בקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט בהעדר יכולת כלכלית

דיון והכרעה : המסגרת הנורמאטיבית : המסגרת התחיקתית בנושא האגרות, קבועה בתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז- 2007 (להלן :"תקנות האגרות)". בתקנה 14 שם, מפורטים העניינים בשלהם מוענק פטור מתשלום אגרה מעבר לנושאים פרטניים, שעניינם של המערערים כאן אינו כלול בהם, מפורטים בתקנה 14 (ג) שם, השיקולים של בית המשפט לשקול, בדונו בנושא האגרה :"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם". בתקנה 19 שם מפורטת זהות בעלי דין פטורים מאגרה, יהא עושרם אשר יהא.

לאור הוראות תקנה 14 (ג) לתקנות האגרות שצוטטה לעיל, על מבקש הפטור להוכיח שני תנאים מצטברים: כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר תשלום האגרה וכי מדובר בהליך בעל סיכוי להצליח.

המערערים דכאן לא עמדו בתנאי תקנה 14 (ג) לתקנות האגרות שצוטטה לעיל הקובעת כי פטור מאגרה יינתן לאחר שהמערערים יוכיחו שני אלמנטים: האחד, העידר יכולת כלכלית.

...

לטענת המשיב, המערערים כלל לא טענו להעדר יכולת כלכלית ואף לא גילו עילה בהליך העיקרי לכן לטעמו דין הערעורים להידחות.

" מן הכלל אל הפרט : לאחר שבחנתי את עמדות הצדדים, אני רואה לנכון לאמץ את עמדת כב' הרשמת בנושא האגרה.

סיכום : אשר על כן, אני מחליטה להורות על דחיית הערעור.

המערערים ישלמו את האגרה במועדים כפי שנקבעו על ידי כב' הרשמת.

בעניינינו, תביעתו של המבקש נדחתה לאחר שהתקיימו שלושה ישיבות קדם משפט וישיבת הוכחות אחת, כך שבעניינו של המבקש לא חלה תקנה 5(ב)(2) לתקנות האגרות ולפיכך הוא אינו זכאי לפטור מתשלום יתרת האגרה מכוח תקנה זו ואף חלה עליו תקנה (5)(ב)(7) לתקנות האגרות המחייבת אותו בתשלום זה. פטור מתשלום יתרת אגרה מכוח העידר יכולת כלכלית על הבקשה הנ"ל חלה תקנה 14 לתקנות האגרות אשר מורה כדלקמן: " 14. (א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצרוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.

(ג) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.

...

שוכנעתי כי נוכח מצבו הכלכלי של המבקש הוא יתקשה מאוד בגיוס כספים לתשלום יתרת האגרה הנדרשת.

האם אין לעשות שימוש בהגיון העומד ביסוד תקנה 6 – הבוחן את מצבו של התובע בתחילת ההליך – אף בסיומו, לאחר שתביעת התובע נדחתה? האם מצבו הכלכלי "הוטב", עם דחיית התביעה, או שמא מצבו הרפואי שופר? מקובלת עלי הטענה, כי רוח תקנה 13 מתאימה יותר למצב בו התובע עותר לפטור מתשלום האגרה, בתחילת ההליך.

מכל האמור, משהוכיח המבקש את התקיימותם של שני התנאים, אני מורה על קבלת הבקשה.

בעניינינו, תביעתו של המבקש נדחתה לאחר שהתקיימו שלושה ישיבות קדם משפט וישיבת הוכחות אחת, כך שבעניינו של המבקש לא חלה תקנה 5(ב)(2) לתקנות האגרות ולפיכך הוא אינו זכאי לפטור מתשלום יתרת האגרה מכוח תקנה זו ואף חלה עליו תקנה (5)(ב)(7) לתקנות האגרות המחייבת אותו בתשלום זה. פטור מתשלום יתרת אגרה מכוח העידר יכולת כלכלית על הבקשה הנ"ל חלה תקנה 14 לתקנות האגרות אשר מורה כדלקמן: " 14. (א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצרוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.

(ג) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.

...

(7) נדחה ההליך או נמחק בפסק דין, ישלם התובע את האגרה החלה בניכוי הסכום ששילם לפי פסקה (1) ובתוספת הפרשי הצמדה למדד.

נטל ההוכחה רובץ כאמור לפתחו של התובע ועליו לפרוש תמונה מלאה אודות מצבו הכלכלי, שאם לא כן דין בקשתו להידחות ולו מטעם זה בלבד (ר' בש"א 128/89 מצא נ' מצא תק-על 89 (2) 739 ; בש"א 7664/99 סופר נ' סופר תק-על 99 (3) 801).

מכאן, הבקשה למתן פטור מתשלום יתרת האגרה נדחית בזה.

תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 ("תקנות האגרות"), קובעת כך: "הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד". מהתקנה עולה כי יש להיתחשב בשני מבחנים עקריים: יכולתו הכלכלית של התובע לשלם את האגרה, והאם התביעה מגלה עילה.

בכל הנוגע להליך הנוכחי, עומדת בעינה החזקה שנקבעה בתקנה 14(ד)(4) לתקנות האגרות, וממילא יש לקבוע כי התובעת עומדת בתנאי של העידר יכולת כלכלית.

...

אכן, התובעת לא הייתה זכאית להחזר האגרה, ומעיקר הדין אין מקום לזקוף את התשלום להליך הנוכחי, אולם סבורני שמדובר בנתון שניתן לתת לו משקל מסוים במסגרת הבקשה לפטור.

למען הסר ספק אבהיר, כי איני מכריע בטענת ההתיישנות לגופה, אולם נוכח האמור לעיל סבורני שלא ניתן לומר כי מדובר בטענה בעלת סיכויי הצלחה כה מובהקים עד כי יש בה כדי להפוך את התביעה לכזו שאינה מגלה עילה.

נוכח כל האמור, הבקשה מתקבלת וניתן לתובעת פטור מאגרה.

וכך נפסק שם: "סוגיה אחרת היא: הכיצד יש לבחון בקשת פטור לתשלום אגרה מטעם חברה. כמובן יש לבדוק את סכויי התביעה ומצבו הכלכלי של התובע – הוא החברה במקרה דנא. בהקשר זה יודגש, כי הנטל מוטל על מבקש הפטור להוכיח גם העדר יכולת כלכלית. מכאן, על חברה שמגישה בקשה שכזו לשכנע את בית המשפט בדבר מצבה הכלכלי הירוד תוך הצגת פרטים וראיות. אמנם, אין מקום לקבוע רשימת ראיות ממצה מקום שהמחוקק לא בחר לעשות כן וכאשר העניין תלוי נסיבות. אולם, על החברה העותרת לפטור מאגרה לשכנע את בית המשפט בדבר מצבה הכלכלי. דרישה זו נובעת מלשון תקנה 14(ג) לתקנות האגרות: "בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש...". מתפקידו של בית המשפט לבחון את יכולתו הכלכלית של תאגיד במסגרת בקשה למתן פטור מאגרה בצורה יסודית.

...

בעניין בלורי, היה מדובר בחברה משפחתית, ובית המשפט מצא כי על מנת לבחון את מצבה האמיתי יש לבחון גם את מצבם הכלכלי של בעליה מניותיה.

לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם את האגרה לא יאוחר מיום 10.12.23 שאם לא כן תימחק הבקשה וייסגר התיק ללא צורך בהחלטה נוספת.