עוד נטען כי הותרת התוכנית המקורית בעינה תאפשר לנושים קבלת כספים או זכויות המוקנים לחייב, בתקופת הפרעון, ומכאן שאם תיתקבל הבקשה להקדמת תשלומים, יש לסייג את ההפטר ולקבוע כי כספים וזכויות שיקבל החייב במהלך תקופת הפרעון המקורית, יוקנו לקופה על אף ההפטר.
הליך פשיטת רגל, כפי שכבר נקבע, הנו חסד של המחוקק, והיד המושטת כלפי החייב, מלווה בדרישה להיתנהגות בתום לב מצדו ועמידה במיגבלות המוטלות עליו במסגרת ההליך.
סמכותו של בית המשפט לעניין קביעת תוכנית פרעון אשר עמידה בתנאיה מזכה את החייב בסופו של יום בהפטר, מעוגנת בסעיף 62 (ב) לפקודת פשיטת הרגל, תש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה") אשר לפיו בית המשפט רשאי ליתן צו הפטר, להתלותו או להתנותו בתנאים, לרבות לענין תשלומים שעל החייב פושט הרגל לשלם.
...
ובכן, לאחר ששמעתי את עדות אמו של החייב שוכנעתי כי מקור הכספים הוא 'חיצוני' לחייב.
בנסיבות אלה, ובראייה כוללת של ההליך, כולל הנסיבות שתוארו אודות מצבו המשפחתי והכלכלי של החייב, מצאתי להיעתר לבקשתו להקדמת תשלומים, ובכך גם לאפשר לו לפתוח דף חדש.
נזכיר כי ניתן היה לכאורה, לאור שיקולים אחרונים אלה, לדחות את הבקשה להקדמת תשלומים, כי הרי אין מדובר בזכות המוקנית לחייב, כי אז – "זה לא נהנה וזה לא חסר", אלא שבנסיבות שוכנעתי כי 'הפתרון' המידתי והראוי הוא, לשחרר את החייב מהנטל של ההליך, תוך שמירה מלאה על האינטרסים של הנושים.
על כן, אני נעתרת לבקשת החייב ומאפשרת לו הקדמת התשלומים לצורך קבלת הפטר.
