בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים
ת"מ 16567-09-19 מוניות גרין ליין בע"מ נ' עריית חיפה
תיק חצוני:
לפני
כבוד השופט ד"ר מנחם רניאל
התובעת:
מוניות גרין ליין בע"מ
ע"י עו"ד מוחמד סייד אחמד
הנתבעת:
עריית חיפה
ע"י עו"ד יוסי דלל
פסק דין
במאי 2011 פרסמה הנתבעת מיכרז פומבי 12/11 שעניינו דמי היתר להפעלת תחנת מוניות בסמוך לתחנת הרכבת חוף-הכרמל בחיפה.
בנתיים הגישה מוניות חורב ביום 24.10.11 ערעור לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים (עע"מ 7708/11), ובמסגרתו ביקשה צו מניעה זמני המורה לנתבעת להמנע מלהכריז על זוכה או להיתקשר עם מציע במיכרז החדש עד למתן החלטה של בית המשפט העליון בעירעור.
לפי החלטת בית המשפט העליון (השופטת מרים נאור) מיום 13.11.11 לא ניתן צו מניעה במעמד צד אחד, אלא התבקשה תגובה, ובהחלטת השופטת מיום 27.11.11, לאחר קבלת תגובות הצדדים, נדחתה הבקשה למתן סעד זמני בעירעור, והוזכר כי כל העת ממשיכה מוניות חורב לפעול בתחנת המוניות מכח הסכם קודם.
כלומר, לא היתה שום מניעה להכריע במיכרז 35/11, אך התובעת לא טענה בשל פרק זמן זה.
ביום 14.3.12 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעע"מ 7708/11, לפיו בהמלצת בית המשפט הסכימו הצדדים שהתייצבו (התובעת לא התייצבה) כי העניין יוחזר אל בית המשפט המחוזי על מנת שיברר לגופן את הטענות שהעלתה מוניות חורב נגד התובעת ומוניות לימו.
...
כפי שנקבע בעע"מ 8409/09 חופרי השרון בע"מ נ' א.י.ל. סלע (1991) בע"מ (פורסם בנבו, 24.05.2010):
"יש מקום להבחנה בין מקרה שבו ביקש המציע מיוזמתו את השבת הערבות, לבין מקרה בו הושבה לו זו באורח חד צדדי. כאשר מושבת למציע הערבות שלא מיוזמתו, לא ניתן לומר כי גילה דעתו בדרך זו או אחרת שאין בכוונתו לתקוף את החלטת הועדה. המלומד דקל מגיע למסקנה זו בהתבסס על הנמקתה של דעת הרוב בפרשת טמג"ש, לפיה מציע הדורש להחזיר לו את כתב הערבות מגלה את דעתו כי השלים עם תוצאת המכרז, עובדה היוצרת הסתמכות על ועדת המכרזים; נהיר שלא כך כאשר הערבות מושבת למציע באורח חד צדדי. כן מציין דקל שכל פרשנות אחרת תוביל לתוצאה אבסורדית, לפיה תוכל הרשות להשתיק את המציעים המפסידים מטענה לזכייתם במכרז, על ידי כך שתשלח להם את כתב הערבות חזרה (דקל ב', 382)); לשיטתו, מציע התוקף את תוצאות המכרז אינו חייב להותיר את ערבותו בידי עורך המכרז, ואף אינו חייב להמציא לידי עורך המכרז כתב ערבות חדש, כל עוד מתנהלת תביעה וטרם התקבלה הכרעה. לגישתו, משדחה בית המשפט את העתירה ואישר את החלטתה של ועדת המכרזים, ממילא הסתיים העניין והמצאת הערבות אינה רלבנטית; ועל כן, אם קיבל בית המשפט את העתירה, רשאית ועדת המכרזים לבקש מהמציע כי ימציא לה ערבות כתנאי להמשך ההליכים (דקל ב', 384).
אני דוחה את טענתה של הנתבעת, שחוות הדעת מבוססת כולה על עדויות שמיעה.
סיכום:
על פי כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 247,201 ₪ בתוספת מע"מ, ובתוספת 6,180 ₪ עבור אגרת בית המשפט ועוד שכר טרחת עורך דין על פי תקנה 512 והתעריף המינימלי המומלץ של לשכת עורכי הדין בסך 20,000 ₪, ועוד הוצאות המומחים, כפי שיוכחו על פי בקשה שתוגש על ידי התובעת בתוך 7 ימים מהיום.