בקשה לתביעה אישית נגד בעלי מניות

מנגד, נטען על-ידי המבקשים כי ככל שתדחה בקשתם, הם יוותרו בפני שוקת שבורה בלא כל אפשרות לפרוע חובם, למעט בנקיטת הליכי תביעה אישיים כנגד בעלי המניות בחברה ואורגניה.

...

בנסיבות אלה אני מורה כדלקמן: כל גורם שהוא רשאי להגיש הצעה להסדר חוב שיתייחס לכלל נושי החברה וזאת יעשה לא יאוחר מיום 17.10.2022.

בעניין זה צודק הנאמן הזמני בטענתו לפיה לא ניתן להעריך מהי הכדאיות הכלכלית של הפרויקטים, האם הם רווחיים ומהי מצבת הנשייה הסופית של החברה, באופן המחזק את המסקנה כי מדובר בהצעה שאינה ישימה, ואוסיף לכך כי למעשה מדובר אף בהצעה מותנית של היזם ומשכך אין לראותה כישימה.

מנגד, הבאת הסדר חוב לאישור הנושים הכולל סעד המורה על סיום הליכי חדלות הפירעון בעניינה של החברה מיד עם אישור ההסדר מהווה למעשה פגיעה בהליך כאמור בסעיף 322(ג) לחוק חדלות פירעון ועל כן דין הבקשה להידחות גם מטעם זה. סוף דבר לאור האמור לעיל, דין הבקשה המתוקנת להידחות.

לאחר שהוכח כי החברה חדלת פירעון במובנו בסעיף 2 לחוק חדלות פירעון ולאחר שמצאתי כי אין סיכוי סביר לשיקום הכלכלי של החברה, הנני מורה על מתן צו לפתיחת הליכים שעניינו פירוק לחברת "קבוצת קדם חיזוק וחידוש מבנים בע"מ" ח.פ. 514349000 וזאת בהתאם להוראת סעיף 23(א)(2) לחוק חדלות פירעון.

לעומת זאת, במקרים שבהם התבקש להשית אחריות אישית ברשלנות על מנהל של חברה קבלנית רק עקב היותו מנהל של חברה שנמצאת חייבת ברשלנות בגין ליקויי בנייה, אך לא היה מעורב כשלעצמו בפרויקט ותפקידיו בחברה לא דרשו ממנו מעורבות כזו, או לחלופין היתקשר עם בעל מיקצוע מיומן האוחז בהסמכה ורשוי מתאימים לבצע את העבודה, נימנעה הפסיקה מלחייב ברשלנות (ראו למשל עניין מיפעל לוקי, בפיסקה 16, ע"א (מחוזי מר) 3639-08-07 נציגות הבית המשותף רחוב מנוחה ונחלה 18 רחובות נ' שלח השקעות ונכסים בע"מ, פסקאות 21-15 [פורסם בנבו] (2.4.2008) (לא נמצאה התרשלות של נושאי המשרה משלא הוכח שהתרשלו בבחירת בעלי מיקצוע או שלא פיקחו כיאות על קבלן המשנה.

באותו מקרה דובר בפגם נסתר שהתגלה כעבור כשנים מהבנייה); ת"א (שלום נת') 45707-10-13 הדר נ' כחלון ופיינגבוים חברה לבנים והשקעות בע"מ, פסקאות 145-125 [פורסם בנבו] (4.12.2018) (נדחתה תביעה אישית נגד בעל מניות ומנהל של חברה קבלנית העוסקת בבנייה בנימוק שאת עבודות הבנייה ביצע קבלן רשום, לא הייתה לנתבע מעורבות בבנייה, ולא הוכחה התרשלות מטעמו).

...

בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובעים פיצויים בגין עוגמת נפש בסך של 5,000 ₪.

כן ישלמו הנתבעים לתובעים אגרת משפט בחלקה היחסי בסך של 3,000 ש"ח. סכומים אלה יישאו הצמדה וריבית מיום הוצאתם ועד לתשלומם המלא בפועל.

כמו כן, בנסיבות העניין אני מורה לנתבעים לשלם לתובעים שכר טרחת עו"ד בסך של 13,000 ₪.

בהחלטתו של המותב הקודם שדן בתיק (כב' השופטת ר' רונן) מיום 12.12.2021, לא דן בית המשפט בבקשת הסילוק לגופה, אלא קבע כי בקשת הסילוק "מעלה מספר שאלות... ובכלל זה בין היתר האם עומדת עילת הקפוח לבעל מניה נגד נושא משרה בחברה; האם ניתן במסגרת תביעת קפוח נגד בעלי מניות בחברה לתבוע השבה מנושא המשרה; והאם ניתן... לפסוק את הסעדים המבוקשים במסגרת הליך של תביעה אזרחית. מחלוקות אלה יתבררו במסגרת הדיון בתביעה לגופה, ויוכרעו במסגרת פסק הדין", וכי "יובהר כי אינני מתירה בשלב זה את תיקון כתב התביעה והתביעה נגד הנתבע 4 תתברר בהתאם לנוסחה הנוכחי" (להלן: "ההחלטה מ-12.12.2021").

זאת ועוד, מפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעיניין האופן שבו יש לפרש את המונח "חליף" (אגב השאלה האם עובד יכול להגיש תביעה אישית נגד בעל מניות בחברה שהעסיקה אותו), נקבע כי בעל מניות יחשב לחליף של החברה המעסיקה רק במקרה שהוא בא במקום החברה, שיצאה מהתמונה, ולא בנוסף לה. בהתאם לפסיקה זו במקרה בו החברה עדיין קיימת מבחינה משפטית בעל המניות לא יחשב לחליף שלה והעובד אינו רשאי לתבוע אותו (לסיכום ההלכה בנושא, ר': ע"ע (ארצי) 12159-01-19‏ בלאו - שדה, פס' 30-25 ו-32 ‏(נבו, 8.6.2021) ; לגישה דומה לעניין המונח "חליף" לצרכי סעיף 4 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, ר' למשל: ע"א 10892/02 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר, פס' 16 (נבו, 6.6.2005); רע"א 3925/12 רונן נ' כהן, פס' 13 (נבו, 17.6.2013)).

...

לפיכך, איני סבור שיש לראות בסימון כ"חליף" של החברות, ועל כן התביעה אינה בסמכותו של בית הדין לעבודה אלא בסמכות בית משפט זה. למעלה מן הצורך יצוין כי מסקנה זו נתמכת גם בטעמים של יעילות דיונית, בשים לב לכך שטענותיהן של סימון בקשר לשכרו של רמי הופנו גם כלפי ויזל, בתור מי שלפי הנטען אישר שלא כדין את השכר והפיצויים.

זאת ועוד, גם אם נראה בתביעה דנן כתביעה נגזרת של סימון בשם החברות שהיו המעסיקות של רמי, מקובלת עליי עמדת השופטת רונן בתנ"ג 27061-07-16 אתו שוקי הון שותפות מוגבלת נ' צרפתי, פס' 6-3 (נבו, 14.6.2017; להלן: "עניין צרפתי"), שם נדחתה הטענה כי לבית המשפט המחוזי אין סמכות לדון בבקשה לאישור תביעה נגזרת, שאילו היתה מוגשת מלכתחילה על ידי החברה היתה נתונה לסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.

סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, אני נעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה, למעט לעניין מחיקת סעיף 159.7 לכתב התביעה המקורי, ומורה כדלקמן: התובעות ישלמו לנתבעים הוצאות כאמור בפס' 55 לעיל, וזאת עד ליום 27.9.2023, כתנאי לקבלת כתב התביעה המתוקן לתיק בית המשפט.

זה המקום לציין כי לטענת התובעת, הסיבה שהיא לא הגישה תביעה אישית נגד בעלי המניות ונגד חברת י. ויטה קודם לכן, נעוצה בכך שהיא סברה כי החברה תוכל לפרוע את התחייבויותיה, אולם לאחר שהתברר כי ניתן צו פירוק נגד החברה, אזי לא נותרה לתובעת ברירה אלא להגיש את התביעה דנא ולעתור לחיובם האישי של הנתבעים 3-1.

על החלטתי זו, הוגשה בקשת רשות ערעור, וביום 26.4.21 קיבל בית המשפט המחוזי (כב' השופטת א' כהן), את העירעור ואלה היו נימוקיו: "המומחה עצמו השאיר מרחב להכרעה שיפוטית של מאות אלפי שקלים ובפסק הדין אין הידרשות לגופן של טענות. בשל העידר סיכומים, בית משפט לא היה צריך לפרט בעיניין ופסק הדין לא שגוי בשים לב למסמכים שהונחו בפני בית משפט ולא בכדי לא בוטל פסק הדין על ידי ערכאת העירעור אלא בהסכמה הופחת סכום החוב. יחד עם זאת, אין להיתעלם מכך שהמבקשות 2-3 לא היו צד להליך הקודם. הן מכחישות קשר לאירועים. נכון כי המבקשת 2 היא אישתו של המבקש 1 והיא בעלת מניות ודירקטורית בחברה אך היא טוענת כי בפועל לא ניהלה את החברה ולא הייתה מעורבת בפעילות החברה. וודאי כי לא ניתן לה יומה להעלות טענות בנוגע לסכום התביעה וכך גם באשר לחברה – המבקשת 3. לו היה המבקש 1 הנתבע היחיד בתביעה קמא, כי אז ניתן היה להתייחס ביתר אהדה לטענות המשיבה, אך כיוון שלמבקשים 2-3 לא ניתן יומם בהליך הקודם ואין הצדקה למנוע מהם להיתגונן גם בנוגע לסכום התביעה ולא רק בנוגע להיעדר חבות, אינני סבורה כי יש להגביל את המבקש 1 בהגנתו. ממילא בית משפט קמא יצטרך להדרש לסוגיית סכום החוב ולהכריע בה לגופו של עניין". בהתאם להחלטה שניתנה בבר"ע, אדון איפוא שוב בשאלת גובה החוב, למרות שנושא זה כבר נדון והוכרע כאמור בעבר, ויתרה מכך, במסגרת העירעור שהגישה החברה על פסק הדין, לא עמדה החברה על טענותיה והסכימה כאמור לקבל את פסיקת בית המשפט באשר לגובה החוב, תוך הפחתה של 100,000 ₪ בלבד מסכום החוב, תוך העמדת החוב על 905,902 ₪.

...

כמו כן, הנתבעים ישלמו לתובעת את מלוא האגרות וכן הפרשי הצמדה וריבית כדין עליהן עד התשלום בפועל.

כמו כן ישלמו הנתבעים לתובעת את הוצאות המומחה קרבצ'יק בהליך הנוכחי לצרכי מתן חוות הדעת המשלימה ולצרכי חקירתו.

כמו כן, בהתחשב בתוצאה, בהיקף ההליכים ומסמכים ומשך ההתדיינות, אני מחייב את הנתבעים בשכר טרחת עו"ד בסך של 120,000 ₪.

על כן, נפסק, זכאי המשיב לגמול שעות נוספות בסך 60 שעות חודשיות בהתאם לחזקה הקבועה בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, לפי שכר ממוצע של 6,504 ש"ח (בהתאם לתלושי השכר וטפסי 106), בסך כולל של 228,873 ש"ח. כן נפסקו לזכות המשיב פיצוי בסך 10,000 ש"ח בשל פגמים שנפלו בהליך פיטוריו, דמי חופשה בסך 6,514 ש"ח, דמי הבראה בסך 14,175 ש"ח ופצוי על אי מסירת הודעה על תנאי העסקה בסך 3,500 ש"ח. כמו כן חויבה המבקשת בהוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בסך 25,000 ש"ח. התביעה האישית כנגד בעל המניות במבקשת נדחתה.

...

דיון והכרעה לאחר בחינת הבקשה, התשובה לבקשה והתגובה לתשובה, פסק דינו של בית הדין האזורי והודעת הערעור, החלטתי לקבל את הבקשה בעיקרה.

יישום - בשקלול שבין סיכויי הערעור המעורר שאלות הראויות לבחינה, לבין מאזן הנוחות המצביע על קושי אפשרי בהשבת התשלומים אם הערעור או חלק ממנו יתקבל, ובשים לב לכך שיתר החיובים שנפסקו לחובת המבקשת ולא עוכבו לביצוע (המתייחסים לעילות תביעה נוספות, הוצאות משפט ויתרת הסכום שנפסק למשיב בגין שעות נוספות שלא עוכבה) בסך כולל של מעל 155,000 ש"ח שולמו על ידי המבקשת (כעולה מהצהרתה שלא הוכחשה על ידי המשיב בבקשה לעיכוב ביצוע), אני מורה כי הסכום שהופקד בקופת בית הדין על ידי המבקשת בסך 130,000 ש"ח בעקבות ההחלטה לעיכוב ביצוע מיום 17.1.2024 (בע"ע 27760-12-22) יוותר בקופת בית הדין עד למתן פסק הדין בערעור.

סוף דבר – הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת באופן חלקי כאמור בסעיף 13 לעיל.