בקשה לתיקון כתב תביעה והוספת נתבעות בעקבות תקלה

רק אז ביקש התובע וקיבל רשות לתקן את כתב התביעה, והוסיף את הטענה העובדתית, כי נפל בשל תקלה בהליכון.

הנתבעות מוסיפות וטוענות, כי התובע העיד שצילם את ההליכון כשעליו שלט שמעיד על כך שההליכון תקול, אולם לא צרף את התמונה הזו לכתב התביעה, לא הציג אותה בפני בית המשפט (טען בעדותו כי לא הצליח לאתר אותה), ולא הזכיר אותה בתצהיר גילוי המסמכים מטעמו (נ/2).

...

שני הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה. לטענת הנתבעות, דין התביעה להידחות, משום שהיא נסמכת על עדותו היחידה של התובע, בכל הנוגע לסיבת הנפילה.

לאור האמור אני מקבלת את גרסת התובע, כי נפל מההליכון בשל תקלה במכשיר.

אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובע סכום של 12,000 ₪.

כן תשלמנה הנתבעות לתובע שכ"ט עו"ד בסך 2,400 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

ביום 29.3.2022 העיד הנתבע וביום 22.05.2022 העיד מר גרינר; לאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב ולאחריהם הגישה הנתבעת בקשה לתיקון כתב התביעה.

הבקשה טופלה ומספר החשבון החדש עודכן ברשומי התובעת, אך בשוגג עודכן מספר החשבון החדש גם ברשומות הנוגעות לבית עסק נוסף בעל שם דומה: "שערי העיר פיננסים בע"מ". כתוצאה מכך, לטענת התובעת, החל מאותו מועד הועברו אל חשבון הבנק של הנתבעת 1 אף כספים אשר היו מיועדים לעבור לחברת "שערי העיר פיננסים בע"מ"; הדבר נעשה עד סוף שנת 2018, מבלי שאיש הבחין בתקלה זו. התובעת מציינת, כי עם איתור הטעות פנתה באמצעות מנהלה לנתבעת 1.

עוד הוסיפה התובעת, כי הטענה לעניין הכרטסות איננה נכונה.

בדיון קדם המשפט ביום 01.06.2021 הציג ב"כ התובעת את עמדת התובעת, כך: "מדובר בבצוע של שטר חוב שניתן במסגרת. התובעת מעניקה שירותי סליקה לנתבעת. במסגרת השירותים הועברו כספים מן התובעת אל הנתבעת. בשלב מסויים עקב תקלה טכנית, שם הנתבעת הוא שערי העיר ב"ב, ויש לתובעת לקוח נוסף ששמו שערי העיר ירושלים, בשגגה הועברו בסכום כולל של כ- 526,331 ₪ הועבר לחשבון הבנק של שנתנה הנתבעת 1 לצורך זכוי ומרשיי העבירו כסף לשערי העיר לבני ברק במקום לירושלים. לאחר שהתבהרה התקלה לא הייתה התכחשות לעניין הזה מצד הנתבעת 1. הכסף הועבר במספר העברות בנקאיות. לא הייתה התכחשות להעברת הכסף בשגגה ולא הייתה התכחשות לכך שצריך להחזיר אותו. מתוך סכום זה סך של 215,359 ₪ קוזז בעקבות עיסקאות מאוחרות יותר, כסף שעוכב על ידי התובעת, ובמסגרת הסדר שהיה בין הצדדים לפני פתיחת התיק, עוד שולמו 60,000 ₪ נוספים. היתרה היום עומדת על 262,496 ₪. זו הסיבה שאנו נמצאים כאן. בוצע הליך לתפיסת כספים אצלך הנתבעת 1, וקיים כסף בחשבון נאמנות כ- 232,00 ₪ למיטב ידיעתי. הכספים האלה מחכים לסוף ההליך הזה. אנחנו העברנו כרטסת מלאה. אנחנו תבענו מכוח שטר חוב שניתן לאחר הסכם הפשרה. לא עמדו בהסכם הפשרה. הסכם הפשרה הוא פריסה לתשלומים של החוב, (ראה עמ' 1 ש' 14-24).

...

ראה ע"א 3912/90 eximin s. A תאגיד בלגי נ' טקסטיל והנעלה איטל סטייל פראררי בע"מ, מז(4) 064 (1993), הקובע כי: "אם שניים גרמו סיבתית לנזק, אין להעדיף אחד על רעהו, אלא יש לחלק את האחריות ביניהם באופן שכל צד יישא בחלקו בנזק". כן ראה ע"א 1691/11 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' רחל צוברי (פורסם בנבו; 15.12.2015) לפיו: "בנסיבות שכאלה, בהן שני הצדדים נושאים בצוותא באשמה לחוסר ההבנה שנוצרה והנזק שנגרם כתוצאה מכך, ראוי ליישם את דוקטרינת האשם התורם ולהורות על חלוקה של האחריות לנזק בין הצדדים". סוף דבר התובעת לא הוכיחה כי הנתבעת 1 חבה כלפיה את סכום התביעה ו/או חלק ממנו.

אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעת 1 , הסרתה מתיק ההוצל"פ וכן ביטול כל ההליכים נגדה.

אני מורה כי הנתבע 1 ישלם לתובעת, תוך 45 יום, סך של 131,248 ₪, בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

מכל מקום, כך מוסיפים הנתבעים וטוענים, העיכוב שחל במשלוח חומרי ההצבעה נבע מעיכובים להם גרמה התובעת, בשל תקלות בנוסח נייר העמדה ששלחה כדי לצרף אותו למסמכי ההצבעה.

מעבר לכך שמדובר בהילוך לא שגרתי, הרי עד למועד הדיון לא הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה והתובעת לא הודיעה שבכוונתה להגיש בקשה כזו, משום שהיא אוחזת בטענה כי הבקשה הנוכחית אינה בקשה למתן סעדים זמניים.

...

לטענת התובעת, הצעד בו נקטה בא לאחר סירוב הדירקטוריון להיעתר לבקשתה לזמן אסיפה מיוחדת, על רקע טענות שהעלתה כלפי עסקת המיזוג ותפקוד הדירקטוריון.

זאת, משום שאינני מקבל את הנחת המוצא של התובעת לפיה הדירקטורים נגועים בעניין אישי.

קצרו של דבר שאני מחליט לדחות את הבקשה.

לאור תוצאת ההליך, בשים לב להוצאות שהיו כרוכות בניהולו, שכללו בין היתר העדת שלושה עדים מחו"ל בהיוועדות חזותית והקלטת הדיון (על חשבון הצדדים), אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעים הוצאות הבקשה בסכום כולל של 15,000 ₪ .

התובע טען כי בעקבות התקלה פנה למוסך מורשה מטעם הנתבעת, שם חובר הרכב למחשב, עודכנה גִרסת תוכנת תיבת ההילוכים והרכב שוחרר מהמוסך.

ב – הבקשה ביום 31.1.2024 הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה על-ידי הוספת חברת JGAS כנתבעת נוספת בהליך.

התובע עצמו כתב בכתב התביעה, כי זו הסיבה בגינה דחתה הנתבעת את דרישתו לתיקון התקלה במסגרת האחריות המוענקת לרכב: "היבואן מתנער מנשיאה בעלות התיקון, בחוסר תום לב ובנגוד למחויבותו, בטענות ו/או תואנות שונות שאין להם ביסוס ו/או הצדקה, ובכלל ייחוס התקלה להתקנת מערכת הגפ"מ ו/או בטיעון כללי ושרירותי לפיו 'הטיפול ברכב על ידי מוסך לא מורשה אשר שולל את האחריות!''" (סעיף 6 לכתב התביעה; ההדגשה שלי – ס.מ.).

...

לפיכך, אני דוחה את הטענה, לפיה מדובר בטענה ש"הוחבאה" על-ידי הנתבעת או שהועלתה רק לאחרונה.

עם זאת, צירוף חברת JGAS אינו שולל מן הנתבעת טענה כלשהי העומדת לה. באיזון בין כלל השיקולים שנמנו, סבורני כי יש להיעתר לבקשה, אולם בכפוף לתשלום הוצאות לנתבעת, וזאת בשים לב לכך שהעובדות העומדות בבסיס הבקשה היו ידועות לתובע בשלב מוקדם יותר (ואף בטרם הגשת התביעה), בשים לב לעיכוב בבירור ההליך שיגרום התיקון המבוקש וכן נוכח העבודה הנוספת שיהא עליה להשקיע בהכנת כתב הגנה מתוקן והשלמת ראיותיה, ככל ותרצה לעשות כן. בעניין זה אני מפנה לדבריו של כב' השופט נ' סולברג ברע"א 7466/17 אסיסקוביץ נ' מועצה אזורית הר חברון, פִסקה 9 (20.12.2017): "אכן, תיקון כתב התביעה יביא לעיכוב נוסף בהליך, ויחייב את תיקונם של כתבי ההגנה – אך על כל 'פשעים' יכסה התשלום הכספי, על ההוצאות היתרות שגרמו המבקשים, ועל הסירבול שנגרם בעטיים." ד – סיכום אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה לתיקון כתב התביעה על דרך הוספת חברת ג'יי. גז בע"מ (JGAS) כנתבעת נוספת.

לאחר שימלא התובע אחר התנאים שנמנו, ימציא התובע את כתב התביעה המתוקן לחברת JGAS (בצירוף החלטתי זו).

הוסיפה התובעת וטענה, כי לאחר שקבלה את ההודעה השנייה או השלישית, היא פנתה לנתבעת באמצעות הקישורים המופיעים באותן ההודעות וביקשה להפסיק את שליחתן למענה.

בכתב הגנתה הודתה הנתבעת, כי בעקבות תקלה טכנית, שטיבה לא הוברר, המשיכה התובעת לקבל הודעות מיסרון כאמור.

כאמור המדובר בתגובה אשר הוגשה לפסק הדין שניתן בהעדר התייצבות, כאשר לתגובה זו צרפה התובעת את צלומי שלוש מתוך אותן ארבע ההודעות, ובצד אי העתירה לתיקון כתב התביעה, ממילא לא עתרה התובעת למתן סעד כלשהוא עבור שליחת אותן ארבע ההודעות והדרך פתוחה בפניה לפעול להגשת תובענה חדשה ככל שתחפוץ בכך.

התקשיתי לקבל ולהבין את הסבר הנתבעת, כי התובעת המשיכה לקבל את אותן ההודעות, בעטיה של תקלה טכנית, שכאמור טיבה לא הוברר ולא הוסבר, זאת נוכח בקשותיה ופניותיה השונות, וכן בדרכים מגוונות של התובעת להפסיק לשלוח לה הודעות באותו הסגנון ולאחר שנענתה ע"י הנתבעת מספר פעמים כי פניותיה טופלו והינה שוב חזרה הנתבעת לשלוח לתובעת הודעות דומות.

...

רצונה כבודה ואותו כיבדתי, הגם שהתרשמתי באותו הדיון ועל רקע האמור בפתח התגובה שם פירטה התובעת את הצעותיה הכספיות של הנתבעת לסיום ההליך (וגם עלו במסגרת חלק מהשיחות המוקלטות להן הקשבתי), כי נציגת הנתבעת הייתה נכונה לקבל את אותה ההצעה, הגם שלא שאלתי לעמדתה לאור סירוב התובעת כאמור.

בכלות הכול, ועם כל ההבנה לתחושות שיצרו אותן הודעות בקרב התובעת, אין בהוראות הדין כדי להעניק לה מזור, ואם זה הוא הדין, אין מנוס מדחיית התובענה.

התוצאה: התביעה נדחית.