בקשה לצו מניעה זמני למניעת הפרעה לגידול אפרוחים

במסגרת בקשתה של קבוצת משחטות עופות לצוו מניעה זמני שיאסור על החווה לפיטום, שחר וזילברמן לנקוט בכל פעולה שמטרתה למנוע או להפריע לראשונות להכניס ביום 12.12.2013 אפרוחים ללולים הנמצאים בקבוץ שדה יואב ולגדל אפרוחים עבור משחטות אחרות בלולים שבקיבוץ שדה יואב, נעתרתי לבקשה וניתן צו מניעה זמני ביחס לכל המדגרים בקבוץ שדה יואב עד להכרעה בתביעה ובתביעה שכנגד.

אלא שהנתבעים לא הציגו את מצבם האמתי מול קבוץ גבעת חיים, ובחודש פברואר 2013 קבוץ גבעת חיים מנע הכנסת אפרוחים ללולים נוכח חובות הנתבע 1 לקבוץ בגין דמי שימוש ואף הגיש תביעה באותו חודש נגד הנתבעים ונגד חברת עוף ירושלים, והתובעות נאלצו להיות מעורבות בעל כורחן בפיתרון הסיכסוך כך שבמסגרת הסדר פשרה שילמה התובעת 2 את חובם של הנתבעים לקבוץ וחתמה כערבה לקיום התחייבויות הנתבעים בהסדר הפשרה – דבר שהביא לגידול ניכר בחוב הנתבעים כלפי התובעות.

...

מאחר וסך הכל הסכומים שנפסקו חורג במקצת מהסכום של 3 מיליון ₪, שנתבע בתביעה ובגינו שולמה אגרה, אני מורה, כי יופחת מהתשלומים שישולמו על ידי ברקאי וי.פטם המשק, שפורטו לעיל, שיעור של 2% מסך החיוב המקורי של כל אחד.

כמו כן, אני מחייב את ברקאי וי. פטם המשק לשלם, ביחד ולחוד, לחווה לפיטום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 70,000 ₪.

אני מורה על דחיית שאר התביעות.

בשלב שלאחר הגשת התביעה, ובמסגרת ההליכים בבקשה למתן צו מניעה זמני, ביצעו הנתבעים עבודות לשם חפוי המאווררים, והתקינו קירות אלומיניום בכדי למנוע מעבר אבק ולכלוך לעבר לול התובע (להלן: "כונסי האויר").

בהקשר זה ציין המומחה, כי השיטה המקובלת לשמירה על סניטציה היא להתייחס לכל הלולים בחווה כאל יחידה אחת ולנסות לקבל את כל האפרוחים באותו תאריך וזאת כדי להקטין את האפשרות להידבקות במחלות.

פעילות הנתבעים והשמוש שהם עושים באוורור המאלץ בלול שבבעלותם היא סבירה, וגם אם קיימת כמות מסוימת של אבק ולכלוך, הנגרמת כתוצאה מפעילותם של הנתבעים בלול שבבעלותם, אשר גורמת הפרעה מסוימת לתובע, הרי שהיא כאמור לעיל, קלת ערך וברמה אשר מצופה מהתובע, כבעלים של לול העופות, לסבול בנסיבות העניין, בבחינת "חיה ותן לחיות". בנסיבות המקרה, ציפייתו של התובע למניעה מוחלטת של מעבר אבק ולכלוך ללול שבבעלותו אינה סבירה, שכן התובע, אשר הינו בעלים של לול לגידול ולפיטום עופות, אינו יכול לצפות לאותה מידה של אויר נקי מאבק ומלכלוך כאילו היה מדובר בביתו שלו: "אדם חייב לסבול מידה מסויימת של רעש ואבק, למשל, ואין הוא יכול להתלונן על הפרעות כאלה כל עוד הן נשארות בגדר ההפרעות הרגילות המהוות חלק אינטגרלי של החיים בחברה...עצם העובדה שההפרעה לשימוש הזולת במקרקעיו או להנאתו מהם היא הפרעה של ממש איננה הופכת אותה למיטרד, שהרי ההפרעה צריכה להיות הפרעה לשימוש סביר במקרקעין או להנאה סבירה מהם. כאן במושג הסבירות טמון לב ליבה של עוולת המיטרד. האיזון בין דרישתו של התובע להנאה מלאה מן המקרקעין לבין דרישתו של הנתבע לנהל פעילות, אפילו אם היא מפריעה לתובע, נעשה על ידי בדיקת סבירותה של ההנאה שדורש התובע...השאלה אם הפרעה מסויימת פוגעת בשימוש סביר במקרקעין או בהנאה סבירה מהם היא כמובן שאלה עובדתית התלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה...טיבם של המקרקעין, דהיינו, סוג הפעילות שהם מיועדים לו, חשוב לא פחות ממקומם, בקביעת סבירות השמוש או ההנאה שאדם זכאי לקבל מהם. אין אדם זכאי לאותה הנאה בדירה ובבית מלאכה". קרצ'מר - מטרדים לעיל, עמ' 59, עמ' 61 – 63.

...

באיזון שבין מידת ההפרעה הממשית וזכות השימוש וההנאה הסבירים של התובע, על-פי אמת-מידה אובייקטיבית, בהתחשב בנסיבות המקרה, לבין זכות הנתבעים לשפר את האוורור בלול, ולעשות שימוש בשיטת אוורור מתקדמת יותר, בהתאם להעדפתם, ובהתחשב באופי הנכסים, מיקומם והפעילות המתבצעת בהם, הגעתי למסקנה, כי לאחר התקנת כונסי האויר ומערכת המתזים, השימוש באוורור המאלץ על ידי הנתבעים במקרה זה סביר, אינו בבחינת הפרעה של ממש לשימוש התובע בלול, ואינו עולה כדי מטרד לתובע.

אשר על כן, דין הטענה למטרד בשל הסיכון להידבקות במחלות להידחות, מהטעם שלא הוכחה ואף נזנחה.

בעניין זה נקבע על ידי בית המשפט העליון לא אחת, כי "כאשר מוגשת תביעה מכוח דיני הנזיקין לא די בטענה כי פעולה מסויימת בוצעה בניגוד לכללי התכנון כדי להוכיח קיומו של מטרד או נזק אחר" (רע"א 1670/13 נאוה מנסורה נ' ד"ר יעקב וסר, עמ' 6, והאזכור שם) סוף דבר התביעה נדחית.

רקע עובדתי: ביום 14.11.2013 עתרו המבקשים לצוו מניעה זמני אשר יאסור על המשיבות, בין בעצמן ובין באמצעות שלוחיהן, לנקוט בכל פעולה שמטרתה למנוע ו/או להפריע למבקשים ו/או שולחיהם להכניס ביום 12/12/13, אפרוחים ללולים הנמצאים בקבוץ שדה יואב ולגדל את האפרוחים וכן לאסור על המשיבות, בין בעצמן ובין באמצעות שלוחיהן, להכנס ולגדל אפרוחים עבור משחטות אחרות בלולים הנמצאים בקבוץ שדה יואב, וזאת ביחס לכל המדגרים ועד להכרעה בתביעה שהגישו המבקשים.

מנגד, לשיטת המשיבות, הגם שחילוט ערבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק (להבדיל מעצם קיומו) הן סבלו מנזקים כבדים תולדת הגשת הבקשה לצוו המניעה וקבלתה, כדוגמת הוצאות משפטיות, אובדן הכנסות שנבע מאיסור הכניסה לחוות הלולים, גידול האפרוחים ושיווקם למשחטות השונות, "אפקט הדומינו" - קריסתן הכלכלית שנבעה מחוסר יכולתן לגדל את האפרוחים ולמכור אותם וכנגד כך לשלם את חובות הספקים, ניהול מערכה משפטית כבדה וממושכת, נטילת הלוואות וכיוצא בזה.

...

ביום 15.3.2018 הוריתי על תיקון פסק הדין מחמת השמטה מקרית, בהתאם לסמכותי על פי סעיף 81 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד - 1984, וקבעתי כי "על החיוב שהושת על ברקאי...ועל פטם המשק (המבקשים ס.ג'.) ...לטובת החווה לפיטום עופות (המשיבות ס.ג'.) יתווסף חיוב כל אחת מהן בתשלום סכום השווה לאגרת תביעה כספית בגובה החיוב שהושת עליה בפסק הדין". ביום 31.5.2018 קבעתי ביחס לבקשת המשיבות לחילוט העירבון כדלקמן: "מאחר והעירבון נועד להבטחת נזקי המבקשות (המשיבות ס.ג'.) בעקבות צו המניעה, כאשר זה פקע נוכח דחיית התביעה העיקרית, ומאחר ופסק הדין אינו חלוט, משהוגש ערעור עליו ובית המשפט העליון הורה על עיכוב ביצועו באופן חלקי, שוכנעתי כי יהא נכון להותיר העירבון בקופת בית המשפט, עד להכרעה בערעור, כי אז אדרש לבקשה בהתאם לתוצאה בערעור". ביום 19.5.2020 דחה בית המשפט העליון את ערעוריהם ההדדיים של הצדדים על פסק הדין, והורה על ביטול עיכוב הביצוע.

יתרה מזאת, העובדה כי החוות נותרו בידי המבקשים מובילה למסקנה כי הצו מעולם לא פקע, ותומכת בעצם מתן הצו הזמני מלכתחילה.

לאור האמור, הבקשה לחילוט עירבון נדחית והבקשה להשבת הפיקדון מתקבלת.

בקשה לעיון חוזר בצו מניעה שניתן על ידי ביום 9/12/13, לפיו קבלתי את בקשת המשיבות בבקשה זו- חברת ברקאי למהדרין בע"מ וחברת י.פטם המשק בע"מ ליתן צו מניעה זמני האוסר על המבקשים- החווה לפיטום עופות בע"מ, חיים זילברמן ורונית זילברמן, בין בעצמם ובין באמצעות שלוחיהם, לנקוט בכל פעולה שמטרתה למנוע ו/או להפריע למשיבות ו/או שולחיהן להכניס ביום 12/12/13, אפרוחים ללולים הנמצאים בקבוץ שדה יואב ולגדל את האפרוחים וכן לאסור על המבקשים, בין בעצמם ובין באמצעות שלוחיהם, להכנס ולגדל אפרוחים עבור משחטות אחרות בלולים הנמצאים בקבוץ שדה יואב, וזאת ביחס לכל המדגרים ועד להכרעה בתביעה שהגישו המשיבות.

לשיטת המבקשים, בבקשה לצוו מניעה הדגישו המשיבות כי בידיהן אישור מדגריית י. בראון בע"מ על אספקת כמות של 150,000 אפרוחים לידיהן לצורך גידולם בלולים בשדה יואב, תוך שהן טוענות, כי דחיפות הבקשה נובעת מהעובדה כי 21 יום קודם לאספקת האפרוחים ללולים מכניסה המדגרייה את הביצים להדגרה, כשבחלוף 21 ימי הדגרה בוקעים האפרוחים ומסופקים ללולים.

...

לטעמי, מקרה זה שבפני הינו חריג לכלל זה. משכך, אני קובע, כי צו המניעה האוסר על המבקשים בין בעצמם ובין באמצעות שלוחיהם, לנקוט בכל פעולה שמטרתה למנוע ו/או להפריע למשיבות ו/או שולחיהן להכניס, אפרוחים ללולים הנמצאים בקיבוץ שדה יואב וזאת ביחס לכל המדגרים האמורים להיכנס ללולים עד להכרעה בתביעה העיקרית יישאר על כנו.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת חלקית כאמור בסעיף 10 להחלטה זו. נוכח התוצאה, אינני עושה צו להוצאות.

בשל העובדה כי עסקינן בפרנסת הצדדים ובשל השלכותיו של צו המניעה אני קובע קדם משפט ליום 30/4/14 שעה 9:30, על מנת לקדם את התיק לקראת שמיעת ראיות בתקופה הקרובה בחודשים הבאים עלינו ממש .

בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבים, בין בעצמם ובין באמצעות שלוחיהם, לנקוט בכל פעולה שמטרתה למנוע ו/או להפריע למבקשות ו/או שולחיהן להכניס ביום 12/12/13, אפרוחים ללולים הנמצאים בקבוץ שדה יואב ולגדל את האפרוחים וכן לאסור על המשיבים, בין בעצמם ובין באמצעות שלוחיהם, להכנס ולגדל אפרוחים עבור משחטות אחרות בלולים הנמצאים בקבוץ שדה יואב, וזאת ביחס לכל המדגרים ועד להכרעה בתביעה שהגישו המבקשות.

בהסכם צוין, כי הואיל והמשחטה – המבקשת 1, עוסקת ברכישת פטמים חיים והמגדל מצהיר, כי בידו הסכם עם קבוץ שדה יואב, המאפשר לו להסב לולי הודים הנמצאים בקבוץ ללולי פיטום ולהפעיל בלעדית את החווה לתקופה של 15 שנים והוא מצהיר, כי בידו כל הרישיונות וההיתרים ללולי פיטום והוא מומחה בגידול פטמים, והואיל והצדדים מעוניינים בשיתוף פעולה הוסכם בין היתר כדלקמן: המשחטה תשקיע 3 מ' ₪ בשפוץ הלולים לצורך הסבתם ללולי פיטום.

...

לסיכום נקודה זו, הרי שבשלב זה לא הוכח לפניי לכאורה, כי המשיבה זכאית לבטל את ההסכם עקב הפרה יסודית ובאופן מיידי.

נוכח כל המפורט לעיל, אני מקבל את הבקשה וניתן בזה צו מניעה זמני האוסר על המשיבים, בין בעצמם ובין באמצעות שלוחיהם, לנקוט בכל פעולה שמטרתה למנוע ו/או להפריע למבקשות ו/או שולחיהן להכניס ביום 12/12/13, אפרוחים ללולים הנמצאים בקיבוץ שדה יואב ולגדל את האפרוחים וכן לאסור על המשיבים, בין בעצמם ובין באמצעות שלוחיהם, להיכנס ולגדל אפרוחים עבור משחטות אחרות בלולים הנמצאים בקיבוץ שדה יואב, וזאת ביחס לכל המדגרים ועד להכרעה בתביעה שהגישו המבקשות.

באשר לבטוחות שעל המבקשות להמציא בהתאם לתקנה 364 לתקנות סדר הדין האזרחי, סבורני כי לנוכח פני החיובים שמטיל ההסכם שערכו הצדדים כאשר מטרת הסעד הזמני הוא שמירה על המצב הקיים, ואכיפתו של ההסכם, יש להסתפק בכל אלה: התחייבות עצמית כמפורט בתקנה 365(ב).