בקשה לתיקון טעות סופר ברישום מקרקעין

אפנה בעיניין זה לדבריו של כב' השופט י. עמית בהחלטתו מיום 10.02.2021 באשר לבקשת התובעים לתיקון פסק-הדין, בעטיו של הרישום: "כאשר המערערים באו לבצע את פסק הדין, התברר להם כי ביני לביני, המשיב 2 השלים ברשום את העסקה בינו לבין המשיב 1, ככל הנראה תוך ניצול העובדה שלא התבקש ולא ניתן צו מניעה במהלך ההיתדיינות. על כן עתרו המערערים בבקשה לתיקון טעות סופר כך שנורה לרשם המקרקעין למחוק את הרישום על שם המשיב 2 מיום 7.7.2019 על פי שטר 32339/2019/1".   ובהמשך, "נציין כי המשיב 2 יצר לאורך הדיון מצג כי רשומה לזכותו הערת אזהרה בלבד.  כך, בסעיף 2 לעיקרי הטיעון שהגיש לבית משפט זה נכתב כי "המשיב רכש זכויות במקרקעין כבר בחודש 12/16, אולם ובשל ההליך אינו יכול להשלים את רישום העסקה שהוכשרה ונרשמה [...] כאשר עם ומתן פסק דין הדוחה את טענות המערערים יכול המשיב ולאחר שעברו יתר משנתיים מיום העסקה לרשום את נכס על שמו" [כך במקור – י"ע], ובסעיף 8 לעיקרי הטיעון נכתב כי "במשך יותר משנתיים מונעים המערערים  ממנו לרשום את זכויותיו [...] כאשר ובמשך כאמור יותר משנתיים פוגעים המערערים במשיב ובזכותו לסיום רישום העסקה".   כאשר התבקש ב"כ המשיב 2 להסביר הכיצד נטען על ידו כי עקב ההליך המשפטי נבצר ממנו להשלים את העסקה ברשום, שעה שכבר השלים את העסקה ברשום, נטען על ידו כי באותה עת לא היה במיטבו מבחינה בריאותית וכי שלח את עקרי הטיעון בדקה ה-90 "על רגל אחת"".

...

טענות הצדדים לטענת התובעים, הם פנו לנתבע על-מנת לקבל את הסכמתו לביטול הרישום בשים-לב לפסק-דינו של בית המשפט העליון והחלטות שניתנו אחריו הן על-ידי בית המשפט העליון והן על-ידי בית המשפט המחוזי, ונדהמו לגלות, כי הלה מסרב לעשות כן. עוד נטען, כי דין תביעתם להתקבל נוכח פסק-דינו החלוט של בית המשפט העליון, ולפיו הסכם חלוקת העיזבון גובר על העסקה שנערכה עם הנתבע ביום 26.12.2016.

על יסוד כל האמור לעיל, מקבל אני את תביעת התובעים, ומורה על ביטול מיידי של הרישום בחלקה האמורה על-שמו של הנתבע.

אני מחייב את הנתבע לשלם לכל אחד מן התובעים 2 עד 4 שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ש"ח (כולל מע"מ).

בנוסף סבורני, נוכח התוצאה אליה הגעתי, ובשים-לב להתנהלותו של הנתבע, כפי שזו עולה לאורכן ולרוחבן של ההחלטות השונות בענייננו, כמו גם מהתנהלותו במסגרת הליך זה, ובעיקר משום טענות אבסורדיות ומבישות שהעלה ביחס לפסק-דינו של בית המשפט העליון אשר נוגדות עקרונות יסוד של השיטה, כי יש להשית על הנתבע, בהתאם לתקנה 151 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018, הוצאות לדוגמה לטובת הנפגע - בענייננו התובעים, בסך 5,000 ₪.

חזוק לאמור בסעיף קטן ב' מתקבל כבר מהמילים הראשונות שבסעיף ח' להסכמות, הקובע כי "מיד לאחר התשלום האמור יגישו הצדדים במשותף ללישכת רישום המקרקעין בחיפה, בקשה לתיקון טעות סופר ברשום הנכס...". היינו – סעיף ח' ניכנס לתוקף או הצדדים יפעלו על פיו רק לאחר ביצוע התשלום הנקוב בסעיף ג' להסכמות.

...

מהי המחלוקת בין הצדדים לענין מס השבח? טוענים הנתבעים בסיכומיהם, כי סעיף ג' להסכמות קובע ברורות כי: "התובעים ישלמו לנתבעים את החלק שייקבע על ידי בית משפט, בערכי נטו, לאחר ניכוי מיסים ממוכר ברצון של הנכס לקונה מרצון של הנכס, באופן יחסי לחלקם של הנתבעים, כפי שייקבע על ידי בית המשפט". מסעיף זה עולה ברורות, כי לצורך קביעת שווי החלק הנמכר בערכי נטו, יש להתייחס לעסקה כ"מכירה" של החלק הנמכר ממוכר מרצון לקונה מרצון.

אקדים ואומר כי בנדון שוכנעתי מפרשנות התובעים את ההסכמות, כמפורט לעיל.

במקרה דנן שני הסעיפים הרלבנטיים מתוך הסכמות למחלוקות שבין הצדדים הם ג' וח', ונצטטם בנפרד כדלקמן: סעיף ג': "מובהר בזאת כי התובעים ישלמו לנתבעים את החלק שייקבע על ידי בית משפט, בערכי נטו, לאחר ניכוי מיסים ממוכר ברצון של הנכס לקונה מרצון של הנכס, באופן יחסי לחלקם של הנתבעים, כפי שייקבע על ידי בית המשפט". סעיף ח': "מיד לאחר התשלום האמור, יגישו הצדדים במשותף ללשכת רישום המקרקעין בחיפה, בקשה לתיקון טעות סופר ברישום הנכס, באופן שמלוא הזכויות בנכס (בחלקה 13) יירשמו על שם המנוח יעקב מזרחי ז"ל ת.ז. 09499849. זאת בהסתמך על הסכם פשרה שהושג בת"ע 2000/76 בבית משפט המחוזי בחיפה מיום 11.4.1978, ובהתאם לחוזה חכירה כפי שנחתם בין התובעים לבין רשות מקרקעי ישראל ביום 21.12.2015, בהסתמך על תיק העזבונות האמור. ב"כ התובעים הוא זה שיכין את נוסח הבקשה המשותפת". עולה ברורות מלשון שני הסעיפים הנ"ל כדלקמן: סעיף ג' להסכמות הוא הקובע את ערכי הנטו שעל התובעים לשלם לנתבעים ("לאחר ניכוי מיסים ממוכר ברצון של הנכס לקונה מרצון של הנכס, באופן יחסי לחלקם של הנתבעים").

סוף דבר בהתאם להסכמות, אני מחייב התובעים לשלם לנתבעים סך של 115,167 ₪ תוך שלושה חודשים מהיום (היינו עד ליום 19.8.2020), בהתאם לדרך התשלום הקבועה בסעיף ז' להסכמות (שגם קבע את תקופת הזמן של שלושה חודשים).

המבקשים עתרו בהמרצת הפתיחה, לסעדים הבאים: "א. כי בהתאם לכתב "הוראות בלתי חוזרות" שנערך ונחתם ביום 1/8/2006 על המבקשים 1 ו- 2 [צ"ל "המשיבים 1 – 2" – א.ר.ב] למסור לידי המבקשת מספר חשבון בנק אליו יועברו כספי השבה בסך של 3,492,156 ₪ (להלן: "כספי ההשבה") מאת המבקשים למשיבים תוך 45 יום מיום שיורה בית המשפט הנכבד וכנגד מסירת החזקה בנכס המצוי בבעלות המבקשים והידוע בלישכת רישום המקרקעין כגוש 2077 חלקה 215 (להלן: "הנכס") בהתאם להודעת הביטול הסכם המכר שנשלחה לחברה ולמשיב 2[נספח 8 לבקשה].

הבקשה לתיקון טעות סופר בסיכומי הבנק והכונס (בקשה 29) ביום 22.8.22, הגישו הבנק והכונס בקשה לתיקון טעות סופר בסיכומיהם.

...

אשר על כן, באתי לכלל מסקנה כי שיקולי הצדק מובילים לכך שביטול ההסכם אינו מוצדק בנסיבות העניין.

יצוין כי בסיכומי התשובה של המבקשים, נטען כי הבנק והכונס ויתרו על טענותיהם בנוגע לכתב ההתחייבות (נספח 2 לכתב התשובה), בו נכתב כי "בכל מקרה שבו יתבטל ההסכם מכל סיבה שהיא אתם תודיעו על כך מיד לבנק ותשלמו לבנק מיד את הכספים אשר שולמו לכם עד לאותו מועד...". אני סבורה כי משעה שהבנק והחברה חלקו על הודעת הביטול בזמן אמת, ומשנמצא כי אין המדובר במקרה שבו ההסכם בוטל כדין, לא מצאתי בטענה זו משום סיוע לעמדת המבקשים.

סוף דבר בהתאם לכל המפורט לעיל, המרצת הפתיחה נדחית בזאת.

במכתב זה מציינים עורכי הדין לוסטגרטן, מרום אורינובסקי, כי כבר ביום 8/2/2020 הוגשה בקשה לתיקון טעות סופר הנוגעת לתקופת החכירה, אולם בקשה שכזו לא הוצגה לעיוני ולטענת הערייה לא הגיעה אליה מעולם.

במכתב מצוין גם כי הזכויות נרשמו בלישכת רישום המקרקעין על שם התובעות בשנת 2017, אולם אין לפני שום מיסמך על כך. הערייה הוסיפה כי למרות האמור, היא תיבחן את העברת הזכויות מבאטאשווילי לתובעות, ופרטה את המסמכים והפרטים הדרושים לשם כך. עוד עולה כי כבר בשנת 2015 פנתה הערייה לשמאי תומר לוין על מנת שיעריך את שיעור דמי החכירה המהוונים המגיעים עד תום התקופה המקורית (כלומר עד 30/12/2024) ואת דמי החכירה המהוונים לתקופה הנוספת (עד 1/1/2062) (חוות הדעת צורפה כנספח 7 לכתב התביעה).

יצוין כי על המכתב נרשם בטעות התאריך 25/5/2020, אולם אין חולק כי המכתב נשלח רק ביום 21/6/2020, כלומר לאחר קבלת הבקשה להעברת הזכויות מהתובעות לפסגות (נספח 18 לכתב התביעה).

...

דיון והכרעה כפי שיפורט להלן, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל וכי אין להכיר בתוקפה של הודעת הביטול.

סוף דבר בשים לב לכל האמור ומאחר שלא הוכח כי התובעות הפרו את הסכם החכירה באופן המקים לעירייה עילה לביטולו, יש לקבל את התביעה.

בהתאם, אני קובע כי הודעת הביטול שנשלחה ביום 21/6/2020 אינה תקפה ואין בה כדי לבטל את הסכם החכירה שבין התובעות לעירייה.

על פי הרישום בלישכת רישום מקרקעין מיום 23/6/22, החלקה בבעלות ארבעה אנשים, בחלקים שוים, רבע מזכויות הבעלות בחלקה לכל אחד מהם; התובע, מר אכרם זועבי (להלן: "הנתבע" ו/או "אכרם"), מוחמד זועבי ו – סיהאם זועבי (להלן: "מוחמד", "סיהאם" ו/או "המבקשים").

ביום 8/3/23 הוגשה בקשה לתיקון טעות סופר שנפלה בפסק הדין בהסכמה, לגבי שטח מגרשים 101 ו- 102.

...

אני סבורה שאי הגשת הסכם המכר עצמו, הסכם שלא נעשה לפני עשרות שנים אלא בשנת 2007, מכוחו רכשה סיהאם את זכויותיה בחלקה, נזקפת לחובתם של המבקשים, ופועל לחובת גרסת המבקשים שרכשו חלקים מסוימים בחלקה.

ב. המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות הבקשה בסך של 10,000 ₪, לכל אחד מהמשיבים, בתוך 60 ימים מהיום.

ג. אני מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין שניתן בהליך זה ביום 19/2/23 עד למתן החלטה אחרת.