בקשה לצו מניעה ואכיפת הסכם לבניית מתקן טיהור שפכים

לצד האמור, נטען כי נידרש היה לדחות את הבקשה כלפי עריית באקה כבר מחמת העידר יריבות, בנסיבות שבהן נקבע בצו ביטול האיחוד (וכך גם בהחלטה) כי מועצת ג'ת היא חליפתה של הרשות המאוחדת בכל סוגיה ומחלוקת הקשורה למט"ש. כן נטען כי שגה בית המשפט בקביעתו כי הבקשה אינה מחויבת באגרה, משום שמדובר למעשה בתביעה כספית נגד צד שלישי שאינו חלק מהליך הפרוק (והכוונה לעריית באקה).

ועוד נטען כי אף אם הקזוז אפשרי על פי דין, יש בו כדי לחתור תחת התכלית של תיקצוב שוויוני של הקמת מיתקני טיהור שפכים מכספי הציבור.

תכלית הקזוז היא למנוע חוסר צדק הנובע מאכיפת התחייבות של צד אחד כלפי אחר, בשעה שההתחייבות כלפיו הופרה על ידו; הצגה מהימנה של מכלול היחסים שבין הצדדים; וחסכון בהליכים משפטיים מיותרים (ע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' הסתדרות הרבנים דאמריקה, מט(1) 177, 199 (1995) (להלן: עניין הסתדרות הרבנים); מנחם מאוטנר "קזוז" דיני חיובים – חלק כללי 462, 476-475 ( **** פרידמן עורך, 1994) (להלן: מאוטנר)).

במובן זה, הסכם קזוז עשוי להרחיב את גבולותיו של סעיף 53(א) לחוק החוזים; אולם הוא לא יחרוג מד' אמותיו של סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל, לנוכח השלכותיו על זכויותיהם של נושים אחרים (לרנר, בעמ' 258; עניין ברק, פסקה 33; ע"א 1292/05‏ מדינת ישראל משרד הבינוי והשיכון נ' חי גל מהנדסים וקבלנים בע"מ, פסקה 5 (7.2.2007); ע"א 4316/90 הספקה חברה מרכזית נ' אגרא - אבן יהודה, פ"ד מט(2) 133, 143 (1995)).

בסופו של דבר, בית המשפט ביכר פרשנות מצמצמת לגישתו של סעיף 25 להסכם – על מנת שלא לפגוע בזכותה של החברה לקבלת תמורה עבור הקמת המט"ש; ובכדי למנוע "גילגול" חובות עבר אל תוך הליך הקפאת ההליכים והעדפת נושים אסורה.

...

בסופו של דבר, בית המשפט ביכר פרשנות מצמצמת לגישתו של סעיף 25 להסכם – על מנת שלא לפגוע בזכותה של החברה לקבלת תמורה עבור הקמת המט"ש; ובכדי למנוע "גלגול" חובות עבר אל תוך הליך הקפאת ההליכים והעדפת נושים אסורה.

משנקבע כי פעולת הקיזוז נעשתה בהתאם לסעיף 53(א) לחוק החוזים ולסעיף 25 להסכם, המסקנה המתחייבת היא שהקיזוז בוצע כדין ולא היה מקום להורות על בטלותו.

סוף דבר מן הטעמים המפורטים לעיל, אציע לחבריי לקבל את הערעור ולבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי; ומשמע שפעולת הקיזוז שרירה וקיימת ושהרשויות אינן נדרשת להוסיף ולשאת עוד בתשלום חוב ההקמה.

בית המשפט המחוזי בנצרת ת"א 33115-11-18 מועצה אזורית מרום הגליל ואח' נ' שטאנג בניה והנדסה בע"מ ואח' תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כבוד הרשמת עינב גולומב מבקשת/תובעת שכנגד שטאנג בניה והנדסה בע"מ משיבה/נתבעת שכנגד מועצה אזורית מרום הגליל החלטה

תמצית הרקע: המבקשת והמשיבה הקשרו בהסכם להקמת והפעלת מתקן טיהור שפכים.

או-אז עתרה המשיבה לבית-משפט זה למתן צו זמני אשר יורה למבקשת להמשיך לתפעל את המתקן, ולאחר מכן הגישה כתב תביעה עקרי למתן צו עשה ואכיפת הסכם.

עוד נקבע, לעניין מאזן הנזקים, כי אף שאי-הפעלת המתקן עלול לגרום לנזקים סביבתיים קשים, הרי שבידי המשיבה להערך למנוע אותם ולהקטין נזקיה לרבות על-ידי המשך הפעלת המתקן באמצעות גורם אחר שאיננו המבקשת, ולצורך כך הותיר בית המשפט את צו המניעה הזמני שניתן במעמד צד אחד על כנו עד יום 31.12.19.

...

בכל הנוגע לקיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה, סבורני כי כאלה קיימות בענייננו, למעט ביחס לרכיב אחד בתביעה שכנגד.

על רקע האמור, נדחו בפסיקה לא אחת בקשות להטלת עיקולי זמניים על כספים של רשויות מקומיות במסגרת התדיינות אזרחית.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת חלקית בלבד, באופן שאני מורה על הטלת עיקול זמני על זכויות המשיבה במקרקעין שפורטו ברישא לבקשה, להבטחת סכום התביעה לגביו קבעתי כי קיימות ראיות לכאורה (דהיינו – ללא רכיב הפיצוי בגין אובדן רווח עתידי, ובסה"כ - 1,499,289 ₪).

רקע בפניי בקשה למתן צו מניעה שהוגשה בד בבד עם הגשת תובענה לצוו עשה שעניינו, אכיפת הסכם משולב לבניית מתקן טיהור שפכים (להלן: "המתקן") ולמתן שרותי תיחזוקה והפעלה לאותו מתקן (להלן: "ההסכם").

...

לפנים משורת הדין , וכדי לאפשר למבקשת להיערך להמשך הפעלת המתקן בעצמה, אני מורה כי צו המניעה הזמני שניתן ימשיך לעמוד בתוקפו עד ליום 31.12.19 שעה 24.00, תוך שהמשיבה תהיה זכאית לתבוע ולקבל מתוך הבטוחות שהופקדו כל נזק שייגרם לה מן ההארכה הנ"ל. במועד הנ"ל ייפקע צו המניעה הארעי, ללא צורך בהחלטה נוספת.

אני מחייב את המבקשת לשלם למשיבה הוצאות הדיון בבקשה בסך כולל של 5000 ₪.

כן אני מורה לב"כ הצדדים ליתן עמדתם באשר לבטוחות שהופקדו בתיק תוך 60 יום מהיום אחרת תשוחררנה ותוחזרנה למפקיד.

בגירסתה המקורית של העתירה, טענו העותרות – עריית באר שבע, המועצות האזוריות אשכול ובני שמעון, המועצות המקומיות מיתר ועומר, וארגון אדם טבע ודין – כי "שפכי העיר חברון וסביבותיה [...] מוזרמים לנחל חברון ובדרך זו אל נחל באר שבע ונחל הבשור שבשטח מדינת ישראל". לדבריהן, תופעה ותיקה זו החמירה בעקבות "הפחתת השמוש בבורות ספיגה בחברון, הגידול בכמות השפכים והירידה באיכותם", כך שעל אף "היתחייבותם המפורשת של המשיבים ליתן פיתרון כולל לבעיה זו לפני כ-10 שנים, טרם סולק המיטרד". בנסיבות אלה, ביקשו העותרות שורת סעדים, ובהם קידום מיידי של "תכנית לפיתרון כולל של בעיית השפכים הזורמים בנחל חברון שמקורם בשטח הרשות הפלסטינאית", הקמת מתקן לטיהור שפכים ו"מערכת השבת קולחים", שתאפשר שימוש בקולחים המופקים ממתקני הטיהור, ועוד.

בתגובה מקדמית, טענו המשיבים כי המדינה "פעלה ופועלת באופן סביר וראוי לקידום הטיפול בבעיית השפכים המוזרמים בנחל חברון". הם עמדו על המורכבות הכרוכה בכך – בין היתר, מאחר "שסמכויות המינהל האזרחי באיזור H1 בחברון (הוא השטח הרלוואנטי ממנו מוזרמים השפכים) מוגבלות ביותר", בהתאם להסכם הביניים הישראלי-פלסטינאי – והדגישו כי "לאורך השנים, נעשו מאמצים רבים וננקטו פעולות לצימצום זרימת השפכים בנחל חברון [...] והוקצו משאבים עצומים למימון פעולות אלו". כך, "באיזור נקודת המעבר של הנחל מתחום איו"ש לתחום ישראל", הוקם בשנת 2009 מתקן תפיסה ייעודי משודרג שבו נעשות "פעולות שיקוע והפרדת מוצקים מתעשיית האבן והשיש כמות של מאות טונות ביום" (להלן: מתקן התפיסה).

באופן קונקריטי, הן מבקשות לפעול למניעת הזרמת "עקר", שפכים ומלחים ממקורות בתחומי הקו הירוק, "באמצעות הפעלת סמכויות האכיפה [...] על פי הדין הישראלי"; ושל מלחים, חומרים רעילים ושפכים מהאיזור, "באמצעות סמכויות המנהל האזרחי לאיזור יהודה והשומרון [...] מכוח דיני המילחמה", או ועדת המים המשותפת.

על פי השקפת המשיבים, מדובר בקיבולת העונה על הצרכים בשנים הקרובות, ובכל מקרה, ניתן יהיה להגדיל אותה עד 50,000 מ"ק ביום, "בהתאם להיתרי בנייה שיוצאו מכוחה של התכנית התקפה". אשר למפעל ההשבה – עבודות על רכיבים שונים שלו עתידות להסתיים, כך נאמר, עד סוף שנת 2018, ויאפשרו להרחיב את ניצול מי הקולחין "ללא פחות מ-7 מיליון מ"ק בשנה". פעולות אלה, יביאו לצימצום משמעותי של ההזרמה לנחל, בעוד תוכנית להעברת קולחין למפעל השבה שכן, ורכיבים נוספים, יפסיקו אותה כליל.

מלבד תקלות אלה, נשלחה לתאגיד נווה מדבר "הזמנה לשימוע והתראה מכוח חוק רשוי עסקים, התשכ"ח-1968 בשל ניהול מתקן התפיסה ללא רישיון עסק". אשר לפעילות מט"ש שוקת, צוין כי "טרם הוגשה בקשה לצוו הרשאה חדש מאת התאגיד, אך היא אמורה להיות מוגשת בשבועות הקרובים" – בשים לב לכך שהזרמת קולחין "בכמות מסוימת ובתקופות מסוימות בשנה בלתי נמנעת". בהתייחס לניצול הקולחין המטוהרים, הובהר כי מיפעל ההשבה מאפשר לנצל כעת רק כשליש מן הכמות (כ-6000 מ"ק ביום) – בעוד כמות כפולה מזו מוזרמת לנחל חברון.

...

העותרות התבקשו להגיב להודעה, אך על רקע תחילת פעילותו של הצוות הבין-משרדי, הורה המשנה לנשיאה ח' מלצר, ביום 6.2.2020, כי "העותרות תגשנה הודעת עדכון מטעמן עד לתאריך 30.06.2020, כמבוקש". לבקשתן, נדחה גם מועד זה, ובסופו של דבר הוגשה ההודעה ביום 1.1.2021.

כן נמסר כי התוכנית להעברת הקולחין הבלתי מנוצלים למפעל ההשבה המרחבי – שאמורה להפסיק, בכפוף לביקוש מספיק, את ההזרמה לנחל – טרם הוגשה, אם כי הדבר צפוי להתרחש "ברבעון השני של שנת 2021". ביום 21.2.2021 נעתר המשנה לנשיאה ח' מלצר לבקשת המשיבים לשוב ולעדכן; התיר לעותרות להגיב להודעה העתידית; וקבע כי "בשים לב להימשכות ההליך והפעולות השונות שנעשו עד כה במאמץ למצוא פתרונות לסוגיות שהועלו בעתירה [...] התיק ייקבע לדיון בפני הרכב עד לסוף חודש ספטמבר 2021". בהתאם, הגישו המשיבים, ביום 26.7.2021, את העדכון הבא: אשר למתקן התפיסה, נאמר כי ימים ספורים לפני כן פורסם מכרז "להתקשרות עם קבלן משנה לצורך הפעלת מתקן התפיסה", ובו נכללו דרישות "בדבר שמירה על ניקיון רציף של הנחל [...] ופינוי שוטף של משקעי הבוצה והפסולת המצטברים בו". כמו כן, הוחלט כי הסכר שנועד לתפוס את השפכים ולהעבירם אל מתקן התפיסה "יועתק מזרחית לגדר ההפרדה", תוך "הסדרה של הנחל [...] אשר תמנע הצטברות של בוצה", וכי תקודם תוכנית שדרוג למתקן התפיסה – עד כדי הכפלת הקיבולת שלו, כך שתעמוד בתחזית לגידול בכמויות השפכים עד שנת 2040.

סוף דבר, העתירה מיצתה את עצמה, והיא נמחקת בזאת.

יחד עם התובענה הגישו המבקשים בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני כשבכותרתו ביקשו כי בית המשפט יורה למשיבות להמנע מכל פעולה לקידום תכנון והקמת מיפעל/מתקן לטיהור שפכיה התעשייתיים של מיפעל אינטל, שלא באמצעות המבקשות ושלא בהתאם להוראות ההסכמים אשר נחתמו בין המשיבה 1 למשיבה 2 ובין המבקשת 1 והמשיבה 1 וכן כי ימנע מהן להתקשר עם כל גורם אחר מלבד עם המבקשות בכל הנוגע לתכנון הקמה ותפעול של מתקן לטיהור שפכים, או ביצוע כל פעולה הקשורה אליו.

כשם שכל תושב או גוף משפטי נושא בעלות הנדרשת להתחברות למיתקן ביוב ערוני, בעת ביצוע בניה של מבנה חדש, כך גם נדרשה אינטל, אשר בנתה את מפעלה בקרית גת, לעשות כן. וכאשר התברר כי מדובר בצרכים מיוחדים של מיפעל אינטל, והיה ברור כי אין מדובר בחיבור פשוט, כי אם יש צורך בהקמת מתקן טיהור מתאים ומיוחד, נחתם החוזה האמור, אשר יש בו כדי להסדיר את נושא מימון בניית המתקן האמור.

לחילופין, גם אם יש מקום לראות באינטרס של קל בנין לאכוף את ההסכם שבין חברת אינטל לעיריית קרית גת, אכיפה אשר תיטיב עמה, סבורתני כי לנוכח נסיבות העניין כמפורט לעיל, בין השאר כי אכיפת ההסכם תהיה בלתי צודקת ותדרוש מידה בלתי סבירה של פקוח מטעם בית המשפט ומטעמים של מאזן הנוחות יש מקום לדחות את הבקשה.

...

לאור דברים אלו, אני קובעת כי קל בניין לא הוכיח לכאורה כי ברשותה סודות מסחריים או תוכניות או מפרטים שראויים להגנה, מכוח קניין רוחני.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, סבורתני כי קל בנין לא הוכיחה לכאורה יריבות ישירה בינה לבין אינטל, באופן אשר יכול לבסס סעד של אכיפת הסכם.

לפיכך, הבקשה נדחית.