בקשה לתיקון כתב הגנה והודעת צד ג בתביעת רשלנות רפואית

ביום 4.9.20, הגישו המשיב 1 ואישתו, המשיבה 2, (להלן יקראו ביחד: "המשיבים 1 ו- 2"), כנגד המבקשת וכנגד המשיבה 3, תביעה בעילה של רשלנות רפואית באיבחון מצבו הרפואי של המשיב 1 ואיחור ניכר ומשמעותי במתן טפול רפואי הולם, דבר אשר הוביל לנזקיו של המשיב 1.

ד"ר רוטמן פירט את השתלשלות האירועים וקבע כי: "היתה אינדיקאציה חד משמעית לניתוח שיחרור הלחץ בסמוך לארוע התאונה. האבחנה נדחתה זמן רב עקב טפול ומעקב אורתופדי לקוי בקופת חולים ועקב המלצת מנתח עמוד שדרה, ד"ר קרמר, להמנע מניתוח ולמצות טפול שמרני למרות החשש הברור לקיום תיסמונת זנב סוס (CESS) אצל מר ק. בהמשך, גם ביחידה לאישפוז יום במרכז הרפואי רעות נימנעו מלהפנות את מר ק. לניתוח וזאת למרות שהמטופל כבר סבל מהפרעה בתיפקוד הסוגרים עם קבלתו לשם.". ביום 25.11.20, הגישה המבקשת כתב הגנה במסגרתו הכחישה את טענות התביעה.

במסגרת כתב ההגנה טענה כי העובדות המלאות טרם ידועות לה ועל כן היא שומרת על זכותה לתקן את כתב ההגנה או לשלוח הודעה לצד ג'.

טענות המשיבים 1 ו- 2 הבקשה להוספת נתבעים ולחילופין הגשת הודעת כנגד צדדי ג' הוגשה בחלוף 10 חודשים מהגשת התביעה ובחלוף 8 חודשים מכתב ההגנה.

...

בנסיבות אלה פשיטא כי בקשת הנתבעת למשלוח הודעה לצ"ג נדחית וזאת מבלי להתייחס לנכונות קביעותיהם של מי ממומחי הצדדים.

אין בידי לקבל את טענות המשיבים 1-2 בתגובתם ולפיהן אין כל יריבות בין המבקשת לד"ר קרמר שכן אין עסקינן בתביעה חוזית או ביטוחית אלא בתביעה נזיקית וטענה כי ישנם מעוולים נוספים שאחראים לנזק ככל שתוכח התביעה.

בנסיבות שבהן המבקשת השתהתה ארוכות בהגשת חוות הדעת מטעמה ובבקשותיה למתן ארכה להגשת הודעה לצד ג', אני סבורה כי יש להתנות את ההיתר להגשת הודעה לצד ג' בתשלום הוצאות למשיבים שאינו תלוי בתוצאות.

סוף דבר לאור כל דבריי שלעיל מצאתי להיעתר לבקשת המבקשת ולהתיר לה לשלוח הודעת צד ג' כנגד ד"ר קרמר.

בכתב התביעה נטען כי כתוצאה מרשלנותו של המשיב 1 באיחור באבחנת מצבו הרפואי של המבקש, הוא נותח באיחור של מספר ימים וכתוצאה מכך היה צורך בכריתת קטע גדול יותר של המעי הדק.

ביום 23.8.21 נעתר בית משפט קמא לבקשה וקבע: "בנסיבות המפורטות ולנוכח פטירת המומחה מטעם הנתבעים (המשיבים-ח.ו.ו), נראה לכאורה שיש להעתר לבקשתם לתיקון כתב ההגנה על דרך של הוספת חוו"ד חליפית המצורפת לבקשה ובפרט לנוכח מועד ההוכחות הקבוע בתיק ליום 10.1.22 והזמן העומד בפני התובע (המבקש-ח.ו.ו) לצורך השלמת חוות- הדעת מטעמו ככל שימצא לעשות כן. לתגובת התובע עד ליום 10.9.21...". ביום 24.8.21 הגיש המבקש את היתנגדותו הנחרצת להגשת חוות הדעת החליפית מטעם המשיבים.

למשיבים לא ייגרם שום נזק אם חוות דעתם החליפית תפסל ואם בקשתם לאורכה במשלוח הודעת צד ג' תדחה, שכן עומדת להם הזכות לתבוע הישתתפות לפי סעיף 84 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ככל שימשיכו לעמוד על טענתם בדבר אחריות בית חולים יוספטל.

...

ביום 23.8.21 נעתר בית משפט קמא לבקשה וקבע: "בנסיבות המפורטות ולנוכח פטירת המומחה מטעם הנתבעים (המשיבים-ח.ו.ו), נראה לכאורה שיש להיעתר לבקשתם לתיקון כתב ההגנה על דרך של הוספת חוו"ד חליפית המצורפת לבקשה ובפרט לנוכח מועד ההוכחות הקבוע בתיק ליום 10.1.22 והזמן העומד בפני התובע (המבקש-ח.ו.ו) לצורך השלמת חוות- הדעת מטעמו ככל שימצא לעשות כן. לתגובת התובע עד ליום 10.9.21...". ביום 24.8.21 הגיש המבקש את התנגדותו הנחרצת להגשת חוות הדעת החליפית מטעם המשיבים.

ראשית, מקובלת עליי טענת המשיבים כי מדובר בהחלטת ביניים בעניין המסור לשיקול דעתה הרחב של הערכאה המבררת ואין בית משפט של ערכאת הערעור נוטה להתערב בה (לעניין זה ראו דברי כבוד השופט זילברטל ברע"א 79/13 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני, ניתן ביום 3.2.13 וכן דבריו ברע"א 384/15 סארי גאנם נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 3.6.15).

אין בידי לקבל את טענת המבקש כי יש בהגשתה של חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט כדי לשלול את משמעותה של חוות הדעת מטעם המשיבים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

ביום 5.7.22 הוגשה הודעה בהסכמה מטעם הצדדים לפיה, בין היתר, התובעים יגישו כתבי הגנה להודעת צד ג' שהוגשה כנגדם ע"י הנתבעת 3 וכן כתבי תשובה עד ליום 15.9.22 וכי "במצורף יגישו חוות דעת מגיבות מטעמם". (ראה סע' 1 להסדר דיוני מיום 5.7.22).

הגשת חוות דעת נגדית ע"י התובע – קיצורו של דין תקנה 87 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018 מורה כי תובע הרוצה לחלוק על חוות דעת מומחה שצורפה ע"י הנתבע לכתב ההגנה יגיש חוות דעת נגדית, ובלשונה - "רצה תובע לחלוק על חוות דעת מומחה בעיניין שברפואה שצורפה לכתב ההגנה, יגיש חוות דעת נגדית בתוך שישים ימים מהיום שהומצאה לו חוות הדעת או בתוך זמן אחר שהורה עליו בית המשפט." ראוי לציין כי תקנה זו מחליפה את תקנה 128(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 שאומנם נקטה בלשון זהה ואולם זאת ביחס לזכותם של שני.

עוד נקבע בפסיקה כי הוספת חוו"ד אינה יוצרת עילה חדשה, כאשר בכתב התביעה המקורי נכללה במפורש גם הטענה לרשלנות המתבטאת באי מתן טפול רפואי ראוי(בר"ע 1527/09 משרד הבטחון נ' אבו עודה (2009)).

בצד זאת יובהר כי ככל ויש בחוות הדעת המשלימות עובדות חדשות שאינן מפורטות בכתב התביעה הרי שאלו תוגשנה אך ורק לצד בקשה לתיקון כתב התביעה.

...

בנדון, אכן הגישו התובעים בקשה למתן ארכה להגשתן עד ליום 10.11.22 זאת בשל תקופת החגים, וכל שאנו נדרשים הוא לבחון האם יש מקום להעתר לבקשה זו. לאחר עיון בטענות הצדדים, ובהתחשב בשיקולים הרלבנטיים למתן ארכה להגשת חוות הדעת, לרבות, השלב בו מצוי ההליך בו טרם התקיים ולו קדם משפט אחד, שכן קדם המשפט קבוע אך ורק ליום 15.1.23, ובהתחשב בתקופת החגים, פגרות סוכות וקיץ, והעובדה שיש בחוות הדעת הנגדיות כדי לסייע בליבון המחלוקות בין הצדדים ולהכריע בשאלות השנויות במחלוקת ביניהם, והעובדה שמנגד עומדת לנתבעים האפשרות לצרף חוות דעת משלימות בהתאם להסדר הדיוני בין הצדדים, אשר קיבל תוקף של החלטה מיום 6.7.22, דבר שיש בו למנוע פגיעה כלשהי בזכויות הדיוניות של הנתבעים, סבורני כי יש מקום להיעתר לבקשת התובעים ולאפשר להם להגיש חוות דעת נגדיות בתחומים בהם הוגשו חוות דעת מטעם הנתבעים, וזאת עד ליום 10.11.22.

כל שהתבקש לעת עתה הוא מתן ארכה לתובעים להגיש את חוות הדעת, בקשה שכאמור, מצאנו לקבלה.

סוף דבר- הבקשה מתקבלת במובן זה כי חוות דעת נגדיות מטעם התובעים יוגשו עד יום 10.11.22.

בכל הנוגע לחוות הדעת הרפואיות שצירופן התבקש על דרך של תיקון כתב התביעה נטען כי היה על התובעים להסביר מדוע לא צורפה חוות הדעת הנוירולוגית כבר במועד הגשת התביעה ולתמוך זאת בתצהיר וביחס לחוות דעתו של פרופ' אלחלל נטען כי התובעים טועים לחשוב שקיימת להם זכות להשיב לחוות דעת הנתבעים ומדובר בהרחבת חזית אסורה על פניה.

מבלי להביע כל דיעה בשלב זה ביחס לסכויי התביעה הטענה המרכזית בכתב התביעה הנה כי בשל רשלנות הנתבעים או מי מהם לא בוצע תהליך של איבחון גנטי טרום השרשתי וכך נימנע מהם להשיג הריון של עובר בריא ובתם נולדה כחולה במחלת חסר פרולידאז.

יתרה מכך, ההודעה לצד השלישי הוגשה על ידי הנתבעת 3 עוד טרם הוגשה הבקשה לתיקון התביעה, כתב הגנה להודעה לצד השלישי טרם הוגש וכלל לא ברור בשלב זה כי הדרך הדיונית הנכונה הנה לקיים דיון בבקשה לדחיית ההודעה לצד השלישי על הסף שטרם הוגשה, טרם בירור התביעה ולא בגדרה.

...

בנסיבות אלה סבורני כי צירופה של חוות דעתו של פרופ' להט אין בו משום ביסוסה של עילת תביעה חדשה שלא נטענה בכתב התביעה.

בהקשר זה אין לי אלא להפנות לדבריו של כב' השופט עמית ברע"א 6541/19 קופת חולים לאומית נ' פלוני (26/11/19)) שם נקבע כדלקמן: "המונח "עילת תביעה" בהקשר של תיקון כתב תביעה, משמש במשמעותו הצרה והיא "המעשה המובא לדיון" (ראו: רע"א 6863/12 מחאמיד נ' שירותי בריאות כללית, [פורסם בנבו] בפסקה 9 (24.2.2013) (להלן: עניין מחאמיד); וכן ראו יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 346 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995))". והוסיף וציין כי "קו הגבול בין עילת תביעה חדשה - שאז אין לאפשר התיקון מקום בו יש בכך כדי לעקוף טענת התיישנות - לבין תיקון גרידא של כתב התביעה, אינו תמיד פשוט" (רע"א 8073/18 קופת חולים לאומית נ' פלונית, [פורסם בנבו] בפסקה 6 (‏19.12.2018) (להלן: עניין קופת חולים))".

לנוכח כל האמור לעיל יגישו התובעים כתב תביעה מתוקן בתוך 10 ימים (לחוצץ כתבי טענות).

בפניי בקשה מטעם הצדדים השלישיים לסילוקה על הסף של ההודעה לצד ג' ששלחו נגדם המשיבים, הם הנתבעים בתיק זה. רקע המשיב הפורמאלי-התובע הגיש תביעה נגד המשיבים, בה טען לרשלנות רפואית בבצוע ניתוח לעקירת ארבע שיניים ולהחדרת ארבעה שתלים בלסת התחתונה ביום 21.6.2018, שבוצע על ידי נתבע מס' 1 (להלן: הנתבע).

[1: להלן: עניין טוויל; הלכה זו קובעת כי נתבע בתביעת רשלנות רפואית שהגיש הודעת צד שלישי כנגד נתבע נוסף באותה תביעה, רשאי להישען על חוות הדעת הרפואית מטעם התובעים ועל חוות הדעת שצורפה על ידיו לכתב הגנתו גם לצורך התובענה שבאה בגדרה של ההודעה לצד השלישי.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי להעתר לבקשה ולהורות על מחיקת ההודעה לצד ג' על הסף, אולם לעכב את המחיקה על מנת לאפשר לנתבעים לתקן את ההודעה לצד ג' על ידי צירוף חוות דעת רפואית המבססת את טענותיהם כלפי המבקשים.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי להיעתר לבקשה ולהורות על מחיקת ההודעה לצד ג' על הסף, אולם לעכב את המחיקה על מנת לאפשר לנתבעים לתקן את ההודעה לצד ג' על ידי צירוף חוות דעת רפואית המבססת את טענותיהם כלפי המבקשים.

כיוון שמצאתי לנכון ליתן לנתבעים הזדמנות לתקן את ההודעה לצד ג', אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו בגין הבקשה.