בקשה לצאת לעבודה מחוץ לבית במהלך מעצר בית

הבטלה הנה אם כל חטאת, המשיב הודה בעובדות כתב האישום מתוקן, 8 חודשים הוא באיזוק אלקטרוני, למעט הפרה של 11 דקות שנרשמה לחובתו מחוץ לבית, הוא יצא בגלל ארוע שהבן שלו כימעט נדרס והוא יצא לראות מה קורה שם, לא הוגש כתב אישום, הוא הוזהר ע"י יחידת הפיקוח.

" הלכה זו מיושמת בפסיקות רבות אשר ניתנו בבית המשפט העליון גם בעת האחרונה ור' הקביעה בבש"פ 2735/19 גבאי נ' מ"י, פורסם במאגרים המשפטיים (5/5/19) שעה ששם בא שירות המבחן בהמלצה להקל בתנאים ולאפשר יציאת המבקש , נעדר עבר פלילי המואשם בבצוע עבירות חמורות : "כך שלאמיתו של דבר מהות הבקשה היא שינוי בסטאטוס של העורר ממעצר בפקוח אלקטרוני לחלופת מעצר בתנאים מגבילים – ולזאת אין להסכין בעת הזו. הזמן שחלף מאז ההחלטה על מעצר העורר אינו רב וגם בשל כך הערכת שירות המבחן בדבר הפחתת המסוכנות הנשקפת מן העורר אינה מטה את הכף לעבר שיחרורו לחלופת מעצר כעת. מטבע הדברים, יהיה מקום לשוב ולדון בבקשה מסוג זה בהמשך." מן הכלל אל הפרט : לאחר עיון בבקשה ושמיעת טיעוני הצדדים מצאתי כי אין מקום להעתר לבקשה בשלב זה והכל מהטעמים כדלקמן : ראשית, המסוכנות הנשקפת מהמבקש נותרה גבוהה, זאת אני למד מהעבירה החמורה ונסיבות ביצוע העבירה כפי שעולה מעובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה והורשע המבקש שבפני והעובדה כי חזקת החפות אינה עומדת עוד לזכותו.

שנית, לא בנקל יסטה בית המשפט מהמלצתו השלילית של שירות המבחן והדברים יפים במיוחד לעצם הבקשה ליציאה לעבודה מושא הבקשה בפניי והעובדה כי לא מונח בפני בית המשפט תסקיר מעצר נוסף בנושא.

...

מעיון בתסקיר המעצר שהוגש עובר להחלטה קודמת והיעדר כל אינדיקציה בגין הפחתת הסיכון (ואת מבלי להתעלם מהיעדר הפרות נוספות במהלך התקופה שחלפה מעת החלטה הקודמת) הרי שאין מנוס מלקבוע כי אין בפני אינדיקציה כי חל פיחות של ממש בסיכון הנשקף מהמבקש לביצוע עבירות נוספות.

אוסיף אף כי נשכחה הרשעתו הקודמת של המפקח המוצע מעמו שעה שנחקר בפני (הרשעה בעבירת תכנון ובניה משנת 2006) וכי מקום העבודה המוצע מצריך מפגש המבקש עם עוברי אורח וקונים וזאת בכפר מגוריו בו החזיק הסמים המסוכנים בסמוך לביתו – התנהלות העלולה לממש הסיכון הנשקף מהמבקש לביצוע עבירות נוספות בשלב זה. יחד עם זאת אני מורה כי במסגרת דיון שמיעת טיעוני הצדדים לעונש הקבוע ליום 21.9.20 תיבחן שוב המלצת שירות המבחן בנושא יציאת המבקש לצרכי עבודה , בין אם במסגרת הפיקוח האלקטרוני ובין במסגרת בחינת שחרורו של המבקש בתנאים מגבילים בשים לב למועד סיומו הצפוי של ההליך העיקרי וזאת בלא לקבוע כל מסמרות בשלב זה בנושא.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל ובהינתן הערת בית המשפט לעיל אני מורה על דחיית הבקשה.

(2) ע"פ 4631/13 מדינת ישראל נ' כרים (25.12.2014) – במהלך תיגרה מחוץ לאולם אירועים ניסה הנפגע להפריד בין הניצים, אך המערערים דקרו אותו בראשו ובגבו.

רביעית, תקופת המעצר הלא קצרה, ביחוד בהיתחשב בגילו הצעיר בעת המעצר וכן התקופות שבהן היה במעצר בית מלא וחלקי, כך שבפועל, בגיל צעיר (בין גיל 18 ל-20), נשללה חירותו או הוגבלה למשך כשנתיים, תוך הרחקתו מסביבתו הטבעית, ממשפחתו ומחבריו [מעצר מעל חודשיים (מיום 31.8.2020 עד 2.11.2020); מעצר בית מלא במשך שישה חודשים וחצי (עד 16.3.2021); מעצר בית חלקי במשך כשמונה חודשים (עד יום 18.11.2021), שבמהלכם הורשה לצאת לעבוד (מהשעה 06:00 עד השעה 19:00); כשמונה חודשים (עד היום) מעצר בית לילי (מהשעה 22:00 עד השעה 07:00)].

כן ניכר כי הנאשם שינה את דרכו, כי חל שינוי ממשי בהתנהלותו, כי תקופת מעצרו ותקופת מעצר הבית שימשו עבורו גורם מרתיע וכי עתה הוא מבקש לנהל אורח חיים תקין ונורמטיבי ואף להתגייס לצבא.

...

עם זאת הוסיף, כי אפילו ימצא בית המשפט לנכון לסטות ממתחם העונש מטעמי שיקום, אין מקום לסטייה ניכרת, כפי שהומלץ בתסקיר.

לנוכח כל האמור, עתר בא-כוח הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן.

קביעת מתחם העונש ההולם - סיכום לנוכח כל האמור, בהתאם לעיקרון ההלימה ותוך התחשבות בערכים החברתיים שנפגעו, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות העבירה, כפי שאלו פורטו לעיל, מתחם העונש ההולם בנסיבות הנדונות הוא בין שמונה-עשר חודש לשלושים ושישה חודשי מאסר בפועל.

במסגרת הבקשה התבקש בית המשפט להסיר את הפיקוח האלקטרוני מהמבקש, ולאפשר לו לצאת ללימודים במכללה למינהל בחיפה בהתאם למערכת השעות המצורפת לבקשה, בלווי המשמורנים.

כמו כן טען שעיון בפסיקה מעלה כי מיתחם העונש בעבירה שבה הורשע המבקש הוא בין מאסר על תנאי לבין מספר מועט של חודשים, שאפשר שירוצו בדרך של עבודת שירות.

בקשת המבקש היא, איפוא, להקלה משמעותית במיגבלות המוטלות עליו, כך שחלף מעצר בפקוח אלקטרוני הוא יוגבל לבית דודתו רק במהלך שעות הלילה ובסופי השבוע.

בנוסף, פקוח על ידי שני משמורנים, אשר לפחות אחד מהם עובד, מחוץ לבית ובמשך שעות כה רבות, נראה על פניו כדרישה בלתי ישימה ובלתי אפקטיבית.

...

לפיכך, באיזון בין האינטרס הציבורי לבין הנזק שעלול להיגרם לו יש לדעתו להעדיף את האחרון ולהיעתר לבקשה.

דיון והכרעה לאחר עיון בטיעוני הצדדים, באישור מטעם המכללה ובתיק החקירה בעניין החשד להפרת תנאי המעצר על ידי המבקש, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

על יסוד האמור, אני דוחה את הבקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו של המבקש.

הקטין הורשע בעבירת חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) בחוק ובעת גזירת עונשו בית המשפט היתחשב בעיקר בשיקולים הבאים (שם, פסקה 8): העובדה שמדובר בקטין הנעדר הרשעות קודמות, תלמיד בית ספר ובן למשפחה נורמאטיבית; החרטה הכנה שהביע והעובדה שהיה בעיצומו של תהליך שקום מוצלח; הסדר סולחה שהושג לאחר שאביו של הקטין ניפצע עקב מעשה נקמה; מעצרו במשך 19 יום, מעצר בית במשך כשלושה חודשים וחצי ותקופה נוספת במעצר בית חלקי; התסקיר החיובי.

הנאשם נולד בכפר סוואחרה, סיים 11 שנות לימוד ולדבריו, למרות היתנגדות הוריו להפסקת לימודיו, העדיף לצאת לעבוד.

אף נראה כי ההליך המשפטי המנוהל נגדו לראשונה בחייו, מעצרו במשך יותר מחודש, והעובדה שכניסתו לישראל לצורך עבודה לא אושרה בשל ההליך הנידון, גרמו לו להפנים את חומרת מעשיו ושמשו עבורו גורם מרתיע.

הוא אף הודה במעשים, חסך זמן שפוטי, הביע חרטה כנה ועמוקה שאינה מהפה אל החוץ, אלא מעידה על הלקח שהפיק.

בעיניין מדיניות הענישה הנוהגת הפנה אל שני פסקי הדין, אשר יידונו בהמשך הדברים במסגרת הדיון בעיניין זה. דברי הנאשם הנאשם אמר את הדברים הבאים: "אני עשיתי טעות. אני טעיתי ומתחרט על מה שעשיתי. בחיים שלי לא התנהגתי ככה, ואני לא אתנהג ככה. אני מבקש מבית המשפט שיסלח לי. אני מבקש להקל בעונשי. אני רוצה לחזור לשגרת חיים נורמאטיבית, אני רוצה לפרנס את הילדים שלי וגם לדאוג לעתיד של הילדים שלי. יש לי את אבא שלי שהוא חי אצלי והוא באחריותי". דיון והכרעה קביעת מיתחם העונש ההולם הערכים החברתיים שנפגעו מהעברות ומידת הפגיעה בהם: הנאשם הורשע בעבירת חבלה בכוונה מחמירה (סעיף 329(א)(1) בחוק), בכך שהוא ושניים נוספים חבטו בכל חלקי גופו של המתלונן באמצעות מוט ברזל וכלי תקיפה אחרים.

...

הערעור נדחה.

כפי שנקבע לא אחת, "... עיקרון אחידות הענישה... הוא עיקרון יסוד בשיטתנו המשפטית. לפי עיקרון זה, במצבים דומים מבחינת אופי העבירות ונסיבותיהם האישיות של הנאשמים ראוי להחיל, במידת האפשר, שיקולי ענישה דומים (...). כך במיוחד כאשר מדובר בנאשמים שונים המורשעים בגדרה של אותה פרשה, אז מקבל עיקרון זה משנה תוקף" (ההדגשה אינה במקור) (ע"פ 27/17 בסל נ' מדינת ישראל (12.12.2017)‏‏, כבוד השופט י' אלרון, פסקה 11 והפסיקה שם. כן ראו: ע"פ 3065/15 חסין נ' מדינת ישראל (26.6.2016)‏‏, כבוד השופט ע' פוגלמן, פסקה 11; ע"פ 5236/05 עמאשה נ' מדינת ישראל (4.3.2009)‏‏, כבוד השופט ע' פוגלמן, פסקה 24).

גזר הדין – סיכום לנוכח כל האמור לעיל, על הנאשם נגזרים העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך שמונה חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 20.7.2019 עד יום 25.8.2019.

ברע"פ 489/21 ביטאו נ' מדינת ישראל (26.1.2021), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש שהורשע על יסוד הודאתו בפציעה בנסיבות מחמירות, בכך שדקר את המתלונן בסכין פעמיים בבטנו במהלך ויכוח, אחד הפצעים בעומק 5 ס"מ. בית משפט השלום קבע מיתחם ענישה הנע בין 8 ל-20 חודשי מאסר בפועל, ובהיתחשב בעברו הפלילי של הנאשם אל מול הליך שקומי חיובי שעבר, חרג מהמתחם והשית עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

מאז ילדותו היתמודד הנאשם עם מצוקות מורכבות, בשל עזובה רגשית, הוצא מהבית בגיל צעיר למסגרת חוץ ביתית, יצא לעבודה בגיל קטינות לשם פרנסת המשפחה שהתמודדה עם קשיים כלכליים ניכרים וחוסר תיפקוד הורי, פטירת הוריו בגיל צעיר באופן יחסי, והסתבכות בפלילים וחשיפה לחברה שולית.

הנאשם שהה במעצר של ממש במשך כחודשיים, ותקופה ארוכה של כ-7 חודשים נוספים בה היה נתון במצער באיזוק אלקטרוני, ולאחר מכן שהה במעצר בית חלקי במשך שנה וארבע חודשים.

...

בנסיבות אלה ובראי הפסיקה הנוהגת אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 10 ל-24 חודשי מאסר בפועל.

אף אני התרשמתי מדבריו הכנים של הנאשם לעונש ואני סבורה שראוי להושיט לו יד, לחזק אותו בהמשך דרכו השיקומית, ובכך יצא בעיניי שכרו של הנאשם והאינטרס הציבורי.

במכלול השיקולים הצריכים אני סבורה שנכון לגזור על הנאשם עונש של מאסר לריצוי בעבודות שירות לתקופה הולמת.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים שלהלן: מאסר בפועל למשך 7 חודשים, אותו יישא הנאשם בעבודות שירות, החל מיום 1.5.2024 (או במועד אחר שיקבע הממונה על עבודות השירות).