בקשה לתיקון כתב תביעה לפי התקנות החדשות

אמנם, בעיניין נצר (פס' 9) צוין כי בהשוואה לתקנות הישנות, התקנות הנוכחיות "משקפות דרישה להקפדה גבוהה יותר מצד הצדדים על עמידה בדרישות סדרי הדין, ונראה כי במסגרתן תהיה ידו של בית המשפט קפוצה יותר כשמדובר בבקשות לתיקון כתבי טענות. כך, במיוחד, באותם מקרים בהם ניתן היה בהשקעה סבירה ובמיומנות ראויה לכלול את התיקון המבוקש כבר במסגרת כתב הטענות המקורי". עם זאת, גם לפי התקנות החדשות מסור לבית המשפט שיקול דעת רחב להתיר תיקון של כתב טענות כאמור בתקנה 46(א), קרי "לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". כמו כן המלומד יששכר רוזן-צבי הביע את הדיעה שתקנה 46(א) "למעשה מעגנת את המבחנים שקבעה הפסיקה שפירשה את תקנה 92 לתקנות הישנות. נראה, לכן, שמתקין התקנות לא התכוון לשנות מן הדין שנהג עובר לרפורמה בעיניין תיקון כתבי טענות" (י' רוזן-צבי, הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 270 (2021)).

מן הכלל אל הפרט לאחר עיון בבקשה לתיקון, בתשובה לבקשה ובתגובה לתשובה, על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה ולהורות על תיקון כתב התביעה שכנגד, וזאת אף אם אניח לצורך העניין כי במסגרת התקנות החדשות קיימת הקפדה גדולה יותר על עמידת הצדדים בדרישות סדרי הדין, לרבות בכל הקשור לתיקון כתבי הטענות.

...

בתום הדיון נעתר כב' השופט כבוב לבקשת המבקשים למתן אורכה של 90 ימים על מנת לאפשר למבקשים לעבור על מלוא חומר הראיות שהתקבל בידם ונקבע כי המבקשים יעדכנו את בית המשפט באשר לכוונתם להגיש בקשה לתיקון כתבי הטענות שהגישו בתוך 90 ימים.

זאת, בין היתר, לאור השלב המוקדם בו מצוי ההליך; לאור החלטת בית המשפט מיום 13.2.2022 שבמסגרתה נעתר המותב הקודם לבקשת ארכה של 90 יום למבקשים על מנת לבחון את המסמכים ולשקול האם להגיש בקשה לתיקון כתבי הטענות; וכן לאור טענת המבקשים (שאף היא לא נסתרה), כי מדובר בבחינה של אלפי מסמכים על ידי המבקש 1, לאחר תרגומם מרומנית.

עוד אני סבור כי יש תועלת ממשית בתיקון כתב התביעה שכנגד, שגוברת על השיהוי בהגשת הבקשה לתיקון – הן במתן אפשרות למבקשים למצות את מלוא זכויותיהם ולנהל כראוי את ההליך; הן בכך שהתיקון יאפשר לבית המשפט להכריע בפלוגתאות האמיתיות שבין הצדדים; והן לאינטרס הציבורי בקידום הכרעה מלאה וסופית ככל הניתן בהתחשבנות שבין הצדדים, חלף הגשתן של תביעות נוספות, ככל שלא יתאפשר התיקון, שיגזלו משאבים שיפוטיים נוספים.

סוף דבר נוכח האמור לעיל, אני נעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה שכנגד כלהלן: המבקשים יגישו את כתב התביעה שכנגד המתוקן, בנוסח שצורף כנספח א' לבקשה לתיקון, וזאת עד ליום 15.9.2022.

לטענתה, חוות דעתו המעודכנת של פרופ' טלר סותרת את זו המקורית; המבקשים לא נימקו מדוע התיקון המבוקש לא נכלל בכתב התביעה המקורי; התקנות החדשות משקפות שינוי בגישה הליבראלית שנהגה ביחס לתיקון כתבי טענות; ומכל מקום, חלה היתיישנות על הטענות מושא בקשת התיקון, משחלפו למעלה מ-7 שנים מיום לידת הקטין ועד ליום הגשת הבקשה.

במאמר מוסגר יוער, כי לפי התקנות החדשות, הדרך להגיש בקשה שאמורה להיכלל ברשימת הבקשות, כאמור בתקנה 49(ג), לאחר שהוגשה הרשימה הנ"ל, עוברת בהגשת בקשת רשות להגיש את הבקשה הנדונה.

...

מן הכלל אל הפרט בענייננו, שוכנעתי כי על אף האיחור שנפל בהגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה (שהוגשה כאמור לאחר שחלפו 60 ימים ממועד הגשת כתב הטענות האחרון), ענייננו נמנה על המקרים שבהם יש להיעתר לבקשה לתיקון כתב תביעה, בהתחשב במכלול השיקולים הרלוונטיים.

לגוף העניין, שוכנעתי כי בשים לב לנסיבות המקרה; השלב המוקדם בו הוגשה הבקשה - פחות מחודש ימים לאחר ישיבת קדם המשפט הראשונה, ובטרם החלה שמיעת הראיות; בהינתן חומרת הנזק שנגרם לקטין, ומהות הטענה שמבוקש להוסיף לתביעה, כל אלה מצדיקים לאפשר את תיקון התביעה כמבוקש.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור מתקבלת, וכך גם הערעור לגופו מכוח סמכותי לפי סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

ג – דיון והכרעה עניין תיקון כתב טענות מוסדר בתקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות החדשות"), שעניינה "הוראה לתיקון כתב טענות". וכך קובעת התקנה: "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג." בעוד שבהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות הישנות"), נהגה גישה ליבראלית ביחס לבקשה לתיקון כתב טענות, לפיה, בדרך כלל, ייעתר בית המשפט לבקשה "בליברליות וברוחב לב" (עיינו למשל: בדברי כב' הנשיאה א' חיות ברע"א 6113/13 פלוני נ' ועד האגודה השיתופית כפר ביאליק, פִסקה 6 (19.12.2013), ובדברי כב' השופט (בדימוס) נ' הנדל ברע"א 6195/12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שימר, פִסקה 5 (25.10.2012)), הרי שלפי התקנות החדשות נידרשת הקפדה רבה יותר על עמידה בדרישות סדרי הדין.

...

לאחר שעיינתי בטענותיהם של הצדדים, מסקנתי היא שיש להיעתר לבקשה (המעודכנת) לצירוף מר גריאני כנתבע נוסף בתביעה שכנגד, אולם תוך חיוב הנתבע (התובע שכנגד) בהוצאות.

ד - סיכום נוכח המפורט לעיל, אני נעתרת לבקשה (המעודכנת) של הנתבע (התובע שכנגד) ומתירה את תיקון התביעה שכנגד על דרך הוספת מר ליעד גריאני כנתבע שכנגד נוסף.

חלף זאת, אני קובעת ישיבת קדם משפט לתאריך 9.11.2023 שעה 09:00.

בדיון שהתקיים ביום 7.12.22 הודיע המבקש כי ביצע את התיקונים בהתאם לחוו"ד המומחה ומסמך ההשלמה מטעם מומחה ביהמ"ש מיום 30.6.22, באמצעות חברת צחי גרשון שיפוצים כך ששולם עבורם סך של 169,650 ₪ כולל מע"מ. הבקשה לתיקון כתב תביעה: א) ביום 23.1.23 הגיש המבקש בקשה לתיקון כתב תביעה לפי סעיף 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות החדשות").

...

כאמור, לבית המשפט מסור שיקול דעת רחב בהפעלת סמכותו להיעתר לבקשה לתיקון כתב טענות.

אוסיף כי גם אני סבורה כי מדובר בתיקון מהותי של כתב התביעה.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.

המשיבה ציינה מנגד, כי במידע זה לבדו לא סגי, כל עוד אין פירוט והסבר מה כלול בסכום התביעה המקורי בראש תביעה זה שעמד על סך של כ- 1.8 מיליון ₪, שלגביו לא הובהר דבר, ולא נימסרו פרטים למרות בקשות חוזרות של המשיבה; וטענה עוד כי המבקשת שומרת במכוון על "ערבוביה" כדי שלא ניתן יהיה "לחלץ" קיומן של עבודות חדשות או סעדים חדשים (בהשוואה לכתב התביעה המקורי), שאליהן מתייחס כתב התביעה המתוקן.

התקנות החדשות איפוא, "דורשות הקפדה גבוהה יותר על עמידה בדרישות סדרי הדין, ובהתאם, ידו של בית המשפט קפוצה יותר ביחס לתיקון כתבי טענות" ו"הדבר נכון במיוחד במקרים שבהם ניתן היה במאמץ סביר ובמיומנות ראויה לכלול את התיקון המבוקש כבר במסגרת כתב הטענות המקורי" (פסקות 7-8 לפסק הדין בעיניין רבץ הנ"ל והאסמכתאות שם. ראו גם רע"א 496/23 מ.ר.ר.ג יזמות בע"מ נ' מ.ע.ג.ן יעוץ וניהול נכסים בע"מ (31.5.2023) בפיסקה 13).

אעיר עם זאת, כי העידר הפרוט בכל הקשור לטיבה של הטעות הנטענת שהובילה לתחשיב החסר והיעדר פירוט או הבהרה לתחשיב שביסוד הסכום שנתבע בכתב התביעה והסכום שמבוקש לתבוע לפי הבקשה לתיקון מעוררים קושי בכל הקשור לבקשה לתיקון כתב התביעה בראי הדין, גם בהיתעלם מטענת ההתיישנות.

...

לאור זאת מתעוררת השאלה אם יש להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה שהגישה התובעת (הבקשה), אף שאילו הוגשה התביעה במועד הגשת הבקשה, הייתה עומדת לנתבעת טענת התיישנות.

מכל האמור אני דוחה את הבקשה.

סוף דבר הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחית בזאת מהטעמים לעיל.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסכום של 25,000 ₪, שנפסקו בשים לב לתוצאה על קביעותיי, למידת ההשקעה שנדרשה וטיבו של העניין שנדון.