בקשה לתיקון כתב תביעה והוספת נתבעת: מדינת ישראל – רשות שוק ההון

בית המשפט המחוזי בנצרת ת"א 45316-03-16 חמד(המנוח) ואח' נ' מדינת ישראל תיק חצוני: בפני כ בוד השופטת עירית הוד התובעים 1. עיזבון המנוח מוחמד חמד ז"ל 2. מרואן חמד 3. מאזן חמד 4. איחסאן חמד 5. עדנאן חמד 6. חאתם חמד 7. מג'די חמד 8. ראיד חמד 9. פיראס חמד 10. חמד חמד 11. ח'אלד חמד ע"י ב"כ עו"ד אימן אבורייא הנתבעת מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל ע"יב"כ עו"ד מיכל יובל רווה פרקליטות מחוז צפון פסק דין

בהמשך הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה וביום 30.6.19 ניתנה החלטה המתירה את תיקון כתב התביעה על דרך של הוספת תובע.

כמו כן, לאחר פסק הדין האמור ניתנו בתיקים שונים החלטות על ידי כבוד השופט שטיין וכבוד השופט קרא, שדנו בעיניין איסמאעיל, ובמסגרתן צוין, כי את הפיצויים לפי סעיף 13 יש לקבוע על פי אמות המידה שנקבעו בפסק דין איסמאעיל, זאת לגבי תובענות אשר הוגשו בטרם ניתן פסק הדין האמור (ראה לעניין זה: ע"א 4537/19 מדינת ישראל רשות מקרקעי ישראל נ' לוטפי חראמי ו-ע"א 4965/19 רשות מקרקעי ישראל נ' עיזבון המנוחה עאישה זערורה ז"ל- יורשיה).

אין מחלוקת, כי רשות מקרקעי ישראל היא שחקן מרכזי בשוק המקרקעין בארץ והיא שולטת בחלק העקרי של הקרקעות במדינה.

במהלך כתיבת פסק דין זה ניתנה, ביום 25.2.2020, החלטת כבוד הנשיאה חיות הדוחה את הבקשה לדיון נוסף בעיניין איסמאעיל (דנ"א 5261/19 עיזבון המנוח אסמעיל מוחמד אסמעיל אחמד נ' מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל).

היא הוסיפה, כי כבוד השופט הנדל הסכים עם עקרי חוות דעתו של כבוד השופט שטיין ועם הערתו של כבוד השופט קרא וכי כבוד השופט הנדל הדגיש, כי לגישתו דמי החכירה הם נגזרת מהרכיב ההוני של הפצוי ותכליתם של שני הרכיבים היא להעמיד את הנפקע באותו מצב שבו היה אילמלא ההפקעה.

...

למעלה מהדרוש אציין, כי העובדה שהמומחית הגיעה בשתי חוות הדעת לאותה מסקנה בנוגע לשיעור דמי החכירה אף היא אינה מלמדת, כי יש לפסול את חוות דעתה.

אציין, כי בפסק הדין בעניין איסמעיל מצא בית המשפט שלא להסתמך אף על חוות הדעת מטעם הנתבעת.

בית המשפט מצא, כי חוות דעתו של שמאי הנתבעת בהליך שלפניו מבוססת על נתונים אמפיריים וקונקרטיים.

לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 8717/17 מדינת ישראל רשות מקרקעי ישראל נ' עיזבון המנוח איסמאעיל מוחמד איסמאעיל אחמד ז"ל. על סמך פסק הדין האמור העלתה הנתבעת, במסגרת בקשתה מיום 22.9.19 ובמסגרת סיכומיה, טענה ולפיה חוות הדעת מטעם התובעים אינה תואמת את הקביעות בפסק הדין.

הנתבעת הוסיפה, כי היא אינה עומדת על דחיית התביעה ותחת זאת מסכימה, כי התובעים יתקנו את חוות דעתם או יבחרו במסלול פיצוי אחר.

אציין, כי הנתבעת לא ביקשה לתקן את כתב הגנתה לאחר שניתן פסק הדין בעיניין איסמאעיל וכאמור, בחוות הדעת מטעמה הפצוי בגין אובדן דמי חכירה נקבע לפי אחוז משוויה המשתנה של הקרקע כשהמחלוקת בין הצדדים הייתה לעניין גובה האחוז שיש לגזור ולא עלתה טענה לפיה יש לפסוק את הפצוי בגין אובדן דמי חכירה לפי מנגנון חישוב אחר.

עוד קבע, כי במקרים בהם אין בידי הנפקע להרים את הנטל האמור הרי שלאחר חקיקת החוק מתקן משנת 1964 בידי נפקע כאמור להפעיל את מנגנון השיערוך ולקבל מהמדינה פיצוי המבטא את ערכו הכספי העכשוי של השווי ההוני הבסיסי של המקרקעין.

רשות מקרקעי ישראל היא שחקן מרכזי בשוק המקרקעין בארץ והיא שולטת בחלק העקרי של הקרקעות במדינה.

...

סבורני, כי הביטוי הראוי מצדיק את העמדת שיעור דמי החכירה על 6% לשנה.

סבורני, כי יש להבחין בין המקרה הייחודי שנדון בפרשת עבד לאפי לבין מקרים דוגמת המקרה שלפניי וכי אין לגזור בין המקרים גזירה שווה.

מאחר וחישוב הפיצוי בחוות הדעת נעשה עד סוף שנת 2018 קובעת, כי בגין שנת 2019 החישוב ייעשה על פי ממוצע שלוש השנים שקדמו לשנה זו. הנתבעת תשלם לתובעים את הפיצוי לאחר שהתובעים יציגו צו ירושה מקורי או נאמן למקור וייפוי כוח, כמפורט בסיכומי הנתבעת.

התובעים הגישו את הבקשה לתיקון כתב התביעה שבמסגרתה, ובכתב התביעה המתוקן, פירטו את הנזקים הבאים: תביעות התובעים כיורשים וכתלויים של שני הוריהם – בגדרן של תביעות אלה נתבעו אבדן השכר בשנים האבודות (לרבות אבדן נכס הון של האב); הוצאות קבורה והוצאות נוספות; נזק שאינו נזק של ממון; אובדן שירותים; ופיצויי שכול.

אף באשר להילכת אטינגר, הנתבעת חולקת על האפשרות לכלל את תיקון כתב התביעה כך שיאפשר תביעה של הנזקים שהוכרו בגדרה, שכן לטענת הנתבעת היה על התובעים לפעול לתיקון כתב התביעה והתובעים ויתרו על כך, וכן יש למנוע תיקון שיוסיף ראשי נזק אחרים המתייחסים לתביעת העיזבון, כמו הוצאות, פצויי שכול, ואבדן נכס הון.

באשר לשאלה האם הגישה הליברלית, שהייתה נהוגה בהתרת התיקון, נותרה או שהוחלפה בגישה קפדנית יותר, הדיעות אינן אחידות (ר' רע"א 2915/23 אבישג לוי נ' חיה לאה רדלר ז"ל, פסקה 11 וההפניות שם (31.7.2023), רע"א 496/13 מ.ר.ר.ג יזמות בע"מ נ' מ.ע.ג.ן יעוץ וניהול נכסים בע"מ, פסקה 13 (31.5.2023), רע"א 6652/22 לאומית שירותי בריאות נ' פלונית, פסקה 8 (14.11.2022), רע"א 4321/22 ריץ' אנד רויאל שוקי הון בע"מ נ' ביטוסי בע"מ, פסקה 16 (13.9.2022)).

אלא שהמגבלה האמורה חלה על תוספת עילת תביעה חדשה, ולא על תיקון שעניינו תוספת של סעד, שנובע מעילת התביעה הכלולה בתביעה המקורית (ר' רע"א 2430/22 עתליה מסיקה נ' שרת התחבורה, פסקות 14-13 (3.5.2022); רע"א 8518/21 מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל נ' ג'וסלין אבישר, פסקה 17 (27.2.2022) (להלן: עניין אבישר), רע"א 5060/21 נחל אשכול השקעות בע"מ נ' מנורה נכסים והשקעות בע"מ, פסקה 14 (18.8.2021)).

...

באשר לתביעות העזבון, בכתב התביעה נכתב כי "התובעים מעריכים את ההפסדים שלהם ואת הכאב שלהם עקב הארוע בסכום של 20,000,000 ₪ בגין כל אדם שנרצח, ולרבות עבור פיצויים עונשיים..." (סעיף 38); ובהמשך בית המשפט התבקש "לפסוק לתובעים פיצויים על מלא הנזקים ובסך הכול סכום של 20,000,000 ₪, בגין כל אדם שנרצח לפי הפירוט לעיל ו/או לפי כל חלוקה אחרת, זאת אומרת בסך הכל – 140,000,000 ₪ (סעיף 43, ההדגשה הוספה – א.ד.). אמירה זו, יכולה ללמד, גם אם בדוחק, על כך שמלכתחילה נתבע בכתב התביעה פיצוי בגין מותו של כל אחד מהמנוחים. בהינתן כי באשר לשלושת הילדים עילת התביעה היחידה היא תביעת העזבון, הרי שנוסח כתב התביעה, מעורפל ולא בהיר ככל שיהא, יכול, גם אם בדוחק, ללמד על כך שהמדובר בתביעות עזבון. המסקנה הנובעת מכך, היא שהתיקון אינו מרחיב את כתב התביעה המקורי אלא מבהיר אותו.

משזו המסקנה, מתייתר הדיון בטענותיהם האחרות של הצדדים.

סיכום על יסוד האמור, אני מקבל את הבקשה לתיקון כתב התביעה.

I הרקע לבקשה וטענות הצדדים הרקע הרלוואנטי לבקשת התיקון בתמצית, במוקד התביעה והתביעה-שכנגד ניצב שתוף פעולה עסקי בין התובעים לבין הנתבע 1 בקשר עם פעילות נדל"ן ברומניה, שבוצעה באמצעות מספר חברות ושותפויות ישראליות ורומניות, ובכלל זאת חברה רומנית בשם Sensor investments SRL (להלן: "סנסור") שהצדדים היו מבעלי מניותיה.

במספר החלטות של בית המשפט העליון נקבע כי לעניין תקנה 46(א) לתקנות יש לאמץ את הגישה הליבראלית שהותוותה בפסיקה ואת המבחנים האמורים לעיל שנקבעו במסגרתה לעניין תקנה 92 לתקנות הישנות (ר' למשל: עניין א.ר.א.ב, בפס' 16; רע"א 8518/21 מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל נ' אבישר, פס' 16 (27.2.2022); רע"א 6192/22 פלונית נ' שירותי בריאות כללית, פס' 15 (4.1.2023); יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 311-310 (מהדורה שנייה, 2023; להלן: "רוזן-צבי")).

מנגד, במספר החלטות אחרות של בית המשפט העליון ננקטה העמדה לפיה נוסחה של תקנה 46, כמו גם תכליתן של התקנות, מצדיקים "בחינה קפדנית יותר של בקשות לתיקון כתבי טענות כיום, משהיה מקובל בעבר" (רע"א 3509/22 רבץ השקעות בע"מ נ' דורקס לעבודות אלומיניום בע"מ, פס' 7 (13.7.2022); עניין נצר, בפס' 9; רע"א 4321/22 ריץ' אנד רויאל שוקי הון בע"מ נ' ביטוסי בע"מ, פס' 16-15 (‏13.9.2022); רע"א 6652/22 לאומית שירותי בריאות נ' פלונית, פסקה 8 (14.11.2022); רע"א 496/23 מ.ר.ר.ג יזמות בע"מ נ' מ.ע.ג.ן יעוץ וניהול נכסים בע"מ, פס' 13 (31.5.2023).

כך, הקף התיקון של כתב התביעה-שכנגד היה מצומצם (כתב התביעה-שכנגד המתוקן החזיק 13 עמודים וחצי, מעט יותר מהמקורי שהחזיק 12 עמודים); וכך גם, הנתבעים נימקו כדבעי את הצורך בכל אחד מהתיקונים ותמכו את בקשת התיקון בתצהיר מפורט לאימות העובדות החדשות שהוספו לכתב התביעה המתוקן והעובדות שעמדו ביסוד הבקשה לתיקון (לרבות לעניין נסיבות ומועד גילוי העובדות ועיתוי הגשת הבקשה לתיקון).

...

יפים לענייננו דברי בית המשפט העליון ברע"א 8134/13 חברת נ.נ סלטי הנדסה וניהול פרויקטים נ' פינקלשטיין, פס' 6 (5.9.2014): "דין הבקשה לתיקון כתב התביעה לשם הוספת עילות להידחות. אכן, גישת בית המשפט בסוגייה זו היא ליברלית. לכך יש להוסיף, לטובת עמדת המבקשת, כי המשפט עומד בשלביו המקדמיים. ואולם, הן בבקשה שהונחה בפני בית המשפט המחוזי, והן בבקשה שבפניי – לא ניתן כל הסבר מספק באשר לסיבה בגינה עילות רבות אלו לא הופיעו בכתב התביעה המקורי, ואף אין להן ולו זכר בו... עיקר טענתם של באי כוח המבקשת הוא הגישה הליברלית בה נוקטים בתי המשפט בסוגיית תיקונם של כתבי תביעה. ואולם, אין משמעות הדבר כי יתאפשר תיקון שכזה באופן אוטומטי, בהעדר כל הצדקה והסבר המניחים את הדעת...". אין גם רבותא בטענת התובעים לפיה חלק מהתיקונים שנכללו בכתב התביעה המתוקן שהם מבקשים להגיש, וחלק מהנספחים החדשים שהם מבקשים לצרף לו, כבר מופיעים בכתב ההגנה-שכנגד (המתוקן) ולפיכך הם חלק מכתבי הטענות הקיימים בהליך.

לבסוף, דין הבקשה ליתן "הבהרות" לגבי ההחלטות מ-9.3.2023 ומ-8.6.2023 להידחות.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל אני דוחה את הבקשה לתיקון.

לפני בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת נתבעת נוספת, מדינת ישראל – רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון (להלן – הרשות).

...

אין בידי לקבל את טענת התובעת לפיה בידי הנתבעות לצרף את מכבי כצד ג'.

ולמרות שיש בטעמים האמורים לעורר קושי בבקשת התובעת, בכל זאת, מצאתי בנסיבות העניין להיעתר לבקשה.

סוף דבר לנוכח האמור לעיל, הבקשה לתיקון כתב התביעה מתקבלת.