עם זאת, נכון אני לצורך הליך זה להניח, שבמישור זה לא גלומה בחלופה המוצעת בעיה של ממש, בין היתר, נוכח ראיות לקיומן של מאפיות נוספות באיזור, לרבות יעלה הנ"ל. המדובר באיזור מסחרי מובהק, שטח החלופה גדול משמעותית מהמאפיה הנוכחית, דבר שיאפשר את ההתקנות הנדרשות לרשוי העסק, ומבחינה זו אין בפני בית המשפט בעיה הטעונה היתייחסות.
סיכום הדיון בנקודה זו מחייב שתי קביעות:- מן הצד האחד, חזוק ואינדיקציה לכך שהסידור החלוף הנו במיתחם הסבירות, יש בדבר; אך מן הצד האחר, אל לבית המשפט להיתעלם מכך, שאת השיקולים העיסקיים, ראוי שיותירו התובעים לנתבעים, ולא יעלה על הדעת שיעשו התובעים את חשבונם של הנתבעים במכלול השאלות הנוגעות לכדאיות הכלכלית, לרבות בשאלת שנוע הסחורה, למשל, לנקודות מכירה בשוק מחנה יהודה, ועל בסיס שיקולים אלה יבססו את טענותיהם בדבר טיבה ואיכותה של החלופה המוצעת בגבעת שאול.
דייר מוגן שמופנית כלפיו דרישה לפינוי על פי סעיף 131(10) לחוק ולא עושה כל מאמץ ממשי למצוא לעצמו סידור חלוף, ומה גם שכאמור, עוד לפני כשנתיים נתן בית המשפט ביטוי לכך שמתבקש הדבר, מאבד ממשקל טענותיו גם אם הסידור החלוף שהוצע לו על ידי בעלי הבית, כגון בגבעת שאול בפרשתנו, אינו נקי מספיקות וחסרונות.
...
לסופו של יום
מצו לפינוי הנתבעים מהנכס בו מתנהלת המאפיה שבבעלותם ברחוב המדרגות 3 בירושלים, הרשום בכרך 6878 בדף 1015 בלשכת רישום המקרקעין בירושלים ומסיום מעמדם כדיירים מוגנים בנכס – אין מנוס.
עמודי התווך לפסיקת בית המשפט, כמפורט בהרחבה לעיל, במגמה הברורה להוביל לפינוי דיירים מוגנים בנסיבות בהן המשך הדיירות המוגנת, מביאה, למעשה, לשיתוק זכויותיהם הלגיטימיות של בעלי הקרקע לפתחה, ובמסקנה המתבקשת, לפיה, בנסיבות העניין, אין בנמצא, לעת הזאת, סידור חלוף טוב יותר מכפי שהוצע (וכאמור, משיקולי מדיניות, לדברים שקיבלו ביטוי במו"מ מחוץ לכל פרוטוקול, שאותו ניסה בית המשפט לקדם, לא אתייחס).
ניתנה הדעת בכובד ראש לשאלת הוצאותיו של הליך זה, ואולם הגעתי לכלל מסקנה שלא יהא זה נכון לחייב מי מבין הצדדים בהוצאות חברו.
