בקשה לפתיחת הליך הבראת חברה בשל חשש לחדלות פירעון

מנגנון מעין זה אינו חדש בדיני חידלות פרעון ואף בדין הקיים קיימות חזקות הבאות להקים עילה לפתיחת הליך חידלות פרעון, למשל בפרוק או בהבראת חברה (סעיף 258 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: פקודת החברות); וראו: ע"א 877/07 גפן נ' ג'ירוטק השקעות בע"מ, פסקה כ"ג (2.9.2010)).

ועוד, גם אם ניתן היה לסבור כי עשוי להתעורר חשש לשימוש בחזקת חידלות פרעון כאמצעי לחץ על חייב גם בהעדר הצדקה לפתיחת הליכי חידלות פרעון לפי החוק, הרי שבחוק נקבע מנגנון אשר נועד למתֵן חשש זה. כך, כאשר מסתמך נושה על חזקת חידלות פרעון על מנת להוכיח חידלות פרעונו של חייב, עליו לפרט מדוע הוא מבקש לפתוח בהליכי חידלות פרעון ומדוע אין בהליכי גבייה אחרים כדי להביא לגביית החוב (110(ב) לחוק).

...

דין העתירה להידחות על הסף.

אשר על כן, לא מצאנו כי יש בסיס כלשהו לטענה זו של העותר.

העתירה נדחית אפוא.

לעמדת החברה המצב אליו נקלעה אינו מהוה מצב של חידלות פרעון קלסי, כי אם חידלות פרעון נקודתית, וכי קיים חשש שעקב המחנק התזרימי אליו נקלעה החברה גורמים שונים, לרבות בנק מזרחי שאצלו מיתנהל חשבונה של החברה, גורמים חוץ בנקאיים שהעניקו לחברה אשראי וספקיה השונים ינקטו נגדה הליכים משפטיים באופן יסתום את הגולל באופן סופי על פעילותה.

על רקע האמור, ביקשה החברה כי יינתן צו פתיחת הליכים למשך 60 ימים שיורה על הפעלת החברה לצורך הבראתה, במהלכה תופעל החברה על ידי הנאמנים שיומנו לה. בעיניין זה הציעה החברה למנות את רו"ח יצחק רייס כנאמן זמני לחברה, שעוסק בתחום חידלות הפרעון והנו בעל ניסיון בהבראת חברות.

...

הגם שבשלב לא ברורה היתכנותו של הליך שיקום והבראת החברה ואף לא הוצגו מלוא הנתונים החיוניים לשם גיבוש תכנית הפעלה על ידי החברה ובעלי המניות, ואף ברור כי קיימת מחלוקת עסקית חמורה בין החברה ובעלי מניותיה ובין הנושה קבוצת ביתא, סבורני כי בנסיבות המקרה ראוי להעדיף ניסיון של הליך שיקום על פני הליך פירוק של החברה, שכן הנושים ובייחוד העובדים לא יינזקו מנקיטה בהליך זה, והתועלת שיפיקו נושי החברה מהליך השיקום עשויה לעלות על פני התועלת שתופק מהליך של פירוק.

לאור כל האמור, ניתן בזאת צו פתיחת הליכים כנגד חברת גרופר בנייה, ניהול ויזמות בע"מ ח.פ. 513742544 בהתאם לסעיף 18 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, וכן הנני נעתרת לסעדים המבוקשים הבאים: הנני מורה על מתן צו הקפאת הליכים כנגד החברה וכנג בעלי המניות מר דוד גרופר ת.ז. 50757590 ומר לירן גרופר ת.ז. 034941781 לתקופה עד ליום 01/10/20 ו/או עד למתן החלטה אחרת.

הנני מורה על מינוים של עו"ד אופיר דידי ורו"ח יצחק רייס כנאמנים זמניים לחברה לתקופת הקפאת ההליכים (להלן: "הנאמנים") ונותנת להם את סמכויות ניהול החברה בתקופת הקפאת ההליכים.

הנני מאשרת לנאמנים בהתאם להוראות סעיף 67 לחוק חדלות פירעון לאמץ או לוותר על חוזה קיים ובכלל זה מאשרת לנאמנים להשתחרר מהסכמי שכירות, הפעלה או אספקת שירותים אשר לגביהם יגיעו הנאמנים למסקנה כי אינם כלכליים עבור החברה וכי הם מכבידים על המשך פעילות החברה הכל על פי שיקול דעת הנאמנים.

בית המשפט המחוזי בנצרת בפני כב' השופט ערפאת טאהא 11 דצמבר 2019 חדל"ת 25293-11-19 אחמד חסן תשתיות ופתוח בע"מ ואח' נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' מספר בקשה בעיניין: ובעניין: חוק החברות, התשנ"ט-1999 פקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג-1983 החוק הפקודה ובעניין: אחמד חסן תשתיות ופתוח בע"מ ח.פ. 513344622 החברה ובעניין: עו"ד רון חכים עו"ד אלונה בומגרטן עו"ד חובב ביטון הנאמנים ובעניין: הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי הממונה החלטה

חלק ניכר מהנושים תמך במינויו של עו"ד חובב ביטון כנאמן נוסף, חלק אחר היתנגד בטענה לחשש לקיומו של ניגוד עניינים נוכח העובדה שעו"ד חובב ביטון מייצג את החברה ואת בעלי המניות וחלק טען כי יש למנות נאמן ניטרלי לצידו של עו"ד רון חכים.

לגוף העניין טענה ב"כ הממונה, כי יש לבטל את מינויו של עו"ד חובב ביטון כנאמן לחברה מאחר שהוא מצוי בנגוד עניינים מובהק, לטענתה, נוכח העובדה שהוא מייצג את החברה ואת בעלי המניות והגיש את הבקשה בשמם.

נטען, כי הממונה על הליכי חידלות פרעון זומנה כדין לישיבת יום 27.11.2019 שנקבעה לדיון בבקשה למתן צו לפתיחת הליכים והודעה על מועד הדיון נימסרה ביום 21.11.2019 לעו"ד ארז רון, שהיה בקשר עם עו"ד חובב ביטון בנוגע לתיק זה. משלא התייצבה הממונה לדיון היא מושתקת, כך נטען, מלהעלות טענות לעניין אי קבלת עמדתה באשר לזהות הנאמנים שמונו בטרם ניתנה ההחלטה.

אדרבא, לעו"ד חכים, כמי שמייצג את הנושה הגדול ביותר של החברה שהיקף נשיית עולה על 17 מיליון ₪, יהיה אינטרס רב בהצלחת הליך ההבראה של החברה והשאת הדיבידנד שיחולק בסופו של יום לכלל נושי החברות.

...

אשר למינויו של עו"ד חובב ביטון מקובלת עליי טענת הממונה כי העובדה שעו"ד חובב ביטון מייצג את החברה ואת בעלי המניות שבה מעמידה אותו בפני ניגוד עניינים מובנה שאינו מאפשר לו להתמנות כנאמן אף לא בצדו של עו"ד חכים.

על כן, הנני מקבל את הבקשה ומורה על ביטול מינויו של עו"ד ביטון כנאמן של החברה.

סוף דבר, הנני מקבל את בקשת הממונה באופן חלקי, ומורה על ביטול מינויים של עו"ד חובב ביטון ושל עו"ד בוגרטן כנאמנים של החברה.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע חדל"ת 42890-08-21 אי פרינט צילומים והעתקות בע"מ (בפרוק) לפני כב' השופט יעקב פרסקי בעיניין: חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי התשע"ח - 2018 (להלן: "החוק") ובעניין: חברת אי פרינט צילומים והעתקות בע"מ (בפרוק) (להלן: "החברה") ובעניין: שלום בן שימול ע"י עו"ד ארנון בן עליזה ועו"ד בתאל חיים יואל (להלן: "המבקש") ובעניין: עו"ד שאול קוטלר – נאמן לחברה בעצמו וע"י עו"ד נמרוד לאופר שקד (להלן: "הנאמן") ובעניין: יואל עזריה גילי עזריה ע"י עו"ד ליאור דגן ועו"ד עידן אדלר רייס (להלן: "המשיבים") ובעניין: הממונה על חידלות פרעון ע"י עו"ד בקי חנניה (להלן: "הממונה") החלטה (בבקשה 47)

החלטה זו הנה בבקשת בעל מניות בחברה, כנגד בעלי המניות האחרים, להטלת אחריות אישית עליהם, בקשה שהוגשה בטרם סיים הנאמן ביצוע החקירות, וכשיטת המבקש, היוזמה בה נקט הנה לצורך ייעול ההליכים כמו גם לטובת הנושים והחברה רקע בעקבות בקשה לפתיחת הליכים שהוגשה ביום 12.8.21, מונה עו"ד שאול קוטלר, (להלן: "הנאמן"), כנאמן זמני לחברה וזאת ביום 24.8.22.

אלא שהמשיבים, גרמו לקריסתה של החברה, כך למשל, כאשר המשיבים כבעלי הנכסים בהם פעלה החברה, דרשו דמי שכירות וריבית ובכך, במקום שכספים ישמשו את הבראת החברה, החברה נקלעה לקשיים ובהמשך קרסה.

טוען המבקש, שבהליכי חידלות פרעון, הגם שהחוק מקנה לנאמן את הזכות להגיש בקשה לקביעת אחריות של מי מבעלי המניות, לא זו רוח החוק ולא רוח הצעת החוק, והיעדר בירור הבקשה מיידית, יגרום למבקש עוות דין.

זאת ועוד, טוען הנאמן כי ישנו חשש כי המבקש, בבקשתו, מבקש לפגוע בחקירות שהנאמן עורך, ושהעיסוק בבקשה עלול להביא לסירבול ההליכים.

...

לדברים יש להוסיף כי לא שוכנעתי, ורחוק מכך, בטענות המבקש כי הוא הגורם הנכון להגשת הבקשה בשם הנושים.

לאור כך שדין הבקשה להידחות ולא רק בשל נימוק אחד, לא מצאתי צורך בקביעת מסמרות אודות התרשמותי בשאלת תום הלב של המבקש בהגשת בקשתו.

לפיכך, אני מורה על דחיית הבקשה.

להסכמות הצדדים ניתן תוקף של פסק דין, וביום 25.12.2020 הוגשה בקשה משותפת מטעם באי-כוח המבקש והמשיבים, אשר צוין בה כי היא מוגשת בהסכמת כלל בעלי המניות, למתן צו פתיחת הליכים בעיניינה של החברה בהתאם להוראות סעיף 23(א)(2) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 ולמינוי נאמן זמני לחברה.

בנוסף צוין כי כל מסקנה אליה יגיע רואה חשבון מטעם המבקש ביחס למסמכים החשבונאיים של החברה תהיה שנויה במחלוקת, נוכח העובדה שהחשש לחוסר תקינות במסמכים החשבונאיים היוה את אחת הסיבות להגשת הבקשה לפתיחת הליכים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בבקשה למתן צו פתיחת הליכים שהוגשה כאמור במשותף.

משמעותה המעשית של ההחלטה הנה חיסול החברה וסתימת הגולל על הניסיונות להביא להבראתה תוך גרימת נזקים קשים לבעלי מניותיה.

...

עוד טען המבקש כי זו גם המסקנה המתבקשת מעיון בדוחות הנאמן.

בנוסף צוין כי כל מסקנה אליה יגיע רואה חשבון מטעם המבקש ביחס למסמכים החשבונאיים של החברה תהיה שנויה במחלוקת, נוכח העובדה שהחשש לחוסר תקינות במסמכים החשבונאיים היווה את אחת הסיבות להגשת הבקשה לפתיחת הליכים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בבקשה למתן צו פתיחת הליכים שהוגשה כאמור במשותף.

דין הבקשה להידחות ללא צורך להידרש לתשובת המשיבים.

הבקשה נדחית ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי.