בקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט בשל מצב כלכלי קשה

לפני בקשת התובע לפטור מתשלום אגרת בית הדין בסך 3,559.45 ₪ בתביעה שהגיש כנגד הנתבע, מחמת מצב כלכלי קשה ולחלופין בקשה לשלמה לשיעורין ב"תשלומים ארוכי טווח" (להלן: "הבקשה").

(1) החלטה של בית דין או של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה; (2) הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.

...

לתובע ניתנה זכות תשובה במסגרתה כל שצוין הוא, כי התובע עומד על בקשתו לפטור מתשלום האגרה בהסתמך על המסמכים שהוגשו לתיק ובהתחשב בכך שהתובע "פשט רגל". הכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתצהיר הנלווה לה על כל נספחיהם וכן בכתב התביעה, ובבקשה המשלימה, מצאתי, כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, כפי שיפורט להלן.

במצב דברים זה ומאחר שלא הוצגה תמונת מצב ברורה ומלאה בפני בית הדין באשר לאי-היכולת הכלכלית של התובע, לא שוכנעתי בטענתו כי ידו אינה משגת לתשלום ולו חלק מאגרת בית הדין ולא הוכח לפני, כי הבקשה לפטור מאגרה אשר נועדה להטיל את ההוצאות המשפטיות של ניהול התובענה על קופת הציבור, היא בבחינת הדרך היחידה בה יש לנקוט.

סוף דבר על יסוד האמור, לא מצאתי מקום לפטור את התובע מתשלום מלוא סכום האגרה בתיק.

טענות הצדדים: לטענת התובע, בשל מצבו הכלכלי הקשה, תשלום האגרה יבוא על חשבון צרכי יסוד אחרים שלו ושל בני משפחתו ויכביד עליו עד מאד.

ההלכה היא כי "על המבקש פטור מאגרה להיכבד ולהכנס לפרטי רכושו והכנסותיו ולהציג בפני בית המשפט את כל הנתונים בדבר מצבו הכלכלי, במטרה לשכנע את בית המשפט בטענותיו, כי אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה מחמת עוניו" (ראו בש"א 6669/94 מגרפטה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, (פורסם במאגרים משפטיים).

...

לאחר עיון בנספחי הבקשה נחה דעתי כי עלה בידי המבקש להראות כי אכן אין בידיו כספים נזילים ופנויים לטובת תשלום האגרה.

"בנסיבות שכאלה, נראה לי שראוי היה לפסוק הוצאות בסכום גבוה יותר באופן משמעותי, לטובת המשיבה. זאת, הן משום שהכנת כתב ההגנה וההגעה לדיון עם בן זוג לתמיכה רגשית "שווים" יותר מאשר 500 ₪, והן משום שבנסיבות בהן תביעה אינה אלא המשך למסכת הטרדות, נכון היה לעשות שימוש בהוראות תקנה 151(ג) לתקנות סדר הדין אזרחי, לתקן במעט העוולה הבאה לידי ביטוי בעצם הגשת ההליך.

לאור כל האמור לעיל, הנני מורה על דחיית הבקשה.

טענות הצדדים: טענות המבקש ; לטענת המבקש, יש לפטור אותו מתשלום אגרת בית משפט בשל הנסיבות המפורטות להלן: מצבו הכלכלי של המבקש אינו מאפשר לו לעמוד בתשלום אגרת בית המשפט.

תקנה 14(ג) קובעת כי "הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית המשפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה, בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד". הינה כי כן, על המבקש פטור מתשלום אגרה לעמוד בשני תנאים מצטברים: האחד, מצב כלכלי קשה והשני, סכויים טובים להצלחת ההליך.

...

משכך, המסקנה המתבקשת היא כי המבקש מסתיר מידע או נתונים שעשויים להוביל למסקנה שמצבו הכלכלי מאפשר לו לשאת בתשלום האגרה.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לפטור מאגרה.

החלטתי ניתנה בכובעי כרשמת.

לצד העירעור הגיש המערער בקשה לפטור מתשלום אגרה לנוכח מצבו הכלכלי הקשה.

ביום 19.9.2021 הגיש המערער בקשה לצרוף מיסמך, בה נטען כי בית המשפט לעינייני מישפחה נעתר ביום 14.9.2021 לבקשה דומה מטעמו למתן פטור מתשלום אגרה במסגרת בקשה נוספת שהגיש לפסלות המותב, והחלטה זו מהוה אסמכתא משמעותית עדכנית למצבו הכלכלי הקשה.

...

ביום 19.9.2021 הגיש המערער בקשה לצירוף מסמך, בה נטען כי בית המשפט לענייני משפחה נעתר ביום 14.9.2021 לבקשה דומה מטעמו למתן פטור מתשלום אגרה במסגרת בקשה נוספת שהגיש לפסלות המותב, והחלטה זו מהווה אסמכתא משמעותית עדכנית למצבו הכלכלי הקשה.

דין הערעור להידחות.

באשר לסיכויי ההליך, מקובלת עליי קביעת הרשמת כי על פניו סיכויי הערעור העיקרי שהגיש המערער אינם נחזים להיות גבוהים בשים לב למבחן המנחה בבחינת בקשה לפסלות שופט – חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים (וראו למשל: ער"א 3643/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (3.6.2021); ער"א 1536/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (11.3.2021)).

הערעור נדחה.

אי לכך ולאור מצבו הכלכלי הקשה, אין ביכולתו לממן את אגרת פתיחת ההליך בבית המשפט.

התנאי השני, הכלכלי, משמעו כי בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם את האגרה, מחויב להביא הוכחות הכוללות תעוד ואסמכתאות לאי יכולתו, וכך עפ"י תקנה 14(א) לתקנות האגרות: "בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה בצרוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה". על מבקש הפטור מתשלום אגרה להציג בפני בית המשפט את מלוא הנתונים לגבי מצבו הכלכלי על מנת לשכנע בדבר אי יכולתו לעמוד בתשלום האגרה.

...

השאלה כיצד יש לבחון בקשה לפטור המוגשת ע"י תאגיד, דוגמת ענייננו, נדונה ע"י בית המשפט העליון ברע"א 6344/10 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ (14.12.11)), שם נקבע כי: "מתפקידו של בית המשפט לבחון את יכולתו הכלכלית של תאגיד במסגרת בקשה למתן פטור מאגרה בצורה יסודית. במובן זה, הבחינה הינה האם החברה עצמה יכולה לגייס ממקורותיה העצמיים את סכום האגרה. מהות השאלה לא השתנתה בתיקון תקנות האגרות. כאז כן עכשיו – על בית המשפט הדן בבקשה למתן פטור מאגרה לבדוק היטב את יכולתו הכלכלית של בעל דין. אמנם, גבולותיה של אותה הבדיקה כלפי היחיד צומצמו ברמת הרוחב – מבקש הפטור, בן או בת זוגו והוריו. ואולם בחינת יכולתו הכלכלית של בעל דין לא מצויה רק בבחינה אופקית, אלא מצריכה היא הסתכלות עומק. לשון אחר, סבורני כי עיקרו של הכלל הקבוע בתקנות האגרות אינו בדבר קרוב המשפחה הפלוני אליו יש לפנות בסיוע לתשלום האגרה – כי אם בבדיקה היסודית שיש לבצע ביחס ליכולתו של בעל הדין לשלם. כך כלפי היחיד. כך המצב לגבי חברה. יש לבצע בדיקה יסודית של יכולותיה הכלכליות של החברה, בין היתר, בהתאם לסוגה, מאפייניה, מבנה ההתאגדות שלה ונסיבותיה המיוחדות. בהקשר זה – בחינה המצב האמיתי של החברה – יהיה מקום להתייחס אף לבעלי מניותיה ומנהליה." בהמשך לכך נקבע לא אחת כי כשהבקשה לפטור מאגרה מוגשת על ידי חברה, על בעלי המניות בחברה לפרוש תמונה מלאה ועדכנית ביחס למצבם הכלכלי ולפרט אודות מקורות הכנסתם, תוך הצגת תלושי משכורת ותדפיסי חשבון בנק (ראו למשל, ה"פ 50920-03-20 שאוזכר לעיל, וע"ר (מחוזי ת"א) 27650-07-12 רימונים חב' להשקעות בע"מ נ' ישרוטל ניהול מלונות (1981) בע"מ).

על בסיס דברים אלה ולאחר שבחנתי את כלל הטענות והמצורפים, שוכנעתי כי אין הצדקה להיעתר לבקשה.

סוף דבר לאור האמור, דין הבקשה לפטור מתשלום האגרה להידחות, וכך אני מורה.