בקשה לצו קיום צוואה מול התנגדות ילדי המנוח

כך נטען, ציותה המנוחה את דירתה לתובע ולבן נוסף שלה, הוא הנתבע מנגד, הנתבע 2 ושאר ילדי המנוחה (הנתבעים 3-8 ) מתנגדים לקיום הצוואה ועותרים למתן צו ירושה אחר המנוחה.

( סעיף 23 לחוק מציב מספר תנאים מצטברים לקיומה של צוואה בעל-פה, ואלו הם: שיהיה המצווה "שכיב מרע" או "מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות". שהציווי יהיה בפני שני עדים.

הטענה לפיה המנוחה הורישה כביכול את כל הזכויות בבית לתובע או מחציתן, עומדת בסתירה לכך שלמנוחה כלל לא היו את כל הזכויות בבית אלא רק 75% מהזכויות בדירה, שכן 25% מהזכויות התחלקו בין הילדים מכוח צו הירושה של האב המנוח.

כן, עפ"י גרסת התובע גם הנתבע 2 אמור לקבל מחצית מהזכויות, עפ"י בקשתו בצו קיום הצוואה, כך שלכל היותר היה יכול התובע לקבל מחצית מ 75% , דהיינו 37.5% מהזכויות בדירה.

...

אשר על כן, לנוכח כל האמור לעיל – מצאתי כי דין תביעתו של התובע לקיום צוואת המנוחה בעל-פה – להידחות.

סוף דבר: אשר על כן, לנוכח כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: התנגדות הנתבעים 2-8 לצו קיום הצוואה בעל –פה - מתקבלת; התובענה למתן צו קיום צוואה – נדחית.

אשר להוצאות ההליך: לאור כך שהתובענה למתן צו קיום צוואה נדחתה, התובע ישלם לנתבעים 2-8 את הוצאות ההליך בסך של 45,000 ₪ וזאת בתוך 30 ימים ממועד ההמצאה שאם לא כן יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כדין.

לפניי שני הליכים משפטיים: ת"ע 29625-05-19 שעניינו בקשה למתן צו קיום צוואה מיום 21.10.13 (להלן: "הצוואה"), במסגרתה הוריש המנוח --- (להלן: "המנוח") את זכויותיו בשתי חנויות – לשותפו העיסקי – מר ג' (להלן: "מר

לאחר מותו של אב הצדדים, המתנגד 1 והמנוח היו אמונים על פרנסת המשפחה, לרבות ובעיקר, פרנסת אימם של הצדדים (להלן: "אם הצדדים" או "האם") ושל המבקש, שכן המבקש, מאז גיל ילדות, עשה לעצמו מנהג של בטלה קבועה מעבודה, תוך מחייה על חשבון אחרים.

עורך הצוואה ו/או העדים לצוואה היו אנשי ביצוע של המבקש ו/או אנשי אמונו ולפיכך הטעו את המנוח ו/או החתימו אותו על הצוואה ללא הסבר ו/או החתימו אותו על הצוואה בהליך שלא כדין ו/או לא זיהו את החותם מולם כדבעי.

עיקר טענות המבקש המתנגדים מעלים טענות חסרות כל בסיס, השערות, שאלות ותהיות בחלק מהתנגדותם לקיום הצוואה של המנוח, המתנגדים לא הציגו ולו אסמכתה אחת, או טענה אחת מבוססת עובדתית או משפטית.

...

דין טענה זו להידחות.

בנוסף, התשתית הראייתית שהונחה על ידי המתנגדים, מובילה למסקנה כי המבקש לא השפיע שהוקלט על ידי החוקרת אמר כי המבקש "שטף לו (למנוח- 5 Y על המנוח לערוך צוואה. אומנם

לאור כל האמור לעיל, משעה שלא הוכחה מי מהעילות להתנגדות לצוואה ומנגד, הוכח רצון המנוח לערוך את הצוואה, אני דוחה את ההתנגדות.

לאחר פטירת המנוח, התנהלו ביניהם תביעות הדדיות במסגרת בקשה לקיום צוואת המנוח למול היתנגדות לקיומה, ובתביעה לאיזון משאבים.

לאחר פטירת המנוח, הגישו ילדיו בקשה לצוו קיום צוואה ואלמנתו הגישה היתנגדות לקיום הצוואה.

...

מבוא האם התובעים זכאים לכך שהנתבעת תשלם להם סכום כספי נוסף מעבר לכתוב בהסכם הפשרה אליו הגיעו בהליך של גישור שאושר כפסק דין? הנתבעת היא אלמנת המנוח מנישואיו השניים, התובעים ילדיו מנישואיו הראשונים.

יש לדחות את התביעה.

לסיכום, הסכם הפשרה ואישורו כפסק דין מהווים מעשה בי דין ובהתאם לכלל סופיות הדיון.

משכך התובענה נדחית.

ת"ע 18932-07-21 – הליך שניפתח על ידי שלושת ילדיו הנוספים של המנוח (להלן: "המתנגדים") – הגב' ד.א. (להלן: "ד.א."), מר א.ח. (להלן: "א.ח."), הגב' ד.פ. (להלן: "ד.פ.") ועניינו היתנגדות לבקשה לצוו קיום צוואה.

אולם מעמדת ב"כ היועמ"ש עולה כי ישנה סבירות שניתן יהיה לקיים את רצון המנוח כאילו מדובר בצוואת שכיב מרע בהתאם לסעיף 23 לחוק הירושה, על כן ולמען הזהירות תטען המבקשת כי המנוח ראה עצמו אל מול פני המוות, שכן יום לאחר מועד עריכת הצוואה אכן הלך לעולמו.

...

דיון והכרעה לאחר עיון במלוא התשתית הראייתית – ועל אף שלא בנקל ייעתר בית המשפט ויורה על בטלות צוואה ראו: תמ"ש (ת"א) 1053060/08 א.ב. נ' י.ב.י. (21.3.2012) – הגעתי למסקנה כי יש להורות על ביטול הצוואה.

על רקע האמור בס' 18 לתצהיר הנוטריון לפיו "בשלב מסוים הוא קם ממיטתו ותוך שימוש בקביים הגיע בקושי רב למטבח מרחק שלהערכתי לא יותר מ-5 מטר" ראו: עמק 49 לתיק המוצגים של המבקשת, הנוטריון נשאל והשיב כי: "ש. כמה זמן לקח לו לקום ללכת?

על רקע עדות זו של הנוטריון – ועל מעמד עדות עורך הצוואה ראו: ע"א 7506/95 שוורץ נ' בית אולפנא בית אהרון וישראל, פ"ד נד(2) 215 (2000); ת"ע 40789-05-17 פלוני נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב (6.9.2018) – ועל רקע מסקנתו כי מדובר ב"צוואה בעייתית", "צוואה במרכאות", צוואה שספק אם יש לה תוקף, צוואה שיש סיכוי שהיא תפסל וכו' – כאשר מסר זה הועבר למנוח על ידי הנוטריון והמנוח אף סירב לחתום על הצוואה שנערכה בכתב ידו של המנוח, תוך שהוא ממתין לחתום על צוואה מודפסת – אני מגיע למסקנה כי הצוואה הינה, לכל היותר, טיוטת צוואה ולא צוואה מגובשת.

התוצאה ת"ע 18891-07-21 – הבקשה לצו קיום צוואה – נדחית.

ביום 3.12.18 הגישו ילדי המנוח היתנגדות לבקשה למתן צו קיום צוואה (ת"ע 31861-12-18).

האחת - האם אמנם היה המנוח בבחינת "שכיב מרע" , או לכל הפחות ראה עצמו לפני המוות? השניה - האם אמנם דברי המנוח אמנם כוונו להיות צוואה? השלישית – האם אמנם גמר המנוח אומר בדעתו באשר לתוכן הציווי? "שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות " המחוקק מונה שתי חלופות – האחת "שכיב מרע", שהיא ביסודה חלופה הנשענת על מצב אובייקטיבי; השניה – חלופה סובייקטיבית בעיקרה, מי שראה עצמו למול פני המוות.

...

כפועל יוצא, דין הבקשה למתן צו ירושה על פי דין להתקבל.

סיכום אופרטיבי לאור מכלול קביעותיי לעיל אני מורה כדלקמן: ההתנגדות לבקשה לקיום צוואה בעל פה מתקבלת, והבקשה לקיום הצוואה בעל פה נדחית.

ההתנגדות לבקשה למתן צו ירושה נדחית, והבקשה למתן צו ירושה מתקבלת.