מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לשינוי היתר בנייה למבנה דתי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

בנוסף, לנוכח הוראות הדין, קיים ספק אם רשאים היו מצהירי המבקשת (או חברי הועד "הקודם") לקבוע תקנון או לשנותו, בלא לקבל אישור של רשם העמותות, ולא הונחה תשתית על פיה ניתן לקבוע כי מצהירי המבקשת רשאים להוציא חברים מהעמותה ולהרחיקם באופן קבוע מבית הכנסת, על דעתם האישית והבלעדית וללא אישור האספה הכללית.
זכות לכאורית המשיב 1 אישר בעדותו כי רכש חומרים בשם המבקשת, בלא הרשאה ברורה וכתובה, כאשר מטרתו היתה לקדם בנייה של מבנה שירותים שלא ניתן לו היתר בנייה.
אני סבורה כי הבאת המחלוקת לכדי הכרעה שיפוטית אינה תואמת את רוח השלום והאהבה עליו אמונים לשמור כל הצדדים, בהתאם לאמור בסיפא להצהרה המשותפת הנ"ל. יש לקוות, כי כעת יחזרו הצדדים להליך הידברות שיביא לפיתרון המחלוקת כולה, בדרך ראויה על פי רוח הדת היהודית.
...
סוף דבר הבקשה למנוע מהמשיבים להגיע לבית הכנסת – נדחית.
הבקשה בנוגע למשיבים 2-5 נדחית, על כל חלקיה.
אני סבורה כי הבאת המחלוקת לכדי הכרעה שיפוטית אינה תואמת את רוח השלום והאהבה עליו אמונים לשמור כל הצדדים, בהתאם לאמור בסיפא להצהרה המשותפת הנ"ל. יש לקוות, כי כעת יחזרו הצדדים להליך הידברות שיביא לפתרון המחלוקת כולה, בדרך ראויה על פי רוח הדת היהודית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בנתניה ת"א 62185-11-20 מילניום קרור ומיזוג אוויר בע"מ ואח' נ' בית כנסת צעירי הציונות הדתית בהדר גנים ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:8 בפני כבוד הרשם הבכיר חילמי חג'וג' המבקשת (הנתבעת שכנגד) ש.ד. פלדמן מהנדסים יועצים בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ירון אלון ואח' -נגד- המשיבה 1 (התובעת/הנתבעת שכנגד) המשיבה 2 (הנתבעת/התובעת שכנגד) 1. מילניום קרור ומיזוג אוויר בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד יעקב לאור ואח' 2. בית כנסת צעירי הציונות הדתית בהדר גנים ע"י ב"כ עוה"ד רן צור החלטה
המשיבה 2 טוענת שכמפקח עליון של הפרויקט, אישרה המבקשת שינויים מהותיים בתכניות הבצוע ללא הסכמה מראש של המשיבה 2.
העמותה טענה כי הגירעון שהוצג אינו גירעון מהותי אלא גירעון חשבונאי הנובע מהוצאות פחת של עלויות הבניה למבנה של הקהילה ואולם העמותה לא תמכה טיעון זה בתצהיר של מומחה או חוות דעת מתאימה.
...
לאחר שבחנתי כתבי טענות הצדדים לא שוכנעתי כי עסקינן בסוג במקרה שבו ניתן לומר באופן מובהק כי התביעה שכנגד בעלת סיכויי הליך גבוהים במיוחד או קלושים ממש.
בהינתן הנקוב לעיל עולה כי ניתוח הנתונים לעיל לרבות בחינת סיכויי התביעה שכנגד מוליך למסקנה אשר פורטה כבר לעיל כי מתחייבת הפקדת ערובה.
אשר לבחינת שיעור הערובה, קביעה המחייבת בחינה מידתית על יסוד שיקולים שהתוו בפסיקה ובין השאר - סכום התביעה שכנגד, מורכבות ההליך, התנהלות הצדדים וטיבם (ת"א 23346-09-19 קוסט פורר גבאי את קסירר נ' שיפקה בערבה בע"מ, (פורסם בנבו, 9.9.2020)) אני קובע כי על התובעת שכנגד/המשיבה 2 להפקיד ערובה בסך של 10,000 ₪ עד ליום 18/7/22 לא תופקד הערובה בתאריך לעיל, תמחק התביעה שכנגד.

בהליך בקשות בנייה (בב"נ) שהוגש בשנת 2023 בעניינים מקומיים ירושלים נפסק כדקלמן:

עוד הודיע המשיב 1 כי בכוונתו להגיש בקשה לפיצול ושינוי היתר הבניה הקיים למבנה לצורך התרת שימוש חלקי במבנה.
להבנתו, אם יש חשמל אז מהנדס הערייה נושא עליו אחריות (פרו' 10.9.23, עמ' 11, ש'7) בדיון שהתקיים ביום 10.9.23 העיד מר יצחק הנאו, מנהל אגף מבני דת במבקשת, כי המשיבה 2 קיבלה הקצאה של הקרקע בשנת 96' והחוזה היה בתוקף עד פברואר 2023.
...
עם זאת, מקובלת עלי עמדת המבקשת כי מדובר באישורים שאותם יש להגיש לרשויות המתאימות על מנת שיבחנו בצורה מקצועית ובהתאם יינתנו אישורי הרשויות, כנדרש בסעיף 18 להיתר הבניה.
כמו כן, מקובלת עלי עמדת המשיבה 2 לפיה מדובר במכתבי אנשי מקצוע ולא בתצהירים ערוכים כדין, עורכי המסמכים לא התייצבו לעדות ולא נחקרו ביחס לאמור במכתביהם.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, ניתן בזאת צו קבוע האוסר על המשיבים מלעשות כל שימוש במבנה (אשר משמש כבית כנסת), במקרקעין שבדרך חברון 95, בשכונת תלפיות בירושלים, חלקה 7 בגוש 30300, קואורדינטות 629450;221300.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 16/6/08 אושרה בקשתה של עמודי עולם לקבלת היתר בניה להקמת המבנה, אולם העמותה נדרשה לשלם אגרות בניה ותשלומים נלווים בסכומים גבוהים.
בשים לב לדרישות אלו, וכדי לקדם את קבלת המענק, שונתה הבקשה להיתר בניה והוגשה על ידי חברת יפה נוף בשמה של עריית חיפה.
כך למשל אישר בית המשפט הקמת ישוב נפרד לבני העדה הבדואית בנגב (בג"צ 528/88 אביטן נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד מג(4) 297 (1989) או אפילו הקמת ישוב לחברי הקהילה החרדית (בג"צ 1/98 חבר הכנסת איתן כבל נ' ראש ממשלת ישראל, פ"ד נג(2) 241 (1999); בג"צ 4906/98 עמותת "עם חופשי" לחופש דת, מצפון חינוך ותרבות נ' משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נד(2) 503, 508 (2000)).
...
לאור זאת ולאור השיהוי הרב בהגשת העתירה דין העתירה להידחות.
על כן אני דוחה את העתירה.
העותרת תשלם למשיבים 3-1 הוצאות בסך של 5,000 ₪ ולמשיבה 4 הוצאות בסך של 5,000 ₪ נוספים.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2023 ברבני תל אביב נפסק כדקלמן:

אקדמות מִלין 3 טענות ומענות בעלי הדין וחוות דעת מומחים 6 טיעוני המבקשת 6 חוות דעת פרופ' אביעד הכהן 8 תשובת המנהל-המיוחד-להקדשות-הועד-הכללי 9 חוות דעת הממונה על ההקדשות עו"ד רחל שקרג'י 11 טיעונים משלימים מטעם המבקשת 13 חוות דעת המומחית גב' אלישבע סימון 15 השלמת הטיעון מטעם המנהל-המיוחד-להקדשות-הועד-הכללי 17 עמדת המנהל-המיוחד-לעמותות-בפרוק 19 עמדת היועצת המשפטית לממשלה 20 הליכי עבר במחלוקת הועד הכללי נ' בית הרב 23 המחלוקת במהדורה הראשונה של הסיכסוך 23 המחלוקת במהדורה השנייה של הסיכסוך 24 המחלוקת במהדורה השלישית של הסיכסוך 25 פסיקת בית הדין הרבני האיזורי במהדורה השלישית 26 פסיקת בית הדין הרבני הגדול במהדורה השלישית 26 (1) טענות הצדדים בעירעור 26 (2) סקירת הליכים בפסק הדין 27 (3) דיון ומסקנות פסק דין בית הדין הגדול 27 המחלוקת במהדורה הרביעית 32 סיכום פסיקת בתי הדין בהליכים הקודמים 32 דיון והכרעה 33 מבוא 33 על ירושלים במאה הי"ט 34 (1) היישוב הישן 34 (2) תמורות במצב היהודים 35 (3) ועד כל הכוללות והועד הכללי 36 (4) הקמת השכונות מחוץ לחומות 37 (5) התפתחות וגידול היישוב 38 היהודים וההקדש המוסלמי 40 (1) ייסוד הקדשות בתקופה העות'מאנית 40 (2) אומד דעת המקדיש בתקופה העות'מאנית 41 ההקדשות בתקופת השילטון הבריטי בארץ ישראל 42 (3) ההקדשות לאחר הכיבוש הבריטי ועד דבר המלך 42 (4) הקדשות יהודים בסמוך לתחילת דבר המלך 44 (5) מאבקו של הראי"ה קוק להחלת שיפוט בית הדין הרבני בעינייני הקדש 45 ייסוד הקדש בפני בית דין רבני 48 (6) על ייסוד הקדש "כדת וכדין" 48 (7) כינון מחדש של ואקף או הקדש בפני בית הדין 53 השיפוט בעינייני הקדש יהודי שכונן לפני בית שרעי ולא כונן מחדש 57 (1) רקע הסטורי ונורמטיבי 57 (2) שינוי הקף סמכויות בתי הדין הדתיים לעניין הקדשות דתיים לאחר דבר המלך 59 (3) הטענה כי פקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים (שיפוט) היא Ultra Vires 59 (4) תוקף פקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים (שיפוט) מכוח סימן 57 לדבר המלך 62 (5) תוקפה של פקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים (שיפוט) מכוח דבר המלך 1947 65 (6) תקנות כנסת ישראל – מקור חוקי לפיקוח על הקדשות יהודים 71 (7) סיכום ביניים נורמאטיבי 74 ואקף בית דוד (רייז) 75 (1) מי היה ר' דוד רייז 75 (2) מיסמכי ואקף בית דוד (רייז) מן הסיג'יל השרעי 79 (3) נאמני ההקדש על פי שטר הוואקף 81 (4) הקשר של ר' דוד רייז עם הועד הכללי 82 (5) כינון מחדש של ואקף בית דוד בבית הדין הרבני 85 בחינת עמדת היועצת המשפטית לממשלה 86 (1) הטענה בדבר הצורך בתיקון חקיקה או פסיקה עדכנית 87 (2) מי מוסמך לכונן מחדש ואקף יהודי בפני בית הדין הרבני ובאלו תנאים 89 (3) Forum shopping – האומנם? 91 (4) "הכוללים הרשומים" בצוואת ר' דוד רייז 93 (5) בחינת אומד דעת המקדיש על פי היועצת 95 (6) סיכום בחינת עמדת היועצת 96 מעמדו המשפטי של בית הרב 97 (1) ההסכם להקמת בית הרב, הנחת אבן-הפינה והבנייה 97 (2) חנוכת בית הרב 101 (3) שינוי הוראות הקדש בית דוד, כינונו מחדש וכינון הקדש בית הרב 104 סוף דבר 107 אקדמות מִלין שכונת בתי ההקדש "בית דוד" היא אחת השכונות הראשונות שניבנו בירושלים החדשה שמחוץ לחומות.
באשר לשאלת מתן זכות הבנייה על גג הקדש בית דוד – הכיצד ומדוע נתן הועד הכללי להֶרי פישל את זכות הבנייה על גג הקדש בית דוד, לצורך בניית בית הרב, בעוד בשטר ההקדש של הקדש "בית דוד" משנת 1874 ישנו פירוט קפדני לגבי העניים הזכאים להנות מההקדש, ור' דוד ראיז הבהיר במפורש כי: "לאף אחד אין רשות לשנות, להחליף או לבצע שינוי כל שהוא בהקדש", טוענת המבקשת כי שתי תשובות בדבר: אחת, בתמורה להעמדת גג המבנה והמגרש עבור בית הרב, שיפץ הֶרי פישל משרדים עבור הועד הכללי בצלע המזרחית של המיתחם.
בחנוכת בית הרב אישרו נשיאי הרבנות הראשית למעשה שינוי יסודי על ידי הוספת בינוי משמעותי במבנה ההקדש – בנגוד לוואקפייה.
...
אקדמות מִלין 3 טענות ומענות בעלי הדין וחוות דעת מומחים 6 טיעוני המבקשת 6 חוות דעת פרופ' אביעד הכהן 8 תשובת המנהל-המיוחד-להקדשות-הוועד-הכללי 9 חוות דעת הממונה על ההקדשות עו"ד רחל שקרג'י 11 טיעונים משלימים מטעם המבקשת 13 חוות דעת המומחית גב' אלישבע סימון 15 השלמת הטיעון מטעם המנהל-המיוחד-להקדשות-הוועד-הכללי 17 עמדת המנהל-המיוחד-לעמותות-בפירוק 19 עמדת היועצת המשפטית לממשלה 20 הליכי עבר במחלוקת הוועד הכללי נ' בית הרב 23 המחלוקת במהדורה הראשונה של הסכסוך 23 המחלוקת במהדורה השנייה של הסכסוך 24 המחלוקת במהדורה השלישית של הסכסוך 25 פסיקת בית הדין הרבני האזורי במהדורה השלישית 26 פסיקת בית הדין הרבני הגדול במהדורה השלישית 26 (1) טענות הצדדים בערעור 26 (2) סקירת הליכים בפסק הדין 27 (3) דיון ומסקנות פסק דין בית הדין הגדול 27 המחלוקת במהדורה הרביעית 32 סיכום פסיקת בתי הדין בהליכים הקודמים 32 דיון והכרעה 33 מבוא 33 על ירושלים במאה הי"ט 34 (1) היישוב הישן 34 (2) תמורות במצב היהודים 35 (3) ועד כל הכוללות והוועד הכללי 36 (4) הקמת השכונות מחוץ לחומות 37 (5) התפתחות וגידול היישוב 38 היהודים וההקדש המוסלמי 40 (1) ייסוד הקדשות בתקופה העות'מאנית 40 (2) אומד דעת המקדיש בתקופה העות'מאנית 41 ההקדשות בתקופת השלטון הבריטי בארץ ישראל 42 (3) ההקדשות לאחר הכיבוש הבריטי ועד דבר המלך 42 (4) הקדשות יהודים בסמוך לתחילת דבר המלך 44 (5) מאבקו של הראי"ה קוק להחלת שיפוט בית הדין הרבני בענייני הקדש 45 ייסוד הקדש בפני בית דין רבני 48 (6) על ייסוד הקדש "כדת וכדין" 48 (7) כינון מחדש של ואקף או הקדש בפני בית הדין 53 השיפוט בענייני הקדש יהודי שכונן לפני בית שרעי ולא כונן מחדש 57 (1) רקע היסטורי ונורמטיבי 57 (2) שינוי היקף סמכויות בתי הדין הדתיים לעניין הקדשות דתיים לאחר דבר המלך 59 (3) הטענה כי פקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים (שיפוט) היא Ultra Vires 59 (4) תוקף פקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים (שיפוט) מכוח סימן 57 לדבר המלך 62 (5) תוקפה של פקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים (שיפוט) מכוח דבר המלך 1947 65 (6) תקנות כנסת ישראל – מקור חוקי לפיקוח על הקדשות יהודים 71 (7) סיכום ביניים נורמטיבי 74 ואקף בית דוד (רייז) 75 (1) מי היה ר' דוד רייז 75 (2) מסמכי ואקף בית דוד (רייז) מן הסיג'יל השרעי 79 (3) נאמני ההקדש על פי שטר הוואקף 81 (4) הקשר של ר' דוד רייז עם הוועד הכללי 82 (5) כינון מחדש של ואקף בית דוד בבית הדין הרבני 85 בחינת עמדת היועצת המשפטית לממשלה 86 (1) הטענה בדבר הצורך בתיקון חקיקה או פסיקה עדכנית 87 (2) מי מוסמך לכונן מחדש ואקף יהודי בפני בית הדין הרבני ובאלו תנאים 89 (3) Forum shopping – האומנם? 91 (4) "הכוללים הרשומים" בצוואת ר' דוד רייז 93 (5) בחינת אומד דעת המקדיש על פי היועצת 95 (6) סיכום בחינת עמדת היועצת 96 מעמדו המשפטי של בית הרב 97 (1) ההסכם להקמת בית הרב, הנחת אבן-הפינה והבנייה 97 (2) חנוכת בית הרב 101 (3) שינוי הוראות הקדש בית דוד, כינונו מחדש וכינון הקדש בית הרב 104 סוף דבר 107 אקדמות מִלין שכונת בתי ההקדש "בית דוד" היא אחת השכונות הראשונות שנבנו בירושלים החדשה שמחוץ לחומות.
הרכב בית הדין הגדול שדן במחלוקת זו בעבר וכן הרכב בית הדין האזורי בירושלים לפניו, לא עסקו בכל ההיבטים העובדתיים, ההיסטוריים והמשפטיים, כפי שעשינו אנו בפסק דין זה. הפגיעה האפשרית בזכויות העניים בניגוד לתנאי ההקדש בית דוד ובניגוד לתנאי ההסכם עם הֶרי פישל יוצרת קושי הלכתי, ולכן בסופו של דבר הם השתיתו את פסקי דינם על הכרעה בדרך של פשרה הקרובה לדין (בית הדין האזורי) או פשרה בדרך של שינוי מטרות ההקדש עם חיוב בדמי שימוש (בית הדין הגדול).
"חפצתי לראות שבית הרב בירושלים יהיה בית מפואר, ושיהיה לפי כב' הדר"ג ולהרחבתו וגם כבוד ליהודי ארץ ישראל ולכל היהודים בכל ארצות הגלות". סוף דבר על פי דבר המלך, יש לבית הדין הרבני שיפוט ייחודי בכל עניין הנוגע ליצירה ולניהול פנימי של ואקף אשר הוקם בפני בית דין שרעי בתקופת השלטון הטורקי וכונן בפני בית הדין הרבני לאחר תחילת דבר המלך, הן על ידי המקדיש והן על ידי שליח, נאמן, נהנה או בעל עניין (לעיל, פסקאות 48–‎57).
אנו מורים כי על ענייני היצירה והניהול הפנימי של הקדשות אלו לא יחולו הוראות חוק הנאמנות, התשל"ט–1979.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו