מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לצו מניעה זמני לאכיפת הסכם שכירות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

סיכומי הצדדים הונחו איפוא לפני, ובהתאם ניתנת החלטה זו. תמצית טענות התובע באשר לטענת הסמכות העניינית – התובע עתר לסעד הצהרתי של אכיפת ההסכם ולא לסעד כספי, כאשר בשלב זה לא ניתן להעריך את הנזקים הכספיים; לטענתו לא מדובר בעיניין "חזקה ושימוש", אלא תביעה לאכיפה ורישום הערת אזהרה וכן צוי מניעה קבועים, ששווים עולה על גבול הסמכות של 2.5 מש"ח; המשמעות הכלכלית של הסעד למתן צו עשה בדבר המשך ביצוע העבודות נשוא ההסכם, היא קרוב ל- 5 מש"ח; בפסיקה נקבעה סמכותו הייחודית של בית המשפט המחוזי לידון בשאלת תוקפו, ביטולו ואכיפתו של חוזה מכר מקרקעין.
משלא הגיש התובע בקשה לצוו מניעה זמני כדין, היתקשר הנתבע ביום 5.2.2020 עם צד שלישי (חברת אורמש השקעות בע"מ) בהסכם להקמת תשתיות סולריות במקרקעין.
זאת מאחר והתמורה החוזית לפי ההסכם, אותו מבקש התובע לאכוף, היא תשלום של דמי שכירות בסך של 622,917 ₪ לנתבע (ראה: ת.א. (ת"א) 20055-04-19 כידר דור יזמות ובנייה בע"מ נ' חסן אבואל עיון (פורסם בנבו, 11.12.2019)).
...
במקרה דנן, אני סבור כי הדיון בסעד של רישום הערת האזהרה, הוא טפל לעיקר שהוא תוקפו של הסכם השכירות.
סוף דבר לאור מכלול האמור לעיל, בית משפט זה אינו בית המשפט המוסמך לדון בתובענה וממילא, איני נדרש להכריע ביתר הטענות שהעלו הצדדים לגופה של התובענה.
לפיכך, ובהתאם לסמכותי לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אני מורה על העברת הדיון בתובענה לנשיאת בית משפט השלום במחוז מרכז/ לשם ניתובו בהתאם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לאחר שהמשיבה שלחה למבקשת הודעה על ביטול החוזה עקב הפרות נטענות בידי המבקשת, המבקשת הגישה תביעה לאכיפת החוזה ולסעד הצהרתי, ועימה הגישה בקשה זו לצוו מניעה זמני האוסר עליה להיתקשר עם צד שלישי בעיסקה הנוגדת את הסכם השכירות, והאוסר עליה לבצע פעולות הנוגדות את הוראות הסכם השכירות.
...
ראינו לעיל כי המשיבה טענה תחילה, עת לשיטתה המבנה כבר נבנה מחדש, להפרת חוזה; בהמשך טענה טענה סותרת לפיה החוזה פקע עוד קודם להודעת הביטול נוכח כיליון הנכס; ובסופו של דבר התגלה המניע האמיתי, לכאורה, של המשיבה.
סיכום הבקשה מתקבלת.
על כן תחת צו המניעה הזמני הארעי שניתן בתיק זה (אשר מבוטל בזאת), ניתן בזה צו מניעה זמני אוסר על המשיבה להתקשר עם צד ג' בעסקה הנוגדת את הסכם השכירות בין הצדדים (שתחילתו בהסכם שנחתם בין הצדדים ביום 15.7.2020 והמשכו בהסכמת הצדדים על תחולת יחסי השכירות על המבנה המצוי במקרקעין מושא הסכם זה הגם שהמבנה שוּנה או אף הוחלף (להלן: ההסכם); וכן צו מניעה זמני האוסר על המשיבה לבצע פעולות הנוגדות את הוראות ההסכם; כל זאת עד למתן פסק הדין בתיק זה. המשיבה תשלם למבקשת שכר טרחת עורך דין בסך של 13,000 ₪.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כב' השופטת אניסמן – עמית בהחלטתה מיום 1.6.21 קבעה: "בהמשך לקבוע בהחלטתי מיום 18.5.21, שלפיה על פניו עסקינן בתביעה כספית על סך של 900,000 ₪ אשר עניינה הפרת הסכם שכירות, בהנתן טענת הנתבע 1, כפי שבאה לידי ביטוי בכתב ההגנה שהגיש, שלפיה הסמכות העניינית נתונה לבית משפט השלום, ובהנתן הסכמת התובע להעברת התיק לבית משפט השלום, כאמור בהודעה זו, אני מורה על העברת התיק לנשיא בתי משפט השלום במחוז תל אביב לשם ניתובו". הבקשה למתן צו מניעה: ביום 13.7.21 הגיש המבקש בקשה לצוו מניעה זמני במעמד הצדדים, כך שייקבע כי הוא רשאי להמשיך ולהחזיק בחנות כשוכר ולא יפונה מהחנות וזאת עד למתן פסק דין סופי בתביעה.
7 בדיון שהתקיים ביום 2.8.21 טען ב"כ המבקש כי אין מדובר בתביעת בעלות אלא באכיפת הסכם שכירות, שכרגע הוא בתוקף.
...
כב' השופטת אניסמן – עמית בהחלטתה מיום 1.6.21 קבעה: "בהמשך לקבוע בהחלטתי מיום 18.5.21, שלפיה על פניו עסקינן בתביעה כספית על סך של 900,000 ₪ אשר עניינה הפרת הסכם שכירות, בהינתן טענת הנתבע 1, כפי שבאה לידי ביטוי בכתב ההגנה שהגיש, שלפיה הסמכות העניינית נתונה לבית משפט השלום, ובהינתן הסכמת התובע להעברת התיק לבית משפט השלום, כאמור בהודעה זו, אני מורה על העברת התיק לנשיא בתי משפט השלום במחוז תל אביב לשם ניתובו". הבקשה למתן צו מניעה: ביום 13.7.21 הגיש המבקש בקשה לצו מניעה זמני במעמד הצדדים, כך שייקבע כי הוא רשאי להמשיך ולהחזיק בחנות כשוכר ולא יפונה מהחנות וזאת עד למתן פסק דין סופי בתביעה.
לפיכך דין הבקשה למתן צו מניעה זמני להידחות.
לסיכום: לאור האמור לעיל ניתנת רשות ערעור.
הערעור מתקבל ביחס לסמכות העניינית ונדחה ביחס לצו המניעה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

לפני בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בנצרת (כב' השופט **** קירס) מיום 12.10.22, למתן צו מניעה זמני אשר אוסר על המבקשת להיתקשר עם צד ג' בעיסקה הנוגדת את הסכם השכירות בין הצדדים, וכן אוסר עליה לבצע פעולות הנוגדות את הוראות הסכם השכירות, וזאת עד להכרעה בתביעה שהגישה המשיבה נגד המבקשת.
אכן, הפסיקה הכירה בכך שככלל, זכות חוזית שבידי התובע ראויה להגנה כבר בשלב הדיון בסעד הזמני, ולפיכך לא בכל מקרה בו הנזק שייגרם מהפרתה הוא בר פיצוי כספי, יביא הדבר לדחיית בקשה לצוו מניעה שנועד לאפשר את אכיפתה (רע"א 5711/12 מצה נ' דלק חברת דלקים הישראלית בע"מ (25.2.2013)).
...
אפנה בהקשר זה להחלטת כב' השופט הנדל ברע"א 4848/13 דרים בוטס בע"מ נ' T.A.Y Technology Limited (16.2.14), כדלקמן: "סיכויי התביעה הטובים תומכים בהענקת סעד זמני לטאי. הסעד נועד לשמור על המצב הקיים ולהגן את זכותה החוזית של טאי. עם זאת, מאזן הנוחות אינו נוטה לטובתה ונראה שרוב נזקיה של טאי יוכלו לבוא על פתרונם בתובענה לסעד כספי. יתרה מכך, וזהו העיקר – היקפו הרחב של צו המניעה שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי אוכף הלכה למעשה על דרים בוטס לקיים שיתוף פעולה עסקי עם טאי, או לחדול. בנסיבות אלה, לגישתי אין צידוק להתיר את צו המניעה המלא על כנו. לצד זאת, אין גם צידוק לבטל את צו המניעה הזמני כליל. לעתים דרך הביניים היא דרכו של הסעד הזמני." בענייננו, סבורני כי הסעד הזמני כפי שניתן ע"י בימ"ש קמא רחב יתר על המידה.
מבחינה זו, אין בידי לקבל טענותיה הגורפות של המבקשת נגד החלטת בימ"ש קמא.
בהינתן מכלול הנסיבות שצוינו, סבורני כי במקרה דנן מן הראוי לצמצם את הסעד הזמני כפי שניתן, ולעצבו באופן שמצד אחד יאפשר למבקשת לנסות להשכיר את הנכס שבבעלותה בתקופה בה התביעה תלויה ועומדת, ומצד שני, יאפשר את שכירת הנכס ע"י המשיבה ככל שתביעתה תתקבל בסופו של יום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

זוהי בקשה לצוו מניעה זמני, שמטרתו לאכוף את הוראותיו של חוזה שכירות אשר נכרת בין התובעת (להלן: "מנחת עדן") לנתבעת 1 (להלן: "נעימי") ביום 16.11.2016 (להלן: "החוזה"), ולפיו תמנע נעימי מלהשכיר לנתבעת 2 (להלן: "בוטיק האופה") מקרקעין אשר שמשו בעבר עסק הקרוי "קפה ג'ו" (להלן: "חנות המחלוקת").
...
ראוי להביא בחשבון כי מדובר באותו פער עמום ובקושי נתפס בין עסק אשר ממילא מורשה לבצע "הפעלת בית מאפה ו/או קונדיטוריה ו/או חנות לממכר לחם ופיתות מכל סוג שהוא" לבין קפה ג'ו. בית המשפט נותר עם טענה שלא נעשה די לבסס אותה – טענה על סכנה ערטילאית שבכוח מפני פגיעה עסקית הנובעת מן הפער זוהי טענה לנזק אשר אם יוכח ניתן לפצות בגינו במסגרת ההליך העיקרי גם מבלי להיעתר לבקשתה המקדמית של מנחת עדן.
לא ניתן לגזור ממכלול הראיות שהוגשו מסקנה לפיה בוטיק האופה הוא אכן בית עסק שעיקר עיסוקו (על השירותים שהוא מציע, סוג המאכלים העיקרי שהוא מוכר ואופי המקום) מעמיד בסכנה את עסקיה של מנחת עדן.
בפסיקה שהובאה כתימוכין לטענה זו, מדובר במקרה בו אחד הצדדים לא הודיע לצד השני על פתיחתו של דוכן מתחרה, ולכן אין המקרה דומה לעניין זה. משכך, לא מצא בית המשפט לנכון לסטות מהחלטתו הקודמת בבקשה למתן סעד זמני ; בעוד שעילת התביעה הוכחה לפי רף ההוכחה (הנמוך) של הצגת ראיות מספקות לכאורה, לא הוכחה נחיצות הסעד הזמני לשם הגשמת הסעד העיקרי ולא הוכח שאי־מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצועו הראוי של פסק־ הדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו