנר תיקשורת בע"מ נ' אלחנן תגר (16/4/18) (להלן: "עניין תגר") , כדלקמן: "מתוך המאפיינים והתכליות של ההליך הייצוגי נגזרים השיקולים שעל בית המשפט לבחון בעת הדיון בבקשה לגילוי מסמכים המוגשת במסגרת בקשה לאישור. כך, מחד גיסא, גילוי מסמכים נועד לגשר על פערי הכוחות המשמעותיים ופערי המידע המובנים ששוררים בין הצדדים להליך (גורן, בעמ' 255; רע"א 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' פרופ' זליכה, [פורסם בנבו] פסקה 14 (29.3.2016) (להלן: עניין תנובה); רע"א 8900/13 תדיראן הולדינגס בע"מ נ' הבר, [פורסם בנבו] פסקה 7 (27.3.2014) (להלן: עניין תדיראן); רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג, פ"ד ס(3) 264, 268 (2005); רע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס, פ"ד נז(4) 513, 518 (2003) (להלן: עניין יפעת)); וכן, מאחר שתובענה ייצוגית מוגשת בשם קבוצת נפגעים ובגדר תכליותיה ניצבות מטרות חברתיות וציבוריות – אינטרס הקבוצה ואנטרס הציבור מהוים שיקול רלוואנטי בבחינת בקשה לגילוי מסמכים בהליך הייצוגי (ראו והשוו: עניין אינסלר, פסקה 13). מנגד, קיים חשש כי הליכי גילוי המסמכים יהפכו ל"מסע דיג" להשלמת תשתית עובדתית חסרה ויאפשרו שימוש לרעה במנגנון התובענה הייצוגית (רע"א 6996/11 קומם נ' רוזובסקי, פסקה 10 [פורסם בנבו] (28.8.2012) (להלן: עניין קומם); עניין יפעת, בעמ' 519).

נקבע כי היתנהלות מעין זו מהוה שימוש לרעה בהליכים משפטיים בכך שהלכה למעשה היא מסיטה את נטל ההוכחה מהתובע לנתבע, ויש בה כדי לגרום נזק להליך הייצוגי ככלל (פסקה 20 בעיניין תגר).

בהתאמה לכך, בתגובתו צימצם המבקש צימצם את בקשתו לגילוי ו/או לתשובות לשאלון רק בכל הנוגע למסמכים שלגביהם נטען כי אינם רלוואנטיים או כי הם מהוים סוד מסחרי וכן לשאלות עליהן לא השיבו המשיבות.

...

לחילופין, טענה נטו כי יש לדחות את בקשת האישור גם לגופה, בהינתן שהבקשה הוגשה בחוסר תום לב קיצוני, כאשר המבקש התבסס על כתבה שהתפרסמה באתר ynet, במסגרתה נכתב כי קיים חוסר בבשר המוזל בחלק מסניפי ויקטורי, ובו ביום יצא לרכוש בשר טחון בסניף ויקטורי (ומוצר זה בלבד), בעודו מתעד את הרכישה ומבקש מהקצב במקום להציג את מדבקת האריזה ממנה נטחן הבשר.

לאור האמור, אני סבורה, כי המבקש לא הרים את הנטל להוכחת הרלוונטיות של המסמכים הנדרשים לשלב זה של ההליך.

סוף דבר; לאור כל האמור - הבקשה נדחית בזאת.

המזכירות תדוור את החלטתי לצדדים.

בעקבות פניית ב"כ התובעים לב"כ הנתבעת 9 התברר, בדיעבד, כי אין בכוונת הנתבעת לגלות את כל המסמכים וזאת מטעמים של העידר רלוואנטיות, סודיות מסחרית, השלכות הגילוי על צדדים שלישיים וכיוצא באלו.

לשיטת הנתבעת 9, אין די בעובדה כי התובעים טוענים לנחיצותם של המסמכים , על מנת שתימצא ההצדקה להמצאתם, וממילא קיבלו התובעים את המסמכים במסגרת הליכים משפטיים אחרים המתנהלים בין הצדדים.

הוסיפה הנתבעת 9 והתייחסה לסעיפי הדרישה לגילוי מסמכים ספציפיים לגופם, כאשר ביחס לחלקם נטען כי הנקוב בהם אינו ברור, חלק אחר גולה במסגרת ההליך שהנו רלוואנטי לגילויים, וחלק אינו רלוואנטי להליך הנוכחי.

מקום בו לא קיימת עוד פרוצידורה של תגובה לתשובה, אלא באישור מפורש של בית המשפט, איני מוצאת לנכון להתייחס לגופן של הטענות במסגרת הודעה זו. לאחר עיון בבקשה ובתשובה, ונוכח חשיבותן והשלכותיהן של הבקשות השונות אשר הוגשו בתיק זה ועוסקות בהליכים המקדמיים, הבקשות בנושאים אלו כמו גם התשובות והחלטותיי, אני מוצאת להקדים ולפרטן כדלהלן: ביום 3.11.2022 הוגשה רשימת הבקשות של התובעים, אשר כללה בחובה, בין היתר, דרישה לגילוי מסמכים ספציפיים אשר נקבע כי תדון בדיון.

...

במסגרת התשובה טענה הנתבעת 9 כי דין הבקשה להידחות, תוך חיוב התובעים בהוצאות בשל שימוש לרעה בהליכי בית המשפט.

ביום 7.5.2023 – הוגשה בקשה נוספת של התובעים למחיקת כתב הגנתה של הנתבעת 9 וזאת מקום בו הנתבעת 9 בחרה שלא לקיים אחר החלטתי מיום 24.4.2023.

חסד נעשה עם הנתבעת 9, שעה שאיני מורה לעת הזו על מחיקת כתב הגנתה, ואף זאת לפנים משורת הדין, ובהינתן הלכתו של כב' בית המשפט העליון והמשמעות המעשית של מחיקת כתב ההגנה בתיק זה. חלף זאת, ולעת הזו, אני מורה כדלהלן : הנתבעת 9 תמציא עד ליום 31.8.2023 תצהיר תשובה לדרישה לגילוי מסמכים ספציפיים כאשר זה ערוך בהתאם לסעיפי מכתב הדרישה במלואו, ותוך שניתן לשייך כל מסמך ומסמך לסעיף הפרטני.

המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לצדדים.

ביום 18.9.22 הגישו המבקשות היתנגדותן לבקשה, תוך שטענתו בין היתר בכלליות כי מדובר במסמכים שאינם רלוואנטיים להליך המשפטי, וכן מסמכים חיסויים שהם בבחינת סוד מסחרי.

לטענת המשיבה, יש לדחות את היתנגדות המבקשת לגילוי המסמכים המבוקשים ולהותיר את צו הגילוי על כנו בשל הנימוקים הבאים: ביחס לכל מיסמך שנטען לגביו כי הוא כולל סודות מסחריים – לטענת המשיבה אכן מדובר במסמכים רלוואנטיים, שכן יש בהם כדי ללמד על החריג לפוליסת הביטוח של המשיבה ושעליה מבוססת הגנת המבקשות – גניבה בידי עובד המשיבה.

...

במאמר מוסגר יוער, כי המשיבה מבקשת לטעון שאין מחלוקת באשר לרלוונטיות המסמכים, אולם אין בידי לקבל טענה זו, שכן המבקשות חזרו מספר פעמים על הטענה כי המסמכים המבוקשים נעדרים כל רלוונטיות ואינם מעניינה של התביעה כלל וכלל (ר' לדוגמא סע' 2; סע' 3.7; סע' 3.10 וסע' 4.4; סע' 5.2, סע' 6 לבקשה דנא).

משכך, מצאתי לקבל את הבקשה במלואה, ולו בשל היעדר רלוונטיות של המסמכים הנדרשים והעובדה כי קשה שלא להתרשם שכל מטרת הבקשה למסמכים אלה אינה אלא "מסע דיג". סוף דבר הבקשה מתקבלת במלואה.

בנסיבות העניין ובשים לב לקבלת הבקשה במלואה, אני מורה למשיבה לשאת בהוצאות המבקשת בסך של 2,000 ₪.

איזון זה נערך גם כאשר המסמכים המבוקשים מהוים סוד מסחרי של בעל הדין, במקרה זה קבע המחוקק איזון בהתאם להוראת סעיף 23(ג) לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999: "(ג) בהליך משפטי בענין אזרחי, רשאי בית המשפט, לבקשת אדם, לתת צו בדבר אי גילוי ראיות שיש בהן סוד מסחרי, ובילבד שראה כי הענין שיש באי גילוי הראיה עדיף מן הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק, וכי במתן הצוו לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), אין כדי להגן על הסוד המסחרי." מעבר לכך, כאשר מנגד להליכי הגילוי ניצבים חסיונות סטאטוטוריים או הלכתיים ההכבדה על הצד השני גוברת, היינו נידרשת תשתית ראייתית לכאורית בעלת עוצמה על מנת שתצדיק את הפגיעה באנטרס הצד השני [ראו עניין אלשיך].

תשובת קפיטל: תחילה נטען, כי וויתור קפיטל על מענה לשאלות במסגרת השאלון, אינו ויתור על טענת הרלוואנטיות ביחס לאותם נושאים שעלו בהן, בודאי כאשר הם מצויים בגדרי המחלוקת בהליך, כשהטעם העקרי לוויתורים נעשה לטובת ייעול ההליך ובידיעה שעומדת לקפיטל אפשרות לידרוש גילוי מסמכים ספציפיים באותם נושאים.

...

הכרעה: אין מקום להיעתר לבקשה זו שעניינה חלופות שייתכן ונבחנו על ידי סייספארק בטרם התקשרה עם קפיטל.

הכרעה: אין מקום להיעתר לבקשה מהנימוקים שפורטו לעיל.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת בחלקה לנוכח הנימוקים שפורטו.

אציין כבר עתה, כי במענה החברה לבקשה לגילוי מסמכים עלתה, לא אחת, תשובה כללית לפיה, המסמכים או חלקם חוסים תחת חסיונות שונים (מיסמך שהוכן לקראת משפט, סוד מסחרי, הגנת הפרטיות וחיסיון עו"ד לקוח) ולא הובהר בתשובות החברה, מהו הנימוק המשפטי והעובדתי בנוגע לכל מיסמך או חלקו ועל שום מה חוסים המסמכים תחת חסיונות נטענים אלה.

מסמכים אלה יש לבחון מתוך הנחה כי יכול וחלקם זכאים להגנה מפני חשיפה, על אף היותם רלוואנטיים להליך וזאת אקבע לאחר שהחברה תעבירם לעיוני על מנת שאוכל לאזן בין השיקולים השונים ולהכריע בבקשת התובעות לגלותם (ראו גם תקנה 59 (ב) לתקנות לפיה: "נטענה טענת חיסיון לגבי שאלה או מיסמך, רשאי בית המשפט לעיין במסמך כדי להחליט אם יש ממש בטענה זו" וכן רע"א 5806/06 עזבון המנוח נמירובסקי נ' שימקו (19.6.2007)).

החברה מטעמה טוענת כי מדובר בצד שלישי שניהל מו"מ מסחרי עם החברה וכי אין מדובר בבעלת מניות או בעלת ADS, כי התובעות עצמן סירבו למסור מסמכים בינן לבין אותה חברה ומשכך, אינן יכולות לטעון לרלוונטיות המסמכים.

...

הוראות כלליות לעניין המשך הליך גילוי המסמכים אפתח ואומר, כי לאור לוח הזמנים הקצר שנקבע לניהול התיק, ובכלל זה, העובדה כי מועד הגשת תצהירי העדות הראשית וחוות הדעת מטעם התובעות בתביעה העיקרית ומטעם החברה בתביעה שכנגד קבוע ליום 20.6.2024, אתן החלטתי זו באופן תמציתי, ללא התייחסות רחבה לרציונאליים העומדים בבסיסה.

עוד נתתי דעתי כי לא ניתן להעלות טענות לעניין חיסיון או מניעה אחרת לגילוי המסמכים ללא פירוט קיומו של המסמך (גילוי לחוד ועיון לחוד) ופירוט הטענה בשלה המסמך או חלקו חסויים או שיש מקום לקבוע כי אין לגלותם וכי במצב דברים זה על בית המשפט להכריע האם אכן נסוגה חובת הגילוי מפני הסודיות או החיסיון הנטענים ("חובת הסודיות נסוגה מכוח הדין של גילוי מסמכים, ככל שבית המשפט מגיע למסקנה כי יש מקום להורות על עיון במסמך לגביו הועלתה טענת חיסיון או אינטרס מוגן") ע"א 151/24 עו"ד יקיר ניידיק נ' אמה אינוזמצב (בפסקאות 21-22 לחוות דעתו של כבוד השופט עמית) (16.4.2024).

לגוף העניין כאן, לא ברור מיהי אותה חברה ומהי רלוונטיות המסמכים שהתבקשו ומשכך, דין הבקשה דחייה.

סיכום כלל המסמכים שלא גולו ועל פי החלטתי זו יש לגלותם, יועברו, בצירוף תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין לצד שכנגד עד יום 13.6.2024.

מסמכים או חלקי מסמכים שעל פי טענת החברה חוסים תחת חיסיון עו"ד לקוח לא יועברו לעיוני במלואם, אך יגולו כך שניתן יהיה להבחין כי מדובר במסמך שנערך על ידי עו"ד או שהחלק המושחר במסמך נאמר מפי עו"ד. באשר לשאלת ההוצאות; לאור העובדה כי הליך הגילוי טרם הסתיים וכך אף החלטתי זו אינה שלמה עד לאחר קבלת מלוא טיעוני החברה והמסמכים המלאים מטעמה, תפסקנה ההוצאות בתום ההליך.