למען השלמת התמונה אקדים את המאוחר ואציין, כי ביום 27.10.2020 נשלחה הודעה מתוקנת כלפי צדדים רביעיים, במסגרתה בנוסף למהנדס הקונסטרוקציה וליועץ הקרקע נשלחה הודעה גם לאדריכלית הפרוייקט, אביגיל שמלה- מרחב ירוק אדריכלות נוף ועיצוב ערוני.
בהקשר זה שוב אקדים את המאוחר ואציין למען שלמות התמונה, כי לוי באום היתנגדה למינוי המומחה, ובמסגרת בקשה מס' 60 ביקשה לפסול את חוות דעתו.
ואסביר:
הסבירות להכרה באחריות הנתבעים- כפי שעולה מכתבי ההגנה שהוגשו בתיק ומחוות דעת המומחים אין מחלוקת כי קיימים ליקויים משמעותיים ומהותיים בביתם של המבקשים.
כפי שנקבע בחוות הדעת שהוצגו לפני הן מטעם התובעים והן מטעם מומחה בית המשפט והמהנדס עופר כהן, ביתם של המבקשים סדוק באופן משמעותי ואינו ראוי לכאורה למגורים.
מומחה בית המשפט חיווה דעתו באשר להקף התיקון הנידרש וקבע כי עלות פעולות השימור והחיזוק של המבנה הקיים עשויה להגיע לכ-600,000 ₪, כאמור חוות דעתו זו הנה מקדמית, וניתנה עוד קודם להגשת חוות דעת הצדדים ועל כן לא ניתן לומר כי זהו אכן הסכום שיידרש לתיקון בשלב זה. יחד עם זאת, גם חוות דעת המומחה גולדקלנג, מטעם המשיבה 5, קובעת כי אומדן עלויות התיקון בלבד לא יפחת מ- 260,000 ₪, זאת לצד ביצוע בדיקות משלימות לשם בדיקת יסודות המבנה ומעקב אחר תזוזות המבנה.
...
כאשר בוחנים את השאלה האם נסיבות ענייננו עומדות באמות המידה שנקבעו להענקת סעד כספי זמני לשם מימון דיור חלופי, אני סבורה כי התשובה על כך היא שלילית.
המקרים בהם בית המשפט נעתר לסעד חריג זה עסקו במקרים בהם הייתה קביעה ברורה וחד משמעית כי לא ניתן להתגורר בבית, בנוסף לתנאים נוספים (שיפורטו בהמשך).
לסיכום
מכל המקובץ עולה כי דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.
