מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה עלייה לסוכנות היהודית

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בירושלים סע"ש 56517-10-13 05 מאי 2014 לפני: כב' השופט אייל אברהמי, סגן הנשיאה נציגת ציבור (עובדים) גב' גילה פרימק נציגת ציבור (מעבידים) גב' תמר סליימן המבקשת: מלי עלמיתו דסטה ע"י ב"כ: עו"ד אריאל גולן המשיבים: 1. הסוכנות היהודית לארץ ישראל 2. משרד החינוך ע"י ב"כ: עו"ד קרן גורביץ החלטה
בזימון לשימוע שנימסר למבקשת, ביום 1.10.13, הופיעו שלושה עניינים אליהם התבקשה להתייחס: היעדרויות מהעבודה ללא אישור ותאום, דיווחי שעות לא תקינים ויציאה ללימודים ללא קבלת אישור בנגוד לנהלים, חוסר קבלת סמכות הממונים עליה ופנייה לא ראויה למנהלת בכפר גב' נעמה כץ. בסופו של השימוע, אליו התייצבה המבקשת עם בעלה, שהוא עורך דין במקצועו, נתקבלה ההחלטה על פיטוריה שיכנסו לתוקף ביום 24.10.13, כאשר המשיבה ויתרה על עבודתה בתקופת ההודעה המוקדמת.
...
השימוע היה מפורט וענייני וכל טענותיה של המבקשת נשקלו, אך בסופו של דבר נתקבלה החלטה על פיטוריה.
הכרעה נקדים ונאמר כי החלטנו לדחות את הבקשה.
סוף דבר לא מצאנו קשר בין תלונת המבקשת לבין פיטוריה, שנעשו מסיבות מוצדקות, כמפורט בפרוטוקול השימוע ובהחלטה.
לאור כל האמור הבקשה נדחית.
המבקשת תשלם הוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪ תוך 30 יום.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה ה"פ 36334-12-17 מאפית דוידוביץ ובניו בעמ נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט נאסר ג'השאן המבקשת מאפית דוידוביץ ובניו בע"מ ע"י ב"כ עו"ד עמית רון ו/או עו"ד יואב המשיבים .1 הסוכנות היהודית לארץ ישראל .2 קרן היסוד המגבית המאוחדת לישראל .3 השתתפויות בנכסים בישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד א' רולוף ו/או מ' יונאי 4. הימנותא בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אילן מרון ועו"ד גב' ליאת תמרי ועו"ד טל ינאי שרייר פסק דין
כבוד השופט רובינשטיין לאחר שסקר עובדות הסיטוריות לגבי הקמת הסוכנות היהודית ומעמדה עוד בתקופת המנדט הבריטי, הוסיף את הדברים שלהלן: "הסוכנות פועלת בתחום העליה וקליטתה ומחליפה פעולות של המשרד הממשלתי המופקד על התחום (..); שהרי מדובר ב'סדרה של פעילויות ממלכתיות ציבוריות בתחומי העלייה, הקליטה, ההתיישבות, ניהול קרקעות ופיתוחן, שקום שכונות ועוד... נוגעות לאוכלוסיות רחבות הקף בישראל' (א' פרידברג "חוק הבקורת הפנימית, התשנ"ב-1992 תחולתו הפטורים ממנו" משפט וממשל ב', 219, 230 (תשנ"ד) (.
...
מעיון במסמכי ההצעה, ובשים לב לתנאים שנקבעו בהצעה סבורני, כי מדובר בפגם טכני פורמאלי שלמשיבה 3 ישנו שיקול דעת אם לפסול את ההצעה או לקבלה, וכאשר לא הוכח בפניי כי הוענק להימנותא כל יתרון בלתי הוגן מהשמטת אחת החתימות על גבי ההצעה ולא נפגע עיקרון השוויון (ראו האמור בע"א 4964/92 נשיץ נ' עשת, פ"ד נ(3) 762, 770 (1996).
סוף דבר: מן הטעמים המפורטים לעיל, מצאתי לדחות את הבקשה על דרך המרצת פתיחה.
נוכח האמור, התובענה שהוגשה על דרך של המרצת פתיחה נדחית בזאת.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

ביום 27.6.17 הגיש הנאמן בקשה ליישום המכירה כך שמניות הסוכנות היהודית לארץ ישראל והחברה הכלכלית לפיתוח רמת הנגב בע"מ, אשר החזיקו ב - 74% ממניות החברה, יועברו לחברה המוחזקת על ידי הנאמן בתמורה לשווין על פי הערך הנקוב למניה.
בעניינינו, הרוכשת ביקשה במהלך הדיון בבקשה המקורית לבצע את הקצאת המניות בדרך מסוימת, וכעת - לאחר שטענתה נדחתה - היא מבקשת לבצע את ההקצאה בדרך אחרת; כמו כן, לאחר שטענותיה המקוריות של הרוכשת נדחו היא מבקשת כעת להעלות טענות חדשות, אותן היא מבססת - לאור הבקורת שנמתחה עליה בבקשה המקורית - על חוות דעת של רואה חשבון.
...
נקבע, כי הן פרשנותו של הסכם המכר, והן הנסיבות העומדות בבסיס המכירה, מביאות למסקנה כי הקיבוץ אינו נדרש לשלם עבור המשך החזקתו בחברה.
הקיבוץ סבור כי דין הבקשה להידחות, שכן בקשה לעיון מחדש לא נועדה להעלאת טענות בעלות אופי ערעורי או לשם עריכת מקצה שיפורים בהיערכותו הדיונית הקודמת של בעל הדין המבקש.
דין הבקשה להידחות.
סוף דבר, הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2004 בעליון נפסק כדקלמן:

לאחר הליך הגיור, שהתה העותרת בקהילתו של הרב כנווסקי במשך כחודש נוסף ופנתה לסוכנות היהודית בניו-יורק בבקשה לעלות ארצה מכוח חוק השבות, התש"י-1950 (להלן - חוק השבות).
...
אף אני סבור, כי לאור תכלית החוק, אין כל מקום להבחין בין מי שהתגייר טרם שראה את הארץ מקרוב לבין מי שהתגייר רק לאחר שאליה בא. תכלית החוק מתיישבת גם היא עם הפרוש האחד והיחיד אותו סובלת, במקרה זה, לשון החוק.
החשש שמא יבואו, בכלל אלה, גרים המונעים אך ורק מן השאיפה לרכוש מעמד אזרחי במדינת ישראל, ולא מן הרצון הכן והאמיתי ליצור זיקה ליהדות ולעם ישראל, חשש זה נראה לי מוגזם.
מכל אלה מתחייבת המסקנה כי לביטוי "עליה" משמעות נורמטיבית וערכית עמוקה החורגת מעצם הפעולה הפיזית של הגעה לישראל והשתקעות בה; עמדו על כך גם חבריי השופטים חשין וריבלין.

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בש"א 3230/22 לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן המבקשים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלונית 4. פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני 3. פלוני 4. כפר שמאי מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקל 5. הסוכנות היהודית לארץ ישראל 6. רשות מקרקעי ישראל בקשה מיום 15.5.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך; תשובה מטעם המשיבים 2-1 מיום 18.5.2022 ][]החלטה
לא מצאתי כי הבקשה מעלה "טעם מיוחד" המצדיק את הארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור.
...
לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה.
עוד אוסיף ואציין כי לאחר שעיינתי בפסקי הדין של הערכאות קמא ובהתחשב באמות המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", אני סבורה כי אף סיכויי ההליך אינם מצדיקים מתן הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.
הבקשה נדחית אפוא.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו