ביום 28.4.2023 הגישה הזכאית למזונות ("הזכאית"), אשר אף היא נימצאת בהליך חידלות פרעון (המתנהל בבית משפט השלום בתל-אביב), בקשה ובה טענה כי היחיד אינו משלם את מזונות ילדתם הקטינה.
לאחר קבלת תגובות היחיד והזכאית, נקצבו המזונות בסך של 2,100 ש"ח. כמו כן, נוכח טענת הזכאית כי היחיד לא שילם את המזונות מאז צו פתיחת ההליכים, בעוד שהיחיד טען שהועברו במזומן (ללא אסמכתא על כך), הוריתי כי על היחיד להסיר את חוב המזונות שנוצר בהליך, בתוך 30 ימים, ולחילופין להגיע להסדר לפריסתו, מול הנאמן והזכאית.
...
ביום 4.12.2023 ניתנה החלטה כדלקמן:
"לפניי בקשת היחיד להורות למל"ל לשאת במזונות בתו הקטינה, נוכח העובדה שנפגע בתאונת דרכים והוכר כנעדר כושר השתכרות באופן זמני. יצוין, כי בהחלטה מיום 1.10.2023 הוריתי ליחיד לפעול בהתאם למתווה שהוא עצמו הציע, קרי, תשלום המזונות לרבות פריסת החוב שנוצר בתקופת ההליך, וזאת באמצעות העברות בנקאיות והגשת אסמכתא מתאימה לנאמן, מדי חודש. לאחר מכן אירעה תאונת הדרכים הנזכרת לעיל שבעקבות תוצאותיה סבור היחיד כי יש להורות למל"ל לשאת במזונות הקטינה. אין בידי לקבל את בקשת היחיד, שמשמעותה המשך יצירת חוב מזונות (כלפי המל"ל) בתקופת ההליך, זאת בנוסף ליצירת חוב ניכר כלפי הזכאית מתחילת ההליך, אשר טרם שולם כמעט דבר על חשבונו. מטבע הדברים, העובדה שהיחיד הוכר כנעדר כושר השתכרות מזכה אותו בגמלה מהמל"ל, ועליו לשלם את מזונות הקטינה מתוך הגמלה שיקבל, ולהמציא על כך אסמכתאות מתאימות לנאמן. אשר לבקשת הנאמן לביטול ההליך נוכח העובדה כי חלק ניכר מחובות היחיד הם חובות שאינם ברי הפטר, הרי שטענה זו תוכל להיבחן בסוף ההליך, כשהתמונה המלאה תהיה בפני בית המשפט".
בפועל, שילם היחיד תשלום ראשון של המזונות בסוף חודש דצמבר 2023, שנה תמימה לאחר שהחל הליך חדלות הפירעון בעניינו.
לאחר ששמעתי את דברי ב"כ הצדדים, סבורני כי דינו של ההליך לביטול, ואלה טעמיי.
המסקנה מכל האמור לעיל היא, כי יש להורות על ביטול צו פתיחת ההליכים בעניינו של היחיד, ולא לאפשר את המשך עיכוב ההליכים על מנת לאפשר לו להגיש הצעת הסדר לנושיו בגדרו של ההליך דנן.