בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון עבור תאגיד

ביום 25.5.20 הודיע התובע על מסירת כתב התביעה לנתבעת במענה הרשום ברשות התאגידים, ברחוב גורדון 2 תל אביב.

למען שלמות הדברים אציין, כי בעקבות פסק הדין הגיש הנתבע בקשה לפתיחת הליכי חידלות פירעון כנגד הנתבעת (חדל"ת 7603-03-21).

הנתבעת פירטה בבקשתה התייחסותה לכלל הרכיבים שנתבעו - אשר לחלף הפקדות לפיצויים ותגמולים– הנתבעת הפקידה עבור תכנית חסכון לתובע וביום 12.8.21 העובד משך את הכספים שהצטברו לזכותו ברכיב הפיצויים בסך של 17,482 ₪ בערכי נטו, לאחר ניכוי מס. אשר לתגמולים טענה הנתבעת כי היא הפקידה סך של 19,914 ₪ עבור התובע.

...

סוף דבר הבקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד ביום 18.11.20 מתקבלת.

אשר לשאלת ההוצאות - משמצאתי כי יש להורות על ביטול פסק הדין הן מחובת הצדק והן לאור סיכויי ההגנה של הנתבעת ונוכח התנהלות התובע אשר עמד על מתן החלטה בבקשה ולא הגיש סיכומי טענות על אף שבית הדין הורה על הגשת סיכומים בכתב לבקשתו, החלטתי להשית על התובע הוצאות בסך של 3,000 ₪.

סכום זה ישולם לידי הנתבעת בתוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו. על מנת לקדם את התיק, אני מורה כדלקמן: כתב הגנה יוגש בתוך 30 יום.

הגשת בקשה לצוו פתיחת הליכים (חוק חידלות פרעון, חלק ב', פרק ב'), ונקיטת הליכים למימוש בטוחות (המוסדרים ספציפית בפרק 8 לשטר הנאמנות עבור האג"ח מסדרה ח'), לא חד הן כמובן, אלא מדובר בשני מתוים נפרדים, גם אם כל אחד מהם בנפרד עלול לגרום טילטלה לחייב.

משהוגשה בקשה שכזו כלפי תאגיד, אפילו היא מקיימת את הוראות החוק (ס' 6, 7 ו-9 לחוק חידלות פרעון), הרי שבית המשפט רשאי גם לדחות את הבקשה לצוו לפתיחת הליכים, אם מצא שמתן הצוו יפגע באפשרות שקומו הכלכלי של התאגיד, זאת תוך בחינת הפגיעה האפשרית בנושי התאגיד (ס' 18(ב) לחוק חידלות פרעון; וראו לדוגמה: חדל"ת (מחוזי-ת"א) 8847-12-19 אורתם סהר הנדסה בע"מ נ' הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי (8.12.2019); לדין החל שקדם לחוק חידלות פרעון ולשיקול דעתו של בית המשפט בעינייני מתן צו פירוק ראו: סעיף 263 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, ורע"א 5596/00 סתוי נ' נאחוסי פ"ד נז(1) 149 (2002)).

...

על רקע האמור באה פנייתו של הנאמן לבית משפט זה. לשיטתו, "נראה שתוצאות ההצבעות באסיפות המפורטות לעיל אינן עולות בקנה אחד ועל כן נדרש ליישב ביניהן". זאת, הסביר, כיוון שבעניין הבקשה לצו פתיחת ההליכים עמדת המחזיקים (וליתר דיוק החסר בעמדה נוגדת של די מחזיקים) היא כי יש להגיש בקשה שכזו, בעוד שההצבעות בעניין מימוש הבטוחות ובעניין החתירה להסדר חוב מוליכות את הנאמן דווקא שלא לנקוט הליכים.

בחירתו זו של המחוקק אף הובהרה הבהר היטב בדברי ההסבר לתיקונים העקיפים לחוק ניירות ערך, בגדרי הצעת החוק: "הליכי חדלות פירעון המנוהלים בידי בית המשפט מוסדרים בחלק ב' לחוק המוצע וכוללים הגנות שונות לנושים ולתאגיד, כגון מינוי של בעל תפקיד בידי בית המשפט. אלא שמחזיקי תעודות ההתחייבות ממעטים לפתוח בהליכים אלה. משכך, מתנהלים מרבית ההליכים מחוץ לכותלי בית המשפט, בלא שחלות ההגנות שבדין. זאת ועוד, מאחר שהאיום בנקיטת הליכים אלה כלפי המנפיק כמעט ולא קיים, התוצאה היא שאין תמריץ לפתיחה במשא ומתן להסדר בשלבים המוקדמים של המשבר, החברה ממשיכה להיות מנוהלת בידי בעלי השליטה של המנפיק, ויש חשש לפגיעה בנושים. בעקבות זאת, מוצע להוסיף לסעיף 35ח לחוק הקובע את חובות הנאמן כלפי המחזיקים בתעודות התחייבות את סעיפים קטנים ד2א ו-ד2ב כנוסחם המוצע, ולחייב את הנאמן לנקוט את האמצעים העומדים לרשות מחזיקי תעודות ההתחייבות ולהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים במקרה של אי פירעון חוב. אף על פי כן, מאחר שלעתים הימנעות מנקיטה בהליכים כאמור נובעת מבחינה מושכלת של השלכות ההליכים, כגון ירידת ערך המנפיק (החייב) מוצע לאפשר לנאמן שלא לנקוט את ההליכים האמורים אם החליטו על כך רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות של המנפיק המחזיקים יחד שלושה רבעים מיתרת הקרן או הריבית שלא שולמה. במקרה שתתקבל החלטה שלא לנקוט את ההליכים, יהיה על הנאמן לשוב ולבחון את עמדת המחזיקים בתעודות ההתחייבות אחת לשישים ימים לפחות. אם דחה בית המשפט בקשה לצו פתיחת הליכים לגבי מנפיק שהגיש הנאמן, יהיה על הנאמן לשוב ולבחון את עמדת מחזיקי תעודות ההתחייבות בנוגע להגשת בקשה לבית המשפט, אחת לשישים ימים לפחות." (ה"ח הממשלה תשע"ו 1027 עמ' 604, בעמ' 798-797).

סוף דבר משאין חולק כי התקיימו התנאים הקבועים בהוראת סעיף 35ח(ד2ב)(1) לחוק ניירות ערך, על המבקש להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים בעניינה של החברה.

ערבות צד ג' שאיננו תאגיד עבור שתי המבקשות גם יחד מוגבלת לסך של 250,000 ₪.

אך, החיפושים הללו העלו חרס ומכאן הפניה הנוכחית להליכי חידלות פרעון (ראו סעיף 30 לבקשה).

פירוק או הפעלה זמנית: המסגרת הנורמאטיבית : המסגרת הנורמאטיבית קבועה בפרק ד' של חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי התשע"ח-2018 (להלן: "חוק חידלות פרעון") וכך נאמר שם: "החלטה על פירוק התאגיד או על הפעלתו לשם שקומו הכלכלי

   (א)  בצו לפתיחת הליכים יורה בית המשפט על אחד מאלה: (1)   הפעלת התאגיד לשם שקומו הכלכלי – אם שוכנע כי מתקיימים כל אלה: (א)   יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד; (ב)   אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תיפגע בנושים; (ג)    יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד; (2)   פירוק התאגיד – אם מצא כי לא מיתקיים אחד התנאים האמורים בפיסקה (1).

...

הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים בעניין חברת הבת נדחית בזה.

הוראות להמשך ההליך: לאחר שמצאתי כי אין סיכוי סביר לשיקומה הכלכלי של חברת הבת; כי קיים חשש סביר שהפעלת חברת הבת תפגע בנושים; כי לא קיימים אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת חברת הבת אני מורה בזאת על פירוקה.

סיכום: מן המקובץ לעיל, אני קובעת כדלקמן: הבקשה לפתיחת הליכים והפעלה זמנית של חברת איזי מלון בע"מ ח.פ. 515977270 נדחית בזה.

בעקבות אי עמידתה של החברה בתשלום חוב פסוק לחברת סולוקס, בסך של כ-3.5 מיליון ₪, הגישה סולוקס בקשה למתן צו לפתיחת הליכי חידלות פרעון.

מתוך סכום זה, 870,000 ₪ ישולמו לסולוקס ו-130,000 ₪ ישולמו בעבור הוצאות הליך הפרוק (להלן: המתוה הראשון).

עד להכרעה בעירעור, אמליץ לצדדים לקבל את הצעת הנאמן שלפיה יש לפתוח מחדש את הליך המכר ולפרסם הזמנה לציבור להציע הצעות לרכישת מלוא מניות התאגיד.

...

הנאמן, לעומת יתר המשיבים, טען כי הגם שלעמדתו סיכויי הערעור קלושים ביותר, לאחר הפקדת הסכום של 1 מיליון ₪, מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים, ולכן יש מקום להיעתר לבקשה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות המשיבים על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להתקבל.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני סבור כי יש מקום להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע, וכספי העירבון שהופקדו בבית משפט זה ישמשו להבטחת חובה של סולוקס, על פי החלוקה שאושרה בבית משפט קמא.

רקע היחיד ואישתו הגישו בקשות לפתיחת הליכים חידלות פרעון ביום 1.5.2022.

כמו כן הוצגו אסמכתות לכך ששילם עבור הרכב תשלום מלא לרבות המסים הנדרשים.

בנוסף, סעיף 227 שעניינו "מימוש נכסי קופת הנשיה" קובע, כי "ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי חייב שהוא יחיד או ניתן צו כאמור לגבי חייב שהוא תאגיד ובית המשפט הורה על פירוקו, יפעל הנאמן למימוש נכסי קופת הנשייה באופן שישיא את ערכם [ההדגשה הוספה]". העולה מן המידע החסוי מהמידע החסוי שנימסר לבית המשפט עולה תמונה שונה בתכלית מזו שתוארו בהתנגדויות משיב 4 והיחיד.

...

דיון והכרעה לאחר שסקרתי את העובדות ואת טענות הצדדים, נחה דעתי כי יש לקבל את בקשת הנאמנת ומס הכנסה.

מטרות החוק סעיף 1 לחוק קובע, כי הוא נועד "להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד..." וכן "(1) להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב; (2) להשיא את שיעור החוב שיפרע לנושים...". מטרת מימוש הרכב במקרנו, שהוא רכב יוקרה שערכו רב, נוגעת למטרה השנייה של החוק, והיא השאת שיעור החוב שייפרע לטובת הנושים בסופו של דבר.

סוף דבר נוכח כל האמור ומתוקף סעיף 227 לחוק, מורה על מימוש הרכב ללא דיחוי.