בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט בגין אי קיום פסק דין של מפקח על בתים משותפים

מונחת לפניי בקשה מכוח סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט, שהוגשה לטענת המבקשים לנוכח אי קיום פסק דינו של כבוד המפקח על רישום המקרקעין בפתח תקווה, מר מאיר פורת בתיק שמספרו 6/260/2020.

בפסק הדין הורה כבוד המפקח למר אברהם לוי וגב' גילה לוי (נתבעים 1-2 בהליך שם, המשיבים כאן; להלן – המשיבים) לבצע בדירתם את התיקונים הבאים: תיקון כשל בין קולטן לצמ"ג מרפסת שמש, תוך פירוט הפעולות הנדרשות לשם כך; תיקון חדירות מים ממפגש ריצפת מרפסת שמש עם ויטרינת סלון הבית, תוך פירוט הפעולות הנדרשות לשם כך; תיקון חדירת מים מרום אדניות אבן בחלקן הפנימי, תוך פירוט הפעולות הנדרשות לשם כך; תיקון נזילה מצנרת מים חמים בחדר שרות/כביסה של הדירה, תוך פירוט הפעולות הנדרשות לשם כך. בנוסף ניתנו הוראות ביחס לתיקון ליקויים ברכוש המשותף על ידי כלל הצדדים להליך (המבקשים, המשיבים כאן ונתבעים נוספים בהליך שם).

במהלך חודש יוני 2021 הגישו המבקשים לכבוד המפקח את בקשתם מכוח סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט, בה נטען כי המשיבים לא ביצעו מאומה מהוראות פסק הדין ופסק הדין המשלים, מלבד תשלום שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.

ב"כ המשיבים טען בתגובתו כי "כל העבודות החיצוניות בוצעו" (ע' 2, ש' 7), וכי לא ניתן לבצע את העבודות בתוך ביתם של המבקשים, מאחר שהמבקשים לא מאפשרים זאת למשיבים.

דיון והכרעה הליך לפי פקודת בזיון בית משפט הוא "הליך אכיפה קצוני מאחר שהסנקציה בעקבותיו – קנס או מאסר – עשויה להיות קשה ופוגעת, ולכן מקובל לראות בו הליך שיורי, לאחר שההליכים האחרים האפשריים נבחנו או מוצו" (רע"א 3888/04 שרבט נ' שרבט, פ"ד נט(4) 49, 58 (2004)).

...

ביום 22.6.22 ניתנה החלטתי לפיה עולה לכאורה כי שניים מהליקויים לא תוקנו, וכי ב"כ המשיבים יוכל להתייחס לדברים עד ליום 30.6.22.

סיכומו של דבר הבקשה מתקבלת בחלקה, במובן זה שיוטל על המשיבים קנס בסך 5,000 ₪ אם לא יתקנו את הליקוי המפורט בפסק הדין המשלים מיום 28.4.21 - הליקוי במעקה - וזאת עד ליום 15.8.22 ויעבירו למבקשים אישור בדבר ביצוע התיקון, בהתאם לאמור בפסק הדין ופסק הדין המשלים, עד ליום 22.8.22.

המזכירות תעביר החלטתי זו גם למומחה מטעם חברת "נו-ליק בע"מ" (טלפון: 077-4030268; פקס: 077-4030278; דוא"ל: info@no-leak.co.il).

בפני תביעה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, בגין אי קיום הסדרי ראיה בין התובע לבין ילדיו הקטינים, ותביעה לביטול חיוב התובע במזונות הקטינים, בעקבות סרבנות קשר .

,X האב לקטינים תתקיים במרכז קשר ב לאחר מתן פסק הדין הנ"ל בענין הסדרי הראיה במרכז קשר ,הוגש לתיק, תסקיר מטעם שירותי הרווחה מיום 2/8/2012 ולפיו, בשל סרוב נחרץ מצד האם והקטינים, אין ביכולת שירותי הרווחה לקיים החלטת בית המשפט הנ"ל ,בעיניין התחלת הסדרי ראיה בפקוח מרכז קשר.

המפגשים בין האב לבין הקטינים לא היתקיימו, והאב שוב הגיש את שתי התביעות שבנידון בחודש מאי 2016 ,תביעה לפי פקודת ביזיון בית משפט לחייב את האם לקיים את פסק הדין בעיניין קיום מפגשים במרכז קשר ,וכן לביטול מזונות הקטינים.

הנתבעת סיימה ארבע שנות לימוד , יש לה שני ילדים מנישואין קודמים, בנוסף לשני הילדים המשותפים עם התובע, כל המשפחה של הנתבעת בארץ.

מעיון בכל המסמכים עולה כי מאז הפירוד סירבה האם לקיים קשר בין האב לקטינים, והיא הנחילה סרוב זה לנשמתם הרכה והעדינה של הקטינים , כך שהמסקנה המתחייבת בנסיבות מקרה זה , שהעדרו של קשר בין התובע לבין הקטינים, נעוץ בסירובם של הקטינים לקיום הקשר בעקבות הסתה מצד הנתבעת.

בית המשפט ( כב' השופט דאז ס.ג'יוסי ) בפסק דינו מיום 12/4/2012 ,הורה כי המפגשים יתקיימו במרכז קשר פעמיים בחודש, וזאת בנוכחות מפקח מטעם מרכז הקשר שיפקח על המפגשים מתחילתם ועד סופם, ולא הייתה כל התניה כי המפגשים יתקיימו בכפוף לקבלת טפול תרופתי לצורך קיום המפגשים.

Q האם עברה לעיר ורק לאחר שהאב פנה ללשכה לסיוע משפטי ,ונעשו מאמצים לאתר כתובת הקטינים, הוא הגיש שוב את התביעות שבנידון , הן הבקשה לצוו לפי פקודת ביזיון בית המשפט לצורך אכיפת הסדרי הראיה במרכז קשר, והן לביטול חיובו במזונות עקב סרבנות הקשר.

...

בהתאם לתסקיר העו"ס מיום 6/9/2017 , החלופה של מרכז קשר כיום אינה יעילה, בטרם שילוב המשפחה בתוכנית טיפולית; כך שלא ניתן לאכוף קיום הסדרי קשר בין האב לבין הקטינה במרכז קשר, והתביעה בעניין זה נדחית.

סוף דבר - לאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן : אני מבטלת חיוב התובע במזונות שני ילדיו, בהתאם לפסק הדין מיום 22/4/2012 ,בתיק 20776- 11- 09 .

התביעה לפי פקודת ביזיון ביהמ"ש - נדחית.

בפניי בקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט, בה עותרת התובעת לכוף על הנתבעים לקיים את פסק דין של המפקחת על לישכת רישום המקרקעין בחיפה, שניתן ביום ה- 31.05.2021 בהליך שהתקיים בין הצדדים בתיק שמספרו 8/501/2020 (להלן: "פסק הדין").

לאור האמור לעיל, קבע המומחה כי הנתבעים לא קיימו את האמור בסעיף 12.1 לחוות הדעת הראשונה וכי העבודות שאלו ביצעו לא נותנות מענה מלא לבעיית הרטיבות בחדר מקלחת הורים שבדירת המבקשת, ומשכך יש לבצע את כל האמור בסעיף 12.1 לחוות הדעת (המומחה אף הבהיר כי במקביל יש לבצע גם את העבודות הנזכרות בסעיף 12.2 לחווה"ד הראשונה, עבודות שבאחריות נציגות הבית המשותף).

ולבסוף, התובעת ביקשה כי בית המשפט יפסוק לטובתה הוצאות בגין הגשת בקשה זו, בהיתחשב בכך שלטענתה העיכוב בבירור התיק נגרם בשל אי קיום ההסדר בין הצדדים בטרם הדיון וכן בגין זלזולם של הנתבעים בהליך בפני בית המשפט, לרבות אי הגשת תגובתם לבקשה דנן והתנהלותם במהלך הליך זה, היתנהלות שהצריכה הקדשת עשרות שעות עבודה, שניתן היה לייתרן לו קיימו הנתבעים את פסק הדין בכל אחת מההזדמנויות שהיו להם.

טענות הנתבעים: מנגד טענו הנתבעים כי בכוונתם "כפי שהיה זה תמיד" לפעול לתיקון המחדלים בביתם ובקשו להבהיר כדלהלן: הנתבעים טענו כי יבצעו את האמור בסעיף 12.1 לחוות הדעת הראשונה, ואולם במאמר מוסגר הבהירו כי הדבר לא ייתן מענה מלא לבעיית הרטיבות בחדר המקלחת של ההורים בדירת התובעת, כאמור בחוו"ד השנייה, לאור המקור הנוסף לרטיבות אשר נמצא באחריות נציגות הבית המשותף, ולפיכך ביקשו, "על מנת למנוע עבודה כפולה" כי תחילה תבוצע עבודות האיטום על גג הרעפים המשותף.

...

בנסיבות אלו, נהיר כי אין מנוס מקבלת הבקשה ולקבוע כי דרך האכיפה הראויה והצודקת היא להשית על המשיבים קנס הדרגתי שיהא בו לתמרץ את הנתבעים לבצע את הוראות פסק הדין בהקדם וככתבן ולשונן, וכן לקבוע כי ראיה לביצוע הוראות פסק הדין תהא קבלת אישור בכתב מידי המומחה, כהגדרתו דלעיל, כי העבודות הנ"ל הושלמו כדבעי.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן : על הנתבעים לבצע את מלוא העבודות המפורטות בסעיף 12.1 לחוות הדעת הראשונה.

היה והנתבעים לא יבצעו האמור לעיל במועד הנ"ל הנני מחייבת את הנתבעים לשלם קנסות כדלהלן: סך של 250 ₪ בגין כל יום איחור בהמצאת אישור המומחה וזאת החל מיום 02.01.2023 ועד ליום 15.01.2023.

בבית המשפט העליון ע"א 5470/23 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: עמימה גנות נ ג ד המשיבים: 1. ורד כהן 2. נציגות הבית המשותף ברחוב קדושי קהיר 15 ערעור על החלטת המפקח על רישום המקרקעין בחולון, א' שלומאי, מיום 6.7.2023 בתיק 4/428/2019 בשם המערערת: עו"ד דוד ששון ][]פסק-דין

לאחר שבמשך תקופה ארוכה סירבה המערערת לקיים את הבדיקה, הגישה המשיבה בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט והמפקח קבע כי יתקיים דיון בבקשה זו בנוכחות המערערת.

המערערת מוסיפה כי המפקח היתעלם בהחלטתו מן הטענה כי במסגרת הליכים אחרים הוא מפעיל לחץ על בעלי דין למנות את המומחה שמונה בהליך דנן, אשר דורש מהם כספים שלא לצורך.

...

עובדות המקרה הצריכות לעניין פורטו בפסק דיני בע"א 1832/23 גנות נ' כהן (16.3.2023), שבו נדחה ערעורה של המערערת על החלטה קודמת של המותב שלא לפסול עצמו מלדון בהליך (להלן: ערעור הפסלות הקודם).

לאחר עיון בערעור על נספחיו, באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות.

אשר על כן, הערעור נדחה.

מדובר בסכסוך שכנים שהגיע למפקחת על המקרקעין, במסגרת תביעה לצוו עשה שהגיש התובע, משום שהנתבעת ביצעה שינויים בדירתה וגרמה לניזקי מים שהובילו לפגיעה בתיקרת וקירות דירתו של התובע וכן ברכושו.

ניתן פסק דין בחודש נובמבר 2018, אך הנתבעת לא מילאה אחריו ובכוונת התובע להגיש בקשה כנגד הנתבעת לפי פקודת ביזיון ביהמ"ש. התובעת לא קיבלה רשות או פנתה לדיירים שיאפשרו לה להצמיד לדירתה את השטח של מיסתור המזגנים, הנמצא בצמוד לקיר ביתה החצוני ומוגדר כרכוש משותף, ואף לא הגישה בקשה לקבלת היתר, שירשה לה להפוך את מיסתור המזגנים למרפסת שירות.

נטען כי החלטת המפקחת הייתה כי התובע לא הוכיח כי במסגרת השפוץ בוצע שינוי חצוני לדירה, כמו גם לא ביסס את טענותיו לסעד לו עתר לפצוי בגין הגבלת השמוש במרפסת ביתו, פגיעה בפרטיותו או קיום מיטרד.

מכאן, שאין מדובר בהשתק פלוגתא, אלא דחיה מחמת אי הרמת נטל ההוכחה, שאינה יוצרת מעשה בית דין.

יצויין כי הנתבעת הפרה את פסק דינה של המפקחת בנוגע לתליית מצעים, שטיחים וכיו"ב לאיוורור או ייבוש על החלונות והמרפסת, והתובע הגיש נגדה הליך לפי פקודת בזיון בית משפט (ה"פ 55593-12-19 ) בו נקבע ב-9.9.20 קנס יומי של 150 ₪ בגין הפרות אלה.

...

סיכום לגבי העילה של פגיעה בפרטיות, לא שוכנעתי כי התקנת הדק במסתור הכביסה ופתיחת דלת היציאה אליו ע"י הנתבעת, פוגעת בפרטיות התובע.

לגבי העילה של מטרד ליחיד, היינו גרימת מטרדי לכלוך, אבק והשלכת חפצים, שוכנעתי כי הנתבעת נוהגת בחוסר אכפתיות, ולהתרשמותי אף בזדון, בניעור שטיחים וכלי מיטה מעל חצרו של התובע, פעולה אותה לא היתה יכולה לעשות אלמלא התקינה את הדק ופתחה את הדלת למסתור הכביסה, וכן בשפיכת פסולת ואבק מטאטוא והתזת מים עם לכלוך ולשלשת יונים כלפי חצר התובע בעת ניקוי החלון והמעקה.

אני דוחה את טענות הנתבעת, שנראות בעיני מניפולטיביות ושקריות, כאילו התביעה היא "נקמה מצד התובע עקב דחיית נסיון חיזור מצידו". לגבי חוקיות סגירת הדק ופתיחת הדלת במקום חלון, אין חולק כי מדובר בשינוי ביחס להיתר הבניה המקורי, אך הנתבעת הציגה חתימות דיירים על בקשתה לפתיחת הדלת והנחת הדק.