בקשה לצווים זמניים לסילוק יד והשבת ציוד בפרויקט בנייה

אשר לחילוט ערבות המקדמה, מדובר בערבות שפיקה הוציאה לטובת CPM כדי להבטיח השבה של כספי ציבור ששולמו לפיקה מראש כמקדמה, כדי להקל עליה לעמוד בעלויות הפרויקט.

כבר נפסק כי לא יהיה זה מעשי ויעיל לאכוף במסגרת סעדים זמניים יחסים חוזיים, בין חברה שהזמינה שירותי בנייה לבין הקבלן שאותו היא שכרה, שאמורים לעבוד בשיתוף פעולה לצורך בניית הפרויקט.

עוד יש לציין, כי בדפי היומנים שצרפה המבקשת לבקשתה לצוו המניעה לסילוק יד (נספח 15) מתאריכים 12-8 לחודש מרץ 2020 (יומן עבודה 313, דפים מספר 38(א), 38(ב), 38(ג)), הסיבה שמוזכרת לעיכוב בעבודות היא הקורונה, ולא מי התהום, העידר היתר הבנייה, או סיבות אחרות.

בדפי יומן עבודה שצרפה פיקה לבקשה (נספח 15) היא ציינה ב"הערות הקבלן", שהסגר והבידוד שמונע מעובדים להגיע לאתר, הוא במסגרת "כוח עליון". ביום 16.3.20 שלחה המהנדסת של CPM, הגב' ג'ינה שלגר, מכתב לפיקה, בו היא התריעה בפניה כי הערות אלה הן בנגוד לפסקה 11.6 לחוזה (נספח 2 לבקשות, עמודים 46-45), ושצוין בחוזה כי "קשיים בהשגת עובדים לעבודות בניה" או מחסור בחומרים או בכלים או בציוד או שביתות והשבתות, "לא יהוו ולא יחשבו כוח עליון ולא יזכו את הקבלן בארכה כלשהיא לכל תקופת הבצוע". מכל מקום לא שוכנעתי, על פני הדברים, כי המבקשת עשתה את כל שנידרש על מנת להיתמודד עם קושי זה. סכוייה של המבקשת היו טובים יותר אם הייתה מראה שהצליחה להשלים את חלקה הארי של העבודה, שאז היה גדל הסיכוי לבסס חוסר תום לב מהותי מצד המשיבה, המבקשת לסלקה מהאתר.

בסיכומיה טענה פיקה לראשונה, כי למעשה ערבות המקדמה איננה ערבות אוטונומית, וכראיה הצביעה על כך שבכתבי ההארכה שונה הנוסח ונכתב שהערבות היא בסכום "המגיע או עשוי להגיע לכם מאת: פיקה תשתית – עבודות פיתוח בע"מ [ההדגשה הוספה]" (ראו נספח 31 לבקשה לצוו מניעה זמני כנגד סילוק היד).

...

חילוט הערבות נותר לדון בבקשה למנוע את חילוט הערבות, שגם דינה להידחות.

אין בידי לקבל טיעון זה. ראשית המדובר בטענה שנטענה לראשונה רק בסיכומים, ולפיכך יש לדחותה בהיותה שינוי חזית.

התוצאה לאור האמור לעיל, שתי הבקשות נדחות.

מבוקש, כי ינתנו צוים לסילוק ידם של חברת יניב קרן לבניין בע"מ ושל מר יניב ואקנין משטח פרוייקט הבניה נשוא ההליך.

בשל העיכוב בבצוע הפרוייקט ובשל הטענה כי ניטלו מן המקרקעין ציוד וחומרים, מבוקש, כי ינתנו הצוים הבאים: צו אשר יורה למשיבים לסלק ידם מאתר הפרוייקט; צו אשר יורה למשיבים להמנע מלהכנס לאתר הפרוייקט; צו אשר יאסור על המשיבים להפריע לקבלן או מי מטעמו להכנס לאתר הפרוייקט או לבצע העבודות בו; צו מניעה אשר יאסור על המשיבים ליטול ציוד או חמרי גלם או כל רכוש אשר נמצא באתר הפרוייקט; צו עשה אשר יחייב את המשיבים להשיב לאתר הפרוייקט ציוד ו/או חמרי גלם או כל ציוד שנטלו ממנו; כל סעד אחר שבית המשפט ימצא לנכון בנסיבות העניין.

בעניינינו, לאור גובה המחלוקת בין הצדדים, הקף עבודות הבניה, וכן גובה הנזק שעשוי להגרם למשיבים, הן בשל אבדן הרווח בפרוייקט והן בשל הסיכון הנובע מן הקשיים לגבות את הסכומים שלטענתם מגיעים להם כבר עתה בגין עבודות שבוצעו ולא שולם עבורן, הגעתי למסקנה שמתן צוי המניעה יותנה בכך שהמבקשים ימסרו ערבות בנקאית אוטונומית לטובת קבלן המשנה בסכום של 1,500,000 ₪, וזאת בתוך 15 יום מהיום.

ככל שתמסר הערבות הבנקאית, אזי ניתנים בזאת צוים זמניים, כמפורט להלן: המשיבים יסלקו את ידם מאתר הפרוייקט.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, יש לקבוע כי דין הבקשה להתקבל, חלקית.

בענייננו, לאור גובה המחלוקת בין הצדדים, היקף עבודות הבניה, וכן גובה הנזק שעשוי להיגרם למשיבים, הן בשל אבדן הרווח בפרוייקט והן בשל הסיכון הנובע מן הקשיים לגבות את הסכומים שלטענתם מגיעים להם כבר עתה בגין עבודות שבוצעו ולא שולם עבורן, הגעתי למסקנה שמתן צווי המניעה יותנה בכך שהמבקשים ימסרו ערבות בנקאית אוטונומית לטובת קבלן המשנה בסכום של 1,500,000 ₪, וזאת בתוך 15 יום מהיום.

בסיכומיה עתרה התובעת לפצויי קיום (ובהגדרה אחרת שוות ערך, פיצויים מכוח דיני עשיית עושר) שבמסגרתם ביקשה לקבל פיצוי שיעניק לה את כל הרווח שהיה נשאר בידה אילו לא סולקה מהאתר, שכן לטענתה הסילוק היה שלא כדין ובחוסר תום לב. לחילופין, היא עתרה בסיכומיה לתשלום פיצויים בשווי העבודות שביצעה באתר עד לרגע הסילוק.

היא זנחה למעשה את הפיצויים בגין ראשי הנזק האחרים שהופיעו בכתב תביעתה; אך כפי שנראה להלן, ממילא המומחה מטעם בית המשפט קבע שלא עלה בידיה להוכיח לפניו את טענותיה בעיניין זה (למשל בגין שמירה; השבתת עבודות בשל תקלות בעגורן; הפסדים כתוצאה ממכירת אדמה וציוד לצורך מימון הפרויקט ועוד).

בסמוך לאחר הגשת כתב התביעה היתקיים (ביום 4.4.12) דיון בצו המניעה במעמד הצדדים, ונקבע, בהסכמתם, כי הבקשה לצוו מניעה זמני תימחק ללא צו להוצאות, וימונה מומחה מטעם בית המשפט, שיתעד את מצב הבנייה בשטח, למקרה שהתיעוד יידרש להמשך בירור ההליכים.

באשר לתביעה שכנגד, המומחה התבקש לקבוע את עלויות השלמת הפרויקט שהוציאה פרץ לאחר סילוק התובעת מהאתר, וכן לקבוע את עלות תיקון ליקויי הבנייה הנטענים, אם היו כאלה, בעבודות שביצעה התובעת.

הוא השיב כי עבודתו של בדרנה כללה עלויות הובלה והטמינה (200,000 ₪) עלויות שמירה (100,000 ₪); ציוד נילווה להשלמות (20,000 ₪); סילר על חזיתות המבנה (100,000 ₪); ואספקת מדרגות (120,000 ₪).

...

שעה שנמצא כי פרץ אחראית לעיכוב שנגרם עד לחודש אוגוסט, שזהו איחור של כחודש ומחצה יחסית לסיכום נובמבר, לא נראה לי כי פרץ ביססה כדבעי רכיב זה של נזקיה, ואני דוחה אותו.

לפיכך אני קובע שעל ג'ובראן לשלם לפרץ סך של 79,264 ₪ בגין הפרשי הריבית השנתית.

אלא שלא נראה לי שעל בסיס אמירות אלה אוכל לקבוע ממצא המצדיק הרמת מסך.

לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני (א) האוסר על המשיבה למנוע מהמבקשת ומי מטעמה (לרבות שוכרים) להחזיק במקרקעין ובפרויקט הבנייה, להכנס אליהם ולהשתמש בהם, בין בדרך של הצבת שומרים חמושים שהונחו למנוע כניסה של המבקשת ומי מטעמה ובין בכל דרך אחרת; (ב) צו זמני המורה על סילוק ידה של המשיבה, לרבות השומרים החמושים ולהורות למשיבה להעביר לידי המבקשת את השלטים והמפתחות לפרויקט.

בסעיף 53.4 לתנאים הכלליים להסכם נקבע שהמבקשת זכאית להחזיק בעבודות ו/או להשתמש בהן ו/או בכל חלק מהן גם אם טרם בוצעו בהן עבודות התיקונים ו/או ההשלמה וכן להערך לתחילת השמוש בפרויקט על ידי העברת ציוד ומתקנים ומתן אפשרות לבצוע עבודות מידוף ונגרות; המשיבה, בהתאם להוראות סעיף 4 לתנאים הכלליים כפופה להוראות המנהל והמפקח שמונו מטעם המבקשת, המוסמכים, בין היתר לבדוק את העבודות ולהשגיח על ביצוען וסעיף 4.1 נקבע כי "הקבלן יאפשר ויעזור למזמין, למנהל, למפקח, לאדריכל וליועצים ולכל הבא מטעמם להכנס בכל עת לאתר העבודות ולכל מקום אחר בו מבוצעת עבודה כלשהיא הקשורה לבצוע הוראות החוזה". בסעיף 4.2 לתנאים הכלליים נקבע שבכל מקרה שהקבלן לא יבצע הוראה של מנהל או מפקח הפרויקט מטעם המבקשת, תהיה המבקשת רשאית להפסיק את העבודות ואת התשלומים על חשבון שכר החוזה ולעכב תשלומים; בהתאם לסעיף 7.4 לתנאים הכלליים בידי המבקשת לבצע את העבודות בידי אחרים מהמשיבה והקבלן מתחייב לשתף פעולה ללא עיכוב והפרעה; בסעיפים 12.4.2 וסעיף 47 לתנאים הכלליים נקבע כי המבקשת רשאית להורות למשיבה על הפסקת העבודות; ובסעיף 71.1 לתנאים הכלליים פורטו מקרים בהם רשאית המבקשת לסלק את ידה של המשיבה מאתר העבודות, ובהם מקום בו המשיבה הפרה את המוסכם או לא עמדה בלוח הזמנים שנקבע; מעמדה של המבקשת באתר העבודות, בהתאם לסעיף 77 לתנאים הכללים להסכם, הוא מעמד של בר רשות תוך שהוסכם "כי מעמדו זה של הקבלן ניתן לביטול בכל עת ובלא כל תנאי על ידי המזמין וכי לקבלן לא תהיה זכות להיתנגד או לערער על ביטול מעמדו האמור ו/או על סילוק ידו מאתר העבודות ו/או מהמבנה ו/או מהמגרשים הגובלים". בהמשך הסעיף נקבע כי אין בכך כדי לגרוע מזכותה של המשיבה לקבלת השכר שאינו שנוי במחלוקת בגין אותו חלק מהעבודות שבוצעו ושאושרו לתשלום על ידי המנהל מטעם המבקשת, בנכוי כל סכום המגיע למבקשת מהמשיבה על פי קביעת המנהל מטעם המבקשת ולפי שיקול דעתו.

ממכלול טעמים אלה, לא ניתן לומר שסכויי התביעה להשבת החזקה למבקשת ולסילוק ידה של המשיבה מהמקרקעין והבנוי עליהם אינם נחזים להיות גבוהים ויש להורות על מתן צו זמני האוסר על המשיבה למנוע כניסתה של המבקשת ומי מטעמם למקרקעין ולהחזיק במקרקעין - גם אם במסגרת התביעה סעד זה נתבע כסעד קבוע.

...

נטען שמדובר בסעד הזהה לסעד העיקרי הנתבע בכתב התביעה ואין מקום להיעתר לו בטרם שמיעת ראיות, וכן לחוסר תום לב וניקיון כפיים מצד המבקשת ושמאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת.

לפני בקשת המבקשת, גאון – חברה לבנין והשקעות בע"מ (להלן: "המבקשת") ליתן סעד זמני לפיו יורה בית המשפט למשיבים להמנע מחילוט ערבות בנקאית שניתנה על ידה למשיבים, במסגרת פרויקט בנייה שביצעה המבקשת עבורם.

בהמשך לאמור ולטענת המבקשת סולקה מאתר הבניה, כשהיא מותירה שם ציוד יקר ערך שמעולם לא הוחזר לה. במסגרת התביעה, עתרה המבקשת לחייב את המשיבים לשלם לה, בגין עבודות שביצעה בדירותיהם הפרטיות, בסך מיצטבר של 214,456 ₪, בנוסף לפצוי מוסכם ע"ס 906,628 ₪ ופיצויי קיום ע"ס 192,158 ₪, כן עתרה למתן צו עשה להשבת ציוד אותו הותירה באתר ולהשבת הערבות הבנקאית שניתנה על ידה למשיבים, היא מושא הבקשה.

טענות הצדדים בבקשה שלפניי: בבקשה התלויה ועומדת לפני, עותרת המבקשת כי בית המשפט יוציא תחת ידו סעד זמני הצהרתי, לפיו טרם הגיע המועד בו ניתן לחלט את הערבות הבנקאית, שמספרה 811-442600/07-30-0807-0001/0, בסך 531,800 ₪, שנמסרה ע"י המבקשת למשיבים במסגרת חתימת ההסכם, ואשר הנה בתוקף עד ליום 01.08.23 (להלן: "הערבות"), זאת בד בבד עם הארכת תוקפה עד למועד שלאחר 3 חודשים ממועד מתן פסק הדין בהליך שבכותרת.

...

אלא, שבעניין זה מקובלת עלי עמדת המשיבים, כי בין היתר, מימוש הערבות הבנקאית בשלב זה הוא תולדה של התגבשות נזקיהם הנטענים, והצורך לנהל הליך משפטי כנגד המשיבה.

סוף דבר: לאור מסקנותיי לעיל, אני דוחה את הבקשה למתן סעד זמני ומורה על ביטול הצו הארעי למימוש הערבות הבנקאית, שניתן על ידי ביום 19.05.23.

כמו כן, אני מורה כי המבקשת תישא בהוצאות שכ"ט ב"כ המשיבים סך של 2,500 ₪.