מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לקביעת סמכות שיפוט בינלאומית בתביעת גירושין

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

על פי כתב התביעה, המשיבה חתמה על כתב התחייבות וערבות כלפי הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: "הבנק"), לפרעון כל חובות המבקשת ובעלה (אחיה של המשיבה) (להלן: "בן הזוג" או "אחי המשיבה") עד לסכום של 130,000 ₪.
על כן, ובשם היעילות הדיונית, חסכון בזמן שפוטי ומניעת הכרעות סותרות, ראוי כי סיכסוך זה יוכרע במסגרת ההליכים המתנהלים בבית המשפט לעינייני מישפחה בחדרה.
נקבע כי המחוקק לא הגדיר בסעיף החוק הנ"ל כי עניין לנו "בתובענה של אדם כנגד אחיו שלו או של בן זוגו", אלא כי "עניין הוא בתובענה בין אדם לבין בן משפחתו, ולכן, יש לקבוע כי המחוקק ביקש לקבוע סמכות ייחודית כאמור בתובענה שבין תובע לבן משפחתו, שהוא אחד המנויים ברשימה שם, וכן בתובענה שבין נתבע לבין בן משפחתו, שהוא אחד המנויים באותה רשימה" (עמ' 2 להחלטה).
אמנם, כך נקבע, המבקשת ובן זוגה לא היו גרושים במועד הגשת התובענה אל בית המשפט קמא, אלא התגרשו הם תשעה ימים לאחר מכן.
...
הנה כי כן, הוודאות, הבהירות, הפשטות, היעילות, החשש מהכרעות סותרות - כל אלו ועוד מובילים לטעמי למסקנה אחת, שאין בלתה, כי לצורך סעיף 1(2)(ו) לחוק, בני זוג אשר התחתנו וטרם התגרשו, אינם נחשבים כ"בני זוג לשעבר", ובאופן שאך בשל כך נשללת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה.
לאחר שעיינתי בכתב תביעה זה אציין, בלא שאקבע מסמרות בדבר, כי אפשר ויש ממש בטענת המבקשת.
סוף דבר השורה התחתונה היא, כי דין הערעור להתקבל.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בדברי ההסבר לסעיף הנ"ל, הודגש כי "סעיף 5א לחוק [...] יחיל את כללי הסמכות הבין-לאומית, שנקבעו בסעיף 2 לחוק המוצע, גם על בתי הדין הדתיים, בדונם בעניני התרת נישואין, וזאת על אף האמור בכל דין. יודגש כי ההחלה האמורה, אשר תרחיב את סמכויות השיפוט מבחינה בין-לאומית של חלק מבתי הדין הדתיים, לא תחול על ענינים הכרוכים בגירושין, אשר בהם ימשיכו לחול הדינים כבעבר". עינינו הרואות כי לו היה נחקק סעיף 5א(א) הנ"ל, היה בו כדי להעניק לבית הדין השרעי סמכות ייחודית לידון בעינייני התרת נישואין של בני זוג מוסלמים, גם אם אחד מבני הזוג אינו אזרח ישראלי (בהתקיים אחת הזיקות שבסעיף 2 לחוק; יצוין כי בכל הנוגע לציבור היהודי, במסגרת התיקון נחקק סעיף 4א לחוק שיפוט רבני, אשר מונה רשימת זיקות – דומה לזו שמופיעה בסעיף 2 לחוק התרת נישואין – שבהתקיים אחת מהן, "לבית דין רבני יהיה שיפוט ייחודי בתביעה לגירושין בין בני זוג יהודים שנישאו על פי דין תורה" (סעיף 4א(א) לחוק שיפוט רבני)).
ספר שכתב מנהל בתי הדין השרעיים, הקאדי ד"ר איאד זחאלקה, עשוי לשפוך אור על נסיבות התגבשותו של ההסדר המיוחד שנקבע בסעיף 1(ב) לחוק: "ראוי לציין כי בשנת התשס"ה חוקקה הכנסת תיקון לחוק השיפוט בעינייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969. בתיקון הוספו לחוק הוראות חדשות המרחיבות את הסמכות הבינלאומית של בתי הדין הדתיים, אך בתי הדין השרעיים היתנגדו לכל שינוי בסמכות הבינלאומית, גם אם היא מרחיבה. לכן, תיקון החוק לא הוחל עליהם, אך אם יבקשו בתי הדין בעתיד לבטל את כללי הסמכות הבינלאומית הקיימים ולהחיל את כללי הסמכות החדשים, הם יוכלו לעשות כן על ידי הודעה לנשיא בית המשפט העליון" (זחאלקה, בעמ' 27, הדגשה הוספה – י"ע; ראו גם וסרשטיין פסברג, בעמ' 407, 673).
...
לפי ההסדר שהתקבל בסופו של דבר, בית הדין השרעי יוכל לקנות סמכות בינלאומית להתיר את נישואיהם של בני זוג כאמור, בתנאי שנשיא בית הדין השרעי לערעורים הודיע כי אין הוא מתנגד להחלת הוראות החוק במקרים אלו.
סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, יש לקבוע כי לפי סימן 65 לדבר המלך, הסכמת אזרח זר לכך שעניין מסוים מענייני מעמדו האישי – לרבות אשרור נישואין – יידון בפני בית הדין הדתי, אין פירושה הסכמה לכך שתביעות אחרות בין הצדדים יידונו אף הן בפני בית הדין.
לפיכך, אין מנוס מן הקביעה כי בית הדין השרעי לערעורים חרג מסמכותו, כשקבע כי הסמכות לדון בתביעת המשמורת על הקטינים ובבקשה למתן צו למניעת יציאתם מהארץ, שהגיש המשיב, מסורה לבית הדין השרעי בנצרת.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2020 ברבני תל אביב נפסק כדקלמן:

טענות הבעל הטענה לחוסר סמכות לא נטענה בהזדמנות הראשונה, מכוון שביום 16.04.2020 הגישה ב"כ האשה בקשה לדחיית מועד דיון, ולא התייחסה כלל לעניין פורום לא נאות.
ביחס לסמכות בינלאומית הקדמת הגשת תביעה כרוכה אינה קובעת את מקום השיפוט, אלא המושג "תושבות" המופיע בסעיף 1 לחוק השיפוט.
ולכן כל עוד אין הכרח, יימנע ביה"ד מפיצול מקומות השיפוט כך שעניין הגירושין יידון בביה"ד, ועניין משמורת ומזונות הילדים יידון בחו"ל. סעיף 76(ב) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כדלקמן: "בתי המשפט בישראל מוסמכים –
...
לאור כל האמור, טוענת האישה כי מרכז חייהם נותר באיטליה, ועל כן מבקשת האישה כי למרות שנושא המשמורת יידון בישראל, וכן נושא הרכוש שנמצא בישראל, נושא מזונות אישה ומזונות ילדים יידון באיטליה, וכן נושא הרכוש המצוי באיטליה.
משום שטענה לחוסר סמכות צריכה להיאמר בפירוש, ואינה יכולה להישמע מכללה, כפי שכתב השופט סולברג בבג"ץ 7829/15 ועד עדת הבבלים בירושלים נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים: "על פני הדברים נראה, כי גישתו של הוועד לפתחו של בית משפט זה, תלויה בקביעה עובדתית, אם העלה הוועד את טענת חוסר הסמכות ב'הזדמנות הראשונה', אם לאו. הוועד טען בעתירתו, כי הטענה הועלתה בהזדמנות הראשונה בתביעת הבעלות, במסגרת הודעה שהוגשה לבית הדין הרבני האזורי, שבה צוין: "כבוד ביה"ד מנוע מלדון בתובענה הנזכרת בשל חוסר סמכותו החוקית, ולא יהא בציות הועד למהלכי בית הדין כדי וויתור על טענה זו" אין בידי לקבל טענה זו. עיון בהודעה מלמד, כי הטענה נטענה 'בקול ענות חלושה', באופן לקוני, ללא קצה-קצהו של הסבר מדוע בית הדין הרבני האזורי נעדר סמכות לדון בעניין ההקדש.
לאור כל האמור, להלן החלטת ביה"ד: ביה"ד קובע כי הפורום הנאות בו יידונו ענייני הצדדים הוא ביה"ד בתל אביב.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

סמכות השיפוט הבינלאומית של בית משפט זה. המבקש והמשיבה, בני העדה המוסלמית, נישאו זל"ז ביום ------ , הכרזת הנישואין בפומבי היתקיימה ביום ------ (עמ' 24,27 לתגובה מיום 3.5.20 ), והצדדים התגרשו ביום ----, בהתאם להלכה המוסלמית.
(2002) הדין על סמכות השיפוט הבנלאומי, משוכת הכינון משמעה האם לבית המשפט בישראל סמכות על-פי דיני המשפט הבנלאומי הפרטי לידון בתביעה שהובאה לפתחו, והאם היתקיימו בנסיבות העניין העילות המקימות את סמכות השיפוט מדעקרא, בעוד משוכת שיקול הדעת משמעה מתן שיקול דעת לבית המשפט לבחון האם בנסיבות העניין יש להוציא את הסמכות שנרכשה מן הכוח אל הפועל, כאשר בעניינינו, השאלה הרלוואנטית היא האם בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לידון בתביעה בהיתחשב, בין היתר, במקום מושבם של הצדדים, סעיף 15 לחוק יחסי ממון הקובע את כללי בררת הדין בנסיבות העניין ומקום המצאותו של הרכוש מושא המחלוקת.
...
לגופו של עניין, טוענת המשיבה כי יש לדחות את הבקשה ולו מהטעם שהתצהיר שצורף לא המבקש מיוצג ומודע לקיום ההליך ועל בית המשפט לדבוק בהחלטתו לפיה סוגיית הסמכות הבינלאומית תידון במסגרת התובענה עצמה, ולחייב את המבקש בהגשת כתב הגנה 26 .
סבורני כי העדר התייחסותה של המשיבה לתביעות אלו יש בו משום חוסר תום לב מצידה.
מכלל האמור, הגעתי לכלל מסקנה היא כי בית משפט זה אינו הפורום הטבעי והנאות לבירור הסכסוך שבין הצדדים.
אני מורה על מחיקת התביעה.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

כתב התביעה הומצא לעותר בדוא"ל, באישור בית הדין האיזורי, וזאת לאור טענת המשיבה כי כתובתו של העותר אינה ידועה לה. ביום 30.11.2021, במסגרת תיקון מספר 5 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953 (להלן: חוק בתי דין רבניים), ניכנס לתוקפו סעיף 4ב1 הקובע תנאים בהם תוקנה לבתי הדין הרבניים בישראל סמכות בין לאומית לידון בעיניינם של בני זוג שאין להם זיקה למדינת ישראל.
מבלי לגרוע מכל האמור, וכפי שהובהר גם בדברי ההסבר לתיקון מספר 4, לצד הרחבת סמכויות בית הדין הרבני, ביקש המחוקק להבטיח כי תמנע ככל האפשר הפעלה רחבה מדי של סמכויות השיפוט בישראל ביחס לאזרחי מדינות זרות.
...
פרשנות מרחיבה של לשון החוק אשר תקיים את תכליתו, מובילה למסקנה כי אין הכרח בהחלטה פורמאלית כתובה דווקא, ודי בכך שהאישה תצביע על כך שבית הדין הרבני במדינת החוץ היה סבור שעל בני הזוג להתגרש, וניסה לכן להביא את האיש לידי מתן גט. באופן דומה, גם את התנאי הקבוע בסעיף 4ב1(ב) יש לפרש בצורה מרחיבה.
גם בהקשר זה מקובלת עליי קביעת בית הדין האזורי.
סוף דבר: העתירה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו