בקשה לקבלת חומר חקירה בתיק פלילי

התובע פנה למשטרת ישראל בבקשה לקבלת חומר החקירה ונענה בשלילה בנימוק שתיק החקירה עדיין מיתנהל (בין השאר בתשובה מיום 31.3.19, נספח לכתב התביעה).

מאחר ומדובר בתיק פלילי פעיל, נימנע הנתבע מלנהל חקירות מכיוון שכל פעולת חקירה שהנתבע מבצע עלולה להתפרש הליכי חקירה, ומשכך לא ניתן להעמיד בשלב זה את מלוא התמונה העובדתית בפני בית הדין.

...

טענות הצדדים הנתבע טוען שאין מנוס מעיכוב בירור התביעה עד לתום הבירור על-ידי הגורמים האמונים על החקירה המשטרתית, וזאת על מנת שלא לשבש את החקירה ומחשש לתוצאות סותרות.

לטעמנו, בשלב זה, האינטרס של גילוי האמת יגבר.

סוף דבר- בשלב זה, ההליך יעוכב.

לטענתה, המבקש אינו תומך בקשתו לקבלת הרישום הפלילי ולא מספק כל הסבר להגשת בקשה זו. המבקש מציין בקוים כלליים בלבד כי יש בחומרי החקירה אינדיקאציה לנטען אך לא מציין את הרלוואנטיות של המידע להליך הפלילי.

בקשה לעיון בחומרי חקירה לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בטענותיהם ובחומר החקירה שבמוקד המחלוקת, הגעתי למסקנה כי אין לאפשר למבקש לעיין בגיליון הרישום הפלילי של המתלונן הכולל תיקי מב"ד (להלן: "גיליון הרישום הפלילי").

...

על כן, הבקשה לעיון בחומר חקירה על פי סעיף 74 לחסד"פ נדחית.

סיכומו של דבר כאמור, מדובר במידע רפואי בעניינו של המתלונן החוסה תחת חיסיון רפואי, מידע זה לא מצוי בידי התביעה וגם לא צריך להיות מצוי בידיה משאין למידע זה רלוונטיות לניהול תיק החקירה, כמו כן, התביעה לא קיבלה עמדתו של המתלונן באשר למסירת המידע הרפואי.

בנסיבות אלה, ומשמדובר בבקשה לצו להמצאת מסמכים ומוצגים, הרי שהדיון ביחס לשאלה זו מופנה למותב הדן בתיק העיקרי במסגרת סעיף 108 לחסד"פ. משכך, הבקשה לעיון בחומר החקירה בהתאם לסעיף 74 לחסד"פ נדחית והבקשה בהתאם לסעיף 108 לחוק תידון לפני המותב הדן בתיק העיקרי.

התובע הוסיף כי הוא דרש את מעורבות משטרת ישראל ובקש מהנתבע כי ימתין עד שהשוטרים יגיעו לאיזור התאונה אך הנתבע מסר את פרטיו לתובע וסרב להמתין והמשיך בנסיעתו לתוך העיר עכו.

בתשובה, עמד ב"כ התובע על קבלת חומר החקירה בתיק הפלילי ובפרט על קבלת הסירטון המתעד את התאונה בעוד שב"כ הנתבע סבר כי אין להתיר הוספת ראיות להליך המתברר בסדר דין מהר, היתנגד לכך נחרצות ועמד על מתן פסק דין מנומק! לאחר שמיעת שלל טענות ב"כ הנתבע, שלא היה בהן לטעמי ולא כלום, החלטתי כי אין בית המשפט יכול להשאר אדיש לסרטון המתעד את רגעי התאונה ולהליך הפלילי (התעבורתי) המתנהל כנגד הנתבע בגין אותה תאונה ועל כן ניתן על ידי צו המורה לנתבע להמציא את העתק הסירטון המהוה חלק מהראיות בתיק התעבורתי והצעתי לצדדים לנסות להגיע להסכמות לאחר צפייה בסירטון.

...

זאת ועוד - מצאתי כי גרסתו של הנתבע איננה אמינה ואינני מקבלת אותה.

מכל האמור, אינני מקבלת את טענת הנתבע לעניין תרומתו של התובע לקרות התאונה.

שוכנעתי כי חוות הדעת השמאית לצד חשבוניות המס שצורפו, מוכיחות את סכום הנזק שנגרם לנתבע במלואו.

המבקשים, הגישו במקור בקשה לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], תשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ") ובה עתרו לקבל לידיהם את הרישום הפלילי של המתלונן, וטענו כי לרישום זה זיקה ישירה לאישום נגדם והוא נחוץ להגנתם, מאחר והוגש כנגדם כתב אישום בגין אותו ארוע.

דיון והכרעה למרות שההליך ניפתח כבקשה לעיין בחומר חקירה מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, לבקשת הסנגורים, ולאור הקשר ההדוק בין הבקשה בנוסחה המקורי לבין בקשת הסנגורים שבפניי, העובדה כי התיק המקביל שהתנהל נגד המתלונן היתנהל בפניי, ועל מנת לחסוך זמן שפוטי, לא מצאתי כל מניעה לידון בבקשה שבפניי במסגרת הליך זה. המסגרת הנורמאטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק בימ"ש קבועה בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) תשס"ג-2003 (להלן: "התקנות"), כאשר התקנה הרלוואנטית לעניינינו היא תקנה 4, וזו לשונה: "(א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובילבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

...

מיישומם של הדברים האמורים, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להתקבל.

אנמק; ראשית ובשלב הראשון, סבורני כי אין איסור שבדין או הוראה תחיקתית שמונעים העברת עותק מפסק הדין למבקשים.

סוף דבר אני מתירה למבקשים לקבל לידיהם עותק מהכרעת הדין וגזר הדין שניתנו נגד המתלונן בת"פ 49015-05-22.

עניינה של הקובלנה היא בגין מס' פרסומים שלכאורה פירסם הנקבל נגד הקובלת, בין היתר, באנטרנט, ברשתות החברתית ובהודעות דרך אפליקציית "ווטספ". בתאריך 19.3.23 הגיש הנקבל לבית המשפט בקשה לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ"), לקבלת חומרי חקירה.

בין היתר, התייחסה הבקשה לקבלת חומרי חקירה מת.פ 23411-07-22, שמתנהל נגד הקובלת בבית משפט השלום בבית שמש (להלן: "התיק המקביל").

...

בהקשר זה אפנה לעק"פ 49440-11-13 (מח' – ב"ש) אבשלום גיספן נ' מריה ריבצקי (23.6.14) שם אמנם הדברים נאמרו כאשר ההליך הפלילי והקובלנה נדונו באותו נושא ממש, אך ניתן להקיש מכך גם לעניינו: "אף על פי כן, נראה לי שבנסיבות העניין, אין מקום לדון בעת ובעונה אחת בהליך הפלילי, בכתב אישום שהוגש נגד המערער ובקובלנה פרטית של המערער נגד המתלוננת באותו כתב אישום בגין אותו אירוע בסיסי. הדבר יכול להביא לכפילות בדיונים ולתוצאות סותרות, מדובר בעצם בהליך תלוי ועומד באותו עניין, הנוגע לאותם אנשים, אף שיש שוני במעמדו של כל אחד מהם בשני ההליכים.

לאור האמור אני דוחה את הערעור, בכפוף לכך שלאחר מתן פסק דין בכתב האישום נגד המערער, תהא אפשרות לשקול שוב את העניין".

אשר על כן, אני מורה על ביטול הקובלנה.