בקשה לקביעת שכר ולתשלום הוצאות כונס נכסים בפירוק שיתוף

לפני בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבה או מי מטעמה לעשות כל דיספוזיציה, חלוקה, עסקה או שינוי בדירת המגורים של הצדדים ברח' **** הידועה כחלקה ** גוש **** (להלן: "הדירה") וכן לעכב את צו מינוי כונס הנכסים שניתן בתיק 17457-03-21 עד למתן פסק דין בתביעה זו. הבקשה הוגשה במסגרת תביעה לאכיפת הסכם מכר הדירה שהשתכלל לכדי הסכם מחייב ביום 12.11.21 לטענת המבקש ולהורות שהמבקש זכאי להרשם כבעל הנכס בכפוף לתשלום חלקה של המשיבה מתמורת מכר הדירה בסך של 2.9 מיליון ₪.

המשיבה ביקשה לתקן בהתאם להערותיה ולשלוח לה הסכם לחתימה, דבר שמעיד על גמירות דעת ומסוימות לעניין התמורה, מועד המסירה, שמות הצדדים, מהות העסקה, מהות הנכס, זמני תשלום והוצאות.

בית המשפט נתן לצדדים מספר הזדמנויות כדי למכור את הדירה בשוק החופשי ולגבש הסכמות, אך משלא גובשו הסכמות אין מנוס מהותרת ההחלטה למינוי כונס נכסים על כנה ופרוק השתוף בדירה בדך זו. לאחר שסקרתי את טענות הצדדים והמסמכים המונחים לפניי וההחלטות שניתנו בתיקים הקשורים, אני קובעת כי דין הבקשה להדחות.

בנסיבות העניין אני מחייבת את המבקש בתשלום הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד למשיבה בסך של 2,500 ₪ כשהם נושאים הפרישי הצמדה וריבית מיום החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.

...

בית המשפט נתן לצדדים מספר הזדמנויות כדי למכור את הדירה בשוק החופשי ולגבש הסכמות, אך משלא גובשו הסכמות אין מנוס מהותרת ההחלטה למינוי כונס נכסים על כנה ופירוק השיתוף בדירה בדך זו. לאחר שסקרתי את טענות הצדדים והמסמכים המונחים לפניי וההחלטות שניתנו בתיקים הקשורים, אני קובעת כי דין הבקשה להידחות.

לאור ניתוח הדברים כאמור, לאחר שיקלול כלל הנתונים, לאחר בחינת נסיבותיו הפרטניות של התא המשפחתי שלפניי ולאחר ששקלתי את יחס ההכנסות בין הצדדים, שיעור ההכנסה הפנויה וחלוקת הזמן ההורי, לאחר שלקחתי בחשבון את פוטנציאל ההכנסות העתידי של כל אחד מהצדדים (משכר עבודה ומנכסים מניבים), ובהסתמך על סמכותי לחרוג מהחישובים הקבועים ולקבוע סכום התואם את הנסיבות, מאזן בין הבתים, מונע סיטואציה של פער משמעותי בין שני הבתים ומאפשר סיפוק כל צרכי הקטין בידי שני ההורים - אני קובעת כדלקמן: (1) החל מיום הגשת התביעה ועד הגיע הקטין לגיל 6 ישלם האב לידי האֵם עבור מזונות הקטין, כולל מדור והוצאותיו סך של 2,200 ש"ח (סך המגלם את כל צרכיו ההכרחיים של הקטין בהתאם לקביעה כאמור ועל בסיס הפסיקה הנוהגת בהתאם לדין האישי עד לגיל 6).

מאחר והאֵם היא זו שהגישה את התביעה במסגרתה ביקשה לפרק את השתוף ברכבם; לאור משך הזמן שחלף עד מינוי כונסת הנכסים; מאחר והאב טען לבעלותו ברכב, כך שלא ניתן היה לקדם את הדברים בהסכמה וללא מעורבות בית המשפט; מאחר ולא הוצגו בפניי ראיות במידה הנדרשת ואשר ניתן להסתמך עליהן כדי לקבוע, כי בוצעה פעולה מכוונת על ידי האֵם כדי להמנע ממכירת הרכב ומאחר ובין הצדדים היו מחלוקות בהיבטים שונים, האמוציות היו גבוהות והוגשו בקשות הדדיות - איני יכולה לקבוע כי ההתנהלות היתה מכוונת בכדי לעכב את מכירת הרכב אלא שבמצב בו היו הצדדים לא היה בידיהם לגבש הסכמות ללא מעורבות בית המשפט והאחריות בהקשר זה מוטלת על כתפי שני הצדדים.

...

לסיכום הדברים: תביעת המזונות שהגישה האֵם (תלה"מ 26747-04-20) מתקבלת באופן חלקי.

תביעת המזונות שהגיש האב (25077-03-20) נדחית.

לאחר ששקלתי את האופן בו נוהלו ההליכים; את טיבן של המחלוקות; את תוצאת פסק הדין ומתוך כוונה ואיחולים שעם מתן פסק דין זה יסתיימו המחלוקות בין הצדדים והם יתפנו לגדל את הקטין יחד, בשיתוף פעולה, באמון ובהכרה זה במקומו של זה וזה בצרכיו של זה - החלטתי לחייב בהוצאות נמוכות ביחס למקובל ואני מורה על חיובו של האב בהוצאות בסך 1,500 ש"ח אשר ישולמו לטובת אוצר המדינה לאור העמדת סיוע משפטי לאֵם.

בהחלטה מיום 14.3.21 (ניתנה לאחר דיון קדם המשפט ולאחר שהצדדים הגישו עמדותיהם בכתב ביחס לנושאים שעלו במסגרתו), ניתן בהסכמת הצדדים צו לפירוק השתוף בדירת המגורים בדרך של מכירתה בשוק החופשי למרבה במחיר וחלוקת התמורה בחלקים שוים, לאחר פרעון יתרת ההלוואה המובטחת במשכנתה הרובצת על הדירה והוצאות המכר.

משלא עלה בידי הצדדים למכור את דירת המגורים בכוחות עצמם בפרק הזמן שנקצב לכך, מונתה כונסת נכסים לבצוע פירוק השתוף.

בחוות הדעת המשלימה הוצעו שתי חלופות לבצוע איזון המשאבים – חלופה א' כוללת איזון כלל הנכסים וההתחייבויות שנצברו בתקופת השתוף במונחים נומינליים ליום הקרע ולפיו על הנתבע לשלם לתובעת סך של 1,595,516 ₪; חלופה ב' כוללת איזון כלל הנכסים הנזילים שנצברו בתקופת השתוף במונחים נומינליים ליום הקרע ולפיו על הנתבע לשלם לתובעת סך של 837,756 ₪, ואיזון הנכסים שאינם נזילים ביום הקרע במועד גמילתם לראשונה.

(1) טענת הנתבע כי לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, יש לבצע את איזון המשאבים כך שהוא יקבל חלק גדול מהחלק שתקבל התובעת: סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון קובע כי עם פקיעת הנישואין (או במועד מוקדם יותר כמפורט בסעיף 5א לחוק יחסי ממון), זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין, גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג ונכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.

כדברי המומחה: "העובד יכול למחרת יום הקרע באופן תאורטי (להגיד) אני יוצא לחופשה ורוצה לקבל את הכסף הזה ולכן הסכום הזה כן נזיל ... לא בכסף. אלא יכול לבקש לצאת לחופשה בכל רגע. ולכן אני מחשיב את הסכום כנזיל, זה אותו דבר כמו כסף ... הוא יכול לבוא לעבודה ולקבל שכר כאילו הוא בא לעובדה, מכוח זכות שהוא צבר בתקופת השתוף ולמעשה ככה הוא מנזיל את הכסף" (עמ' 36 ש' 21-15).

...

טענת הנתבע כי יש לעדכן את חוות הדעת בנוגע לאופן חלוקת הכספים שבחשבון המשותף – נדחית.

בהתאם, הנתבע ישלם לתובעת לאיזון הנכסים הנזילים סך של 677,367 ₪ (השווה ל- 837,756 פחות 160,389) בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד הקרע (21.5.2020) ועד למועד התשלום בפועל.

הנתבע ישלם לתובעת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך של 50,000 ₪.

לפניי בקשה לקביעת שכר טירחתו של אחד מכונסי הנכסים שמונו בתובענה זו – בא כוח התובעים 1-4, עו"ד אליהו מינקוביץ (להלן: "עו"ד מינקוביץ'"), בסך של 100,000 ₪ בצרוף מע"מ, וזאת בגין פעולותיו לקידום רישום המקרקעין מושא התובענה כבית משותף.

יפים בהקשר זה הדברים שנקבעו בת"א (מרכז) 13032-06-21 עו"ד לוי ליאור גרוסמן – כונס נכסים נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 22/1/2023), פסקות 21-22 לפסק הדין: "נקודת המוצא היא, כי כונס נכסים שהשקיע מזמנו, ממרצו ומכישוריו במילוי תפקידו, זכאי לתמורה נאותה עבור טירחתו (ה.פ. (מחוזי ת"א) יעקב בויאר נ' ברקת השקעות וחניונים בע"מ ו-23 אחרים (פורסם בנבו, 22/1/2019). כך, לא הרי מינוי של כונס נכסים לבצוע פירוק שתוף במקרקעין באופן הכולל גם הליכי היתמחרות ומימוש נכס, כהרי מינוי של כונס נכסים לבצוע רישום בית משותף בלבד. גובה שכר טירחת כונס בהליך של רישום בית משותף, לא נקבע בחקיקה. זאת, להבדיל מהחקיקה הדנה במקרים אחרים של מינוי בעל תפקיד המוסדרים בדין, כגון בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים, מפרקים ותשלום שכרם), התשמ"א-1981, העוסקות בבעלי תפקיד בחברה; בתקנות ההוצאה לפועל (שכר טירחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס"ב-2002, העוסקות במימוש דירה ממושכנת; ובתקנות הירושה, התשנ"ח-1998, העוסקות בשכר טירחת מנהל עיזבון.

...

באשר לטענות בדבר גובה שכר הטרחה המבוקש, לאחר עיון בדו"ח הפעולות שנעשו על ידי עו"ד מינקוביץ, אני סבורה כי הסכום אשר ננקב על ידו, שהנו סכום גלובלי בהיעדר פירוט שעות עבודה, הנו הולם בנסיבות העניין.

בהתחשב בהיקף הפעולות ובמשך הזמן במסגרתו נעשו, אני סבורה אפוא שהסכום שהתבקש על ידי עו"ד מינקוביץ הינו ראוי והולם.

על רקע האמור, ובהתחשב במכלול נסיבות העניין, אני קובעת אפוא כי שכר טרחתו של עו"ד מינקוביץ יועמד על סך של 75,000 ₪, בתוספת מע"מ. הצדדים יישאו בסכום זה על פי חלקם היחסי בזכויות הבעלות בבית המשותף.

לאחר שביום 13.9.2018 הגישו הכונסים בקשה מס' 26 לתשלום שכר טירחת ביניים בסך של 482,414 ₪, ועוד 30,000 ₪ עבור הוצאות, קבע בית המשפט כי התשלום יעמוד על הסך של 140,000 ₪.

שכן יש הבדל בין כונס נכסים אשר מונה לבצוע פירוק שתוף במקרקעין באופן הכולל גם הליכי היתמחרות ומימוש נכס, למינוי של כונס נכסים לבצוע רישום בית משותף בלבד, לעניין זה ראו ת"א (מחוזי מרכז) 13032-06-21 עו"ד לוי ליאור גרוסמן - כונס נכסים נ' מדינת ישראל (22.01.2023), שם היתייחס בית המשפט גם לפרמטרים נוספים בהם יש להיתחשב בעת קביעת שכר טירחת כונס הנכסים: "עוד נפסק, כי קביעת שכרו של בעל תפקיד תיעשה על פי נסיבות המקרה: מהות הפרויקט, משך הטיפול בפרויקט, מהות הטיפול והקושי שבו, כישורי המטפל והמוניטין שלו, הנאת האחרים מפירות עבודתו, שכר ראוי שנקבע בפרויקטים מסובכים שונים, הקף העבודה בפועל ותוצאותיה (ע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ' עו"ד יחיאל פ"ד נח(5) 20 (2004), וכן: ת"א 2004/06 שוב נ' הצלחת יחזקאל בע"מ (פורסם במאגרים, 30.10.2012), אושר בע"א 9073/12 שוב נ' הצלחת יחזקאל בע"מ (פורסם בנבו, 2.6.2014))" (סעיף 23 להחלטה).

...

בעניין בויאר התייחס בית המשפט להעדר פירוט השעות על ידי הכונסים, אך הבהיר כי אין בכך כדי למנוע ממנו לבצע אומדן של שכרם, תוך שהוא מפנה לאפשרות לפסיקה על פי "הערכה כללית" בכותבו: "העובדה כי כונסי הנכסים לא פירטו את היקף שעות העבודה שהשקיעו אינה מלמדת כי אין מקום לפסוק להם שכר כלל. אלא שבהיעדר פירוט כאמור, אין מנוס מהערכה כללית, אשר תביא בחשבון את מכלול השיקולים הרלוונטיים ובכלל כך "שיקולי השכל הישר, נסיון החיים ואיזון בין השקעת העבודה, התועלת הכלכלית שנגרמה לצדדים והתוצאה החיובית של רישום הנכס כבית משותף..." (רע"א 5053/10 גורה נ' עו"ד רנה שבולת (פורסם בנבו, 2.9.2010); עניין בראשי, לעיל; ת"א (ת"א) 1026-09-10 יורם חגי חג'בי כונס נכסים עפ"י מינוי בית משפט נ' ברוש (פורסם בנבו, 4.11.2020)" (סעיף 37 להחלטה).

לאור כל האמור לעיל נראה כי הדרך הנכונה לפסוק במקרה זה היא בדרך של אומדן המתבסס על הערכה כללית, שכל ישר, נסיון החיים, התועלת הכלכלית שצמחה לבעל הבניין, ובהתחשב בעבודה שבוצעה על ידי הכונסים אשר כללה את כל המפורט בדוח, ולרבות ביקורים בנכס, התקשרות עם אנשי מקצוע, מכירת דירת ספרן, פעולות מול מחלקת השימור של עיריית תל אביב, הבאת הנכס לאישור איכלוס, כמו גם השגת מענק שימור לנכס.

היות וכבר שולם לכונסים סך של 140,000 ₪, הרי שיתרת שכרם עומדת על הסך של 660,000 ₪ בתוספת מע"מ. סוף דבר אני פוסקת את שכר הכונסים בסך של 800,000 ₪ בתוספת מע"מ. לפיכך, אני מחייבת את בעל הבניין לשלם לכונסים את הסך של 660,000 ₪ בתוספת מע"מ (יתרת סכום שכר הטרחה לאחר הפחתת שכר הביניים בסך 140,000 ₪ בתוספת מע"מ).