בקשה לתיקון כתב תביעה באיחור בשל קושי בהשלמת מידע

לכתב התביעה לא צורפה חוות דעת רפואית, ובמסגרתו ביקשה המבקשת לפטרה מצרוף חוות דעת כאמור, זאת עקב חיסרון כיס, כאשר נדרשה לטענתה לשלם עלות של כ - 20,000 ₪ עבור מתן חוות דעת, ובשל קושי באיתור מומחה בתחום הצר של צנתורי מוח.

נטען, כי המידע הכלול בחוות הדעת לא היה ידוע למבקשת ולא יכול היה להיות ידוע לה טרם השלמת חוות הדעת.

נטען, כי הטענות בדבר מתן נוגד קרישה טרם הצינתור, אי תעוד הצינתור בצלומי הדמיה רציפים, הרשלנות בעצם ביצוע הצינתור, הרשלנות בטיפול בסיבוכים שארעו במהלכו ולאחריו, לרבות האיחור באבחנת הדימום הנרחב והרשלנות בטיפול בו, הם כולם בגדר טענות חדשות המקימות עילות תביעה חדשות, אלא שאלו התיישנו זה מכבר.

השאלה המתעוררת כאן, אפוא, היא האם יש בצרוף חוות דעתו של ד"ר רוטמן כדי להוסיף עילת תביעה חדשה, או שמא מדובר אך בבקשה להוספת חוות דעת התומכת בעילות התביעה המפורטות בכתב התביעה המקורי; במקרה השני, וכפי שנפסק בעיניין מונסונגו לעיל, כאשר אין בחוות הדעת אלא משום תמיכה ראייתית במסכת העובדתית המגבשת את עילת התביעה, יוּתר צירופה במאוחר וגם כאשר במועד הגשת כתב התביעה המתוקן היתיישנה כבר התביעה.

...

ולבסוף, אשר לטענת המשיבים לפיה העלאת שיעור הנכות שנגרמה למבקשת עקב רשלנות המשיבים הינה בגדר הרחבת חזית אסורה, הרי שדין טענה זו להידחות: נפסק, כי תיקון המתייחס להיקף הנזק אין בו כדי להוסיף עילה חדשה (ע"א 702/86 איטונג בטרום בע"מ נ' בן הרוש, פ"ד מד(1) 160 [1989], 166).

אני מתירה, איפוא, למבקשת לתקן את כתב התביעה בעניין זה. סוף דבר אני מתירה למבקשת לתקן את כתב התביעה על ידי צירוף חוות דעתו של ד"ר רוטמן בנושאים שצויינו לעיל, קרי, אופן ביצוע הצנתור עצמו, מתחילתו ועד סיומו עם הפסקתו, לרבות המהלכים שננקטו או שלא ננקטו ואשר אמורים היו להינקט על מנת לעצור את הדימום, והכל תוך כדי הצנתור, ולרבות לעניין שיעור הנכות.

בשים לב לכך שהבקשה התקבלה חלקית בלבד, אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו בגינה.

אני למדה מכך כי התביעה במתכונתה הנוכחית מקשה על בירור יעיל וענייני ואני סבורה כי תיקון בשלב הזה רק יוביל להארכת הדיון ולסרבולו.

התובע הגיש תביעה שעניינה בקשה למתן חשבונות וככל שעומד התובע על סעד זה ניתן לברר ולהכריע בו, ובמסגרת הכרעה זו תיבחן גם הטענה כי הנתבעים מסרבים למסור את המידע שלטענת התובע נמצא ברשותם.

רק ביום 10.2.2022, באיחור ניכר, הוגשה בקשת אורכה להגשת כתב תביעה מתוקן.

להשלמת התמונה אוסיף כי היתנהלות התובע בקשר עם הנתבע 3, מהוה דוגמא נוספת לאי הקפדה על מועדים שנקבעו בהחלטות בית המשפט שהובילה להתמשכות הליכים שלא לצורך ופגעו בניהול עינייני ויעיל של הדיון.

...

עוד טוען התובע כי התיקון נדרש על מנת שלא תפגע זכותו להליך הוגן וכי הפסיקה בסוגיית תיקון כתבי טענות ליברלית, והנטייה להיעתר לבקשות אלו במקרים בהם זהות התביעה נשמרת גם לאחר התיקון.

אינני מקבלת את הטענה כי יש להתיר את התיקון כיום מאחר שהנתבעים אינם משתפים פעולה לצורך קידום ההליך.

אינני מקבלת את טענת התובע כי יש להתיר את התיקון מאחר שהנתבע 2 "מסרב לקחת חלק בהליך ואף לא הגיש כתב הגנה מטעמו". מעיון בתיק עולה כי בקשות התובע לתחליף המצאה לנתבע 2 נדחו בהחלטות בית המשפט מיום 12.1.2020 ומיום 30.7.2020, מהטעם שבית המשפט לא שוכנע כי נעשו מרב המאמצים לאתר את כתובת הנתבע 2.

אשר על כן 5129371אני דוחה את הבקשה.

על פי המשיב בתצהיר זה: "לאחר מספר חודשים התחלתי להבין שאבי העלים ממני מידע רב כאשר היה משלם באמצעות שיקים שלי לצדדים שלישיים (סוחרי רכבים בעיקר) מבלי ליידע אותי", ומשכך – "הודעתי לאבי שאני אוסר עליו לעשות שימוש בשיקים שלי ופעלתי לסגירת העסק". ביחס לשיק שבמחלוקת סיפר המשיב כי על פי אשר מסר לו אביו הוא נימסר למבקשת לצורך כסוי חוב אישי שהיה לאב כלפי המבקשת, תוך שנטען כי המבקשת אף היתה מודעת לכך שהמשיב מעולם לא חתם עליו, אלא המדובר בזיוף חתימתו.

ברוח דברים זו נדחה בפסק דין של בית המשפט העליון מחודש פברואר 2022 ערעור על החלטת בית משפט המחוזי להתיר תיקון כתב תביעה – גם אחר שההתנהלות הדיונית תוארה כך: "ביום 29.6.2020 היתקיים דיון מקדמי בהליך, בתומו הבהיר בית המשפט קמא למשיבים את הקושי במסלול האכיפה בו בחרו"..

לצד זאת, ציין כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר ביחס לאותן ההחלטות בהן המליץ בית המשפט קמא למשיבים לשקול את האפשרות להגיש כתב תביעה מתוקן, וכן שנתיים לאחר הגשת כתב התביעה, ומכאן שבהעדר פירוט נידרש בדבר התיקון המבוקש, אין מקום להעתר לבקשה".

אף בית המשפט המחוזי, בעיניין דומה בו ציין תובע בטופס הבקשה לבצוע שטר את הנתבעים כחייבים ולא כערבים, וזאת חרף קיומו של מקום המיועד לכך בטופס, קבע כך: "העילה הנה עילה שטרית בכל מקרה, ולכן לא מדובר במקרה של העידר עילה אלא בעילה שטרית שיש להבהירה או לתקנה (ואז לא מדובר בעילה חדשה שכן מדובר בעילה שטרית) כאשר במסגרת העילה השטרית מדובר במשיבים כערבים ולא בחייבים עקריים, כעולה מהשטר שצורף. אוסיף, כי קביעתו של כבוד הנשיא שמגר (כתוארו אז) בפס"ד גמליאל, לפיה משלא מולא טופס הבקשה כראוי אין כתב התביעה מגלה עילה, לא חלה בעניינינו היות ופס"ד גמליאל עסק במקרה בו לא צורף השטר לתביעה, אלא רק העתק צלומי של צדו האחד, והיו פגמים רבים בשטר עצמו, בין היתר, בכך שהיו חסרים בו פרטים מהותיים כגון מועד הפרעון, התמורה ומועד התשלום, והיו פגמים רבים נוספים, במילוי הבקשה. זאת, בשונה מענייננו, בו צורף השטר כשהוא מלא. הבקשה מולאה כראוי, למעט העובדה שלא הובהר אם עילת התביעה כנגד המשיבים היא מכח ערבות או הסבה, חסר שניתן כאמור להשלים משטר החוב עצמו, שצורף לבקשה כחלק בלתי נפרד מהבקשה. זאת ועוד, גם הנשיא שמגר מציין שניתן לתקן פגם זה. מבלי לפגוע באמור, ניתן אף לקבוע כי מעת שמדובר בעילה שטרית חבים המשיבים כחייבים מכח העילה השטרית. אכן בעת שעסקינן בתביעה בגין ערבות שאינה שטרית, הרי החיוב הנו בגדר ערבות בלבד אך בשונה מהעילה השטרית וכשבענייננו צויין בטופס היות המשיבים חייבים" [ע"א (ת"א) 2193-06 אהוד נ' יצחק (2006)].

...

"לענין זה יאמר על ידי כי אינני מוצא כל פסול בהעלאת טענה זו בשלב זה שכן זהו השלב בו ניתנת האפשרות להרחיב ולהסביר את הדברים מעבר למה שצויין בתמצית בבקשה לביצוע שטר. למעלה מן האמור, עיון בדיון בהתנגדות לביצוע שטר שהתקיים ביום 27.4.06 מעלה כי כבר אז הוצגו לגב' נחום הסכמים שונים עליהם חתם מר רפאל ואף אם לא הועלתה הטענה במפורש, מבין השאלות שנשאלה הגב' נחום בחקירתה הנגדית ניתן להבין כי ב"כ התובעת התייחס בשאלותיו לרכישת אוטובוסים באמצעות מר רפאל ולחתימות של מר רפאל על הסכמים שונים לרכישת אוטובוסים מן התובעת במשך השנים וממילא התייחס בעקיפין לטענת ההרשאה. אשר על כן, אני דוחה את טענת הנתבעת לפיה יש בהעלאת טענת ההרשאה משום הרחבת חזית." [ת"א (פ"ת) 3272-06 תיווך הצומת בע"מ נ' מרסל טורס בע"מ (2008)].

הלכה למעשה - בנסיבות המפורטות בהחלטה זו אין מקום להעניש מי מהצדדים על הימוריהם - הימורה של המבקשת, בהתעלמה מהמלצת כבוד השופט א' כהן, והימורו של המשיב, בהתעלמו מהמפורט בסעיף 36 לעיל – ומכך נגזרות שלוש מסקנות מעשיות, מייעלות ומאזנות: המסקנה האחת – טופס הבקשה לביצוע שטר מתוקן על אתר כך שתיכלל בו גם טענה חלופית של חתימה בהרשאה.

המסקנה השנייה – כמבוקש לחלופין בסעיף 13 לתגובתו האחרונה, המשיב יהא רשאי להגיש כתב הגנה מתוקן בתוך 45 ימים, ולצרף לו את אותה חוות דעת מומחה הנזכרת שם. המסקנה השלישית – נוכח אשר כבר פורט בסעיפים 10-18 לתצהיר ההתנגדות אשקול את עניין הוצאות המשפט בגין הדיון בבקשה רק לאחר עיון בכתב ההגנה המתוקן, ככל שיוגש.

משכך דין חלק זה של הבקשה להידחות.

בדיון שהתקיים ביום 16/01/23 השלימו הצדדים טיעוניהם בעל פה תוך שהדיון היתמקד בבקשת התובעים לצירופה של עילת התביעה הנוספת.

שם נקבע בין היתר ותוך הפניה לדבריה של כב' השופטת כנפי שטייניץ ברע"א 4321/22 ריץ' אנד רויאל שוקי הון בע"מ נ' ביטוסי בע"מ (13/09/22) כי בית משפט רשאי להזקק לבקשה לתיקון כתב טענות גם לאחר שחלפו 60 הימים הקבועים בתקנה 49(ב) אם מצא כי באיזון בין מכלול השיקולים הרלוואנטיים, לרבות אלו המנויים בתקנה 46(א), ישנה הצדקה לקבלת הבקשה חרף האיחור בהגשתה, כפי שנימצא בעניינינו.

משעולה ממקרא חוות הדעת הנוספת כי במהותה ובתוכנה הנה חוות דעת נגדית לחוות הדעת הנתבעים ומשזו הוגשה בסמוך למועד הקבוע בתקנות, סבורני כי יש לאפשר לתובעים את הגשתה ואין מקום להערים קשיים בגין העיכוב הקצר וזאת בהביאי בחשבון את העובדה כי חוות דעת הנתבעים הוגשו כל אחת מהן בחלוף כ-5 חודשים אם לא למעלה מכך מן המועד הקבוע בדין להגשת חוות דעת מטעם נתבעים.

למעלה מן הצורך אציין כי גם אם היה בסיס לטענה כי נטענו בחוות הדעת הנוספת של פרופ' אלחלל טענות חדשות שלא נטענו קודם לכן המרחיבות את גדר המחלוקת ואת עילת התביעה ואין הדבר כך, הרי ממילא הדיון בבקשה לצרוף חוות הדעת היתקיים במסגרת בקשה לתיקון התביעה וגם אם הבקשה לצרוף חוות הדעת היה נדון במסגרת בקשה לתיקון כתב תביעה היה מקום להעתר לה, לאור הגישה הליבראלית לתיקון כתבי טענות, כפי שיבואר להלן.

על רקע העובדה כי המומחה הנכון לביסוס טענות התובעים לעניין עיכוב התפתחותי הנו מומחה בתחום נוירולוגית ילדים, מדובר איפוא בעיניין מהותי ומשמעותי, ובנסיבות אלה דחיית בקשת התובעים לצרוף חוות דעתו של פרופ' להט עלולה לחסום את דרכם להוכיח את טענותיהם בדבר קשיי ההתפתחות של הקטינה ולמנוע בירור מלא וראוי של נזקיה העומדים בבסיס התביעה.

טענת הנתבעים לפיה התביעה היתיישנה הנה ביחס לטפול או למידע שנימסר או לא נימסר לתובעים לפני שנת 2013.

...

בנסיבות אלה סבורני כי צירופה של חוות דעתו של פרופ' להט אין בו משום ביסוסה של עילת תביעה חדשה שלא נטענה בכתב התביעה.

בהקשר זה אין לי אלא להפנות לדבריו של כב' השופט עמית ברע"א 6541/19 קופת חולים לאומית נ' פלוני (26/11/19)) שם נקבע כדלקמן: "המונח "עילת תביעה" בהקשר של תיקון כתב תביעה, משמש במשמעותו הצרה והיא "המעשה המובא לדיון" (ראו: רע"א 6863/12 מחאמיד נ' שירותי בריאות כללית, [פורסם בנבו] בפסקה 9 (24.2.2013) (להלן: עניין מחאמיד); וכן ראו יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 346 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995))". והוסיף וציין כי "קו הגבול בין עילת תביעה חדשה - שאז אין לאפשר התיקון מקום בו יש בכך כדי לעקוף טענת התיישנות - לבין תיקון גרידא של כתב התביעה, אינו תמיד פשוט" (רע"א 8073/18 קופת חולים לאומית נ' פלונית, [פורסם בנבו] בפסקה 6 (‏19.12.2018) (להלן: עניין קופת חולים))".

לנוכח כל האמור לעיל יגישו התובעים כתב תביעה מתוקן בתוך 10 ימים (לחוצץ כתבי טענות).

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"א 49705-06-21 STAKEHOUND SA נ' פיירבלוקס בע"מ ואח' מספר בקשה:33 לפני כבוד השופט גרשון גונטובניק התובעת המבקשת STAKEHOUND SA ע"י ב"כ עוה"ד צבי בר-נתן, ד"ר דפנה קפליוק ופאר דוד גולדפרב, גרוס, זליגמן ושות' הנתבעות המשיבות 1. פיירבלוקס בע"מ 2. Fireblocks Inc (חברה זרה המאוגדת בדלוור) ע"י ב"כ עוה"ד ד"ר ישראל לשם, מיכאל טסלר ועוז עזרא מיתר | עורכי דין בקשה לתיקון כתב התביעה החלטה

הצדדים ערכו הסכם נוסף, שבו התחייבו הנתבעות להעביר לקוינקאבר את המפתחות הפרטיים המוצפנים שלהן לאחר קידודם, כדי שהיא תוכל לגבותם ולייצר מעגל של גיבוי נוסף למפתחות, במקרה שלא ניתן יהיה לגשת אל המידע באמצעות הנתבעות.

קשה להאמין שעמדו על הפרק קשיי שפה, בשים לב לכך שבאי כוחה הקודמים מנוסים בייצוג לקוחות זרים.

לבסוף נטען שהבקשה הוגשה באיחור ניכר מהמועד האחרון הקבוע בתקנות וכן בשיהוי ניכר, ומניעיה של הבקשה חסרי תום לב. המבקשת הגיבה לתשובת המשיבות.

הנושא נדון בישיבת קדם המשפט, והצדדים השלימו התייחסותם אליו.

...

היש להיעתר לו? וככל שכן, מה היקף ההוצאות הראוי שיש לחייב בו את התובעת, בשים לב למאמצים הדיוניים שהושקעו עד כה? עוד עולה השאלה האם קיימת חובה לאפשר לנתבעות, המתנגדות לתיקון, לחקור את המצהיר מטעם התובעת, שתצהירו נלווה לבקשת התיקון.

לאחר עיון במכלול הטענות שהעלו הצדדים הגעתי למסקנה שיש להיעתר לבקשה, אך זאת תוך חיוב משמעותי של התובעת בהוצאות.

בכל הנוגע לעצם בקשת התיקון יש להיעתר לה. מצויים אנו בשלב מוקדם של הדיון.

אולם המסקנה הנלווית לכך אינה מצויה במניעת תיקון התביעה בשים לב לשלב בו אנו מצויים.