מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לפסיקת הוצאות לדוגמא בגין ניהול משפט סרק

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

נתבעת 1 מבקשת לפסוק לחובתה של התובעת הוצאות משפט ראליות, ואף הוצאות לדוגמא, בגין שימוש לרעה בהליכי משפט.
נתבעת 4 מבקשת גם היא לפסוק הוצאות ראליות.
התובעת מדגשיה כי עד היום אין תמימות דעים ואף קיימת סתירה בין עמדת הנתבעת 1 לבית עמדת רמ"י בשאלה האם התובעת יכלה להישתתף במיכרז בהנתן תניות רמ"י. הדבר מוכיח כי לא מדובר בתביעת סרק אלא בתביעה עניינית שבמרכזה שאלה משפטית-פרשנית.
כידוע, נקודת המוצא היא כי בעל דין החוזר בו מהליך משפטי אותו יזם, לאחר שניגרם חיסרון כיס לצד שכנגד כפועל יוצא מניהול ההליך, צריך לשפות את הצד שכנגד, ולו באופן חלקי.
...
לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים ואת התנהלותם, באתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את התובעת בהוצאות לטובת הנתבעת 1, הנתבעת 2 והנתבעת 4.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 2.5.21 הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד ובקשה לפסיקת הוצאות לדוגמא (להלן – הבקשה).
עוד נטען כי העובדה שעולה מהסכם הפשרה לפיה התובעת שומרת על זכותה להגיש תביעה חדשה כנגד הנתבעת, חושפת את הנתבעת להליכי סרק יקרים נוספים, שקיים חשש כי ינוהלו ללא ההישגים אותם השיגה במסגרת ניהול הליך זה, לרבות ההישג שעניינו צירוף הצדדים השלישיים.
הסכם הפשרה חסך עלויות רבות אשר היו צפויות לצדדים בשל ניהול ההליך עד תומו וכן חסך את הסיכון בהכרעה שיפוטית כלפי הנתבעת.
לטענת התובעת בנסיבות אלה פסיקת הוצאות משפט גם בתיק זה תעלה כדי כפל תשלום.
חרף האמור מצאתי מקום לפסוק לזכות הנתבעת במסגרת הליך זה הוצאות בסך של 7,000 ₪ בשל העובדה שהיא נדרשה, כנתבעת יחידה בהליך זה, לנהל את ההליך, על השקעת הזמן הרבה הכרוכה בכך ועל הקושי הכרוך אנהרנטית בניהול הליך משפטי, לרבות מעמסה נפשית וכן המשמעות האישית והחברתית הנלוות לכך.
...
לא שוכנעתי כי לנתבעת נגרם חסרון כיס ישיר בשל עצם ניהול התביעה שבפניי, מעבר להוצאות שנגרמו לה ואשר בגינן כבר נפסקו לזכותה (ולזכות יתר הנתבעים) סכומים בהליך המקביל.
לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת הנתבעת לקבוע כבר בשלב זה שאם וככל שתוגש תביעה משפטית נוספת נגדה, הרי שעצם הגשת התביעה יחייב את התובעת בתשלום הוצאות.
מהטעמים המפורטים לעיל התובעת תשא בהוצאות הנתבעת בסך 7,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו. ניתנה היום, ל' סיוון תשפ"א, (10 יוני 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

התובע מבקש גם לחייב את הנתבעים בהוצאות לדוגמא בגין סירובם לשלם את ההוצאות.
יחד עם זאת, חשוב לציין ולהדגיש כי נקודת המוצא היא שבעל דיון יחויב בהוצאותיו הריאליות של הצד שכנגד וזאת בין היתר כדי למנוע חיסרון כיס מהצד הזוכה, עדוד נתבעים בכוח להמנע מהתגוננות סרק בפני תביעה ראויה והרתעת תובעים בכוח נקיטת הליכי סרק.
יאמר מיד, כי בנסיבות הענין אין המדובר בתיקון של פסק הדין כפי טענת הנתבעים אם כי בשומת הוצאות לפי תקנה 512 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, שקובעת כדלקמן: "(א) קבע בית המשפט או הרשם את סכום ההוצאות, רשאי הוא לפסוק אותו, הן לענין שכר טירחת עורך דין והן לענין הוצאות המשפט, כל אחד מהם בנפרד בסכום כולל, ובילבד שבכפוף לאמור בתקנת משנה (ב),...". (ב) בתיתו צו להוצאות ובקביעת שיעורן יתחשב בית המשפט או הרשם, בין השאר, בשווי הסעד השנוי במחלוקת בין בעלי הדין ובשווי הסעד שנפסק בתום הדיון, ויהא רשאי להיתחשב גם בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון.
(ד) סכום הוצאות המשפט ייקבע בידי השופט או הרשם שנתן את ההחלטה בדבר הטלת הוצאות (להלן – ההחלטה); לא התאפשר הדבר, ייקבע סכום הוצאות המשפט בידי רשם ויהיה צרופם של אלה, זולת אם קבע אחרת בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה: (1) אגרות בית המשפט, הוצאות רישום של פרוטוקול בית המשפט, העתקתו או צילומו, דמי המצאת כתב בי-דין לפי תקנה 475א, שכר בטלה של עדים, שכר רופאים ומומחים אחרים, דמי לינה ודמי נסיעה של אלה בישראל וכל הוצאה אחרת הרשומה כדין בתיק התובענה לפי החומר שבתיק, בלי צורך בבקשה ושלא בפני בעלי הדין; (2) הוצאות משפט אחרות, אם היו, ייקבעו לפי בקשה בכתב או בעל פה ולאחר שמי שדן בבקשה נתן לבעלי הדין היזדמנות להשמיע את טענותיהם וראה כי ההוצאות האמורות היו סבירות ודרושות לניהול המשפט.
לכן, בהיתחשב במועד הארוע בשנת 2012, במועד הגשת התביעה 2015, מועד מתן פסק הדין 2020 והצורך באיחסון המכשירים במקום מתאים אני סבור כי ההוצאה בגין האיחסון בהתאם לנספח ב לבקשה הנה סבירה בנסיבות העניין הנדרשת לצורך ניהול ההליך.
...
בנוגע לדרישה בסך של 250 ₪ בגין צילומים, דיסקים ואמצעי מדיה ואחרים ועל אף שלא הוצגו אסמכתאות בתמיכה לנטען אני מחליט לחייב את הנתבעים בסכום הנ"ל וזאת לאור כמות הבקשות שהוגשו בתיק והצורך בהעברת עותק מחומרים שהוגשו לצדדים שכנגד ולצד ג' דוגמת המומחה.
לסיכום בהינתן הנקוב לעיל, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סכום כולל של 13,900 ₪ (לפי סע': 23 עד 25 שלעיל).
בשים לב לסכום שנפסק ומשלא נעתרתי למלוא הסעד המבוקש אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בהוצאות הבקשה בסכום של 500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

החלטתי זו ניתנת לאחר עיון בבקשה לחיוב בהוצאות לדוגמה בשל ניהול הליכי סרק (להלן: "הבקשה"), התגובה לבקשה שהוגשה מטעם התובעת (להלן: "התגובה"), התשובה לתגובה לבקשה (להלן: "התשובה"), וכן מיסמכי התיק, כפי שהוגשו על ידי הצדדים.
הנתבעת טענה עוד כי ניהול הליכי הסרק גרמו לה לנזקים, ועל כן דורשת כי בית המשפט יטיל הוצאות לדוגמה על התובעת וכי התובעת תפצה את הנתבעת בהתאם.
אולם, בהתייחס לבקשה לפסיקת הוצאות לדוגמה, איני מוצאת לקבוע הוצאות בשלב זה לחובת מי מהצדדים.
...
החלטתי זו ניתנת לאחר עיון בבקשה לחיוב בהוצאות לדוגמה בשל ניהול הליכי סרק (להלן: "הבקשה"), התגובה לבקשה שהוגשה מטעם התובעת (להלן: "התגובה"), התשובה לתגובה לבקשה (להלן: "התשובה"), וכן מסמכי התיק, כפי שהוגשו על ידי הצדדים.
במסגרת התשובה לתגובה חזרה הנתבעת על טיעוניה, והוסיפה כי הנתבעת והגב' בקשי בקשרים עסקיים, ובכל מקרה הנתבעת לא פנתה לגב' בקשי בקשר לעדות שהייתה אמורה הגב' בקשי למסור בעניין זה. דיון והכרעה: אקדים ואציין כי בית המשפט אינו שש ליתן החלטות בעניינים מסוג אלו, ודאי משתיק בית המשפט, לרבות הבקשות וההחלטות בית המשפט שניתנו, שקוף וגלוי לצדדים, ועל כן לא אמורות להיות מחלוקות בין הצדדים, לפחות בעניין זה. אולם, על מנת ליתן החלטתי בעניין זה, אסקור בקצרה את גלגולו של תיק זה, תוך שאתייחס לטענות הצדדים בהתאם.
בהחלטתי מיום 14.2.16 קבעתי "לענין הבקשה הנוגעת להמצאת נתונים מהמפעל, אני קובעת דיון אליו יוזמן נציג המפעל...ליום 20.3.16". עוד קבעתי בהחלטתי זו בקשר לדיון שנקבע ליום 20.3.16: "מהות הדיון הינה קביעת מנגנון מוסכם שבו הצדדים יעבירו את החומרים שיש לבדוק, וכן יקוים מתווה לאימות זיהוי החומרים...". בהחלטה, אם כן, נקבע בבירור כי עניין המצאת הנתונים מהמפעל לתובעת יקבע במסגרת הדיון ביום 20.3.16.
לסיכומו של דבר, התנהלות זו מטעם התובעת, כמפורט לעיל, אינה עולה בקנה אחד עם התנהלות מצופה מבעלי דין, ודאי לנוכח החלטות ברורות וחד משמעיות שניתנו על ידי בית המשפט בעניין.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעוד פסיקת גמול ושכר טירחה נועדו לעידוד הגשתן של תביעות ראויות והמרצת תובעים ייצוגים לפעול לממש את מטרת התובענה הייצוגית ככלי לאכיפת הוראות הדין והרתעה מפני הפרתן, פסיקת הוצאות לחובת המבקש נתפסת ככלי להרתעה מפני הגשת תובענות סרק בחוסר תום לב ושימוש לרעה בהליך התובענה הייצוגית (עניין ארומה, פסקה 5).
נכון הוא שהתובענה ייצוגית חושפת את הנתבע לסיכון משמעותי כי יאלץ לשלם פיצויים לחברי הקבוצה, אלא שהוצאות הנתבע לא מסתכמות רק בסעד עצמו ככל שיחוייב, אלא יש להביא בחשבון את הוצאות הנתבע בגין ניהול הליכי משפט.
גם אם נפלו פגמים בהתנהלות הדיונית של המבקש, עליהם עמדתי בהחלטה ולא ארצה למנותם, לא התרשמתי כי עצם הבקשה הוגשה בחוסר תום לב או תוך שימוש לרעה בהליכי משפט וגם אם לדעתי יש מקום לשקול שינוי הלכה כך שגם היתנהלות דוגמאת היתנהלות המבקש תגרור הוצאות הרי שראיתי להותיר הכרעה זו לדיון עתידי, ובעת הזו די לקבוע שהמבקש לא זכאי לגמול ולא לשכר טירחה.
...
בסיום הדיון ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים ציינתי כי "מאז הוגשה בקשת האישור מסתבר כי השתנו דברים ונראה כי אין עוד צורך לשמוע את התובענה במתכונת שהוגשה. הצעתי לצדדים לסיים את התיק בדרך שתייתר כל דיון בו, שהרי כפי שציינתי אין צורך לקיים דיון. עוד המלצתי לצדדים שככל ותהא מחלוקת בנושא הגמול ושכר הטרחה, יביאו הצדדים טיעוניהם לפני בית המשפט שיכריע בנושא" (עמ' 3 לפרוטוקול).
כפי שהארכתי לעיל, התרשמתי כי בדיקה מדוקדקת יותר הייתה מובילה למסקנה כי מוטב היה לו בקשת האישור לא היתה מוגשת, שבעתיים כך כשלא התרשמתי שבקשת האישור הביאה לתועלת כלשהי לקבוצה.
אני סבורה כי יש מקום לשקול פסיקת הוצאות לחובת המבקש או התובע הייצוגי גם במקום שבו מתגלים פגמים של ממש בהתנהלות התובע הייצוגי, וכאשר יש בכשלים בהתנהלותו להכביד בצורה בלתי סבירה על המשיב.
לסיכום, אני מאשרת את הסתלקות המבקש.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו