בקשה לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74(א) לחסד"פ

לפני בקשה לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ").

דיון זכותו של נאשם לעיין בחומר החקירה שבידי המדינה בנוגע לאישום נגדו מעוגנת בסעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982.

...

באשר לתיק העבודה של המעבדה, ליומנים לרישום ותיעוד ביצוע הבדיקות ומועדיהן – על פי המשיבה, ההגנה קיבלה לידיה את התיק האנליטי בו מוצגים הערכים של הבדיקות, וכן תע"צ פנים-מעבדתי, בו מצוין כל עובד מעבדה שנטל חלק בביצוע הבדיקות, הפעולה שביצע ולצידה תאריך ביצועה; והבקשה נעדרת הנמקה קונקרטית באשר לצורך בהצגת וגילוי חומר נוסף, ובנסיבות אלו עולה המסקנה כי מדובר באפשרות הגנה ערטילאית.

נקבע, כי: "מכאן, שהמבקש אינו עומד בתנאי מבחן הנגיעה של החומר לאישום, במסגרתו נדרש המבקש "יסוד של ממש להשערה או לתקווה של הנאשם כי החומר אכן ישפיע על בירור האישום נגדו" כפי שנקבע "אין ביהמ"ש צריך להביא בחשבון אפשרויות הגנה ערטילאיות שאינן נראות לעין, ואל לו לתת ידו ל'מסע דיג' שאין רואים את תכליתו המעשית"(ראה בש"פ 6717/12); מנקודת מוצא זו, כאשר אין מדובר בחומר חקירה מובהק, לא מצאתי כי הבקשה הונחה על אדני הרלוונטיות הנדרשת ולא שוכנעתי בקיומה של זיקה קונקרטית של הנהלים לבקשה שבפני.

לסיכום, אני סבורה כי ההגנה לא הניחה כל תשתית עובדתית כדי לבסס את הטענה כי יש בחומר המבוקש על ידה רלוונטיות החיונית להגנת המבקש; ויישום של "מבחן הרלוונטיות" יחד עם "מבחן השכל הישר" בענייננו מוביל למסקנה כי אין מדובר ב"חומר חקירה"; ואין באפשרות הערטילאית שהביעה ההגנה באשר לרלבנטיות להגנת הנאשם, כדי להכריע כי מדובר במסמכים רלוונטים במובנו של סעיף 74 לחסד"פ. ההגנה תוכל לברר את הדרוש לה במסגרת חקירת העד/ים מטעם המעבדה לטוקסיקולוגיה בהליך העיקרי.

לפיכך, הבקשה נדחית.

כללי- הבקשה וזירת המחלוקת בפניי בקשה לקבלת חומרי חקירה, לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ").

להשלמת התמונה יצוין כי ב"כ המשיבה השיב כי בשלב זה אינו ידוע לו אם קיימות הוראות יצרן או הוראות הפעלה לדגם השני של הנשיפון, וכי נעשים ניסיונות לאתר את טפסי התחזוקה הרלבאנטיים למכשיר בו נעשה שימוש בתיק זה. דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית על חשיבותה של הזכות לעיין בחומר החקירה עמד בית המשפט העליון בפסקי דין רבים, ר' לדוגמא בש"פ 4298/17 מדינת ישראל נ' נחמני (5.7.17): "זכותו של נאשם לעיין בחומר חקירה מעוגנת בהוראת סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי. זכות זו היא אחד הביטויים המעשיים החשובים של הזכות להליך הוגן, כאמצעי מרכזי שנועד לספק לנאשם היזדמנות אמיתית ואפקטיבית להגן על עצמו מפני האישומים נגדו, תוך ידיעה מה עומד בבסיסם. בכך היא גם מקדמת את חשיפת האמת ואת האנטרס הצבורי באכיפה ראויה של המשפט הפלילי".     בהתאמה, על אף שהמושג "חומר חקירה" אינו מוגדר מפורשות בחסד"פ, קבע בית המשפט העליון כי יש לבחון כל מקרה לגופו, תוך הענקת פרשנות מרחיבה למושג- "כל חומר שקשור באופן ישיר או עקיף לאישום ונוגע ליריעה הנפרשת במהלך האישום הפלילי הנו חומר חקירה" (בש"פ 9322/99 מסארוה [6.2.2000]).

...

יחד עם זאת, בשונה אולי מהתבטאויות קודמות, אני סבורה שעל התביעה חלה חובה לצרף מסמכים אלה, הן את תעודת הבלון והן את תעודת התקינות, כחומר חקירה ולהעמידו לרשות הנאשם לעיון ולוודא כי נערכה בדיקת תקינות במועד.

בכל מקרה, כאמור, סבורני שיש לבסס טענה זו קודם, לדוגמא באמצעות חקירת העדים.

נוכח האמור, אני מורה למשיבה להעביר למבקש, תוך 30 ימים מהיום, את המסמכים הבאים: הוראות היצרן של דגם מכשיר הנשיפון בו נעשה שימוש בתיק זה. ככל שלא תהא בידי המשיבה תשובה ברורה באשר לדגם בו נעשה שימוש בתיק זה, תעביר המשיבה לידי המבקש את הוראות היצרן של שני הדגמים.

בקשה לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי), במסגרת קובלנה שהוגשה על ידי המשיב, רו"ח דוד גולדברג (להלן: המשיב), נגד המבקשת, עו"ד יעל דולב (להלן: המבקשת).

ביום 27.2.2022 הגיש המשיב לבית המשפט תשובה לתגובת המבקשת; המשיב פירט בתגובתו את הדין החל, לשיטתו, על חיסיון עורך דין- לקוח, והוסיף, בין היתר, כי: "אין בעמידתו של הקובל (המשיב) על זכותו לחיסיון המוחלט... כדי לגרוע מזכותו לנהל את ההליך כנגד הנאשמת (המבקשת), אלא עמידה על זכות המוקנית לו בדין לחיסיון מוחלט". דיון והכרעה: החומר המבוקש – חומר חקירה מובהק סעיף 70 לחוק סדר הדין הפלילי קובע, כי "הוראות חוק זה הנוגעות לכתב אישום יחולו על קובלנה, בשינויים לפי הענין; בכל מקום שמדובר בכתב אישום גם קובלנה במשמע, ובכל מקום שמדובר בתובע גם קובל במשמע, אם אין כוונה אחרת משתמעת". סעיף 74 (א) לחוק סדר הדין הפלילי מעגן את זכותו של נאשם לקבל לעיונו את חומר החקירה שנאסף בקשר לאישום נגדו, כך: "הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסנגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנירשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו...". זכות העיון בחומר החקירה הוכרה גם בפסיקת בית המשפט העליון, ונקבע בעיניין זה כי: "זכות זו הנה עמוד תווך של הזכות למשפט הוגן" (ראו בש"פ 3152/05 בן יעיש נ' מדינת ישראל (10.5.2005), וכן בש"פ 7064/08 ‏מדינת ישראל נ' ברקו (13.08.2009) בפיסקה 21 (להלן: עניין ברקו)).

...

על מנת להפיס דעתו של הקובל, ובהתאם להסכמת המבקשת, אני קובע בהליך זה - עד החלטה אחרת - איסור פרסום שמן של המתלוננת/נות הנזכרות בדוח, ולו לשם הזהירות, ובהתאם לרוח הפסיקה והשכל הישר, שבבסיס פרשת סלע.

אשר על כן, לאור המקובץ לעיל, אני קובע כדלקמן: נוכח העובדה שהמשיב טען כי חלק מן ההקלטה חוסה תחת "חסיון עורך דין לקוח", אני קובע כי ההקלטה המלאה, בצירוף התמלול המלא שלה, יועברו בתוך 45 יום אל בית המשפט, במעטפה סגורה, והוא אשר יקבע אם חל חיסיון בעניינה, בחלקה, אם לאו.

אני מורה איפוא, כי אל החומרים בס"ק א' ו – ב' שיועברו לעיוני, יצרף המשיב את כתבי הבי-דין שהוגשו על ידו / נגדו / בענין זה – בלבד, מבלי לצרף חומרים נלווים.

המשיבים הגישו לבית משפט קמא בקשה לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, בגדרה עתרו לקבל לידיהם בדיקות המכונות Proficiency Test להלן: "בדיקות PT" אשר בוצעו לטענתם על ידי מעבדת א.ש. מחקר בדיקות איכות אויר בע"מ (להלן: "המעבדה") שהיא מעבדה מוסמכת שביצעה בתיק דנן את הבדיקות לחריגות בארובות מיפעל המשיבה 1, וזאת לבקשת המשרד להגנת הסביבה.

...

האם אותן השוואות שנעשו בהתאם לכללי ההסמכה מהוות "חומר חקירה"? אני סבור כי התשובה לכך היא שלילית.

לעניין זה נאמר בבש"פ 9322/99 הנ"ל כי " לא כל ספקולציה מרחיקת לכת של הסניגור עשויה לשמש תשתית מספקת להגדרת חומר חקירה, ואין די בתקווה בלבד כי בתיק מסוים יימצא חומר שעשוי להועיל לסניגוריה, כדי להכניס את החומר בגדר חומר חקירה" על יסוד מקבץ האמור, הערר מתקבל.

החלטתו של בית משפט קמא מבוטלת והבקשה לעיון בחומר חקירה שהוגשה על ידי המשיבים נדחית בזאת.

בפני בקשה לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (להלן- החסד"פ), כאשר עסקינן בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת- 180 קמ"ש בדרך מהירה בה המהירות המותרת הינה 90 קמ"ש, לכאורה, מיום 21.7.23, שנאכפה באמצעות מכשיר ממל"ז. בקשת ההגנה היא לקבל את המסמכים הבאים: אישור הגורם הרלונטי אשר אישר את מקום נקודת האכיפה הרלונטית כנקודת אכיפה לשימוש בממל"ז. אישור הטכנאי שאישר את התקנת העמדה עליה בוצעה בדיקת "מרחק קבוע"/מהירות 0.

דיון והכרעה סעיף 74 (א) לחסד"פ קובע: "הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסנגורו.. לעיין בכל זמן סביר בחומר חקירה וכן ברשימת כל חומר שנאסף או שנירשם בידי הרשות החוקרת והנוגע לאישום, שבידי התובע ולהעתיקו". דהיינו, לנאשם זכות לעיין בכל ראיה הנחשבת לחומר חקירה, כשחומר החקירה כולל כל מידע הרלוואנטי לאישום, אף אם הקשר עקיף או חלקי, ואף אם החומר המבוקש עוסק בפריפריה של האישום ואולם, חומרים אשר הרלוואנטיות שלהם לאישום זניחה לא ייחשבו לחומרי חקירה.

...

משכך, הבקשה נדחית.

משכך, הבקשה מתקבלת.

משכך, הבקשה מתקבלת.