"מחדלי היחיד שעה שהוא חוסה תחת הצוו לפתיחת הליכים שניתן בעיניינו מהוים היתנהגות בחוסר תום לב, שכן מחד גיסא הוא נהנה מן ההטבות שהוענקו לו מכוח צו פתיחת הליכים, ומאידך גיסא, הוא אינו מקיים את הנידרש ממנו בגדרי ההליך, על אף הזדמנויות רבות שניתנו לו לעשות כן, במיוחד שהיחיד אישר שאינו משלם את מזונות ילידו, המהוים 96% מגובה חובותיו".
חובתו של היחיד להתנהל בתום לב במהלך ניהול הליך חידלות הפרעון לא נעלמה מן העולם עם חקיקת חוק חידלות פרעון, והיא שרירה וקיימת גם היום.
להבהרת הרעיון יובאו להלן דברי ההסבר לחוק חידלות פרעון, עמ' 594:
"החוק המוצע מבקש להציב את שקומו הכלכלי של היחיד, חייב שהוא אישיות משפטית טבעית, כערך מרכזי בהליכי חידלות הפרעון של יחידים. הוא אף מבקש לצייד אותו, אם יש צורך בכך, בכלים שימנעו ממנו להיקלע פעם נוספת למצב של חידלות פרעון, באמצעות הכשרה כלכלית. לשקום הכלכלי של היחיד יתרונות כלכליים רבים ולצידם הגשמת עקרונות חברתיים של מתן היזדמנות נוספת. שקום כלכלי מאפשר לחייב לזקוף את גבו ותורם במגוון מעגלים- לחייב, לקרובים לו, לסביבתו האישית והכלכלית וגם לחברה כולה".
התכלית השנייה, "להשיא את שיעור החוב שיפרע לנושים", משרתת את האנטרס של הנושים, אשר מעוניינים לקבל דיבידנד גבוה ככל שניתן לכסוי חובם.
לא יעלה על הדעת כי נאפשר מצב בו יחידים לא ישלמו דמי מזונות לילדיהם באופן רציף ושיטתי, לפני ובמהלך ההליך, וכי יחידים אלו יטענו כי יש להתיר המשך תשלומי המזונות על ידי המל"ל במקומם, תוך כדי ניהול ההליך (אף ללא בקשה לקציבת מזונות), וכל זאת שעה שהם מבקשים את חסדיו של בית המשפט בכניסה להליך חידלות פרעון, שאחת מתכליותיו הנה חינוך לעמידה בהתחייבויות ובפרט אי יצירת חובות חדשים.
הליך חידלות פרעון אשר יותיר את היחיד עם חוב מזונות עצום, שעה שנושיו בדין רגיל לא צפויים לקבל מאומה, אינו הליך המקנה תועלת כלשהיא לנושיו של היחיד וגם לא ליחיד עצמו.
...
דיון והכרעה:
לאחר עיון בכלל המסמכים המצויים בתיק, לרבות בטיעוני הצדדים ולאחר שהתקיים דיון בפניי בעניינו של היחיד, אני רואה לנכון לבטל את הליך חדלות הפירעון של היחיד, וזאת מכלל הנימוקים שלהלן:
סעיף 183 (א) בחוק קובע כי:
"מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה".
סעיף 163 (ג) (1) לחוק קובע כי:
"בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה:
"לצד שלוש התכליות המפורטות בחוק, קיימות גם תכליות העומדות ביסוד כל דבר חקיקה, מכוח העקרונות הבסיסיים של השיטה המשפטית. תכליות אלו הן תקנת הציבור ושמירה על שלטון החוק...לטעמנו אין להעדיף תכלית אחת על פני רעותה ויש לשלב אותן יחדיו, תוך בחינת הנסיבות הקונקרטיות המובאות בפני בית המשפט בכל מקרה ומקרה". (ר' שם, עמ' 72).
סיכום:
מכלל הנימוקים שפורטו לעיל, ובהתאם לסמכותי על פי סעיף 183 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ו/או בהתאם לסמכותי על פי סעיף 286 לחוק, אני מורה על ביטול הליך חדלות הפירעון של היחיד לרבות ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד.
בנסיבות אלה, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות.
