בקשה לשחרור תפוסים והארכת החזקת תפוסים בהלבנת הון

בקשתה להשבת התפוסים וטיעוניה בדיון נסובו, רובן ככולן, על כך שלא הוגשה בקשה להארכת תנאי השיחרור, ביחס לדרכון, ובקשה להארכת צוי התפיסה ביחס לדירה ולמחשבים.

אוסיף כי אני ער לעובדה שהפסיקה הכירה בכך שבנסיבות מסוימות ניתן להורות על הארכת החזקת תפוסים, אף אם הבקשה לכך הוגשה לאחר שחלף המועד להגשת הבקשה (ראו בעיניין זה בג"צ 2393/91 פרידנברג נ' שופטת השלום בתל אביב – פורסם בנבו), אלא ששם הנסיבות היו מיוחדות ושונות.

במקרה זה, צו המניעה על הדירה ניתן כסעד זמני לשם חילוט בשווי עבירה, בין היתר, מכוח הוראות 32 לפקודה וסעיף 26 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000.

...

עוד ראוי להביא לעניין זה את הדברים הבאים שנקבעו בבית המשפט העליון בבש"פ 998/05 קחבר פפיסמדוב נ' מ"י (פורסם בנבו): "הדעת נותנת, כי צריך שיהא נוהל לעניין זה - ואם הוא קיים, יש צורך שיכובד ויישמר. הוראת החוק יכולה להיות מילה מתה - חלילה - בעבור רשויות החוק. המשמעות היא, כי בשעה שנתפס חפץ, יסומן - למשל - במחשבו של האחראי לנושא כי במועד פלוני יפקעו ששת החודשים שקצב המחוקק בסעיף 35 רישא" (הדגש לא במקור- ב.א.).ו חרף כל האמור לעיל ועד לכתיבת החלטה זו, לא הוגשה כל בקשה להארכת החזקת מי מהתפוסים שצוינו לעיל ע"י המבקשת, בהתאם לדרישות והוראות הפקודה, וזאת מעבר לטיעוני ההתנגדות שהובעו בעל פה, במהלך הדיון.

בנסיבות אלו, ובהיעדר בקשה, אני מורה אפוא על השבת המחשבים וביטול צו התפיסה ביחס לדירה.

סיכומו של דבר: אני מורה על ביטול צו התפיסה ביחס לדירה ועל השבת כל המחשבים והדרכון, למבקש.

זוהי בקשה רביעית להארכת החזקת תפוסים וצוי הקפאה לאחר שביום 17.12.13 ניפתחה חקירה גלויה כנגד המשיבים ונוספים, בחשד לבצוע עבירות שוחד, מירמה, הלבנת הון ומיסוי בהיותם נותני שירותי לתאגיד המים "מי אביבים". מנגד, הגישו המשיבים בקשה להשבת תפוסים אשר נתפסו מכוח צו 24790-11-15 אשר ניתן ביום 11.11.15 ו/או צו 33740-11-15 אשר ניתן ביום 16.11.15 ולא שוחרר במסגרת החלטת בית המשפט מיום 1.2.16 בבקשות להשבת תפוסים במסגרת תיק ה"ת 24790-11-15 ובמסגרת ה"ת 33740-11-15.

...

לסיכום אשר על כן אני מורה כדלקמן: אני מאריך את תוקף החזקת התפוסים המפורטים בבקשה למשך 180 יום נוספים.

בכל הנוגע לתכולת הכספת בסך של 994,500 ₪ אשר נתפסו ממאור לייבוביץ מסניף 107 בבנק דיסקונט, נכון אמנם כי המשיבים טענו כי סכום זה הינו של אמו של המשיב, הגב' מולה ליבוביץ ואולם, בהחלטה שניתנה על ידי במסגרת תיק 53392-03-14 ביום 18.4.14 קבעתי כי כלל הראיות שהוצגו לעיוני בדו"ח הסודי מלמדים כי לא ניתן לקבוע כי הכספים הינם של אם המשיב, ולפיכך אינני מקבל את טענת המשיב כי הוא לא יכול לטעון לגביהם, ואני מאריך אף את החזקת תוקפם של סכומים אלו למשך 180 יום נוספים.

אני מעכב את ביצוע החלטתי זו עד ליום 23.6.16 שעה 12:00.

אשר לטענת העורר כי יש להורות על שיחרור התפוס לאלתר בשל העובדה כי חלפו מעל לשישה חודשים ממועד התפיסה, והעובדה כי בקשת ההארכה הוגשה על-ידי המשיבה רק לאחר שחלף המועד האמור, הפנה בימ"ש קמא לפסיקה לפיה מוסמך ביהמ"ש להאריך את תוקף החזקת התפוסים אף לאחר שחלפה תקופת ששת החודשים הקבועה בפקודה, וזאת במקרים מתאימים ותוך עריכת האיזונים הנדרשים, ומצא לעשות כן במקרה הנוכחי.

טענתו של העורר על כך שמדובר בכספים שהם פדיון מכירות של תחנות דלק שבבעלותו, אין בה לשנות לשלב הנוכחי, שכן כאמור עילת התפיסה במקרה דנן היא תפיסה בשווי הצופה אפשרות של חילוט עתידי, להבדיל מעילה המבוססת על קשר בין הרכוש התפוס עצמו לבצוע העבירה, כאשר העורר נחשד בין היתר בבצוע של עבירות הלבנת הון.

...

כעולה מהמקובץ, טענתו העיקרית של העורר היא כי שגה בימ"ש קמא עת קיבל את בקשת המשיבה להארכת התפיסה על-אף הגשתה באיחור ולאחר חלוף המועד הקבוע בפקודה להגשת בקשה כאמור, וכי בנסיבות אלה הדין הוא כי התפוס ישוחרר.

סבורני כי בתמונה הכוללת, לא היה מקום לדחות את בקשת המשיבה מהטעם הבלעדי של הגשתה באיחור, וזאת ממספר טעמים ומשקלם המשולב.

נוכח כל המפורט, סבורני כי לא נפלה שגגה בהחלטת בימ"ש קמא, ולפיכך אני מורה על דחיית הערר.

הרכב נתפס במסגרת חקירה כלכלית מקיפה, שביום 16.11.2021 הפכה לגלויה, ובה ריבוי עצורים, בחשד לעבירות מירמה, עבירות על פקודת מס הכנסה, חוק המע"מ, הלבנת הון ועוד.

ובהמשך, בסעיף 19 צוין כך: למען הסר ספק, המבקש חשוד בפרשה כמי שקשר עם המשיב 2 ואחרים ממשפחתו ולא ממשפחתו להסתיר בעלותם ברכבם שקנו מהחברה בבעלותו ובכך לסייע להם להלבין את הונם וקשר לחברות חשודות פלילים.

בעקבות כך, ביום 08.06.22 קבעה כב' השופטת נאסר כי היא מבטלת את החלטתה מיום 26.05.22 (שיחרור התפוס), ומעבירה את ההחלטה לעיון כב' השופטת מייסא זועבי (המטפלת בתיק בבקשה להארכת המועד להחזקת התפוס), למתן החלטה.

...

כב' השופט שטיין הורה על העברת ההליך תוך שהוא מנמק החלטה זו כדלקמן (סעיף 4 להחלטתו): "4. סבורני, כי בנסיבות דנן שיקולי יעילות ואחידות בהכרעות שיפוטיות מחייבים את העברת ההליך מבית משפט השלום חיפה לבית משפט השלום נצרת (כמוסבר בעניין עיסאוי, פסקה 5).

נימקתי החלטתי זו בכך שהעברה זו תוביל לייעול הדיון המשפטי וחיסכון בזמן שיפוטי.

בעניין זה אין לקרוא את החלטתי באופן חלקי, ולהתייחס רק לרישא של המשפט ללא הסיפא שלו.

השבת הדיון שנקבע באופן מנהלי לפני שופטת אחרת (כפי שמבקש המערער), להבדיל- משופט שעסק בו מאז ומעולם, איננה השבת הדיון למקום היעיל ביותר לניהולו, ואני סבור כי לא לכך התכוון המחוקק כאשר אסר הסטת תיק לבימ"ש אחר, כאשר בימ"ש קמא כבר החל בשמיעתו.

לא מדובר במרחקים המכבידים באופן משמעותי על מי מהצדדים, המצדיק את פיצול הדיון במקרה זה. לאור המסקנה אליה הגעתי, אינני רואה לנכון לדון ביתר טענות הצדדים שברובן נוגעות להליך עצמו, ובחלקן לשאלת קדימויות הזכויות שטיבן להתברר בהליך עצמו, ולא בשלב זה בפניי.

החקירה בעיניין הלבנת ההון הפכה ביום 10.8.2021 לגלויה, ובמסגרתה, ומכוח צוים שהוצאו בסמוך לפני כן, נתפס רכושם של המבקשים ובכלל זה חשבונות בנק, נכסי נדל"ן, בית המגורים של המבקשים, מכוניות ועוד (להלן: התפוסים).

בהחלטתו בעררים מיום 14.8.2022 הורה בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ש' יעקובוביץ) על החזרת הדיון לבית משפט השלום, על מנת שזה יכריע בשאלת "פוטנציאל החילוט". עוד קבע בית המשפט המחוזי כי בית משפט השלום יכריע גם בבקשה להארכת משך ההחזקה בתפוסים "בהקדם האפשרי, בשים לב למועד הגשת הבקשה (פברואר 2022) ומועד מתן החלטתו בבקשה (31.7.2022)". לבסוף, קבע בית המשפט המחוזי כי עד למתן ההחלטה לא ישוחררו התפוסים שנתפסו בתפיסה ראשונית.

...

אני סבורה כי הבקשה הנוכחית אינה עומדת באמות מידה מחמירות אלה, כפי שיובהר להלן.

לאור זאת, אני סבורה שהרציונל העומד מאחורי הדרישה המגולמת בסעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי להגשת בקשה להארכת ההחזקה בתפוסים קיבל ביטוי גם מבלי שהוגשה בקשה "רשמית" להארכת ההחזקה.

סוף דבר: בקשת רשות הערר נדחית בזאת.