ביום 17.2.2019 היתקיים דיון במעמד הנתבעת בלבד, אשר בסופו ניתן צו "אנטון פילר" לתפיסה של נכסים וחומרים שברשות התובע, ביניהם: מחשבים שבבית התובע; כל חומר מחשובי לרבות דיסק גיבויים פנימי וחיצוני, טייפיים גיבויים; ססמאות ושמות גישה וגישה לאחסון חצוני לרבות במערכות גיבוי ענן, לרבות ססמאות, שמות משתמש ודרכי גישה לאתרי איחסון; תפיסת המחשב הנייד של התובע ותפיסת קודי מקור של תוכנות הנתבעת וכן כל חומר מודפס, כתוב, משורטט, לרבות תוכנות מסרים אישיים ומיילים, ועוד.
התובע סרב למסור את קודי המקור של תוכנת השכר למנהלי הנתבעת, סרב לשתף מתכנתים אחרים בפתוח התוכנה, מנע שיתופים בין תוכנת השכר לבין תוכנות אחרות ששייכות לחברה, וכך מנע עדכוני תוכנה ללא מעורבותו, תוך שהוא העמיד את החברה בסכנת קריסה בשל אי יכולת להוציא עידכון לתוכנת השכר, ותוך שהוא סוחט מהנתבעת דרישות שונות.
לנתבעת נגרמו נזקים כלכליים בגין היתנהלות התובע: סך 120,000 ₪ בגין צו אנטון פילר שנאצלה לבקש מבית הדין, תשלומים של שני תכנתים בסך 300,000 ₪, הפסד הגדלת הכנסות משיפור תוכנת השכר, הפסדים שנבעו מהצורך בפיתוחי תוכנה כפולים, וכן החברה נשאה בתשלום של כ-1 מיליון ₪ לצורך פיתוח תוכנת סליקה פנסיונית שהתובע סרב לבצעה, שמהוה חלק מתוכנת השכר.
]
"אחת האינדיקציות האובייקטיביות המרכזיות לקיומה של כפייה כלכלית בת -פועל משפטי היא מידת סבירותם והגינותם של תנאי החוזה. קיום תלות של צד אחד במשנהו מטיל על הצד החזק חובת-אמון מוגברת כלפי הצד החלש. כמי שבידו הכוח לעצב את תנאי החוזה כרצונו, נושא הוא בחובה לספק במסגרת החוזה גם את צורכי ההגנה על האינטרסים הלגיטימיים של הצד החלש. במלאו חובה זו יבטיח אף את האנטרס שלו לוודאות וליציבות משפטית. לכן, ככלל, חוזה שבאופן אובייקטיבי הנו הוגן וסביר איננו ניתן לביטול מחמת כפייה כלכלית. ניתן להשקיף על סוגיה זו גם במשקפיה של חובת תום הלב. החובה מוטלת על שני הצדדים: בניצול עמדת הכוח בה ניצב הצד החזק, להכתבת תנאים בלתי הוגנים ובלתי סבירים לצד החלש, יש משום חוסר תום-לב במשא-ומתן לכריתת החוזה; ואילו, מנגד, ניצולה של עמדת החולשה בה ניצב הצד החלש, לשם הישתחררות בדיעבד מחוזה הוגן וסביר, מהוה חוסר תום-לב בקיום החוזה.
לבסוף הבהיר התובע לחיים כי "באפשרותך להסדיר את פרישתי באופן מיידי כאמור, לקבל את הסורסים ולהוציא גרסה באמצעות מתכנת מחליף. ויש באפשרותך לאשר את דרישת השכר החדשה שלי – העלאת שכר היסוד ל-30,000 נטו – לקבל המשך הטיפול במערכת טריו, ולהסדיר את פרישתי בפחות לחץ בהמשך הזמן. אפשרות זו יותר יקרה מהראשונה אבל אין ספק שהסכום מתבטל כנגד ערך העבודה שהוא קונה – לא רק שוויה של עוקץ מערכות כחברה פעילה, ולא רק ערך המשכורות שעשרות העובדים בחברה ימשיכו להביא הביתה, אלא בעיקר ערך העבודה וההשקעה שאלפי לקוחות השקיעו בשימוש במערכת טריו, שתמשיך להתקיים בזכות העלאה בשכרו של עובד אחד ויחיד" – זהו לחץ כלכלי בלתי לגיטימי המהוה כפייה מובהקת בהתאם לחוק החוזים.
החלטה בעיניין הסעד הזמני המבוקש, ניתנה ע"י בית הדין האיזורי בתל אביב ביום 17.2.2019.
...
טענות התובע
חוב שכר עבודה בגין השנים 2011-2004
לטענת התובע, בחודש 2/2017 בין התובע לנתבעת נכרת "הסדר חוב" לפיו הנתבעת תשלם לתובע תשלום בסך 1,000,000 ₪ נטו בגין שכר עבודה עבור השנים 2011-2004, במשך 48 חודשים, כך שמידי חודש התובע יקבל 20,833 ₪ נטו.
סוף דבר
התובע זכאי לפיצוי בסך 1,200 ₪ בגין אי ביצוע הפרשות לביטוח פנסיוני בגין התקופה שבין חודש 9/2012 ועד לחודש 12/2012.
יתר טענות התביעה, והתביעה שכנגד, נדחות.
לעניין התביעה שכנגד, בהתחשב בכך שהתביעה שכנגד על סך 2,850,000 ₪ נדחתה כולה, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין.
