בד בבד עם הגשת העתירה, עתרו המבקשים כי בית המשפט יורה על עיכוב ביצועה עד להכרעה בעתירה המנהלית שהוגשה על ידיהם.
תגובת המבקשים לתשובת הרשות
בהתייחס לטענות הרשות, השיבו המבקשים כי על הבקשה חל הדין המינהלי המקובל, ולכן יש להחיל את מבחן מאזן הנוחות ומבחן סכויי העתירה (ולא – כשיטת הרשות - מבחן מחמיר של קיומן של נסיבות חריגות או נזק מיוחד ובלתי הפיך).
בעוד שלגישת המבקשים על בית המשפט להפעיל סטאנדרט הדומה לזה שמוחל בבקשות לצוי ביניים מינהליים או צוי מניעה בהליך אזרחי (סטאנדרט של בחינת סכויי התביעה ושיקולי מאזן נוחות); טענה הרשות כי הסטאנדרט צריך להיות דומה לזה שמופעל על ידי בתי המשפט בבקשות לעיכוב ביצוע גזרי דין פליליים, ואף זאת – בשינויים המחויבים לאור אופיו של ההליך המינהלי והסנקציות המוטלות מכוחו.
זאת מאחר שמר לוקסנבורג הוסיף לכהן כנושא משרה במהלך כל השנים מאז שניפתחו ההליכים ועד לדיון בעתירה, והועדה אף לא הטילה עליו מיגבלה מלשמש כיו"ר דירקטוריון בחברות מדווחות אחרות למעט חברת לפידות.
...
עוד טענו המבקשים כי סיכויי העתירה הם גבוהים, וכי אף מטעם זה יש להיעתר לבקשה.
יישום השיקולים למקרה דנן
אני סבורה כי יישום כל השיקולים שלעיל על נסיבות המקרה דנן, מביא למסקנה לפיה יש להיעתר לבקשה.
אני סבורה כי המבקשים העלו במקרה דנן טענות הראויות לדיון ולבירור.
לכן, כאשר אני מביאה בחשבון את מכלול השיקולים שפורטו בהחלטה זו לעיל, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל.
