בסעיף 68א לחוק בתי המשפט (להלן: "החוק"), נקבע ביחס לאופן רישום פרוטוקול כדלהלן:
"(א) בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחב [צ"ל והמתרחש] בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בקדם משפט, בישיבה מקדמית או בדיון מקדמי אחר רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עקרי הדברים שבדיון; בית המשפט יקבע את דרך רישום הפרוטוקול; בסעיף זה, "דיון מקדמי" – לרבות דיון שאין בו שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות בעלי הדין ושנועד לבחון את האפשרות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם בין בעלי הדין.
בע"א 33/75, איר טרמו בע"מ ואחרים נ' אתרים בחוף תל-אביב-יפו, ל(1) (547), קבע בית המשפט העליון:
"פרוטוקול הדיון בבית-המשפט - חשיבותו רבה לא רק לבית-המשפט בפניו מיתנהל הדיון אלא גם לבית-המשפט שלערעור, כי הרי רק על-פיו תוכל ערכאת העירעור לקבל תמונה נכונה על ההליכים בערכאה הראשונה (ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה רביעית, ע' 400). כל עוד לא שוכללו הכלים הטכנולוגיים שבידי ערכאות השיפוט, מן הנמנע הוא כי הרישום ישקף באופן מילולי, כל שהושמע בעת הדיון, אך אם מסתבר לאחר תום הדיון כי הושמטה נקודה שהיא מהותית ובת-חשיבות, הרי ישגה בית-משפט אם ימאן להיענות לתיקון הפרוטוקול, רק מתוך הסברה המוטעית כי אמת-המידה היחידה על-פיה נמדדת חשיבותו של ענין, היא תחושתו ודעתו של בית-המשפט בעת ביצוע הרישום ואין אחריו ולא-כלום. ההוראות הדיוניות בדבר תיקון פרוטוקול אשר בתקנה 190 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963 (ובדומה להן בסעיף 125 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965) ייעודן ומטרתן לאפשר לא רק תקונן של פליטות קולמוס או של השמטות שנעשו בהיסח-הדעת, אשר בית-המשפט ראה אותן גם בשעת השמעתן כבעלות חשיבות, אלא רשאי צד להעלות גם בקשה לתיקון הפרוטוקול, אם סבור הוא כי בית-המשפט לא העריך נכונה את חשיבותו של ענין, שרישומו חסר. אין פרושו של דבר שצד רשאי להטריד ולייגע בית-משפט בבקשות לרוב, כדי לשכלל פרוטוקול ולמלא כל השמטה".
נוכח האמור לעיל, ונוכח הנסיבות של הבקשות, מן הדין היה לדחות את מרבית התיקונים בבקשות.
...
התרשמתי כי בבקשה זו אכן יש ניסיון להכתיב לבית הדין את הפרוטוקול, כפ שטוענת הנתבעת, ולא מצאתי כי יש מקום להתייחס להערת התובע בהתחשב בכך שאין לכך גם משמעות מהותית ועל כן יש לדחות את הבקשה.
על כן לא ניתן להעתר לבקשה לתיקון מבלי לשמוע את הדברים בבירור.
לפיכך, אין להעתר לבקשה.
בסעיף 7.7 לבקשתה, מפנה הנתבעת לתיקון מבוקש בעמ' 171 לפרוטוקול במקום "לא נשמעת", אולם לא ברור לאיזה סעיף ספציפי מתייחסת בקשתה ועל כן לא ניתן ליתן החלטה מתאימה, ואין מנוס מדחייתה.
