בקשה לקציבת מזונות בהליך חדלות פירעון

באשר לבקשה לקציבת המזונות בתיק חידלות הפירעון של הגרוש, והסרת עיקול אשר הוטל על רכב שהתובעת עושה בו שימוש, טוענת התובעת כי בפגישה עם הנתבעת היא מסרה לה כי היא חוששת שהגרוש נמצא בהליכי חידלות פירעון, ועל כן, הנתבעת ציינה כי בנסיבות כאלו יש להגיש בקשה לקצבית מזונות, והתובעת ביקשה את סיוע הנתבעת בהסרת עיקולים אשר הוטלו על רכב שלה, הרשום על שם הגרוש, בגין חובות שלו, אך הנתבעת לא ביקשה מהתובעת מסמכים כלשהם לגבי הרכב.

...

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי במסמכים שצורפו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, ואנמק: ראשית, הסכם שכר הטרחה כולל הוראה בדבר חובת הלקוחה לשלם את מלוא שכר הטרחה, אף אם הייצוג יופסק, כפי שצוטט לעיל, כאשר מדובר בפרקטיקה די מקובלת, במיוחד בתיקים בענייני מעמד אישי, נוכח האופי המיוחד של הליכים אלו, וכדי שלא לקפח פרקליט מייצג שיהיה נתון לחסדיו של הלקוח השוכר את שירותיו.

לדאבוני מדובר במגמה קיימת של הגשת תביעות נגד עורכי דין מייצגים, תוך פגיעה במקצועיות השירות, או בזכאות של עורך הדין המייצג לקבלת שכר טרחה, מגמה הפוגעת פגיעה של ממש במשלח ידם של לא מעט עורכי דין, ואין אלא להצטער על כך. לא מצאתי בטיעוני התובעת משום ביסוס לטענותיה לעניין זכאותה להחזר כלשהו משכר הטרחה שהיא שילמה, דין תביעתה דחייה, וכך אני קובעת.

על כן, התביעה נדחית.

בית המשפט לעינייני מישפחה הוא הערכאה המוסמכת לידון לעומקם של דברים במכלול השיקולים והנסיבות ומובן שגם המצאותו של היחיד בהליך חידלות פרעון תובא ותישקל בפני ערכאה זו. ככל ותנתן החלטה אחרת ע"י בית המשפט לעינייני מישפחה ביחס לתשלום דמי המזונות, היא תובא בפני הנאמן אשר יהא רשאי לחדש ולעדכן בקשתו ואדרש לבקשה לקציבת המזונות בהליך, בשנית.

...

במסגרת בקשתו העיקרית, הצהיר היחיד כי הוא עובד כעוסק מורשה עצמאי בעסק בשם "לירום גל", משתכר כ 2,500 ₪ לחודש וציין בבקשה כי הוא "מחפש עבודה". לעמדת הנאמן ונוכח כל האמור, יש לקצוב המזונות על סך של 6,000 לחודש (שהם 1,500 ₪ לכל ילד) ובהתאם לפסה"ד למזונות.

לסיכום, ראו גם בע"מ 2255/19 פלוני נ' פלונית (23.2.20)(פורסם בנבו), עמ' 19: "בדומה ללשונו של סעיף 128 לפקודה, גם סעיף 179 לחוק חדלות פירעון מחייב כי המבקש הקצבת מזונות יקדים ויצטייד בפסק דין מזונות של הערכאה המוסמכת, ובכך משמיענו כי הסמכות לקבוע את סכום המזונות ולהפחיתו נתונה רק לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי הרלוונטי. בדברי ההסבר לסעיף 179 האמור נכתב כדלקמן: "מוצע לקבוע הוראות לעניין תשלום חוב מזונות שפסק בית משפט או בית דין מוסמך אחר, שמועד פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים. תשלומי המזונות... צריכים להימשך במהלך הליכי חדלות הפירעון, זאת מאחר שמחייתם של מקבלי המזונות תלויה בתשלום המזונות. ואולם כאשר היחיד החייב במזונות חדל פירעון, ייתכן שיש מקום לשינוי גובה התשלום, זאת מאחר שתשלום המזונות במצב זה אינו בא על חשבון רווחתו של משלם המזונות בלבד אלא גם על חשבון פירעון חובות היחיד לנושיו, עובדה שלא בהכרח נלקחה בחשבון בשלב קביעת המזונות בידי הערכאה המוסמכת...". נתתי דעתי לאמור בבקשת הנאמן, לתגובות היחיד והזכאית למזונות, להכנסות הנטענות ע"י היחיד והזכאית למזונות, לחובותיו של היחיד כלפי נושיו ולצו התשלומים העיתי שהושת עליו, בשים לב לצרכיהם של הקטינים ולמצבם כפי שעולה מהתגובות.

סבורני, כי תוצאה זו נכונה במיוחד נוכח העובדה כי בשעה זו תלויה ועומדת בפני בית המשפט לענייני משפחה תביעת היחיד להפחתת דמי המזונות או ביטולם.

נקדים ונאמר, אף שבקשה לקציבת מזונות ראוי שתוגש על ידי זה אשר החייב חב לו במזונות, כגון הקטינים המיוצגים לרוב ע"י ההורה המשמורן שהנו אף אפוטרופוס טבעי להם, דומה כי אין לשלול על הסף את הגשתה ע"י החייב הנמצא בהליך פשיטת רגל, שכן מטרת הבקשה הנה קציבת מזונותיהם של קטינים באופן שהחייב המצוי בהליכי חידלות פרעון יוכל לשאת בהן ובחובותיו כלפי נושיו גם יחד.

...

ובפש"ר (ת"א) 1831/00 פלונית נ' פלונית (2004)) מצאנו את הדברים הבאים - "סעיף 128 מהווה חלק ממערכת דינים מיוחדת, שעניינה התווית מעמדם המיוחד של דמי המזונות מחד גיסא, ואיזון בינו לבין צרכיהם של הנושים ה"חיצוניים", אשר הנאמן פועל בשמם, מאידך גיסא, הסעיף מהווה מעין פתרון זמני, המאפשר לבית המשפט לקצוב סכומים מהקופה באורח מיידי לטובת בן-משפחת החייב, במזונותיו הוא חב. זאת, כאשר יתרת ההגנה על נושא המזונות מושגת על-ידי מתן דין קדימה לחובות אלו, ועל-ידי ההוראה היחודית, המונעת את תחולת ההפטר על חוב המזונות, על כל המשתמע מכך".

תק-מח 2011(4), 17240 ורבים אחרים) וכך גם בענין בכשי נאמר – "אין ספק כי מכח מנגנון זה (שעצם מהותו איזון בין החובה לשלם לקטינים לבין צרכי הנושים), משתלמים תכופות סכומים הנופלים בהרבה מאלו שנקבעו בהסכמי גירושין, או אף בידי ערכאה כבית המשפט למשפחה, שמול עיניו עמד אך הסכסוך בין החייב לבין רעייתו לשעבר וילדיהם" )פש"ר (ת"א) 2206/05 בכשי נ' עו"ד חגי (2006) וכן ראה – רע"א 7210/09 הנ"ל ) בנדון, אחר שבחנתי הן את הכנסתו הנטענת של החייב, כושר השתכרותו הנחזה, ובהתחשב בכך כי טרם נחקר ע"י המנהל המיוחד, כמו גם השתכרותה של המשיבה, וכן שיעור חובותיו של החייב ל – 4 נושים המתקרב לכ – 38,700 ₪ זאת כפי שציין בבקשתו לצו כינוס, וחיובו לשאת בתשלום של 1000 ₪ לחודש לטובת קופת פשיטת הרגל, אני סבור כי ראוי לחייבו במזונות שני ילדיו הקטינים בשיעור של 2,400 ₪ לחודש, סכום הכולל מדור והוצאות .

ביום 7.9.22 עתרה הזכאית בבקשה לביטול ההליך וטענה כי החייב לא משלם את דמי המזונות הפסוקים, ולחילופין עתרה בבקשה לקציבת מזונות.

הבקשה להכללת חוב המזונות בהפטר, קשורה בהמלצה להפטר לאלתר, מאחר וככל שחוב המזונות לא יופטר אזי החייב יוותר חדל פירעון, דבר שלכאורה עשוי ליגרור ביטול ההליך נוכח סעיף 286(א) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק").

...

הכללת חוב המזונות בהפטר לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום לכלול את חוב המזונות בהפטר, ואנמק.

סבורני שכיום ניתן להכריע באופן שונה.

החלטתי מתייחסת למזונות עבר בגין ילדים בגירים אלו, כך שהחוב שינה, אפוא, את טיבו.

ביום 28.4.2023 הגישה הזכאית למזונות ("הזכאית"), אשר אף היא נימצאת בהליך חידלות פרעון (המתנהל בבית משפט השלום בתל-אביב), בקשה ובה טענה כי היחיד אינו משלם את מזונות ילדתם הקטינה.

לאחר קבלת תגובות היחיד והזכאית, נקצבו המזונות בסך של 2,100 ש"ח. כמו כן, נוכח טענת הזכאית כי היחיד לא שילם את המזונות מאז צו פתיחת ההליכים, בעוד שהיחיד טען שהועברו במזומן (ללא אסמכתא על כך), הוריתי כי על היחיד להסיר את חוב המזונות שנוצר בהליך, בתוך 30 ימים, ולחילופין להגיע להסדר לפריסתו, מול הנאמן והזכאית.

...

ביום 4.12.2023 ניתנה החלטה כדלקמן: "לפניי בקשת היחיד להורות למל"ל לשאת במזונות בתו הקטינה, נוכח העובדה שנפגע בתאונת דרכים והוכר כנעדר כושר השתכרות באופן זמני. יצוין, כי בהחלטה מיום 1.10.2023 הוריתי ליחיד לפעול בהתאם למתווה שהוא עצמו הציע, קרי, תשלום המזונות לרבות פריסת החוב שנוצר בתקופת ההליך, וזאת באמצעות העברות בנקאיות והגשת אסמכתא מתאימה לנאמן, מדי חודש. לאחר מכן אירעה תאונת הדרכים הנזכרת לעיל שבעקבות תוצאותיה סבור היחיד כי יש להורות למל"ל לשאת במזונות הקטינה. אין בידי לקבל את בקשת היחיד, שמשמעותה המשך יצירת חוב מזונות (כלפי המל"ל) בתקופת ההליך, זאת בנוסף ליצירת חוב ניכר כלפי הזכאית מתחילת ההליך, אשר טרם שולם כמעט דבר על חשבונו. מטבע הדברים, העובדה שהיחיד הוכר כנעדר כושר השתכרות מזכה אותו בגמלה מהמל"ל, ועליו לשלם את מזונות הקטינה מתוך הגמלה שיקבל, ולהמציא על כך אסמכתאות מתאימות לנאמן. אשר לבקשת הנאמן לביטול ההליך נוכח העובדה כי חלק ניכר מחובות היחיד הם חובות שאינם ברי הפטר, הרי שטענה זו תוכל להיבחן בסוף ההליך, כשהתמונה המלאה תהיה בפני בית המשפט". בפועל, שילם היחיד תשלום ראשון של המזונות בסוף חודש דצמבר 2023, שנה תמימה לאחר שהחל הליך חדלות הפירעון בעניינו.

לאחר ששמעתי את דברי ב"כ הצדדים, סבורני כי דינו של ההליך לביטול, ואלה טעמיי.

המסקנה מכל האמור לעיל היא, כי יש להורות על ביטול צו פתיחת ההליכים בעניינו של היחיד, ולא לאפשר את המשך עיכוב ההליכים על מנת לאפשר לו להגיש הצעת הסדר לנושיו בגדרו של ההליך דנן.