בקשה מבית המשפט להורות על תיקון נזילות בדירה

התובע עתר בתביעתו להשבת דמי השכירות ששולמו לנתבעת החל מהמועד בו התגלו, על פי הנטען, ליקויי רטיבות ונזילת מים בדירה, ושלא תוקנו על ידי הנתבעת עד ליום 15.2.22, שאז הוא ובני משפחתו עזבו את הדירה בשל היותה "לא ראויה למגורים". לאחר הגשת כתב התביעה, התובע טען כי הנתבעת לא השיבה לו את תשלומי שכר הדירה שגבתה שלא כדין לטענתו, בגין חודשים בהם לא התגורר כלל בדירה.

בשים לב לעובדה שהתובע ומשפחתו עזבו את הדירה ביום 15.2.22, ודמי השכירות שולמו עד סוף חודש פברואר 2022 לפחות, אני מוצא כי יש מקום לפצותם בשיעור של 20% מדמי השכירות עבור חודשים נובמבר - דצמבר 2021 (1,340 ₪) ו-50% מדמי השכירות עבור חודשים ינואר-פברואר 2022 (3,350 ₪), ובסך הכל 4,690 ₪ בגין רכיב זה. הדרישה להחזרת ההמחאות שהתייתרה לנוכח החזרת המפתח ביום 1.8.22 בסעיף 49 לכתב התביעה, ממש בסופו של כתב התביעה, ביקש התובע מבית המשפט להורות לנתבעת להשיב לו את "כלל השיקים המצויים ברשותה מכוח הסכם השכירות וכן להורות כי הסכם השכירות בטל". הנתבעת ציינה בסיפא של כתב ההגנה כי התובע "לא פנה בסעד הנכון (סעד הצהרתי) כי הסכם השכירות לא תקף". עוד טענה הנתבעת בכתב ההגנה (סעיף 38) כי בכתב התביעה דורש התובע "פיצוי (עלום ועמום) בסך של 65,000 ₪ כאשר אין ולו פירוט בגין מה נידרש הסכום?". במישור הדיוני, יש טעם רב בטענות הנתבעת, מה עוד שהתובע לא הגיש בקשה לפיצול סעדים או עתר לתקן את כתב התביעה לאחר שההמחאות נגבו.

...

בסופו של דבר, רק ביום 1.8.22 התובע מסר לנתבעת את מפתחות הדירה, וקיבל לידיו את השיק שנועד לכסות את דמי השכירות של חודש אוגוסט 2022 ואת שיק הבטחון, וזאת לאחר שיתרת ההמחאות נפרעו על ידי הנתבעת (ע' 4, ש' 6-5).

איני יכול לקבוע מסמרות בשאלה זו, בפרט לנוכח העובדה שסוגיה זו לא הובררה במהלך שמיעת העדויות, אך כן יש מקום להתחשב בעניין זה במידה מסויימת בעת קביעת שיעור ההוצאות ושכ"ט עו"ד. סיכומו של דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי בסך 4,690 ₪ בגין נזקי הרטיבות החל מחודש נובמבר 2021 ועד לחודש פברואר 2022; פיצוי בסך 11,725 ₪ בגין ההמחאות שנפדו עבור חודשים מרץ-יולי 2022; פיצוי בסך של 6,000 ₪ בגין עוגמת נפש; הוצאות משפט של התובע בסך 4,000 ₪; שכ"ט עו"ד התובע בסך 4,000 ₪ (כולל מע"מ).

בית משפט השלום בתל אביב -יפו ת"א 60025-03-16 קרייזמן-נביאסקי ואח' נ' רום ארד הנדסה בע"מ ואח' לפני: כבוד השופט רון גולדשטיין המבקשת: תמרה קרייזמן-נביאסקי נ ג ד המשיבים: 1. קרדוס הנדסה ובניין בע"מ 2. אורן יעקב פלוטקין 3. ליאור פלוטקין 4. לוי יוסף בידוד איטום ובניה בע"מ 5. צילה שובל 6. צבי שובל בקשה למתן הוראות מטעם המבקשת וכן להורות על חידוש הליכים בבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט (בקשה מס' 92) בקשת המשיבה 1 למתן הוראות למשיבה 4 ולמומחה מטעם בית המשפט (בקשה מס' 104) בשם המבקשת: עו"ד דליה גליק בשם המשיבים 3-1: עו"ד רנה שיבולת בשם המשיבה 4: עו"ד אייל לוי בשם המשיבים 6-5: עו"ד עמנואל יוז'וק החלטה

בעיות הנזילה בדירתה של המבקשת לא תוקנו ואולי אף החמירו.

אלא שביום 15.3.2023 הוגשה לתיק בית המשפט הודעה מעדכנת שלפיה לא ניתן לקדם את ביצוע העבודות נוכח סרובה של מישפחת שובל לאפשר את ביצוען כל עוד לא יתוקנו הליקויים בדירתם-שלהם.

...

לאחר שבחנתי היטב את טענות הצדדים, לא מצאתי מקום לסטות מקביעותיו המקצועיות של המומחה, כמפורט לעיל, ובפרט קביעתו כי על קרדוס לבצע את שלוש ההנחיות שבמחלוקת המפורטות בפיסקה 4 לעיל.

המומחה אכן העביר הערות כאלה והעביר הנחיות והערות לקרדוס, וגם אם זו האחרונה סבורה כי אין עליה לבצע אותן, בין משום שחוות הדעת המקורית לא כללה התייחסות מפורשת אליהן, ובין משום עלותן הכספית המשמעותית, הרי שהיא מחויבת בסופו של דבר להסכמה שנטלה על עצמה בגדר הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק-דין, לפעול על-פי הנחיותיו המקצועיות של המומחה; שנית, המומחה טען בדיון כי ההנחיות שבמחלוקת שהעביר לקרדוס, קרי, ההנחיה בעניין בדיקת הקולטנים, ההנחיה בעניין הקופינג וההנחיה בעניין פירוק יריעות האיטום, הינו פעולות אשר על-פי מיטב ניסיונו המקצועי מבוצעות, ככלל, על ידי קבלן הביצוע ולא על-ידי חברת האיטום.

מכל מקום, גם אם העלויות הלכו וצמחו, כפי שטענה קרדוס, אין בכך כדי להצדיק סטייה מההסכמה שקיבלו עליהם הצדדים לפעול בהתאם להנחיותיו המקצועיות של המומחה, שהוסמך על-ידם, בסעיף 2 להסכמה שקיבלה תוקף של פסק-דין "לאשר (או להעיר הערות) את עבודתו של הקבלן המבצע לפני תחילת ביצוע עבודת האיטום וגם לאחריה ולפני סגירת הריצוף". מטעמים מצברים אלה ונוכח ההלכה הנוהגת עמנו שלפיה בית המשפט לא יסטה, ככלל, מחוות-דעתו של מומחה מטעם בית המשפט אלא אם קיימת סיבה בולטת ומשמעותית לעשות כן, מצאתי אפוא לקבוע כי על המשיבה 1, קרדוס, לבצע כלשונן את ההנחיות שהעביר המומחה, כאמור במכתבו מיום 1.11.2023, וזאת לאלתר ובהקדם האפשרי (והכל כפי המפורט בפיסקה 4 לעיל).

נכון להיום, אין מחלוקת כי הליקויים בדירה נשוא התביעה תוקנו על ידי הנתבעת במהלך ניהול ההליך (למעט ליקוי זניח), ואולם יש מחלוקת בעיניין הנזקים העקיפים להם טוענים התובעים – עוגמת נפש והוצאות משפט, ובכך יעסוק פסק דין זה. נקודות חשובות בניהול ההליך התביעה הוגשה בתחילה לבית משפט השלום בקרית גת. הנתבעת הגישה בקשה לדחיית התביעה בשל חוסר סמכות מקומית, כאשר הסתמכה על תניית שיפוט ייחודית המצויה בהסכם שנכרת בין הצדדים.

אולם, ביום 11.01.18 הגישו התובעים הודעה לפיה ביום 01.01.18, מועד בו היו לטענתם גשמים חזקים, הופיעה בתיקרה בדירה רטיבות חמורה, לפיכך ביקשו שבית המשפט יורה למומחה מטעם בית המשפט לבקר שוב בביתם ויאמוד את הליקויים, וכן יאמוד את ירידת הערך של הדירה.

במכתבים מתאריכים 06.06.13; 23.06.12; 14.08.13 ; 15.09.13; 15.12.13; 18.12.13; 09.03.14; 15.03.14 ; 30.12.14 ; 21.01.15 ; 28.01.15 מלינים התובעים על נזילות מתקרת הסלון, ומבקשים פיתרונות, מתריעים כי תיקונים שבוצעו לא צלחו ושואלים מה המועד לטפול בבעיה בדירת השכנים.

...

אני סבורה בנסיבות אלו שיש מקום לפסוק לתובעים פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 12,000 ₪.

בשל כל האמור לעיל אין מקום לשלול מהתובעים הוצאותיהם, ואין מקום גם לקצץ בדרישת שכר הטרחה של ב"כ התובעים, אותה מצאתי סבירה לגמרי ואינה על הצד הגבוה.

לסיכום הנתבעת תשלם לידי ב"כ התובעים סך 750 ₪ בתוספת מע"מ; סך 12,000 ₪ בגין עוגמת נפש; סך 7,090 ₪ בגין הוצאות (ראו הפירוט בסיכומי התובעים), סך 2,299 ₪ וכן סך של 8,775 ₪ בגין שכ"ט עו"ד. כל הסכומים הנ"ל ישולמו לידי ב"כ התובעים תוך 30 יום מהיום.

יצויין, כי ההליך החל בבקשה למתן צוי עשה ומניעה זמניים, במסגרתם ביקשה הגב' שמסיאן, כי בית המשפט יורה על מניעה לעשות שימוש במים בדירתו של מר מיימן, וכן כי ייתן צו המורה על ביצוע תיקונים בדירתו של מר מיימן, בהתאם לחוות דעת של חב' "אינפרטק", שניתנה לגב' שמסיאן, ו/או בהתאם לחוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט.

עולה מן האמור, שעל אף קביעת המומחה מטעם בית המשפט המהנדס מרזוק, כי מקור הנזילה הוא בכשל במערכות הנקוז והאיטום בחדר הרחצה בדירת מיימן, הרי שמר לנדאו מבלי שהתבקש לכך על-ידי בית המשפט, מצא לנכון לערוך חוות דעת משל עצמו, ובה חיווה דעתו, כי "סדק בצינור ה- "4 אשר נמצא בדיוק בתוך ריצפת מימן ותקרת התובעת הוא הגורם לנזילה.

...

התביעה כנגד נתבעים 3 ו- 4 נדחית, ללא צו להוצאות.

בנוסף, התביעה שכנגד נדחית במלואה.

כאמור, הוצאות הליך זה נלקחו בחשבון בפסיקת שכר הטרחה שישלמו הנתבעים 1 ו- 2 לתובעת.

עיקר הליקויים באו לידי ביטוי בנזילות ורטיבות בדירה.

בנוסף, ביחס לתיקונים הנוספים הנדרשים בדירתם, ואשר טרם בוצע התיקון על ידם, הרי שגם בעיניין זה מבקשים התובעים להמיר את "צו עשה" לסעד כספי בהתאם לחוות דעת המומחה.

דיון והכרעה תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן - התקנות החדשות), מסדירה את סמכותו של בית המשפט להורות על תיקון כתבי טענות: "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה, שהתיקון המבוקש צפוי להשיג" ככלל, לבית המשפט מסור שיקול דעת רחב בהפעלת סמכותו להעתר לבקשה לתיקון כתב טענות.

...

דיון והכרעה תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן - התקנות החדשות), מסדירה את סמכותו של בית המשפט להורות על תיקון כתבי טענות: "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה, שהתיקון המבוקש צפוי להשיג" ככלל, לבית המשפט מסור שיקול דעת רחב בהפעלת סמכותו להיעתר לבקשה לתיקון כתב טענות.

בעניין ריץ' מבהיר בית המשפט כי: "...ואולם גם מקום בו ידע בעל הדין או צריך היה לדעת על העובדות העומדות בבסיס בקשת התיקון קודם למועד האמור, רשאי בית המשפט להיעתר לבקשתו ככל שהוא סבור כי יהא בתיקון כדי לתרום באופן מהותי לבירור והכרעה במחלוקות העומדות לדיון (ראו: רוזן-צבי, בעמ' 273-272). כל זאת, כאמור, בהתחשב במכלול השיקולים שפורטו בתקנה 46(א) לתקנות ולהלכה הפסוקה" בענייננו, במכלול השיקולים הרלבנטיים מצאתי כי יש בתיקון המבוקש כדי לתרום באופן מהותי לבירור והכרעה במחלוקת העומדת לדיון.

לפיכך, אני נעתר לבקשה ומתיר את הגשת כתב התביעה המתוקן.