לפי הנטען, תפקידיה הנ"ל של עו"ד סוזי עוזסיני ארניה בלישכת עורכי-הדין, חייבו את כב' השופט רפי ארניה לפסול את עצמו מלדון בתביעת התובע, משום שמצב דברים זה הקים "חשש ממשי ואמיתי למשוא פנים ("וזאת, למצער, בהיבט של מראית פני הצדק...") (סעיף 16 לתצהיר התובע).
וכן: "הלכה פסוקה היא כי כדי שתתקבל בקשת פסלות יש להוכיח חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים...מדובר באמת מידה אובייקטיבית לפסלות שופט אשר אינה צומחת כשלעצמה מן השאיפה למראית פני הצדק גרידא, מבלי להקל בכך ראש, אלא עמוק מזה..." (פסקה לב).
אפנה בעיניין זה לע"א 5197/10 שירות בריאות כללית נגד יהונתן ריקמן (16.8.10):
במקרה זה, דובר בתביעה בגין טענה של רשלנות רפואית.
בפתח ישיבת ההוכחות הודיעה השופטת לצדדים, כי בן זוגה עובד במסגרת הנתבעת – שירותי הבריאות הכללית, אך בבית-חולים אחר מבית החולים נשוא התביעה.
...
זהו פסק-הדין שאותו מבקש התובע, כי אורה על ביטולו במסגרת תביעה זו.
התובע הגיש ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום הנ"ל, ובתאריך 20.6.18 מסר בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד את פסק-דינו (ע"א 97-02-18), שבמסגרתו נדחה ערעורו של התובע, והתובע חויב בהוצאות משפט בסך 10,000 ₪.
תוצאה:
נוכח כל האמור לעיל, אני פוסק כי התובע לא הוכיח את תביעתו.
על כן, אני דוחה את התביעה.
על כן, אני פוסק כי התובע ישלם את הוצאות הנתבעים ואת שכר טרחתם המשפטי בסך 10,000 ₪ + מע"מ והסכום ישולם בתוך 30 ימים, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כדין עד למועד התשלום בפועל.
