מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לצו מניעה זמני למניעת כניסה והפרעה במקרקעין

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2024 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

ויש לשים לב, בעת הדיון בבקשה לצוו המניעה הזמני ביום 5.8.20 לא טען ב"כ הנתבעים מאומה נגד מועד הבקשה ומועד הגשת התביעה, כך שהסכים לקיום הדיון וטען טענות לגופו של עניין, על כן לא נותר אלא להתפלא על טענות הנתבעים בכתב ההגנה נגד צו המניעה הזמני.
לאור כל האמור לעיל, סבור אני שיש לדחות את טענות הנתבעים לגבי תוקפו של צו המניעה הזמני, ואם נתן ב"כ הנתבעות עצה לנתבעות להפר את צו המניעה הזמני, טעה במתן עצה זו. תכנית המתאר העתידית: גם יש תכנית מתאר אודות הפקעות מסוימות, אין הדבר מצדיק פלישה או מעבר במקרקעין ללא הסכמת בעלי הזכויות במקרקעין.
סעיף 29 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כי "הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין, או היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא כדין; אך אין תובע יכול להפרע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון. וסעיף 29 לפקודת הנזיקין קובע כי בתובענה שהוגשה על הסגת גבול במקרקעין – על הנתבע הראיה שהמעשה שעליו מתלוננים לא היה שלא כדין.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הנה כדלקמן: בתיק אז' 5722-06-20: ניתן בזה צו מניעה קבוע אשר אוסר על הנתבעים או מי מטעמם או מי מהם לעשות שימוש של מעבר בשטח חצר/חניית הבית המשותף שבדרך בית לחם 73 הידוע כגוש 30001 חלקה 72; ניתן בזה צו מניעה קבוע אשר אוסר על הנתבעים או מי מטעמם או מי מהם לעשות כל פעולת בנייה ו/או תיקון ו/או שימוש בגדר החוצצת בין חלקה 71 לבין חלקה 72 בגוש 30001; ניתן בזה צו מניעה האוסר על הנתבעים או מי מטעמם להפריע לתובע להשיב לקדמותו את מצב הגדר החוצצת בין חלקה 71 לחלקה 72 בגוש 30001; על הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע כדלקמן: את בסך 12,000 ₪ + מע"מ בתוספת הפרישי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (2.6.2020) ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בתוספת הפרישי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.
...
גם כאשר הוכרה לפני חקיקת חוק המקרקעין זיקת הנאה מכוח כורח, היא הוכרה רק במקרה של כורח מוחלט, כפי שנכתב בפס"ד ב- ע"א (נצ) 22953-01-13 דאהר נ. דאהר (פורסם בנבו) כי על זכות מעבר מכוח כורח נאמר שהיא ניתנת רק במקרה של כורח מוחלט ולא כאשר קיימת דרך אחרת על אדמתו של הטוען לזכות, אך כי המעבר בדרך האחרת כרוך בקושי רב. טענות הנתבעים: בכתב הגנתם טענו הנתבעים שיש לדחות את תביעת התובע מהסיבות שתפורטנה להלן.
הסעד של צווי המניעה: לאור כל האמור לעיל, סבור אני שהתובע הוכיח את זכותו לקבל צווי המניעה אותם ביקש בכתב התביעה.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן: בתיק אז' 5722-06-20: ניתן בזה צו מניעה קבוע אשר אוסר על הנתבעים או מי מטעמם או מי מהם לעשות שימוש של מעבר בשטח חצר/חניית הבית המשותף שבדרך בית לחם 73 הידוע כגוש 30001 חלקה 72; ניתן בזה צו מניעה קבוע אשר אוסר על הנתבעים או מי מטעמם או מי מהם לעשות כל פעולת בנייה ו/או תיקון ו/או שימוש בגדר החוצצת בין חלקה 71 לבין חלקה 72 בגוש 30001; ניתן בזה צו מניעה האוסר על הנתבעים או מי מטעמם להפריע לתובע להשיב לקדמותו את מצב הגדר החוצצת בין חלקה 71 לחלקה 72 בגוש 30001; על הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע כדלקמן: את בסך 12,000 ₪ + מע"מ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (2.6.2020) ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.
בתביעה קטנה 52022-06-20: התביעה הקטנה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

עוד בטרם הוגשה התביעה הגישו התובעים בקשה לצוו מניעה זמני בו התבקש בית המשפט, בין השאר, לאסור על הנתבעים לבצע עבודות בניה ברכוש המשותף.
לטענת התובעים יש במעשי הנתבעים משום פגיעה ברכוש המשותף המהוה גם קניינם של התובעים וכן משום השגת גבול, הפרעת שימוש במקרקעין ועשית דבר הגורם נזק או אי נוחות לאחר שאין בזכות הבעלות של הנתבעים כדי להצדיקה.
(1) להשתמש במקרקעין המשותפים שימוש סביר, ובילבד שלא ימנע שימוש כזה משותף אחר; (2) לעשות כל פעולה דחופה ובלתי צפויה מראש הדרושה להחזקתם התקינה של המקרקעין ולניהולם; (3) לעשות כל דבר הדרוש באופן סביר למניעת נזק העלול להגרם למקרקעין ולהגנת הבעלות וההחזקה בהם.
יותר מכך, לטענתה של הנתבעת (במקום אחר) החצר היתה מוזנחת וללא שימוש וריצופה יטיב עם האסתטיקה של הבנין, שכן לטעמה הגבהת מפלס הכניסה יהיה בו בבחינת "ממתן פנים אסטתיות ומסבירות פנים לבנין" חלף "כיעור ומפגע" (ס' 23 לסיכומים).
...
לחלופין, טוענת הנתבעת, ככל שיקבע כי אין לאפשר את הפיתוח המבוקש מסביב לדירתה, היא עותרת להורות לתובעים לחדול משימוש ייחודי ברכוש המשותף ולהסיר את הבניה שבנו ברכוש זה, בהתאם למפורט על ידה בתמצית עוד בכתב ההגנה שהגישה מטעמה.
לאחר עיון בראיות שהוגשו, בסיכומיה הצדים וביתר המסמכים שבתיק בית המשפט, הגעתי למסקנה כי השימוש שמבקשת הנתבעת לעשות בחצר המשותפת, אינו בנסיבות ענייננו בבחינת שימוש רגיל וסביר והוא אף קרוב למעשה לשימוש ייחודי של הנתבעת באותו שטח מוגבה ומרוצף, שיש לה פתח יציאה חדש אליו.
בנסיבות אלה אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי עניננו נופל להגדרת ניצול לרעה של זכות הבעלות מצידם של התובעים ולמסגרת הוראות סעיף 14 לחוק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

המבקשים עותרים בתביעה זו לסעד של צו מניעה קבוע האוסר על המשיבים להיכנס או לפלוש לחלק ממקרקעין הידועים כחלקה 168 בגוש טבעי 3 באיזור המכונה "ח'לת אלשיך" באדמות הכפר "צור באהר" בירושלים (להלן: המקרקעין), וכן האוסר על המשיבים מלהפריע לשימוש וחזקה של המבקשים במקרקעין.
האמור לעיל לעניין השהוי, החסרת פרטים רלבאנטיים ותאור עובדתי שנימצא לא מדוייק, שוקל לחובת המבקשים, ונתתי לו משקל במסקנתי כי אין מקום להעתר לבקשה במלואה ולהעניק למבקשים את מלוא הסעד הזמני שהתבקש (כאמור, איסור כניסה למקרקעין ומניעת הפרעת שימוש).
...
האמור לעיל לעניין השיהוי, החסרת פרטים רלבנטיים ותיאור עובדתי שנמצא לא מדוייק, שוקל לחובת המבקשים, ונתתי לו משקל במסקנתי כי אין מקום להיעתר לבקשה במלואה ולהעניק למבקשים את מלוא הסעד הזמני שהתבקש (כאמור, איסור כניסה למקרקעין ומניעת הפרעת שימוש).
הנה כי כן, לאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין ואיזנתי ביניהם, הבקשה מתקבלת בחלקה, כך שניתן צו מניעה האוסר על ביצוע דיספוזיציה בחלקם הנטען של המבקשים במקרקעין, ויתר חלקי הבקשה נדחים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

זמן קצר לאחר מכן הגיש הנתבע בקשה למתן צו מניעה זמני נגד התובע ולחלופין לעיון מחדש בצו שניתן, ואילו התובע הגיש בקשה נוספת לפי פקודת בזיון בית משפט.
לעומת זאת, על מנת לזכות בסעד של מניעת הפרעה לפי סעיף 17 לחוק המקרקעין או בסעד של השבה בתביעה פוססורית לפי סעיף 19 לחוק, יש להוכיח החזקה בפועל, ואין צורך להוכיח כי ההחזקה היא כדין (רע"א 5518/98 יוסף נ' עוקשי, פ"ד נה(3) 294 (2001); רע"א 1798/16 אבו אלדבעאת נ' אלג'עברי (14.3.2017) ("עניין אבו אלדבעאת")).
ניתנו מספר צוי מניעה זמניים, כאשר תחילה הם נוסחו באופן כללי יותר – כגון, צו המורה להמנע מהפרעה – אולם משרבו המחלוקות והטענות לא היה מנוס ממתן צוים חדים ומפורטים יותר.
כמו כן, יש מקום לקבוע הסדרים שיבטיחו שהחניה במעבר תהיה פתוחה לשני הצדדים, על בסיס מקום פנוי תוך שאף אחד לא יחסום חניה פנויה (היינו, רכב חונה ייכנס פנימה במידת האפשר), ותוך שרכב החוסם רכב אחר ישתף פעולה במקרה שהרכב הפנימי יידרש לצאת, וזאת ברוח ההסדר שנקבע בצוי המניעה הזמניים.
...
בהתחשב בכל האמור, ובהינתן שמצד אחד הוכח ברף הנדרש כי היו הפרות מסוימות מצד הנתבע, ומנגד לא הוכח כי הייתה פגיעה שיטתית או כי נגרם נזק ממוני שניתן לכימות, סבורני כי האיזון הראוי הוא להעמיד את הפיצוי לתובע כנגד הסכום שהיה ראוי לפסוק כהוצאות לזכות הנתבע בגין דחיית התביעה לסילוק יד, כך שההליך יסתיים ללא צו להוצאות.
סוף דבר התביעה לסילוק יד ולפיצוי כספי – נדחית.
מהטעמים המפורטים בפסקה 40 לעיל, אין צו להוצאות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

בגדרי הבקשה, מבוקש "להורות על השבת המצב לקדמותו קרי להשיב את החזקה במקרקעין לידי אבי המבקש"; וכן "ליתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבות להפריע או להכנס למקרקעין עד להכרעה בתביעה". מעיון במערכת "נט המשפט", התברר כי ביום 13.6.2023 ניתן פסק דין חלקי בבית משפט השלום בעיניין הנתבעות 2-1 (שהן המשיבות 2-1 בהליך דנן), אשר קיבל את בקשתן לסילוק התביעה נגדן על הסף (להלן: פסק הדין החלקי).
...
אשר על כן, מקום בו, כאמור, לא מתנהל הליך עיקרי נגד המשיבות, אין הבקשה דנן יכולה לעמוד ודינה להידחות.
עמדתי בעבר על כך שלא ניתן להיעתר לבקשת רשות ערעור בעניין דחייתו של סעד זמני, בהיעדר תיק עיקרי; ויפים הדברים לענייננו: "עיקרון בסיסי הוא כי צו זמני צריך לשרת את התיק העיקרי ולהיגזר מהסעדים הנתבעים במסגרתו – ומכאן נובע גם הכלל כי בנפול התיק העיקרי, בטל מאליו גם הצו הזמני (אף אם ניתן כזה. קל וחומר אם טרם ניתן). עיקרון זה מנחה את הדין בעניין מתן סעדים זמניים [...] בבקשת רשות הערעור מבוקש כי אעניק למבקשת את שבית המשפט המחוזי מנע ממנה – צו מניעה זמני. אלא שגם לו דעתי הייתה כי הצדק עם המבקשת (ולא כך הדבר, כפי שיובהר להלן), הרי שאין מקום להיעתר לבקשת רשות הערעור וליתן צו מניעה זמני כמבוקש, בהיעדר תיק עיקרי שהצו יינתן במסגרתו" (רע"א 1577/23 פלונית נ' פלונית, פסקה 9 (28.3.2023)).
מהטעמים המפורטים לעיל – דין הבקשה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו