בקשה לרישום נושה נוסף במשכון

טמסות טענו במסגרת ההיתנגדות, בעקרי הדברים, כי הבקשה הנדונה הוגשה בחוסר תום לב, על מנת לנסות ולתקן מחדלים הנוגעים לפעולות הגביה מטעמה של המבקשת כנגד המשיב; ביום 22.11.2018 טמסות התקשרו עם המשיב ורעייתו בהסכם לרכישת זכויותיהם בנכס; טמסות והמוכרים יוצגו על ידי עו"ד ניב שחם; הנכס נרכש על ידי טמסות בסך של 1,350,000 ₪ כאשר במועד ההסכם רבצה על המיגרש הלוואת משכנתא בסך של 971,000 ₪ לטובת בנק הפועלים בע"מ; עובר לנטילת הלוואת משכנתא על ידי טמסות מבנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "בנק דיסקונט") העריך השמאי אריאל עזרא את שווי הנכס בסך של 1,360,000 ₪; ביום 25.11.2018 טמסות שילמו למוכרים סך של 420,000 ₪; ביום 26.11.2018, כחלק מעיסקת הרכישה, נרשם מישכון ברשם המשכונות לטובת טמסות על זכויות המוכרים בנכס; ביום 19.12.2018 העסקה דווחה לרשויות המס כדין וטמסות שילמו את המיסים שנדרשו מהם (מס רכישה); ביום 11.7.2019 הועבר מטעם בנק דיסקונט סך של 944,998 ₪ לצורך פרעון הלוואת המשכנתא של המוכרים; במועד ההסכם הנכס היה נקי מכל חוב או הערה, למעט הלוואת המשכנתא בבנק הפועלים; טמסות שילמו את מלוא התמורה בגין רכישת המיגרש והם זכאים לרישום הזכויות על שמם; ביום 27.6.2019 נימסרה הודעה בדבר רישום צו עיקול על הנכס לעו"ד ניב שחם (סעיף 9 להתנגדות); האישור בדבר הטלת העיקול נימסר בחודש אוגוסט 2019, כאשר צו העיקול הודפס ביום 25.7.2019, רק לאחר שהועברה מלוא התמורה עבור רכישת המיגרש (סעיפים 19-20 להתנגדות); צו העיקול ניתן במסגרת תיק ההוצאה לפועל שמספרו 544717-09-18 שניפתח על ידי המבקשת כנגד המשיב; בין המועד שבו ניפתח תיק הוצאה לפועל לבין המועד שבו הוטל העיקול חלפו כ- 9 חודשים שבהם רכשו טמסות את זכויות המוכרים במיגרש; עיקולים נוספים שהוטלו לאחר מועד הסכם הרכישה על זכויות המוכרים בנכס בוטלו בהסכמה (בשים לב להילכת "אהרונוב"); טמסות ביקשו לבטל את צו העיקול שהטילה המבקשת על זכויות המוכרים בנכס בהליך ה"פ 38604-10-19, בבי משפט השלום באשקלון, והדיון בתובענה נקבע ליום 27.1.2019.

הממונה טענה בדיון, בעקרי הדברים, כי לסברתה טמסות רכשו את הנכס בתום לב; למשיב נושים נוספים ובנסיבות העניין מן הראוי שיינתן צו לפתיחת הליכים בעיניינו כאשר ניתן לבדוק את טיבה של עסקת הרכישה במסגרת הליכי חידלות הפרעון; יש מקום לבדוק במסגרת הליכים אלה מה עלה בגורל הכספים בסך של כ- 420,000 ₪ שהופקדו ישירות לחשבונו של המשיב, ובנסיבות העניין יש מקום ליתן צו לפתיחת הליכים, ולחייב בתשלומים חודשיים בסך של 2,000 ₪ , נכון לעת הזו.

...

מהנתונים שהוצגו לפניי סבורני שבעניינו חלים סעיפים 109(ב)(1) ו-(2) לחוק, שעניינם הונאת נושים וגריעת נכס מנכסי המשיב במטרה להבריחו מנושיו, באמצעות מכירתו לצדדי ג' (טמסות).

צו לפתיחת הליכים (1) מכוח סמכותי לפי סעיף 116 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק"), אני מורה על מתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של המשיב חג'ארן פוריה ת.ז. 328751409 (להלן: "היחיד/ה").

(6) אני מורה לנאמן לפנות למי שממונה על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין לבדוק אם ליחיד/ה זכות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, לרשום באותו פנקס הערה בדבר הצו לפתיחת הליכים ובכללו כי היחיד/ה אינו מוסמך/ת להעביר כל זכות בנכס לפי סעיף 131 לחוק.

היתייחסות לבקשה הוגשה גם מטעמו של נושה נוסף של היחיד, בנק הפועלים בע"מ ("הבנק").

לפיכך, נוכח כל האמור, אני מקבל את הבקשה, קובע כי המבקשת הנה נושה מובטח של היחיד מכוח המישכון שנירשם לזכותה על הרכב, כפועל יוצא מכך מורה לנאמן להעביר למבקשת את מלוא התמורה שנתקבלה ממכירת הרכב, בנכוי הוצאות הליך המכירה.

...

במצב זה, לשיטת הנאמן, אין לבקשת כלל זכויות כנושה מובטח בגין הרכב עצמו או בכלל והחוב שיש ליחיד כלפיה הינו חוב כנושה רגיל ותו לא. על בסיס טענה זו סבור הנאמן שדין הבקשה דחייה גם לגופה.

זו המסגרת הדיונית, ההכרעה תיעשה על בסיס הבקשה והתגובות, והטענה לסילוק הבקשה על הסף מהטעם שהוגשה בדרך שאיננה ערעור על החלטה בתביעת חוב – נדחית.

לפיכך, נוכח כל האמור, אני מקבל את הבקשה, קובע כי המבקשת הינה נושה מובטח של היחיד מכוח המשכון שנרשם לזכותה על הרכב, כפועל יוצא מכך מורה לנאמן להעביר למבקשת את מלוא התמורה שנתקבלה ממכירת הרכב, בניכוי הוצאות הליך המכירה.

(בבקשה מס' 52) לפני בקשה שהוגשה על ידי הנאמנת למתן פסק דין הצהרתי הקובע כי רישום מישכון מיום 30.8.10 לטובת המשיבים 1 ו-2 (להלן: "המשיבים") על זכויות החייב בנכס הידוע כנחלה (מיגרש) 244 ברחוב אלון 32 בכרמי יוסף, הידוע גם כגוש 4845 חלקה 1 והרשום במנהל מקרקעי ישראל (תיק מס' 2167532 א' מחוז מרכז) (להלן: "הנכס"), אינו מקנה למשיבים כל זכויות יתר לעומת נושיו האחרים של החייב.

חזוק נוסף לגירסת החייב כי הרישום נעשה שלא כדין וכי הוא אינו מקנה למשיבים זכות עדיפה על פני נושים אחרים, ניתן בעדות החייב, שלא נסתרה, לפיה לאחר דיון שהתקיים בבקשה, הוצע לו על ידי המשיבים, כי בתמורה לשכנוע אישתו ליתן הסכמה לבצוע מכר כפוי של הנכס, המשיבים ישלמו לו 2 מיליון ₪ (עמ' 54 לפרוטוקול שו' 1-3, ת/6 ו-ת/7).

...

חיזוק נוסף לגרסת החייב כי הרישום נעשה שלא כדין וכי הוא אינו מקנה למשיבים זכות עדיפה על פני נושים אחרים, ניתן בעדות החייב, שלא נסתרה, לפיה לאחר דיון שהתקיים בבקשה, הוצע לו על ידי המשיבים, כי בתמורה לשכנוע אשתו ליתן הסכמה לביצוע מכר כפוי של הנכס, המשיבים ישלמו לו 2 מיליון ₪ (עמ' 54 לפרוטוקול שו' 1-3, ת/6 ו-ת/7).

בעשותם כן, יש לקבוע כי המשיבים הפעילו את זכותם לרישום המשכון החדש שלא בתום לב, ובהצטרף למחדלים שנפלו בהודעת המשכון שהוגשה (ללא תאריך וללא חתימת החייב), הגעתי לכלל מסקנה כי אין ברישום המשכון החדש כדי להביא לשכלולו כלפי צדדים שלישיים, ודינו כדין משכון שלא נרשם.

סיכום לאור כל האמור לעיל, אני מורה כי רישום המשכון החדש אינו מקנה למשיבים כל זכויות יתר לעומת נושיו האחרים של החייב וכי מעמד חוב החייב כלפי המשיבים הינו כחוב בדין רגיל.

יומיים לאחר מכן, בתאריך 8/3/20 הגיש המנהל המיוחד בקשה נוספת לביטול הענקה, במסגרתה התבקש בית המשפט להורות שהמשכון שנעשה לטובת מר יגאל סולימן (להלן: "סולימן"), ביחס לזכויות המגיעות לחייב מעזבון המנוחה בטל ביחס לנאמן וזאת לאור הענקה אסורה אשר ביצע החייב לטובת יגאל סולימן וכפועל יוצא יש להעביר את הסכום אשר הופקד בקופת בית המשפט לקופת פשיטת הרגל.

כפי שהציג המנהל המיוחד מישכון כזה כלל לא רשום ברשם המשכונות ואולם גם אם אניח שהיה רשום מישכון, משהוכרעה הבקשה לביטול הענקה והכספים הופקדו בקופת הנשייה והוטמעו בה, לא קיים עוד מישכון על כספים אלה.

...

התוצאה היא שדינה של הבקשה להידחות.

בעניין חלוקת הכספים ושכר טרחת המנהל המיוחד מקובלת עלי עמדת המנהל המיוחד והכנ"ר כפי שהובעו במסגרת ההליך העיקרי, לרבות ההסכמה על תוספת מאמץ של 25% למנהל המיוחד בגין פעולותיו בהליך.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

סעיף 6 (א) לחוק המישכון, התשכ"ז-1967 קובע: "החייב רשאי לשעבד את הנכס הממושכן במשכון נוסף בלי נטילת רשות מאת הנושה; אולם נושה נוסף לא יוכל להפרע מן המישכון אלא לאחר שסולק החיוב שהובטח במשכון שלפניו; והכל באין קביעה אחרת בהסכם המשכון הקודם". בהתאם לכך, המישכון שנרשם לטובת המבקש במועד מאוחר להסכם עם הבנק ובנגוד להוראותיו, קרי: ללא הרשאה מהבנק לרישומו, אינו בתוקף ביחסים בין המבקש לבנק.

...

לטענתו, משניתן צו כינוס על נכסי החייב ביום 29.11.16 ומאחר וזכותו כנושה עדיפה על פני נושים אחרים נוכח רישום המשכון, יש להיעתר לבקשתו למימוש הדירה מחמת אי פירעון ההלוואה לפי ההסכם.

דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את הבקשה למימוש הדירה ע"י המבקש, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות.

זאת אני קובעת מבלי להידרש לעת הזו, למחלוקות בעניין ההסכם ותנאיו ובשאלת הפרתו ושיעור החוב כלפי המבקש, מה שעשוי וצריך להתברר במסגרת תביעת חוב ככל שתוגש ע"י המבקש.

על כך מצינו ברע"א 58574/13 לוי ואח' נ' עזבון המנוח פרדי זגורי ז"ל ואח' (28.1.2014) : "...סעיף 6(א) לחוק המשכון קובע כי במקרה שבו הסכם משכון מגביל את הטלתו של משכון שני, החייב אינו רשאי להטיל משכון שני בזמן ללא נטילת רשות מאת הנושה. בנסיבות אלה, השאלה המתעוררת היא מהן תוצאותיה של הטלת משכון שני בזמן בניגוד לתנאי המשכון הראשון במערכת היחסים שבין החייב לבעל המשכון השני, וליתר דיוק האם החייב רשאי להשמיע טענה לפיה המשכון השני בטל כאשר בעל המשכון הראשון איננו טוען לכך...לאחר שבחנו את הדברים, עמדתנו היא שבחינת תכליתו של סעיף 6(א) לחוק המשכון מובילה למסקנה כי בטלותו של המשכון הנוסף שנעשה בניגוד לתנאיו של המשכון הראשון פועלת במערכת היחסים שבין בעל המשכון הראשון לבעל המשכון השני ואינה פועלת כלפי החייב. מטרתו העיקרית של סעיף 6(א) היא לפתוח בפני החייב את הדרך לשעבד נכס ממושכן במשכון נוסף בלי נטילת רשות מאת הנושה הראשון בזמן, בכפוף לכך שהנושה השני בזמן ייפרע מהנכס רק לאחר שסולק החוב של הנושה הראשון בזמן. יחד עם זאת, הסיפא בסעיף 6(א) מגבילה אפשרות זו כך שהיא לא תחול במקרה שבו יש "קביעה אחרת בהסכם המישכון הקודם". סייג זה נועד להגן על ההסכמה שניתנה מאת החייב לבעל המשכון הראשון בזמן במסגרת הסכם המשכון ונועדה להגן על זכויותיו של זה. בשל כך, ראוי כי סייג זה יחול במקרים שבהם יש במשכון השני כדי לפגוע בזכויותיו של הנושה הראשון או למצער להשפיע עליהן, למשל מן ההיבט של מועד מימושו של הנכס (ראו: לרנר, בעמ' 113)" (שם, פסקה 16 בפסק הדין של כב' השופטת ד' ברק-ארז. עוד ראו: ה"פ 41927/12/13 כדורי שיווק ביצים בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ,(15.4.2015) ע"א (ת"א) 4512/10/14 מס-קל ייעוץ כלכלי במיסוי בע"מ נ' עו"ד יגאל וייס (8.8.2016)). פש"ר (ת"א) 10344/02/16‏ ‏ עו"ד גילת שטיינברג נ' דוד שמחה (1.6.2017)).

לאור כל האמור הבקשה נידחית, מבלי שיהא בדחייתה משום הכרעה בעניין תוקפו של המשכון והיות המבקש נושה מובטח מכוחו ביחסים כלפי החייב ו/או נושים וצדדים אחרים כי אם כלפי הבנק, משיב 2 בלבד.