מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לצו מניעה זמני למניעת מעבר לדירה שנרכשה במסגרת מחיר למשתכן

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

יצויין כי המבקש מס' 3 הודיע כי לא יהיה בארץ במועד הדיון ,עקב נסיעה שתוכננה מראש, ונקבע כי לאור הדחיפות בבקשה אין מקום לביטול הדיון וכי אם יהיה צורך בחקירת המבקש, יקבע דיון לעניין זה. טענות המבקשים: המבקשים טענו בבקשתם להטלת עיקולים זמניים כי המשיבים נסוי להרכיב קבוצת רכישה על יסוד מצג כוזב, תרמית והטעייה הם ביחס לאומדן מחיר הדירה, הלו"ז להתחלת הפרוייקט וסיומו, וכמות הרוכשים האמיתית .
לאחר שזכתה הקבוצה במיכרז , התבקשו חברי הקבוצה להשלים את התשלומים ובבד בבד החלו להתפרסם דיווחים בתקשורת על כי הממשלה משיקה תוכנית "מחיר למישתכן" , מה שהביא את חלק מחברי הקבוצה לטעון כי תוכנית זו תיפגע ברווחיותם בעת מכירת הדירות.
המשיבה המשיכה וטענה כי המבקשים ידעו כי ההיתקשרות הנה במסגרת קבוצת רכישה בדרך של בניה עצמית , ביחס למחירי הדירות ידעו כי מדובר באומדנים ראשונים שנעשו על פי הערכות והכל תועד במסמכים חתומים.
דיון והכרעה: תקנה 374 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי "בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק, בכפוף להוראות סימן א', ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצוו יכביד על ביצוע פסק הדין". לאחר ששמעתי את עדותו של המבקש, מצאתי כי דין העיקולים הזמניים להתבטל וכי לא הובאו ראיות מהימנות לכאורה התומכות בעילות התביעה וכן לא הוכח כי אי מתן צו העיקול, יכביד על ביצוע פסק הדין, אם יינתן לטובת המבקשים.
המבקש גם טען כנגד התחייבות אישית של הנתבע מס' 2 , מכח מב/1 ו-מב/2 אולם אין במסמכים אלו כל התחייבות אישית מטעם הנתבע מס' 2 ובטח לא כזו שעוברת ממכרז אחד, שבוטל, למכרז השני, נשוא התביעה, ללא ראיה ברורה בכתב.
לא מצאתי כל טענה שיש בה ממש , גם לא לכאורה, בכל הנוגע להתנהלותה של המשיבה וכי המשיבה יכולה היתה למנוע את פירוק הקבוצה או כי פירוק זה נגרם עקב מעשיה, הדבר גם עולה ממכתבו של עו"ד זעירא למנהל מקרקעי ישראל.
...
דיון והכרעה: תקנה 374 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי "בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק, בכפוף להוראות סימן א', ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין". לאחר ששמעתי את עדותו של המבקש, מצאתי כי דין העיקולים הזמניים להתבטל וכי לא הובאו ראיות מהימנות לכאורה התומכות בעילות התביעה וכן לא הוכח כי אי מתן צו העיקול, יכביד על ביצוע פסק הדין, אם יינתן לטובת המבקשים.
כאשר יש מספר מבקשים, ניתן כי אחד מהם יגיש את הבקשה להטלת עיקולים בשם כל המבקשים, אולם אין משמעות הדבר כי הינו רשאי להצהיר בתצהירו בשמם, בגין עובדות שאינן ידועות לו. מעיון בתצהירו של המבקש מס' 1 וכעולה מחקירתו (למשל בעמוד 4 שורות 20 עד 25) , אין המבקש יודע את העובדות לגבי המבקשים מס' 2 ו-3 ולכן, בנוסף לאמור להלן, דין בקשת מבקשים אלו להידחות גם היות ולא צורף תצהיר מטעמם התומך בעובדות הנטענות על ידם, ומשכך לא הרימו את הנטל הנדרש לגביהם, להוכחת ראיות מהימנות לכאורה בנוגע לעילת תביעתם.
אשר על כן אני מורה על כלל העיקולים הזמניים שהוטלו בתיק על שני המשיבים , לאלתר.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הרקע לתביעה הנו דירה שנמכרה לתובע בהתאם להסכם שנכרת בינו לבין הנתבעת, על פיו נמכרה לו דירה בה זכה בהגרלה במסגרת תכנית "מחיר למישתכן". בתביעתו במקור, עתר התובע לצוו עשה המורה לנתבעת למסור לידו דירה אחרת בה זכה לטענתו.
התובע טען כי הדירה אותה ביקשה הנתבעת למסור לו אינה הדירה שבה זכה, כי אם דירה אחרת באותו ביניין (שמספרו הזמני 301)- והפונה לכיוון המזרחי (דירה מס' 27 דגם E קומה תשיעית), כאשר לטענת התובע זכה בדירה הפונה לכיוון המערבי- דירה מס' 28.
עם זאת לצד הגילוי, עומדים עקרונות וערכים נוספים, כגון: יעילות ההליך השפוטי, הגנה על אינטרסים לגטמיים של הצד המגלה, מניעת תביעה של צדדים שלישיים ופגיעה בצדדים שלישיים, ואי הטרדת הצד שכנגד מעבר לצורך בהמצאת דרישות מכבידות יתר על המידה.
בתגובתו טען התובע כי ישנה קבוצה גדולה של רוכשי דירות שלכאורה נפגעה מהתנהלות הנתבעת, אולם ברי כי לא ניתן במסגרת תובענה זו לאפשר מסע דיג של מסמכים לצורכי הליך אחר שיכול ויתנהל בעתיד, ולכן גם מטעם זה, אין מקום להעתר לדרישה הכוללנית להמצאת מסמכים הנוגעים לדירות אחרות בפרויקט בפרט שכנראה מדובר במאות דירות ובאלפי מסמכים.
...
לפיכך ככל שהנתבעת לא גילתה גם מסמכים אלו, אני מורה לה למסור לתובע תוך 7 ימים, פרטים אלה (תוך השחרת פרטים אישיים של צד ג').
יחד עם זאת, שוכנעתי כי גם לאחר שנותרה לפני תביעה כספית בלבד ,אין למנוע מהתובע את האפשרות להגיש תביעה עתידית ביחס לנזקים שטרם התגבשו במועד הגשת התביעה ככל שהינם נובעים מההפרה הנטענת.
למעשה התובע לא העלה כל טענה נגד קבלת הבקשה והסכים לה. לאור האמור, אני מקבלת את בקשת הנתבעת בעניין ומורה לה לתאם עם התובע בתוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו, מועד מוסכם למסירת מפתחות הדירה ועריכת פרוטוקול מסירה מסודר עד ליום 5.9.22 (מובן כי הפרוטוקול יכול ויערך "תחת מחאה" באופן שכל צד יוכל לשמור על טענותיו ומבלי להודות בכל חבות).

בהליך י"ס שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

לפני בקשה לצוו מניעה זמני במסגרתה עתר המבקש למנוע מהמשיבה לעבור להתגורר בדירה השייכת לצדדים והמצויה ב- XXX באילת (להלן-הדירה).
בבקשתו טען המבקש שהצדדים רכשו את הדירה במסגרת מחיר למישתכן ובחודש 08/2021 קיבלו את המפתח לדירה.
במסגרת נימוקיו טען המבקש שלדירה עשוי להגרם נזק הן בשל אופייה והתנהלותה של המשיבה ושובבותם של הקטינים מצד אחד ומצד שני, נזק שייגרם לקטינים מהמעבר: בשל אופי הרכישה את הדירה ניתן יהיה למכור בעוד כשנה ובדעתו להגיש תביעה לפירוק שתוף ומעברם של הילדים פעם נוספת בעוד תקופה קצרה יחסית תוסיף לחוסר היציבות בחייהם הגדולה ממילא שכן הם "...מכירים מערכת יחסים עכורה ובלתי יציבה בין ההורים, בודאי אינם צריכים חוסר יציבות נוסף בחייהם." ביום 9/10/22 החליטה כבוד השופטת כרמית חדד בהיותה כוננית שאין מקום למתן הצוו במעמד צד אחד והורתה על תגובת המשיבה.
...
לאחר ששמעתי הצדדים וניסיתי להביאם לכדי הסכמות יצאו אלו לנסות ולהגיע להסכמות ולאחר ההפסקה טענה באת כוחה של המשיבה "בנוגע להצעה לעניין צו המניעה, מרשתי מתנגדת ומבקשת לממן את זכויותיה.
לאחר ששמעתי את הצדדים קראתי את הבקשה והתגובה וכאמור, התקיים דיון בעניין נחה דעתי שיש להורות על קבלתו של צו המניעה הן במובן הפרוצדורלי מהותי והן מהטעמים אותם העלתה האם.
תואיל המזכירות לשלוח החלטתי לצדדים ולסגור הבקשה.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

המדובר בתובענה למתן צו מניעה קבוע שיאסור על האם לעבור להתגורר עם בנם הקטין של הצדדים בעיר ראשון לציון או בכל עיר אחרת שהגיש האב, ובתובענה להיתר להעתקת מקום מגורי הקטין לעיר ראשון לציון שהגישה האם.
ביום 18.1.22 עתר הנתבע בתובענה לצוו מניעה קבוע שיאסור על התובעת להעתיק את מקום מגורי הקטין לעיר ראשון לציון או לכל עיר אחרת, זאת לאחר שהודיעה לו התובעת על כוונתה לעשות כן, ואם תעמוד על רצונה להעתיק את מקום מגוריה לעיר אחרת התבקש בית המשפט לקבוע את משמורת הקטין בידי הנתבע.
נטען על ידיה שיש להתיר את העתקת מקום המגורים של הקטין היות והיא רכשה דירה בעיר ראשון לציון במסגרת 'מחיר למישתכן' והנחיות משרד השיכון מחייבות מגורים בדירה במשך חמש שנים, וכן היא מתעדת להנשא בשנית ולקבוע את מקום מגוריה עם בן זוגה ועם הקטין בדירה.
בשים לב למרחק הגאוגרפי ולמשך הנסיעה (גם אם הוא עומד "רק" על 50 דקות כטענת התובעת) בצדק ראתה בכך העו"ס מיכשול שימנע את שימור חלוקת זמני השהות של הקטין עם הנתבע כפי המתקיים כיום.
...
משמעות פסק דין זה היא, שלתביעה להעתיק את מקום מגורי הנתבעת והקטין בשלב זה לראשון לציון לא ניתן להיעתר.
לאור האמור נדחית התובענה להעתקת מקום מגורים.
בנסיבות העניין ולאור הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אני קובעת שלא יועתקו מקום מגורי הקטין לעיר אחרת או מסגרת חינוכו אלא בהסכמת ההורים בכתב או באישור בית המשפט לעשות כן. לאור התוצאה, בהתחשב במכלול הנסיבות וגם על מנת שלא להחריף עוד את הסכסוך בין הצדדים, תישא התובעת בהוצאות הנתבע על הצד הנמוך בסך של 4,000 ₪.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2024 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

יתירה מכך, לטענת התובעת הגישה במסגרת בקשה לי"ס בבית הדין הרבני, בקשות לסעד דחוף לעניין מזונות הקטינות והן לעניין קביעת משמורת זמנית ושמירת קשר בין הבנות לבין התובע עם עזיבתו לארה"ב. הנתבעת מוסיפה שלא ניתן לטעון שמקום המגורים הרגיל של הבת הקטנה עידית הוא בארה"ב. הבת נולדה ביום 00.6.23 וכבר ביום 13.9.23 הגיעה לישראל, במילים אחרות, שהתה בארה"ב כ – 3 חודשים בלבד ולא ניתן לקבוע כי ארה"ב היא מקום מגוריה הרגיל, כדרישת האמנה.
בית המשפט העליון עמד על שיקול דעתו המצומצם של בית המשפט בהליכים מתוקף חוק אמנת האג (ההדגשה אינה במקור): "תכלית האמנה היא להבטיח את החזרתם המיידית של ילדים שהורחקו שלא כדין על-ידי הורה אחד ממשמורת כדין של הורה אחר, והועברו אל מדינה אחרת, ולהבטיח כי זכויות המשמורת שהוכרו במדינת המוצא יכובדו על-ידי המדינה אליה נחטף הקטין. הסדר האמנה נועד להבטיח את כיבוד שילטון החוק ואכיפתו, לא רק במדינה פנימה, אלא גם ביחסים שבין מדינת העולם, ולהרתיע מפני עשיית דין עצמית על-ידי אחד ההורים; כן נועדה האמנה למנוע פגיעה בשלומו ובטובתו של הקטין, הנעקר עקב החטיפה מסביבתו הטבעית, ומההורה המשמורן, ומובא אל סביבה אחרת, הנכפית עליו על-ידי ההורה האחר. בבסיס האמנה עומדת התפיסה כי טובת הילד מחייבת את החזרתו המיידית למשמורת ההורה במדינה ממנה נחטף [...] מעבר לחובה לתקן את עוולת החטיפה בשם עיקרון שילטון החוק ואיסור עשיית דין עצמית, מבקשת האמנה לקדם את טובת הילד במניעת מצב בו ייהפך כדור משחק בידי הורה המפר חוק, ועושה דין לעצמו, ולתת נפקות לצוי משמורת שהוצאו כדין במדינת המוצא, לאחר בחינה מעמיקה של טובת הילד, על כל היבטיה [...]
טענות הנתבעת בנוגע ל"מחיר למישתכן" לפי הטענה, הנתבעת בשם שני הצדדים, פעלה לקידום רכישת דירה בישראל על ידי הצדדים במסגרת "מחיר למישתכן", והצדדים לדבריה אכן הורשו להישתתף לכאורה בהגרלה.
...
להחלטה זו הגיעה הנתבעת באופן חד צדדי: "ת. אז הגענו לכאן, והמשפחה עטפה אותי, ופתאום הבנתי שזה לא נורמלי שאם הוא צועק ואני מקבלת מכות שאלתי את עצמי לאן אני חוזרת? אז נמאס לי!
אין בידי לקבל טענות אלה או להעניק להן משקל של ממש.
עוד הטעים בית המשפט העליון כי "בהליך לפי החוק, כמו בהליך בבג"צ, טובת הילד רלוואנטית רק כשיקול, אם יש להימנע מלצוות על החזרת המצב לקדמותו, עד לבירור שאלת המשמורת על ידי בית משפט מוסמך (ראה בג"צ 836/86 הנ"ל, בעמ' 706 והאזכורים שם). כאמור שם, 'רק נזק ממשי לילד יצדיק דחייתה של העתירה, דחייה שעשויה בסופו של דבר להנציח השארתו של הקטין בידי ההורה, שלקח אותו שלא כדין' "(הדגשות אינן במקור, לז"ק) (שם).
עם זאת, סבורני כי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי התובע "נרקומן" או כי נקט אי פעם באלימות כנגד הבנות הקטינות.
בנסיבות אלו לא שוכנעתי כי השבת הקטינות למקום מגוריהן הרגיל תעמיד אותן ב"סיכון חמור" ו"במצב בלתי נסבל", כלשון הפסיקה.
על בסיס האמור, אני קובעת כדלקמן: אני מורה על השבת הקטינות לעיר [.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו