בקשה לקביעת שכר טרחה מנהל עיזבון בגין ניהול עיזבון מורכב

במסגרת הסכם זה עתרו באי כח הצדדים כי בית המשפט יפסוק, בהתאם לשיקול דעתו, את שכר טירחתם לנוכח ניהול העזבון על ידם משך 18 חודשים.

שכר מנהל עזבון כולל שכר בעד כל הפעולות הרגילות הכרוכות בניהול העזבון, לרבות בעד הגשת בקשות למינוי מנהל עזבון, למתן הוראות, לפסיקת שכר טירחה ולאישור על סיום תפקידו והוא אינו כולל שכר בעד הגשת בקשות לצוו ירושה ולצו קיום צוואה.

( ניתן ביום 11.3.2021 - הממוצע הנהוג והמקובל בקביעת שכר טירחה הנו בין 1.5% 2% משווי העזבון: "אין זה דבר המובן מאליו שמנהל העזבון יזכה לאישור שכר טירחה

אשר לאיתור נכס המנוח באנגליה לא הבהירו המבקשים מהן הפעולות שביצעו לצורך כך. התרשמותי היא כי במקרה דנן לא נידרש ניהול מיוחד או מורכב לעזבונו של המנוח בשים לב למהות נכסי העזבון.

...

ביום 3.2.2022 ניתנה החלטתי לפיה יש להגיש דו"ח תמציתי המפרט את פעולות מנהלי העיזבון ודו"ח כאמור הוגש .

החלטתי ניתנת לפרסום ללא פרטים מזהים.

בית משפט לעינייני מישפחה בחיפה ת"ע 22918-12-21 ס' ואח' נ' ד' ואח' מספר בקשה: 4 בפני כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה המבקש: עו"ד י.י.ס. ת"ז -------- (מנהל עיזבון) הזוכים: 1. ד.א.פ. ת"ז -------- 2. ל.א. ת"ז -------- פסק דין

סעיף 91 לחוק הירושה קובע כי "בית משפט רשאי לפסוק למנהל עִזבון שכר, לפי כללים שקבע שר המשפטים בתקנות". בפרק ז1 בתקנות הירושה, תשנ"ח-1998, נקבעה המסגרת לפסיקת שכר הטִרחה: בבקשה, שתוגש ושתידון בתום ניהול העִזבון (תקנה 45א+45ד), על מנהל העִזבון לפרט את שווי נכסי העִזבון (45ז), את הפעולות שביצע (תקנה 45ג), את גובה השכר ואת דרך חישובו.

כבר נפסק לא אחת כי אין זה דבר מובן מאליו שמנהל עִזבון יזכה לשכר טירחה ברף העליון של הסקאלה שקבע המחוקק.

איני סבורה כי יש צורך להכביר במילים על-מנת לציין כי לא עולה מהתובענה שהיה הכרח למנות מנהל עִזבון או שמנהל העִזבון נידרש לבצע פעולות מיוחדות או מורכבות שלא ניתן לבצעם על סמך צו קיום צוואה.

...

על כן, על פי סמכותי, לאחר שבחנתי את הפעולות שביצע מנהל העִזבון ואת תקופת ניהול העִזבון – אני קוצבת את שכרו של מנהל העִזבון בשיעור של 0.5% בצירוף מע"מ. אני מאשרת את החזר ההוצאות שפורטו בסעיף 5 לבקשה: 546 ₪ בגין פרסום ואגרת רישום.

עוד ובהקשר זה אציין כי על אף שניתנה הסכמת הזוכים על פי הצוואה לשכר שהתבקש, לרבות לעניין השכר עבור הגשת הבקשה למתן צו קיום צוואה, וב"כ היועמ"ש הודיע כי לאור הסכמה זו, הוא אינו מתנגד – הרי שיש בהסכמה זו לשנות החלטתי מהותית, הואיל ומדובר בניהול עִזבון אשר נפרש על פני כחודש ימים בלבד, ופעולות מנהל העִזבון כללו רישום מיטלטלי המנוח, רישום הזכויות במקרקעין על שם הזוכים ופנייה לבנק בלבד.

המבקשת העמידה את שווי העזבון לצרכי שכר טירחה בסך של 4,582,894.09 ₪, הדגישה שנדרשו פעולות מיוחדות במסגרת ניהול העזבון ועתרה לפסיקת שכרה כדלקמן: בעד ניהול העזבון 4% משווי העזבון – 183,315 ₪ בתוספת מע"מ. בעד השגת צו קיום צוואה 1.25% משווי העזבון - סך של 57,286 בתוספת מע"מ. החזר הוצאות שאינן משרדיות בסך כולל של 8,677 ₪.

(ב) לצורך קביעת שכר טירחת מנהל העזבון ייקבע שוויים של נכסי העזבון כדלקמן: (1) נכסים כספיים – השווי ביום פטירת המוריש בצרוף הפרישי הצמדה בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן ( להלן – המדד) שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר טירחה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום פטירת המוריש.

בחינת הפעולות שנעשו מעלה שלא נדרשה עבודה מורכבת של חלוקה בין יורשים, או ניהול הליכים משפטיים בנוגע לאיתור נכסי העזבון וחלוקתם.

...

לפיכך, יש להיעתר לבקשת מנהלת העיזבון להחזר ההוצאות שהוציאה בקשר עם הוצאת צו קיום הצוואה.

לפיכך יש להיעתר גם לבקשתה להחזר ההוצאות שהוציאה בקשר עם ניהול העיזבון.

סיכומו של דבר אני פוסקת למנהלת העיזבון שכר טרחה והחזר הוצאות כדלקמן: בעד הטיפול בכספים (לרבות ני"ע ומט"ח) – 1.5% מהסכום הנקוב בסעיף 29(א) לבקשה (לאחר תחשיב ההצמדה) בתוספת מע"מ. בעד הטיפול בפסנתר כלי כסף ותכשיטים – 2% מהסכומים הנקובים בסעיף 29ב ו- ג לבקשה (לאחר תחשיב ההצמדה) בתוספת מע"מ. בעד הטיפול בדירת המנוח – 4% מסך של 1,600,000 ₪ כשהוא מוצמד כקבוע בהוראת תקנה 45ז(ב)(2) לתקנות, בתוספת מע"מ. בעד הוצאת צו קיום צוואה – סך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ. בעד החזר הוצאות – סך של 8,677 ₪.

הנתבעת ביקשה כי יעריך לה על סמך ניסיונו את שווי שכר הטירחה שצפוי לפסוק לו בית המשפט כמנהל עזבון, ובשל המורכבות בניהול ההליכים הוא מסר לה שהוא מעריך את שכר הטירחה בשיעור של 3.25% משווי העזבון.

כך, הסכם שכר הטירחה שנחתם (נספח 1 למוצגי התובע) קובע סכום ראשוני לתשלום (שאין מחלוקת כי שולם) וכי יתרת שכר הטירחה תיקבע "בשלב מאוחר יותר יחד עם מיכל". אין בהסכם זה קביעה לשעור שכר הטירחה הנתבע כאחוז מהעזבון.

...

סיכום לאור כל האמור לעיל התביעה מתקבלת בחלקה ועל הנתבעת לשלם לתובע סך כולל של 29,033 ₪ (כולל מע"מ) לסילוק התביעה.

יש להביא בחשבון את החלטתי מיום 14.12.23 אשר דחתה את בקשת התובע וכן את הוראות התקנות לעניין שיעור ההוצאות.

בהתחשב בכל האמור אני מחייב את הנתבעת להשיב לתובע סך כולל של 2,000 ₪ בגין החזר הוצאות ניהול ההליך (כולל חלק יחסי באגרת התביעה) וכן סך של 4,680 ₪ (כולל מע"מ) בגין החזר הוצאות שכר טרחת עו"ד. זכות ערעור כחוק.

העזבון כולל דירה אחת וכספים ואין כל מורכבות בטיפול בהם.

המשיבה תוכל לטפל בעזבון וייחסך שכר טירחה של מנהל עזבון ולכן אין כל הצדקה למנות את המערערת למנהלת העזבון (להלן: ההחלטה).

על פי הפסיקה, כאשר מוסכם על היורשים שאין למנות מנהל עזבון, ביהמ"ש ייעתר לבקשתם ולא ימנה מנהל עזבון, על אף שהמוריש קבע בצוואתו שפלוני יתמנה למנהל עזבון.

...

לפיכך, צדק בית המשפט קמא שדחה את בקשת המערערת ויש לדחות את הערעור.

דיון והכרעה סעיף 81 לחוק הירושה תשכ"ה – 1965 קובע כי: "קבע המוריש בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או שינהל עזבונו, ימנה בית המשפט או הרשם לענייני ירושה, לפי העניין, אותו אדם כמנהל עיזבון, זולת אם אינו יכול או אינו מסכים לקבל את המינוי או שבית המשפט או הרשם לענייני ירושה משוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו". כפי שציין א"מ, פרופ' שמואל שילה ז"ל, בספרו פירוש לחוק הירושה תשכ"ה – 1965, כרך שלישי (2002) בעמ' 140: "כשהיורשים מגיעים להסכם ביניהם שהם אינם מעוניינים במנהל עיזבון, בית המשפט ייטה להיעתר לבקשתם אף אם המוריש קבע בצוואתו שפלוני יתמנה כמנהל עיזבונו". ראו: ע"א 41/87 אהרוני נ' זר, פ"ד מג(3), 573 בעמ' 574 (1989) וכן שוחט, פינברג ופלומין, דיני ירושה ועיזבון (2014) בעמ' 207.

הוא ציווה העברת מחצית מהעיזבון לכל אחת משתי המחלקות ותו לא. לו למשל היה המנוח מעניק למנהלת העיזבון שיקול דעת אילו פריטים יירכשו ע"י כל מחלקה או לאילו מטרות ספציפיות ייעשה שימוש בכספים, היה קיים "ערך מוסף" מסוים במינויה של המערערת, שעה שהיא הכירה את המנוח וניתן היה אולי להיעתר לבקשתה.

סיכומו של דבר: אציע לדחות את הערעור ולחייב את המערערת בהוצאות המשיבה בסך של 20,000 ₪.